ריבוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההתפלגות של החברה למערכת היררכית, בעלת מדרג של גבוה\נמוך, לפי אפיון סוציולוגי מסוים. בסוציולוגיה המודרנית השימוש במושג זה מתייחס כמעט בלעדית לריבוד מעמדי - ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים.
כדי שיתקיים ריבוד, דרושים שני תנאים מקדימים:
- בידול (דיפרנציאציה)
- כדי שיתקיים ריבוד, המערכת החברתית צריכה להכיל בתוכה מספר תפקידים - שכן הבדלים ריבודיים מבוססים על הבדלים בתפקיד החברתי של האקטור.
- היררכיה
- כדי ליצור ריבוד, על ההבדלים בין התפקידים להתבטא לא רק בהבדלים טכניים - נושאי אחריות שונים - אלא גם הבדלים הירארכיים - תפקיד אחד ממוקם גבוה יותר במדרג החברתי מתפקיד אחר. הבדלי מיקום כאלה יכולים להתבטא במגוון דרכים - הבדלים ביוקרה, בתגמולים כלכליים או אחרים, ועוד.
התופעה בה ריבוד נשאר בעינו לתקופה של יותר מדור - כאשר ילדים נשארים באותו מקום במדרג הריבודי בו היו הוריהם - נקראת שעתוק של המבנה הריבודי. כאשר מתקיים שיעתוק שכזה, ניתן לדבר על מעמד חברתי.
גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד. לפי ההסבר הפונקציונליסטי, הריבוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסוימים. כתוצאה מכך, אדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על-סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.
גישות קונפליקט, ובמיוחד הגישה המרקסיסטית, מצביעות על מספר בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן היא כי השעתוק של הריבוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימות מנצלות את כוחן החברתי על מנת להבטיח לעצמן משאבים.
