חתול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במין חתול הבית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חתול (פירושונים).
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | חתול |
| מין: | חתול בר |
| תת-מין: | חתול הבית |
| שם מדעי | |
 Felis silvestris catus((1758) .L) |
|
חתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus), בעל חיים טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים.
משקלו של חתול בית בוגר נע בממוצע בין 7-5 קילוגרם. תוחלת החיים הממוצעת נעה בין 15-10 שנים, כאשר חתול מבוית מרבה להאריך חיים יותר מחתול רחוב. החתולה שחיה זמן רב ביותר (38 שנים), לפי ספר השיאים של גינס, הייתה קרים פאף (Creme Puff) שמתה בשנת 2005 באוסטין, בירת טקסס. טמפרטורת הגוף הממוצעת של חתול נעה בין 38.5 לקצת יותר מ-39 מעלות צלזיוס.
הייחום, ההיריון וההמלטה של חתולי הבית שונים במקצת מחתולי הבר. הסיבה העיקרית לשינוי המהותי הוא התנאים בטבע ובשבי. בטבע החתולות מתייחמות לפי עונות השנה, לקראת סוף החורף. בסביבת האדם, שיש בה תאורה מלאכותית ושפע של מזון לאורך כל השנה, נגרם "בלבול" במערכת ההורמונלית של החיות.
החתול חי בדרך כלל בבדידות, למעט אינטראקציה אקראית עם בני מינו. מספר החתולים הביתיים נאמד כיום בכ-600 מיליון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
החתולים נמצאים בסביבת בני האדם ובחברתם משחר ההיסטוריה האנושית המתועדת, ואף קודם לכן. מחקרים גנטיים חדשים סבורים כי בויתו לפני 8,000 -10,000 שנים באזור הסהר הפורה ולא במצרים כפי שסברו לפני כן[1]. במצרים העתיקה נהגו בחתולים מנהג של כבוד, בהיותם טורפי מכרסמים ושומרי אוצר התבואה של המדינה. במיתולוגיה הנורדית האלה פריה הייתה מלווה בחתולים, שהיו רתומים לכרכרתה. חתולים הפכו לבני לוויה של האדם, לחיות מחמד, אך זוהרם הועם בתקופת ימי הביניים. בתקופה זו נתפסו החתולים כעוזרי המכשפות וכמייצגי ממלכת הרוע והשטן. הם נרדפו והושמדו בכל רחבי אירופה יחד עם מי שגידל אותם, לרוב נשים שנתפסו כמכשפות והועלו על המוקד. דעה מקובלת אומרת כי אחת הסיבות למגפת הדבר באירופה במאה ה-14 הייתה ריבוי בלתי נשלט של עכברים ועכברושים, תוצאת לוואי של חיסול אוכלוסיית טורפיהם הטבעיים - החתולים.
[עריכה] חתולי הבית וחתולי הבר
חתולי הבית עברו מאות שנים של גידול וטיפוח גנטי. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא תכונות רבות, שנשארו פראיות, ושמזכירות מינים אחרים בסוג חתול:
- ציד - יכולת הציד של חתולי הבית, לא נפגעה או נעלמה, וזאת אף על פי שחתולים אלו אינם זקוקים כלל וכלל לפעולה זאת על-מנת לאכול. פעולת הציד נעשית באמצעות הליכה צמודה לקרקע וכוללת זינוק מהיר אל הטרף.
- טיפוס - הודות לציפורניים חדות הנשלפות מכיסים מיוחדים שמצויים בכפותיהם של החתולים, סיגלו הם את היכולת לצוד על עצים או לברוח אליהם בעת סכנה. חלק ממשפחת החתוליים נוהגים להחביא שם את טרפם.
- ניקיון - החתוליים שומרים על ניקיונם, ונוהגים ללקק את עצמם. חתולי הבית אף נוהגים לכסות את הפרשותיהם בחול.
- ראיה - לחתולי הבית ראייה מעולה גם בחשיכה כמעט מוחלטת. ראייה זאת מושתתת בעיקר על הבחנה בתנועת עצמים.
- שמיעה- יכולת השמיעה של חתולי הבית נשארה מפותחת מאוד, חתולי הבית יכולים לשמוע אפילו צעד קטן, או מחט שנפלה על הרצפה.
[עריכה] מאפייני התנהגות
מאפייני התנהגות של חתול בית כוללים גירגור בעת שמחה ושביעות רצון וכשכוש בזנב בעת מתיחות או עצבנות. החתולים נוהגים לזקוף את זנבם כשהם חשים ביטחון, אם בנוכחות אמם, או מי שמגדל אותם. במקרה שחתול חש איום או סכנה, הוא יברח או ינסה להבהיל את היצור המאיים באמצעות קולות ותנועות איום, כפעירת פה המלווה בחשיפת שיניים וקול נשיפה חזק, משיכת אוזניים לאחור, קימור חד של הגוף, פרווה סמורה והרמת רגל במטרה לשרוט או להבהיל.
