תקופת האבן החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרהיסטוריה
תקופת האבן	תקופת האבן הקדומה	הפלאוליתית הקדומה
		הפלאוליתית תיכונה
		הפלאוליתית המאוחרת
	תקופת האבן התיכונה	התקופה האפיפלאוליתית
		התקופה קדם נאוליתית
	תקופת האבן החדשה
תקופת המתכות	תקופת הנחושת
	תקופת הברונזה
	תקופת הברזל

תקופת האבן החדשה (נקראת גם: התקופה הנאוליתית; מיוונית נאוס = חדש, ליתוס = אבן) היא תקופה פרההיסטורית אשר נחשבת באופן מסורתי לחלקה האחרון של תקופת האבן.

המונח הומצא בידי ג'ון לובוק בשנת 1865 כחלוקה פנימית של מערכת שלוש התקופות. התקופה באה לאחר התקופה המזוליתית – תקופת האבן התיכונה (או התקופה האפיפליאוליטית באזורים שלא נפגעו מתקופת הקרח).

את תחילת התקופה מציינת המצאת החקלאות, ואת סיומה ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגאוגרפי). בהגדרת תקופה זו אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא, למגוון מאפיינים תרבותיים כגון שימוש ביבולי פרא, גידול יבולי בעל ושימוש בבעלי-חיים מבויתים. ארכאולוגים אחדים טוענים מזה זמן כי יש לשנות את המונח תקופת האבן החדשה למונח "התיישבות קהילתית מוקדמת" אולם מונח זה לא זכה בהסכמה כללית.

תוכן עניינים 1 מקורות והתפתחות אזורית 2 ארגון חברתי 3 חקלאות 4 טכנולוגיה 5 יישובים נאוליטיים 6 מקורות 7 אתרים 8 ראו גם 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקורות והתפתחות אזורית

תרבויות המזרח התיכון הובילו את ההתפתחות התרבותית והטכנולוגית וכך נכנסו לתקופה הנאוליתית בשנת 10,000 לפנה"ס. התרבויות הנאוליתיות הראשונות במזרח התיכון היו באזור הלבנט (התרבות הנאוליתית הטרום קדרית A, הנאוליתית הטרום קדרית B) ומשם הופצה התרבות מזרחה ומערבה. תרבות תקופת האבן החדשה הגיעה בשנת 8000 לפנה"ס במערב לאנטליה ובצפון לארם נהריים.

אתרים ותרבויות נאוליתיות במזרח אסיה נמצאו באזור פקיסטן באזור מרגרה (Mehrgarh) מסביבות שנת 7000 לפנה"ס. בנוסף, נמצאו יישובים באזור לאחראדווה (Lahuradewa),ליד בקעת הגנגס אשר בתת היבשת ההודית החל משנת 6200 לפנה"ס. באזור זה נמצאו במספר אתרים ציורי פחם באתרים שונים, אלו, מעידים על קיומה של תרבות שהשתמשה בחיתוך והבערת אש. מזרחה יותר, באזור בקעת הגנגס נמצאו מספר אתרים כמו למשל באגם סאני טל בו נמצאו אבקנים של מיני דגנים ותבואה שתוארכו ל-13,000 לפנה"ס ממצאים אלו רומזים כי ייתכן והיו גידולי חקלאות באזור. כך שאם להסתמך על ממצאים אלו מן הסמינר הלאומי בארכאולוגיה של מישור גאנה דצמבר 2004 לקנאו הודו, זהו האזור הראשון, ככל הידוע כיום, שהתאפיין בתרבות נאוליתית .

בדרום-מזרח אירופה הופיעו לראשונה חברות שעסקו בעיבוד חקלאי בשנת 7000 לפנה"ס, טכנולוגיה זו הגיע למרכזה של אירופה בשנת 5500 לפנה"ס. יישובים מוקדמים ביותר שנמצאו באזור זה הינם סטארקוו-קורוס (Starčevo-Körös) , לינארבנדקרמיק (Linearbandkeramic), ווינקה (Vinča). ממצאים על התרבות הנאוליתית במערב וצפון-מערב אירופה נמצאו בסביבות שנת 4500 לפנה"ס, וכפי הנראה החלה התרבות כתוצאה מנדידת עמים והפצה של התרבות.

