אומן (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אומן

מדינה

אוקראינה

ראש העירייה

יורי בודרוב

שטח

41 קילומטרים רבועים

תאריך יסוד

לראשונה מוזכרת ב-1609

אוכלוסייה
- עירונית
- צפיפות

88,730 (נכון לשנת 2004)
2,154/קמ"ר

קואורדינטות

48°45′N 30°13′E

[1]]

אוּמן (באוקראינית ורוסית: Умань; פולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה בחבל צ'רקסי. היא עיר תעשייתית, ובה כ־88,300 תושבים (נכון לראשית 2004). העיר הפכה להיות לעיר מעמד מרכזי בחסידות ברסלב, עקב היותו של מייסד הזרם, ר' נחמן מברסלב, קבור שם. קברו מהווה מוקד עליה לרגל לאלפי חסידים, ובראש השנה מידי שנה פוקדים אותו עשרות אלפי אנשים, בחלקם אף לא חסידי ברסלב.

[עריכה] היסטוריה

תאריך ייסוד העיר איננו ברור, אולם נמצאו עדויות לישוב במקום החל מהאלף השלישי לפנה"ס. אף על פי כן היישוב במקום לא היה רציף עד לתקופה המודרנית. העדות הכתובה הראשונה לקיומו של המקום היא משנת 1609, כאשר העיר הועברה לשליטת האציל הפולני כלינוסזכי. מ-1566 עד 1793 הייתה חלק מגליל (וויבודסטבו) של ברסלב. העיר גדלה במהירות בעשורים הבאים. ב־1616 היא קיבלה מעמד כעיר וב־1629 היו בה כ־4000 תושבים. אומן נטלה חלק פעיל במרד של בוגדן חמלניצקי נגד פולין, ולאחר ניצחונותיו הייתה חלק מהמדינה הקוזקית. בשנים 1670-1674 שימשה כמקום מושבו של מיכאיל חננקו-הטמן של גדתה הימנית של אוקראינה. ב-1749 הגיעו לעיר ההיידמקים וטבחו קשות ביהודים ובפולנים. ב־1760 קיבלה העיר זכויות מגדבורג. מ-1772 שלט בעיר הגרף סטניסלב שצ'סני פוטוצקי; הוא התקין יריד ובנה את העיר מחדש. באותו זמן היו בעיר כ-400 יהודים. ב-1768 התחיל מרד הידמקים נוסף בפיקודו של מקסים ז'לזניאק. אלפי יהודים ופולנים מהערים הסמוכות מצאו באומן מקלט. מפקד המבצר מלדנוביץ שלח את איוון גונטה נגד ז'לזניאק, אך זה עבר לצדו של האחרון. צבאם המשותף של ז'לזניאק וגונטה פנו כעת לכיבוש המבצר. המפקד פתח את שערי המבצר בתקווה כי איוון גונטה יחוס על תושבי העיר, אך הוא העדיף ללכת יד ביד עם ז'לזניק עד הסוף וטבח את כל היושבים במבצר, כולל מלדנוביץ עצמו. מספר ההרוגים בטבח הגיע ל20,000, ברובם יהודים. לזכר המאורע חיבר רבי דוד חזן את קינת אומן המופרסמת, וכן תענית בימים ה', ו', ו-ז' בתמוז.

[עריכה] אומן ורבי נחמן מברסלב

בשנת 1802 עבר ר' נחמן מברסלב בעיר. בשמעו את אשר אירע בשנת 1768, החליט להיקבר ביחד עם הקדושים, כשיבוא זמנו. בשנת 1810, כשהרגיש ר' נחמן כי קצו קרב, עבר להתגורר באומן. שם הוא חי כחצי שנה ונקבר במקום, שהיו טמונים בו קדושי טבח ההידמקים.

רבי נחמן היה נוהג תמיד להזמין אליו את כל אנשי החסידות לראש השנה, והיה אומר שבראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שיבואו להיות אתו בראש השנה.

בנותיו של רבי נחמן ותלמידו ממשיך דרכו רבי נתן הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו (כשלושה שבועות לפני פטירתו) כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שכינה אותם בשם "התיקון הכללי". וכי ברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא בעיר אומן. לכן נהוג היום בחסידות ברסלב לנסוע אל קברו שבאוקראינה מדי שנה ושנה בראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות המסמלות את רבי נחמן בספרו "סיפורי מעשיות". מסורת זו של נסיעות לאומן בחג זה, סוחפת גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב, ובשנים האחרונות פוקדים את המקום עשרות אלפי יהודים, שמספרם עולה בהדרגה מידי שנה בשנה.