[עריכה] פעילות בלילה
חתולים ככלל הם חיות לילה ומרבית פעילותם היא בשעות אלה. מכיוון שגופם של החתולים מותאם לפעילות לילית זו, הם נוהגים לישון ביום שעות רבות כדי לאגור כוח ללילה ולכן לעתים נראים "עצלנים". חתולים מסוגלים גם לראות היטב בלילה.
[עריכה] סימון ושמירה על טריטוריה
חתולים (כמו בעלי חיים אחרים) קנאים לטריטוריה (אזור מחיה) שלהם, והם נוהגים לסמן אותה בריח - באמצעות שתן, התחככות בחפצים או שריטות (באזור הציפורניים ישנן בלוטות המפרישות ריחות ייחודיים לכל חתול). על הטריטוריה מתנהלים עימותים רבים במטרה לסלק פולשים, אך מכיוון שהם מצוידים בציפורניים ושיניים קטלניות הם יעדיפו לא להלחם בכל העוצמה אלא יסתפקו בהפגנת כוח ללא מגע ישיר. חתולים עלולים גם לתקוף זרים החודרים לבית שבו הם שוכנים, כפי שהם היו תוקפים חתול אחר. כאשר חתול נמצא מחוץ לטריטוריה שלו הוא יהיה בדרך כלל חסר ביטחון ומפוחד. בגלל הקשר החזק של החתול לטריטוריה, חתולים מבויתים רבים שבעליהם עוברים דירה מנסים לברוח ולחזור למקום המוכר להם. כדי למנוע זאת יש לסגור אותם למשך מספר ימים בבית החדש, כדי שיחושו כי זו הטריטוריה שלהם.
[עריכה] ייחום, היריון והמלטה בחתולי הבית
ההיריון, אשר אורך כחודשיים, מבטיח את הולדת הגורים לקראת הקיץ, כאשר ישנו שפע של מזון. לעומתם, אצל חתולי הבית, אשר חיים כל חייהם בתאורה מלאכותית, הייחום איננו תלוי בעונות השנה, ויכול להופיע בכל אחד מהחודשים.
חתולי הרחוב דומים בייחום לחתולי הבר - גם הם מתייחמים לקראת סוף החורף.
גם גידול הגורים בטבע אינו דומה לגידול הגורים בשבי. בטבע, פוחתים סיכוייו של גור אשר סובל מבעיה פנוטיפית כלשהי (עצמות חלשות, מחלה גנטית וכדומה) להגיע לבגרות מינית ולהעמיד צאצאים. בשבי, מצב זה לרוב אינו מתקיים, גור דומה מטופל על ידי בני האדם ובכך המערך הגנטי שלו יישאר ויעבור הלאה לדורות הבאים. תופעה זו, המוכרת בדרך כלל בגזעי חתולי הבית אשר הושבחו וטופחו גנטית על ידי בני האדם עלולה לגרום לסיבוכים כגון מחלות גנטיות שנשמרו עקב הטיפוח. לדוגמה, הרבעה לא נכונה ולא מבוקרת של החתול הפרסי הפחוס עלולה לגרום לפרצוף פחוס מדי ועקב כך, לגרום לבעיות בנשימה.
[עריכה] הייחום
הגיל שבו החתולה מתייחמת בפעם הראשונה נע בין 5 חודשים ל-11 חודשים. עם תחילת הייחום החתולה מתחילה לשנות את התנהגותה, החתולה תראה סימני התפנקות הכוללים גלגול על הריצפה וחיכוך בעצמים שונים, יללות מרובות ורמות - תפקידם של היללות היא בעצם "הודעה" לזכרים שהיא מיוחמת, הרמת אחוריה - כהכנה לאקט הזיווג והפרשת ריח הורמונלי אשר נועד למשוך את הזכרים.
אקט ייחום זה של החתולה יצר את המושג "חתולת מין".
מחזור הייחום נמשך כ-8 ימים בממוצע.
[עריכה] ההזדווגות
זכרים רבים יגיבו לקריאותיה ולריחותיה של הנקבה המיוחמת. כדי לזכות באפשרות של העמדת דור, יריבו הזכרים על חלקם. בדרך כלל מריבות אלו ייגמרו רק ביללות רמות וקריאות, אך קיימת אפשרות של אלימות פיזית אשר תתפתח בסופו של דבר לקרב של ממש.
אקט ההזדווגות נמשך רגעים ספורים בלבד. הזכר מטפס על הנקבה מאחור ומקבע אותה למקומה על ידי נשיכת העורף שלה. נשיכת העורף משחררת למחזור הדם של הנקבה חומרים דמויי מורפיום אשר משרים על הנקבה תחושה נעימה ואף משככים את כאביה.
