ביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: שיפור הניסוח ובדיקה של ההגדרות והנתונים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ביות הוא תהליך היווצרותו של זן מיוחד של מין בעל חיים או צמח עקב התערבות מכוונת של בני אדם. הביות נעשה בדרך-כלל כדי להעצים תכונות מסוימות של המין המועילות לאדם, ולמזער תכונות המפריעות לאדם, או מפחיתות את יעילות הניצול של המין לטובת האדם.

במקרים רבים הופכים הזנים המבויתים לתלויים באדם, ואינם יכולים עוד לשרוד בתנאים רגילים. לפעמים מחשיבים כביות גם היווצרותו של זן שלא בהתערבות אנושית מכוונת, אלא עקב התפתחות במשך דורות רבים בסביבה אנושית (למשל בתוך עיר או שדות מעובדים), עד כדי כך שהזן אינו מסוגל עוד להתקיים בסביבה שאינה אנושית.

בעלי חיים, צמחים או אורגניזמים מבויתים אחרים הם כאלה שההתנהגות, הפיזיולוגיה או מעגל החיים שלהם השתנו כתוצאה מכך שתנאי החיים והרבייה שלהם היו תחת שליטתו של האדם. שינויים אלה נמשכים לרוב דורות רבים, אולם לעתים הם קורים כעבור דורות ספורים. בני אדם שלטו וטיפלו באוכלוסיות אלה ממגוון סיבות: על מנת לעזור להם בסוגי עבודה שונים, על מנת לייצר מזון או מוצרים חשובים אחרים (כמו צמר, כותנה או משי), ולהנאה ושעשוע כחיות מחמד או כצמחי נוי.

תוכן עניינים 1 תהליך הביות 2 ביות של בעלי חיים 3 ביות צמחים 4 דרגות של ביות 5 ההיסטוריה של הביות 6 גבולות הביות 7 ראו גם

[עריכה] תהליך הביות

ישנו ויכוח בקרב הקהילה המדעית על צורת הפעולה של תהליך הביות. יש חוקרים שאומרים, שיש תפקיד חשוב למוטציות שאינן בשליטת בני אדם, אך עושים את בעלי החיים או הצמחים למועילים יותר לאדם. אחרים הראו שרבייה סלקטיבית זהירה יכולה להביא לרבים מהשינויים שקשורים לביות. תאורטיקנים גם מציינים שברירה טבעית כנראה גם היא שיחקה תפקיד בביות של מינים מסוימים. קטגוריות אלה אינן סותרות אחת את השנייה, והגיוני שמוטציות, רבייה סלקטיבית וברירה טבעית כולם שיחקו תפקיד כלשהו בתהליך הביות במשך ההיסטוריה.

ביות החיטה הוא דוגמה טובה לתפקידן של מוטציות כגורם מפתח בתהליך. גרגרי חיטת הבר נופלים לאדמה כדי להזריע את החיטה מחדש כשהיא בשלה, לעומת גרגרי החיטה המבויתת שנשארים על הגבעול כשהיא בשלה. יש ראיות לכך ששינוי קריטי זה הוא תוצאה של מוטציה מקרית בתחילת הביות של החיטה. החיטה בעלת המוטציה הזאת הייתה מועילה יותר לאיכרים ונעשתה לבסיס לזנים שונים של חיטה מבויתת שהתפתחו מאז.

הדוגמה של החיטה הביאה רבים לחשוב שייתכן שמוטציות היו הבסיס למקרים אחרים של ביות. יש שחושבים, שמוטציות גרמו לכך שזאבים יפחדו פחות מבני אדם. שינוי זה איפשר לזאבים לעקוב אחרי בני האדם כדי לקחת אוכל מהמזבלות שלהם. יש להניח שהתפתחו יחסים סימביוטיים בין האדם לזאב. הזאבים הרוויחו את השאריות של האוכל של בני האדם, ובני האדם גילו שהזאבים יכולים להזהיר מפני אויב מתקרב, לעזור בציד, לשאת משאות, לספק חום או להגדיל את מלאי המזון שלהם. עם התפתחות מערכת היחסים הזו, בני אדם החלו לגדל את הזאבים, והחלו להתפתח זני הכלבים שאנו מכירים היום. תאורטיקנים אחרים הצביעו על כך שברירה טבעית, ולא מוטציה, יכולה גם כן להסביר את התהליך הזה. לזאבים שלא פחדו להתקרב לבני אדם כדי לאכול את השאריות שלהם היה יתרון על זאבים אחרים, והיה להם סיכוי רב יותר לשרוד ולהעביר את התכונה הזו לדורות הבאים. כך תהליך הביות התחיל באופן טבעי לפני שהתערבות האדם או רבייה סלקטיבית תיתן את אותותיה.

עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שרבייה סלקטיבית ולא מוטציה או בחירה טבעית מסבירה הצורה הטובה ביותר את תהליך הביות. הראיות הידועות ביותר עבור רבייה סלקטיבית מגיעות מניסוי שערך מדען רוסי, דמיטרי בלאייב בשנות ה-50. הצוות שלו עסק במשך שנים רבות בהרבייתם של השועל הכסוף ובחר רק את הפרטים שהראו שאינם מפחדים מפני בני אדם. לבסוף, בלאייב הראה שאלה שנבחרו היו בעלי התגובות החיוביות ביותר לבני אדם. האוכלוסייה הסופית הייתה של שועלים שהתנהגותם ומראם היה שונה באופן ממשי מהאוכלוסייה שאיתה התחיל. שועלים אלה כבר לא פחדו מבני אדם, ולעתים קרובות נענעו את זנבם וליקקו את ידיהם של מטפליהם האנושיים.

למרות הצלחת הניסוי הזה, ברור שרבייה סלקטיבית לא יכולה תמיד להגיע לביות. ניסיונות לביית סוגים שונים של חיות בר נכשלו באופן גורף. הזברה היא דוגמה אחת. לא ניתן להסביר את התהליך ההיסטורי של הביות על ידי עיקרון אחד בלבד, וכנראה שכל הגורמים אחראים על התוצאה הסופית של הביות.

[עריכה] ביות של בעלי חיים

ג'ארד דיימונד בספרו רובים, חיידקים ופלדה, מתאר שישה קריטריונים לביות. על פי התאוריה שלו, רק התאמה לכל ששת הקריטריונים מאפשרת ביות של בעל החיים.

1. תזונה גמישה - בעלי חיים שניזונים ממגוון של מקורות מזון ויכולים להתקיים על מזון זול יחסית. מבחינה זאת רוב אוכלי הבשר אינם מתאימים לביות, כי מזונם יקר - יש לספק להם בעלי חיים אחרים למאכל, וגידולם של אלה דורש משאבים כלשעצמו. אוכלי בשר שבויתו הם בדרך-כלל מינים שמסוגלים להתקיים במידה מסוימת גם על מזון צמחי, וכאלה שניזונים ממגוון של בעלי-חיים החיים בסמיכות לאדם. אוכלי עשב מתאימים לביות אם הם ניזונים מסוגים שונים של עשבים נפוצים.
2. התבגרות מהירה - בעלי חיים בעלי משך היריון קצר, שמגיעים לבגרות מינית בתוך שנים מעטות לכל היותר. התבגרות מהירה מאפשרת לבני האדם התערבות ברבייה והשבחת גזע. גורי כלבים, למשל, נולדים בתוך שבועות אחדים ומגיעים לבגרות בתוך שנה בערך. לפילים, לעומת זאת, משך היריון ארוך מאוד והתבגרות איטית. לפיכך פילים אינם מתאימים לביות.
3. אפשרות לרבייה בשביה - יצורים שאינם מוכנים להזדווג ולהתרבות בשביה אינם מתאימים לביות, ובמקום זה צריך לתפוס אותם בטבע. קשה להרבות יצורים כמו הפנדה והצ'יטה בשביה.
4. מזג נוח - מסוכן להחזיק בשבי יצורים גדולים שהם אגרסיביים כלפי בני אדם. לבופאלו האפריקאי, לדוגמה, יש מזג לא צפוי והוא מסוכן ביותר לבני אדם. בעלי חיים שנבהלים בקלות גם הם אינם מתאימים לביות. היעל, לדוגמה, נבהל בקלות מבני אדם ונוטה לברוח, ויש לו יכולת קפיצה גבוהה שמאפשרת לו לברוח בקלות ממקום סגור.
5. היררכיה חברתית ניתנת לשינוי - בעלי חיים חברתיים שקשורים זה לזה בקשרי שליטה, ויכולים לראות בבן אדם את החוליה הגבוהה ביותר בשרשרת השליטה, כלומר בן אדם ממלא את תפקיד ה"מנהיג" במקום אחד הפרטים בלהקה או בעדר.
6. אינסטינקט עדר - בעלי חיים שחיים בלהקות גדולות או בעדרים. קל לכנס אותם במקום סגור, והם בדרך כלל אינם נרתעים מהצפיפות.

