שירותי כבאות והצלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שירותי כבאות והצלה, כבאות והצלה, ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל הכפוף למשרד הפנים. המערך מספק לאזרחי ישראל שירותי כבאות חילוץ והצלה שונים (יפורט בהמשך) 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. חיוג 102 מכל טלפון ינתב את השיחה למוקד שירותי כבאות והצלה האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 שירותי כבאות והצלה - המטרה 3 מבנה ארגוני 4 אופי הפעילות 5 אופי הפעילות בתחנות הכיבוי בשגרה/חירום 5.1 מקרי חירום/אירועים מבצעיים 5.2 חדר המבצעים 5.3 בשגרה 6 דרגות 7 רכבי הכיבוי/הצלה בשירותי הכבאות 8 מושגים 8.1 צופי אש וכבאים מתנדבים 9 רשויות הכיבוי בישראל 9.1 מחלקות עירוניות 9.2 איגודי ערים 9.3 תחנות המשנה 10 ראו גם 11 קישורים חיצוניים 12 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

קבוצת הכבאים הראשונה בישראל הוקמה בזכרון יעקב, ב-1897, לפי בקשת פקיד הברון רוטשילד, ובמימון הברון. הסיבה עיקרית לארגון הקבוצה הייתה מספר דליקות ביקבי הברון שבזכרון יעקב ובראשון לציון. הקבוצה שקמה מנתה 32 מתנדבים מצעירי המושבה. בראשה עמד אליהו קנטור, וסגניו היו אלטר גרף, ישראל נידרמן ובנימין ריבקינר. את ציוד הכיבוי הביא פקיד הברון מפריז והוא כלל משאבות, צינורות, סולמות, גרזנים וכן מדים מפוארים עם כובעי נחושת מבריקים וחגורות עור, כפי שנהוג היה בערים הגדולות באירופה.

בשנת 1925 אירע שיטפון גדול בשכונת ברנר שבתל אביב, בזמן השיטפון התאספו במקום האירוע תושבים רבים, וחלקם ערכו ניסיונות הצלה, אך ללא כלים והכשרה מתאימה הצלחתם הייתה מצומצמת. לאחר השיטפון הקים אבא כהן את גדוד הכבאים של תל אביב, שהיה לגדוד הכבאים הראשון ביישוב. לגדוד גויסו אליו 73 מתנדבים. תחנת הכיבוי של הגדוד הוקמה בצריף ששכן בשדרות רוטשילד פינת רחוב נחלת בנימין בסמוך לתחנת המשטרה העירונית. בנוסף רכשה העיריה מגוון ציוד חיוני לביצוע משימות כיבוי והצלה.

משנת הקמת הגדוד התל אביבי ועד הכרזת העצמאות הוקמו גדודי כבאים מתנדבים ב-14 ערים נוספות בישראל. בשנת 1959 נחקק חוק שירותי הכבאות המסדיר את מבנה ופעולת שירותי הכבאות במדינה. החוק נכנס לתוקף ב – 1.4.1960 ועל פיו פועלות כיום כל רשויות הכבאות במדינה. עם הפעלת החוק הופסקה למעשה הפעלת שירותי הכבאות על ידי מתנדבים, ומאז פועלים הכבאים כעובדי מדינה בשכר.

[עריכה] שירותי כבאות והצלה - המטרה

הצלת חיי אדם במהירות המרבית וצמצום ממדי הנזק לרכוש.

• סלוגן ייחודיי אשר מאפיין את עבודת הכבאים ואת אופיים ככבאים: "נכנסים אל המקום ממנו כולם בורחים"

[עריכה] מבנה ארגוני

ארגון שירותי כבאות והצלה מורכב מ-24 רשויות כיבוי. בין רשויות הכיבוי ישנם ארבע מחלקות עירוניות ועשרים איגודי ערים^[1]. בתחומים אשר אינם קשורים למקצוע הכבאות והצלה או לכבאים, רשות הכיבוי היא חלק מהרשות המקומית אליה היא שייכת, וכפופה אליה.

בכל רשות כבאות עומד מפקד אשר כפופים לו סגן המפקד, קציני המטה (הדרכה, מניעת דליקות, לוגיסטיקה, חקירת דליקות, רכב וכו') יתר הקצינים, מפקדי הצוותים וכבאיי התחנה. במקצוע הכבאות והצלה, מרכזת את פעילות כל רשויות הכיבוי "נציבות כבאות והצלה". עיקר פעילות הנציבות מתרכז בהכוונה ופיקוח על פעולות רשויות הכיבוי, וכן על ניהול הפעולות המשותפות בין רשויות הכבאות השונות. בנוסף נמצא תחת סמכותה הישירה של הנציבות בית הספר הארצי לכבאות ולהצלה, אשר מכשיר כבאים בכל הדרגות לפעילות ברשויות הכיבוי. תחת אחריותה של הנציבות נמצאים גם מגוון עניינים מנהליים כגון: תקצוב, גיוס כח אדם, קביעת סדרי עבודה, ובחינת שינויים ארגוניים.