אצל בני אדם וחיות אחרות, אחרי שהביצית הבשילה בשחלה היא מגיעה לרחם, כאשר "מטרתה" העיקרית היא הפריה. אם הביצית אינה מופרת היא "מתה" לאחר זמן קצר. אצל החתולות, הביצית הבשלה נשארת בתוך השחלה. כאשר החתולה מזדווגת הזיזים אשר על איבר מינו של הזכר יוצרים גירוי מכני בקיר הנרתיק של החתולה. גירוי ספציפי זה מתורגם מידית לסימן הורמונלי אשר מודיע לשחלה "לשחרר" את הביצית. תהליך זה נקרא "ביוץ מושרה".
בשגר של חתולה יכול להיווצר מצב שבו לא לכל הגורים אב אחד משותף. שני זכרים או יותר יכולים להזדווג עם נקבה ולהפרות חלק מהביציות. עם תום ההזדווגות עשויה הנקבה לתקוף את הזכר, מאחר שהוצאת איבר מינו גורמת לה לכאב.
[עריכה] ההיריון וההמלטה
ההיריון בחתולות הבית נמשך כ-63 יום. לקראת סיומו של ההיריון תחפש החתולה מקום להמלטה. בדרך כלל, החתולה תעדיף מקום חשוך ומוסתר להמליט בו.
.jpg/250px-Six_weeks_old_cat_(aka).jpg)
ההמלטה תארך בדרך כלל כמה שעות, והיא שונה מגזע לגזע (ישנם גזעים שיצטרכו התערבות מקצועית של וטרינר). החתולה אוכלת את השליה, דבר המספק לה חלבונים וויטמינים. הגורים נולדים עיוורים, ועיניהם נפקחות לאחר 10 ימים.
ישנה חשיבות גבוהה מאוד להנקה הראשונית של גורי החתולים. חלב ההנקה הראשונית נקרא קולוסטרום ([1]), והוא נמצא בעטיני האם כשלושה ימים לאחר ההמלטה. מערכת החיסון של הגור אינה מפותחת דיה בלידתו, והקולוסטרום מכיל נוגדנים חיוניים.
תקופת ההנקה נמשכת בין 6 - 8 שבועות.
[עריכה] תופעות מיוחדות
- קניבליזם - תופעה של אכילת הגורים על ידי הנקבה. תופעה זו עלולה לקרות עקב עקה. תופעה זאת נפוצה יותר בהיריון ראשון.
[עריכה] חתולים ואיכות הסביבה
חתולי רחוב רבים מצויים ברעב תמידי ובחיפוש אחר מזון, אותו הם מוצאים לרוב בפחי אשפה. מקור מזון אחר הוא ציד של בעלי חיים קטנים, כגון מכרסמים, זוחלים או ציפורים. למרות אלפי שנים של ביות, החתולים נשארו ציידים מעולים, והם מועילים לאדם בחיסול מזיקים כגון עכברים, תיקנים ונחשים. בשיניו של החתול מצויים חיידקים מוכנים שלאחר הנשיכה גורמים זיהום, גם אם בעל החיים הצליח להמלט. אינסטינקט הציד פעיל גם בקרב חתולי בית (שלא חסר להם מזון).
מבחינה אקולוגית, בשטחים בקרבת יישובים שבהם בני אדם הכחידו את הטורפים הטבעיים, פעילות הציד של החתולים יכולה לעזור באיזון האוכלוסיות הטבעיות. ואולם ישנם מקרים בהם מספר החתולים גדול מכושר הנשיאה הטבעי של המערכת האקולוגית, וכך נגרם נזק לחיי הבר המקומיים, במיוחד ללטאות וציפורים.
[עריכה] חתולים וריבוי טבעי
להבדיל מחתולי הבר, חתולי הבית הם בעלי מנגנון רבייה מאוד מפותח, המאפשר לנקבות להמליט עד שלוש פעמים בשנה באקלים נוח כמו זה שבישראל, עד שישה גורים כל פעם. כלומר עד פי 9 מחתולת הבר. אם כמות המזון הזמין לא גדלה באופן פרופורציונלי עם מספר החתולים, הם עלולים לגווע מרעב.
על מנת לפתור את הבעיה, רשויות מקומיות רבות פועלות לסירוס ועיקור חתולים. חתול מסורס ממעט גם לריב ולילל וכך נמנעת גם בעיית הרעש.
[עריכה] אמונות על חתולים
- לחתולים יש תשע נשמות - אמונה טפלה שמקורה אצל המצרים הקדמונים שייחסו לחתולים תכונות אלוהיות (באסטת, אלת היופי והפוריות המצרית, הייתה חתולה). מאוחר יותר, בדתות פגניות מסוימות, יוחסו לחתול תכוניות שטניות והוא נחשב להתגלמות של השטן. אמונה זו נוצרה עקב אורח חייו של החתול (חיה טורפת, לילית, מתבודדת) ומבנהו הגופני (עיניו הזוהרות בחושך, אזניו המחודדות וגופו הגמיש המאפשר לו להשתחל מבעד למעברים צרים).