[עריכה] ביות צמחים

בשל חשיבות החקלאות לבני אדם, ביות צמחים חשוב יותר מביות בעלי חיים. צמחים בויתו לראשונה בערך ב-9000 לפנה"ס בסהר הפורה שבמזרח התיכון. הצמחים הראשונים שבויתו היו באופן כללי זרעים גדולים או פירות. אלה כללו קטניות כמו אפונה או דגנים כמו חיטה. גם צמחים בעלי השפעה על התודעה בויתו בשלב מוקדם, כמו האופיום, הקנאביס והגפן ליין.

המזרח התיכון היה מתאים במיוחד לסוגי צמחים אלו: האקלים היבש היה מתאים לזרעים גדולים, והגיוון בגובה הקרקע איפשר מגוון של סוגים. תוך כדי הביות בני אדם החלו לעבור מחברת נוודים ציידים-לקטים לחברה חקלאית מיושבת. שינוי זה יוביל, כעבור 4000 או 5000 שנה, לערי המדינה הראשונות ולעלייתה של התרבות עצמה.

הביות היה הדרגתי, תהליך של ניסוי וטעיה שהתרחש באיטיות. במשך הזמן החלו לביית גם עצים קטנים כמו תפוחים וזיתים. ישנם צמחים שלא בויתו עד לתקופה האחרונה כמו אגוז המקדמיה והפקאן.

בחלקים שונים של העולם בויתו סוגי צמחים שונים מאד. באמריקות בסיס הדיאטה היו הקישוא, התירס והעדשים. במזרח אסיה האורז והסויה היו הגידולים החשובים ביותר. ישנם אזורים של העולם, כמו אוסטרליה, שבהם לא בויתו זנים מקומיים בכלל.

במשך אלפי השנים, הזנים המבויתים נעשו שונים מאוד מאבות הבר שלהם. התירס הוא כעת גדול פי עשרות מונים מגודלו של אב הבר שלו. הבדל דומה יש בין תותי הבר לבין התות המבוית.

[עריכה] דרגות של ביות

הגבולות בין חיות בר ובין עדרים מבויתים של פילים, לדוגמה, יכולים להיות מטושטשים, כתוצאה מהתבגרותם האיטית. בעיות דומות של הגדרה קיימות, לדוגמה, כאשר חתולים מבויתים עוזבים את בית מגדליהם ומגדלים את ולדותיהם בעצמם. ניתן לחשוב על כמה נקודות לאורך קשת הביות-בר:

• בר: זנים אלה חיים ללא כל התערבות אנושית מכוונת.
• גדלים בגני חיות או בגנים בוטניים: זנים אלה מוזנים ולעתים מתרבים תחת שליטה אנושית, אך כקבוצה נותרים זהים בהתנהגות ובמראה לאחיהם בבר (יש לציין שישנם גני חיות וגנים בוטאניים שמציגים גם בעלי חיים מבויתים, כמו גמלים או דינגו).
• גודלו באופן מסחרי: את הזנים האלה מגדלים במספרים גדולים עבור מזון או מוצר אחר או כחיות מחמד, אך כקבוצה התנהגותם ומראם לא שונה מאוד מבעלי החיים בטבע. דוגמאות הם היען, הצבי, התנין ואחרים).
• מבויתים: זנים אלה גודלו והתרבו תחת שליטת האדם במשך דורות רבים, ולכן התנהגותם ומראם השתנה מאוד כקבוצה. לדוגמה: כלבים, כבשים, בקר, תרנגולים או עכברי מעבדה.

רשימה זו אינה כוללת כמה גורמים מסבכים, כמו אורגניזמים ששונו באופן גנטי, חיות שפעם היו תחת יד האדם אך כעת מתרבים מחוץ לתחום שליטתו, וכן זנים שהם הרכבה של זן בר וזן מבוית.