במרכז אמריקה בסביבות 4500 לפנה"ס התרחשה אותה התפתחות בדיוק (ביות תבואה, ישובי קבע), אולם באזור זה השתמשו במונח Formative ("יוצר" או "מעצב"), במקום השימוש במונח נאוליתי.

בתחילה החקלאות הנאוליתית הייתה מוגבלת למגוון צר של תבואה (מבויתת ובר) ורעיית צאן הכוללת כבשים ועזים, אולם לקראת 7000 לפנה"ס התרחב מגוון בעלי החיים לגידול בקר וחזירים. החלו לקום ישובי קבע וישובי חצי קבע, והחל השימוש בכלי חרס. לא כל ההיבטים והמאפיינים של התרבות הנאוליתית (לדוגמה: קדרות, ישובי קבע, גידול תבואה מבויתת וגידול בעלי חיים) הופיעו באותו סדר: בחברות הראשונות במזרח התיכון שעסקו בחקלאות לא עשו שימוש בקדרות, בבריטניה לעומת זאת, ככל הנראה לא נעשה תהליך של ביות צמחים בתקופה הנאוליתית המוקדמת, ולא ברור האם היו ישובי קבע בבריטניה. במקומות אחרים בעולם כמו אפריקה, הודו ודרום מזרח אסיה, ההתפתחות הנאוליתית לא הופצה מהמזרח התיכון, כך שבעצם נוצרו במקומות אלה תהליכים עצמאיים שהובילו לתרבויות נאוליתיות אזוריות. תרבויות אלו התפתחו באופן שונה לחלוטין מאלה של המזרח התיכון דרום-מערב אסיה ואירופה. למשל החברה היפנית המוקדמת עסקה בקדרות עוד בתקופת האבן האמצעית (Mesolithic).

[עריכה] ארגון חברתי

ישנן מעט עובדות מדעיות המצביעות על קיום של ריבוד חברתי, בתקופה הנאוליתית, ההיררכיה החברתית מקושרת הרבה יותר עם תקופה הבאה תקופת הברונזה. משפחות ומשקי בית נאוליתים היו יחידות עצמאיות כלכלית. למרות האמור למעלה, ניתן ללמוד על הריבוד החברתי מתוך הממצאים הטכנולוגיים. למשל, בחפירות במרכז אירופה נחשפו שוחות מעגליות גדולות (בין 4800 ל 4600לפנה"ס). בתקופה מאוחרת יותר נמצאו הגבהות מעל מים, תילי קבורה וסטונהנג' (henges). קיום מבנים אלו דורש ארגון חברתי וזמן עבודה רב, דבר המרמז על כך שהיו אנשים בעלי השפעה שארגנו והוציאו לפועל עבודה.

דוגמאות נוספות לארגון חברתי ניתן ללמוד מאתרים בימארבנקרמיק (Linearbandkeramic), לאורך הריין בהם נמצאו ביצורים, בבריטניה קיימות עדויות למאבקי כוח באתרים נאוליתיים. מעובדות אלו של מבנים גדולים ביצורים ומאבקי כח, ניתן ללמוד כי הייתה התארגנות של "שיתוף פעולה" או במילים אחרות קבוצות שבטיות. יש להניח כי קבוצות אלו נשלטו על ידי אנשים כריזמטיים שעמדו בראש אילן היוחסין. בתקופת הברונזה המוקדמת יהפכו מבנים חברתיים אלו באירופה לchiefdoms - קבוצה היררכית המאורגנת כנגזרת הייחוס/המרחק של הפרט מן הצ'יף. לאורך התקופה הניאוליתית התפתחו מספר תרבויות שהייתה להן מערכת פוליטית מורכבת מאוד,כגון Iroquois, אנשי הפוואלו (Pueblo people), בני המאיה והמאורים. כל אחת מתרבויות אלו הקימה מערכת פוליטית מסובכת ומורכבת.