- החתול נחשב אויבו של הכלב - מקורה של אמונה זו בהתנגשות הטריטוריה של החתולים והכלבים, שכן שני מינים אלה הם חיות מבויתות ונוצרה ביניהם יריבות על שטחים ועל מזון. היריבות מתחזקת נוכח שפת גוף מנוגדת: כלב המעוניין לשחק יכשכש בזנבו בעוד החתול יפרש זאת כסימן לעצבנות ולפיכך כאיום.
- חתול שחור מביא מזל רע - אמונה טפלה שלפיה החתול השחור הוא התגלמותו של השטן.
- חתול נופל תמיד על הרגליים - לחתולים יש יכולת מיוחדת המאפשרת להם לנחות בקלות על הרגליים כאשר הם נופלים או קופצים. יכולת זו טמונה בכמה סיבות: מרכז הכובד המאוזן של החתולים, אינסטינקט הגורם להם לבצע מעין גלגול לפני הנחיתה וכן הרפיה של שרירי הגוף והגנה בצורה זו על השלד.
[עריכה] מחלות חתולים
[עריכה] גזעי חתולים
קיימים יותר מ - 100 גזעים, המתחלקים לארבע קבוצות עיקריות: ארוכי פרווה, פרווה חצי ארוכה, קצרי פרווה ואוריינטלים.
ראו גם: גזעי חתולים.
[עריכה] פרווה קצרה
|
|
|
[עריכה] פרווה חצי ארוכה
|
[עריכה] פרווה ארוכה
[עריכה] אוריינטלים
[עריכה] סרטי קולנוע שנעשו על חתולים
- גארפילד, דמות קומיקס מצוירת שכיכבה בתוכנית טלוויזיה וכן בסרט קולנוע משנת 2004.
- חתולים בצמרת (The Aristocats) - סרט אנימציה של חברת וולט דיסני, המציג את אהבתם של חתולת בית וחתול רחוב.
- פריץ החתול(סרט הראשון של רלף בקשי סרט מצויר למבוגרים על חתול שחיי את החיים במתכונת של שנות ה-60.
- טום וג'רי - כוכבי התעלולים מאולפני MGM.
- פליקס החתול, דמות אנימציה מתקופת הראינוע.
- סילבסטר החתול - דמות אנימציה בסרטי טוויטי מסדרת לוני טונס של האחים וורנר.
[עריכה] ספרים שנכתבו על חתולים
- החתול במגפיים.
- יהונתן גפן, ספר שלם על חתול אחד, ספר שירים על מאיר, חתול פרסי, ושיר אחד גם על כבשה.
- שפרה הורן, חתולים סיפור אהבה, סיפורים על חתוליה של המחברת.
- ג'יימס הריוט, סיפורי חתולים, על חתולים בהם טיפל המחבר, וטרינר במקצועו, באזורי הכפר של יורקשייר, כאשר וטרינריית חתולים לא נלמדה עדיין בבתי הספר. בהוצאת מודן.
- פול גאליקו, ג'ני, יצא לראשונה בשנת 1950 בארצות הברית תחת השם .The Abandoned
- לואיס קרול, סיפורה של אליס בארץ הפלאות, במהלכו היא פוגשת דמות של חתול צ'שייר, ההופך לבלתי נראה בתום השיחה, ומשאיר מאחור רק את חיוכו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- דייוויד טיילור, החתול, ספר מקיף בנושא גזעי חתולים והטיפול בהם.
- ד"ר ע. הדר, חתולים, בהוצאת מסדה, 1983. מתמקד יותר בטיפול בחתולים ופחות בגזעיהם.
- ג'פרי מוסאייף מאסון, תשע הנשמות של החתול - מסע אל חיי הרגש של החתולים, הוצאת מחברות לספרות, 2005.
[עריכה] מדיה
 |
יללת חתול
|
| לעזרה בהפעלת הקובץ |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חתול |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתול הבית |
- החיים הפרטיים של חתולה- סרט תיעודי (לצפייה או להורדה) העוקב אחרי המלטה של חתולה וגדילת הגורים (עד לבגרות).
- איך לקרוא את זנב החתול- מילון לתקשורת שהחתול עושה בעזרת הזנב.
- סימבול החתול
- חתולים: המדריך המלא למאמץ המתחיל, באתר ynet
- העמותה למען החתול בישראל
- מי היו אבות אבותיו של החתול המודרני?, סיינטיפיק אמריקן, אתר ynet
[עריכה] הערות שוליים