[עריכה] ההיסטוריה של הביות

החיה הראשונה שבויתה היא כנראה הכלב, אולי כבר ב-10,000 לפנה"ס בתרבות הנאטופית. אולם, יש ראיות לקשר בין בני אדם לבין זאבים למשך 150,000 שנה. ראיות מוקדמות לכוורנות מציורי סלע מתארכות את ביות הדבורים ל-13,000 לפנה"ס. שלושת הבאים - העז, הכבש והחזיר - כולם בויתו בערך ב-8,000 לפנה"ס, באסיה. אולם, יש ראיות ארכאולוגיות מהעת האחרונה לביות של סוג של חתול אולי כבר ב-7,500 לפנה"ס: אם כן, החתול יהיה המין השני. הראיות המוקדמות ביותר לביות הסוס (כנראה בצפון רוסיה) מתוארכות ל-4,000 לפנה"ס. זנים קטנים יותר של סוסים בויתו באלף השלישי לפנה"ס.

תהליך הביות והפיזור של הזנים המבויתים הושפע מאוד מהקשר בין החצי המערבי לחצי המזרחי של כדור הארץ לאחר גילוי אמריקה בידי אירופה. עלייה זו בתחלופה בין אורגניזמים מערביים ומזרחיים מכונה "התחלופה הקולומבוסיאנית".

תאריכים מקורבים של ביות ראשוני
סוג	תאריך	מיקום
כלב	10000 לפנה"ס עד לפנה"ס	אסיה
כבש	8000 לפנה"ס	המזרח התיכון
עז	8000 לפנה"ס	המזרח התיכון
חזיר	8000 לפנה"ס	סין
פרה	8000 לפנה"ס	מצרים או אפריקה שמדרום לסהרה [1]
סוס	4000 לפנה"ס	אוקראינה
חמור	4000 לפנה"ס	מצרים
תאו מים	4000 לפנה"ס	סין
דבורה	4000 לפנה"ס	דרום אסיה
תרנגול	3500 לפנה"ס	דרום-מזרח אסיה
חתול	3500 לפנה"ס עד 7500 לפנה"ס	מצרים או קפריסין
למה	3500 לפנה"ס	פרו?
אלפקה	3500 לפנה"ס?	פרו
תולעת משי	3000 לפנה"ס	סין
גמל דו-דבשתי	2500 לפנה"ס	אסיה המרכזית
גמל חד-דבשתי	2500 לפנה"ס	חצי האי ערב
תרנגול הודו	100	מקסיקו
שרקן	900	פרו
ארנבת	1500	אירופה
שועל	המאה ה-19	אירופה
מינק	המאה ה-19	אירופה
אוגר	שנות ה-30	ארצות הברית
אייל	שנות ה-70	ניו זילנד

תאריכים אלה אינם קבועים וברורים, והם נשענים על ראיות מועטות בלבד.

[עריכה] גבולות הביות

למרות ההתקדמות המהפכנית בחקלאות במאות השנים האחרונות, מעט צמחים וחיות בויתו במאות האחרונות. אם כי התהליך ממשיך בצמחים מסוימים, כנראה שהוא הופסק לחלוטין בחיות.

זנים מבויתים שהרבייה שלהם היא למטרת נוי או שעשוע לעתים קרובות רגישים מאוד למחלות: ישנם כמה זנים של בקר ותפוחים שעשויים להכחד בשל כך, וכמה זנים של כלבים ידועים בבעיות גנטיות שיש להם.

השפעה נוספת של הביות היא מחלות, שמתיישבות אצל בעלי החיים המבויתים אך עוברים אל בני האדם. השפעה זו גרמה לכך שאוכלוסיות שבהן היו בעלי חיים מבויתים התרגלו למחלות אלה וברבות הימים נעשו מחוסנים מפניהם, ואילו אוכלוסיות שלא הכירו את אותם בעלי חיים (בעולם החדש, לדוגמה), לא היו מחוסנות מפני המחלות, ולכן כאשר הגיעו אליהם הכובשים מארצות אירופה - הם מתו בהמוניהם במגפות.

[עריכה] ראו גם

• בעלי חיים בשביה