[עריכה] חקלאות

התפתחות החקלאות הייתה השינוי המשמעותי הגדול ביותר בתקופה הנאוליתית. זהו שינוי משמעותי עבור כל המין האנושי וצורת החיים שלו. בתקופה זו החל עיבוד התבואה, תרבות ושיפור של זני תבואה ודגנים. החלה לרדת ההשענות על תרבות הלקטים-ציידים והנוודים, ונמצאה דרך חלופית לספק מזון. ההשענות על תנובה מהאדמות המעובדות הלכה וגדלה. חוקרים מאמינים כי התפתחות זו עודדה באופן משמעותי את גידול ההתיישבות, היות שלעבודת גידול התבואה נדרש כח אדם רב וקבוע, וכך עלה הצורך במתיישבים קבועים. מצז שני, התנובה ההולכת וגדלה של האדמות המעובדות אפשרה לספק מזון לאוכלוסייה הגדלה. מגמה זו, של גידול בביקוש לכח אדם וגידול האוכלוסייה, המשיכה לתקופת הברונזה, ובסופו של דבר נבנו עיירות, ומאוחר יותר ערים ומדינות.

התקפה הנאוליתית זכתה בשם המהפכה הנאוליתית ביטוי זה נטבע על ידי הארכאולוג האוסטרלי ור גורדון ש'ילד ( Vere Gordon Childe). שם זה הוא תולדה של שנויים מרחיקי לכת בתחומים רבים, כגון: העמקת האינטראקציה האנושית, שיטות הקיום המבוססות על השענות על תנובה חקלאית, תרבות זני תבואה ודגן וביות בעלי חיים.

אחד היתרונות הפוטנציאלים של התחכום והפיתוח הגדולים של טכנולוגיות חקלאיות הייתה האפשרות לעודפי תבואה בעונות ברוכות. בעונות אלו התנובה הייתה גדולה מהנדרש לשימוש מידי של קהילה. יתרות התנובה נשמרו לעונות בהן היה קיים מחסור עונתי, או שימשו לסחר חליפין עם קבוצות אחרות. כך למעשה, היתרות הללו איפשרו את הגדלת האוכלוסייה.

יחד עם זאת, החברות החקלאיות הראשונות היו מושפעות מכל בעיה בגידולי החקלאות כגון בצורת או מגפה. בחברות שנשענו באופן משמעותי על החקלאות לצורך אספקת המזון, גדלה מאוד הרגישות לעונות שחונות, בעוד הלקטים-ציידים היו כמעט חסינים למחסור כה דרמטי ורוטיני. למרות המכשולים התקופתיים באספקת המזון, החברה החקלאית הנאוליתית הצליחה בהגדלת כמויות המזון לאורך זמן, הוכחה לכך ניתן למצוא בגידול האוכלוסייה והתרחבות הטריטוריות.

אחד השינויים המשמעותיים הנוספים לחברת "החקלאים החדשים" היה אופי התזונה (הדיאטה). חברת הלקטים-ציידים ניזונה מכמויות גדולות של פרוטאין מן החי, בעוד החקלאים שההזדמנויות והמוטיבציה שלהם לצייד הייתה נמוכה יחסית - מרבית מזונם הגיעה מהצמחים המתורבתים שגידלו. אין עדיין הסכמה לגבי היתרונות והחסרונות של השינוי בהרגלי התזונה, וההשפעה הכללית שלהם על תחילת ההתפתחות החברתית.

ביות בעלי החיים בחלק מהחברות הנאוליתיות, כבהמות עבודה או מקור לאוכל ו(מקנה), היה חידוש נוסף ששינה את המאפיינים החברתיים. כל התוצרים כולל תוצרי הלוואי של בעלי החיים נוצלו, כך למשל הגללים של בעלי החיים שימשו כחומר דישון, כדלק ואפילו כחומר בנייה. נוסף על היות בעלי החיים מקור פרוטאין זמין לשימוש ומקור למוצרי חלב, יכול היה מקנה לשמש גם לסחר חליפין. ההתמחות בגידול צאן, חייבה לנדוד מפאת הצורך בשדות מרעה. (מחזור נדודים של עדרים).

