אהרן ברט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן ברט (26 במרץ 1890, ה' בניסן ה'תר"ן - 2 ביוני 1957, ג' בסיון ה'תשי"ז) היה בנקאי, עורך דין וסופר, אשר שימש בשנים 1947 - 1957 כמנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה ואחר כך, כאשר הוחלף שם הבנק, כמנכ"ל הראשון של בנק לאומי לישראל. עם קום מדינת ישראל היה אהרן ברט אחד משני החותמים על שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל.
ד"ר אהרן ברט, עורך דין במקצועו, היה אחד האנשים המרכזיים בקרן היסוד[1], ובפעילותו היה קשור גם לתנועת הפועל המזרחי. בשנת 1954 הוא חיבר את הספר "דורנו מול שאלות הנצח", אשר היה הבסיס ללימודי מחשבת ישראל של הנוער הדתי לאומי במחצית השנייה של המאה ה-20.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
אהרן ברט נולד בברלין בה' בניסן ה'תר"ן. אביו יעקב ברט, מגדולי המזרחנים בדורו, היה פרופסור באוניברסיטת ברלין, ומרצה לתנ"ך ולשפות שמיות בבית המדרש לרבנים בברלין מיסודו של חותנו ד"ר עזריאל הילדסהיימר. אהרן ברט שקיבל חינוך מסורתי למד תורה מפי תלמיד חכם מובהק. בנעוריו, הוא התחנך בגימנסיה קלאסית, ואחר כך למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת היידלברג.
בצעירותו שימש ברט כיועץ משפטי למפעל הנחושת של קרוביו מבית הירש. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל ופתח משרד לעריכת דין. בשנת 1938 נתמנה ברט כחבר בהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה, ומשנת 1947 ועד לפטירתו בשנת 1957 שימש בתור המנהל כללי של הבנק. אהרן ברט נפטר בתל אביב בג' בסיון ה'תשי"ז.
[עריכה] פעילות ציבורית
בשנת 1920 החל אהרן ברט לעסוק בפעילות ציונית. הוא נבחר לתפקיד ראש המזרחי בגרמניה ולחבר הנהלת קרן היסוד. הוא הקפיד להישאר בלתי תלוי מבחינה כלכלית ועצמאי בדרכיו אף כלפי הארגונים אותם הוא שרת. בשנת 1921, הקונגרס הציוני העולמי ה-12, אשר התכנס בקארלסבאד שבצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה), בחר בד"ר ברט לעורך דין הקונגרס. הוא שימש בתפקיד זה 17 שנה וגיבש את שיטת המשפט של המוסדות הציוניים הלכה למעשה. בשנת 1946 נבחר לאב בית דין של הקונגרס וכיהן בתפקיד זה עד מותו.
בעת מלחמת העולם השנייה נקרא אהרן ברט לראשות מגבית ההתגייסות. הוא יצר תוך זמן קצר את הכלים להטלת מסים לאומיים מרצון, כמקובל בימי טרם הקמת המדינה. הוא פעל למימון הגיוס למלחמה ולהגנה. בהגיע השמועות על גורל יהודי אירופה בשואה, התרחבה המשימה וד"ר ברט היה לנשיא מגבית ההתגייסות וההצלה.
[עריכה] דוגמה למדיניות בנקאית
על המדיניות הבנקאית של אהרן ברט ניתן ללמוד מזכרונותיו של מנכ"ל סולל בונה, הלל דן, המספר כי בשנת 1951 הזמין אותו אהרן ברט לשיחה וטען באזניו כי סולל בונה חורגת ממסגרת האשראי שנקבעה לה וכי היקף האשראי לחברה עולה על ההון העצמי של הבנק. הלל דן הסביר לו כי הוא יכול לפצל את האשראי בין החברות שבבעלות סולל בונה, ואז האשראי לכל אחד מהלקוחות יהיה קטן ולא תהיה להנהלת הבנק בעיה פורמלית (כיום, בנק ישראל לא היה מקבל את הטענה, שכן לפי המקובל סכום האשראי נמדד לפי הקונצרן). דן טען כי סולל בונה פועלת, בימיה הראשונים של המדינה, בתור מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה ולכן אין לעבוד עם החברה לפי כללים בנקאיים מקובלים. ברט לא הסכים איתו, ותבע סגירה מיידית של החריגה מהאשראי. הלל דן נאלץ להסכים לכך באופן מיידי. ניתן לומר כי יציבות הבנק הייתה חשובה יותר לברט מאשר ההשקעות בפיתוח התשתיות של משק המדינה שזה עכשיו הוקמה.
[עריכה] חתימה על שטרות הכסף של המדינה
בהיותו מנכ"ל בנק לאומי, אשר היה הממונה על הנפקת שטרי הכסף של מדינת ישראל, אהרן ברט היה חתום על שתי הסדרות הראשונות של שטרות כסף שהונפקו לציבור[2]. יחד עימו היה חתום על השטרות אליעזר הופיין, יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק. הסדרה הראשונה הונפקה על ידי חברת בנק אנגלו-פלשתינה וערכה נרשם בתור "לירה א"י".
בשנת 1952 הונפקה סדרה חדשה - "לירה ישראלית", סדרת "בנק לאומי לישראל בע"מ". על שטר זה כבר נרשם משפט שלא היה רשום בסדרה הראשונה: "מטבע חוקי לתשלום כל סכום שהוא"[3]. בסדרה הראשונה ואף בסדרה השנייה היה כתוב :"הבנק יקבל את השטר הזה לשם תשלום בכל חשבון שהוא".
[עריכה] דורנו מול שאלות הנצח
-
ערך מורחב – דורנו מול שאלות הנצח
את ספרו "דורנו מול שאלות הנצח" כתב אהרן ברט עת נפל למשכב ולא יכל להמשיך בעבודתו. כאשר הבריא הוא התבטא כדלקמן:
 |
חיי האדם אינם נצחיים. מחלתי הייתה לי אות התראה מאת הבורא שנפשי נקראת לחזור אל יוצרה. ואם החלמתי בעזרת ה' ממחלתי הריני מבין ששנות חיים אלה ניתנו לי לא לשם השגרה בעבודת הבנק, אלה לעשות נפשות לה' ולתורתו בקרב הנוער. |
 |
[עריכה] ספריו של אהרון ברט
- דורנו מול שאלות הנצח, וכתבים אחרים, ירושלים, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית, תשמ"ח 1988.
- בריאת העולם באור המדע החדיש, אהרון ברט, נספחים - א. מקס פלאנק - הרצאה על דת ומדע הטבע ; ב. בריאת העולם : מבחר מספרות המקורות, עריכה כללית - מאיר מדן, ירושלים, אמנה תשכ"ב 1962.
- ההשגחה במקרא, תל אביב, בני עקיבא, תשט"ז 1955.
- חינוך לאמונה, ירושלים, תש"ב 1942.
- מצוות למה ניתנו, ירושלים, תשי"ד 1954.
- שבות: דרכים לאמונה בדורנו, אהרון ברט ויוסף גולדשמידט, ירושלים, תש"ן 1990.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לפי המסורת מימי זלמן דוד ליבונטין לא היה כל קשר בין קרן היסוד ובין בנק לאומי לישראל.
- ^ אמרו בבדיחות הדעת כי ה"כיסוי" היחידי שיש למטבע הוא "הכיפה הגדולה על ראשו של אהרן ברט".
- ^ בטרם קום מדינת ישראל לא ניתן היה לכתוב שמדובר במטבע חוקי.