[עריכה] טכנולוגיה

החקלאים הנאוליתיים היו מיומנים מאוד. הם ייצרו מגוון של כלים שהיו נחוצים לגידול, עיבוד וקציר של תבואה (כמו להבי מגלים ואבני ריחיים), וכן כלים ליצור מזון (כלי חרס וכלי עצם). מיומנותם התבטאה גם בייצור מגוון כלי אבן כמו קישוטים, חניתות, חרוזים ופסלים. האנשים הנאוליתיים בלבנט, אנטליה, סוריה, צפון מסופוטמיה ומרכז אסיה, בנו את בתי הכפר שלהם מלבני חמר. מעניינים במיוחד הבתים בצ'טלהייק שבטורקיה, אשר טויחו ונצבעו בסצנות מפוארות של אנשים ובעלי חיים. באירופה נבנו בתים ארוכים עשויים קש ובוץ, וכן קברים מפוארים למתים. קברים אלו היו נפוצים במיוחד באירלנד, ואלפים רבים קיימים עד היום. האנשים הנאוליתיים באיים הבריטיים בנו תילי קברים ארוכים וחדרי קבורה למתיהם, מעברים מעל מקורות מים, סטונהנג' מכרות צור, ומונומטים. הכביש המתוכנן העתיק ביותר, ה"דרך המתוקה" (Sweet Track) באנגליה, נבנה אף הוא בתקופה זו. בני האדם למדו דרכים לשמר מזון לחודשים הבאים, כמו עיצוב של מיכלים דחוסי אוויר, ושימוש במלח לצורך שימור המזון.

באמריקה ובפסיפיק נשארו האנשים ברמת הטכנולוגיה הנאוליתית עם מעט יוצאים מהכלל - כמה גרזנים מנחושת ראשי חצים באזור גרנד קניון - עד לבואם של האירופאים.

[עריכה] יישובים נאוליטיים

רשימה של אתרים ארכאולוגיים:

שם אתר בלעז	שם אתר בעברית	מדינה	זמן האתר (לפנה"ס)	הערה
מערת Franchthi	מערת פרנצ'טי	יוון	10,000	יושב שוב בין השנים 7500-6000
Göbekli Tepe	גבקליטפה	טורקיה	9000
Jericho	יריחו	ישראל	8350	התפתח מתרבות נטפים האפיפלולאיתית
Nevali Cori	נוולי קורי	טורקיה	8000
Çatalhöyük	צ'טלהייק	טורקיה	7500
Dispilio	דיספיליו	יון	7500
Mehrgarh	מחרפארח	פקיסטן	7000
Cnossus	קונסוס	יון	7000
Lahuradewa	לאחורדווה	הודו	6200
Skara Brae, Knap of Howa, Orkney Islands	סקארה ברי, נפ או'האואר, איי אורקיי	סקוטלנד	3500
Brú na Bóinne	ברו נה בויננה	אירלנד	3500

[עריכה] מקורות

[עריכה] אתרים

בין האתרים הראויים לציון מתקופת האבן החדשה ניתן למנות את:

• יריחו, משנת 8350 לפנה"ס לערך, שנוצרה מחברות אפיפליאוליטיות
• צ'טלהייק בטורקיה
• מרגר בדרום אסיה
• גובקלי טפה בטורקיה
• נוולי קורי בטורקיה
• סקארה ברי ונפ או'האואר בסקוטלנד

[עריכה] ראו גם

• אוטסי איש הקרח
• מהפכה
  • המהפכה החקלאית
  • המהפכה התעשייתית
  • המהפכה התעשייתית השנייה
  • המהפכה הדיגיטאלית

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Brutal lives of Stone Age Britons