[עריכה] אופי הפעילות

הצלת נפש ורכוש וחילוץ לכודים במקרים של:

• דליקות
• תקריות חומרים מסוכנים ודליפות גז(גפ"מ)
• תאונות דרכים
• שריפות יער ושדה
• פיגועי טרור ופח"ע
• חילוצים מגובה/תהומות/בורות (סנפלינג)
• פתיחות מעלית ופריצות דלת במקרי חירום
• שטיפות כביש לאחר תאונה
• חילוץ בעלי חיים וכל עזרה אשר נדרשת לבקשת שאר גופי החירום הארציים במידת הצורך.

בעת אירוע רב ממדים ישנו "נוהל סיוע הדדי" בין רשויות הכיבוי ומטרתו היא סיוע לרשות כיבוי על פי בקשתה על ידי שליחת צוותי כיבוי/כבאיות/ציוד מתחנה אחרת.דוגמה לכך היא פקודת סיוע מיוחדת לשירותי הכבאות באילת המרוחקת אשר הוקמה בעקבות דליקת הענק לפני מספר שנים במלון מלכת שבא הישן.

• מניעת דליקות - קביעת דרישות לסידורי בטיחות אש אקטיביים ופסיביים בשטחים בנויים ופתוחים בעזרת חקיקה והסברה.
• הדרכה ואימונים - החל מאימון הכבאי כפרט ועד להשתתפות בתרגילים משותפים עם משטרת ישראל, צה"ל וארגונים נוספים.
• בניין הכוח - גיוס כח אדם, בינוי ושיפוץ תחנות ורכש ציוד ייעודי, רכבי כיבוי וחילוץ לסוגיהם.

[עריכה] אופי הפעילות בתחנות הכיבוי בשגרה/חירום

המשמרות בתחנות הכיבוי משתנות מרשות לרשות. המשמרות נחלקות למשמרות 24/48 (24 שעות עבודה, 48 מנוחה בבית) , משמרות 8/16 (8 עבודה, 16 מנוחה בבית) ומשמרות 12 שעות. סך הכול שירותי הכבאות נותנים מענה לאזרחי ישראל 365 יום בשנה - 24 שעות ביממה.

מספר הכבאים בכל משמרת שונה מרשות לרשות בהתאם למתאר המרחבי (ערים גדולות, תעשייה גדולה וכו') ותלוי גם בסוג התחנה - ראשית או משנית . על הכבאים אשר נמצאים בביתם ביום המנוחה להיות אף הם בכוננות וזמינים לקריאה לתחנה בעת גיוס כבאים באירוע מבצעי גדול ממדים.

[עריכה] מקרי חירום/אירועים מבצעיים

בראש כל משמרת עומד קצין משמרת ותחתיו סגן קצין משמרת, מפקדי צוותים וכבאים. קצין המשמרת מפקד על הצוותים בעת שגרה ובעת חירום.בעת אירוע מבצעי הקצין בעל הדרגה הגבוהה ביותר נוטל את הפיקוד על האירוע. בעת אירוע מבצעי הכבאים מחולקים למשימות שונות בהוראות הקצין הבכיר במקום ופועלים כצוות במטרה להציל חיי אדם ורכוש באמצעות הציוד שברשותם וע"פ הכשרתם.

[עריכה] חדר המבצעים

בכל תחנת כיבוי ראשית נמצא חדר מבצעים תחת אחריות מוקדן/ית בכפיפות לקצין המשמרת. חדר המבצעים הינו "לב" התחנה והוא מאויש 24 שעות. בו מתקבלות שיחות הטלפון ודרכו משוגרים הצוותים לאירוע מבצעי. תפקידי המוקדן: מענה לשיחות טלפון, ניהול רשת הקשר, הכוונת הצוותים למקום האירוע, תיאום בין הכוחות השונים, זימון גורמים שונים לאירוע (משטרה,מד"א וכו'), הפעלת פקודות מבצעיות בעת הצורך, ניהול יומן אירועים ורישום בו. בעת קבלת אירוע המוקדן מפעיל את פעמון האזעקה, כורז את מהות האירוע ומודיע איזה צוות משוגר לאירוע ע"פ הוראות קצין המשמרת. במידה והאירוע שייך לגזרת תחנת המשנה של אותה רשות מעביר המוקדן את ההודעה לצוות/ים באמצעות מכשיר הקשר או הטלפון.

[עריכה] בשגרה

בעת שגרה מתבצעות בתחנה עבודות תחזוקה של הציוד היעודי והרכבים על פי ימי טיפול קבועים, ניקיון התחנה, אימונים והדרכות במסגרת תוכנית האימונים החודשית וכן פעילויות פנאי וגיבוש למשמרת אשר תורמות לאופיה הייחודי של תחנת הכיבוי כ'בית שני' ומשפחה לכל הכבאים.

בכל תחנות הכיבוי הראשיות והמשניות, קיימים תנאי לינה, מזון, ציוד חשמלי, מקלחות ובתחנות מסוימות גם חדר כושר וכל זאת על מנת לספק לכבאים אשר מבלים שעות רבות במשמרת את כל התנאים הבסיסיים הנחוצים להם.

[עריכה] דרגות

דרגות שירותי כבאות והצלה, בדומה ל דרגות ארגונים אחרים, מתחלקות לדרגות כבאים (מימין), ולדרגות קצינים (משמאל).
להלן סדר הדרגות:

כבאי כבאי ראשון רב כבאי סמל כבאי רב סמל כבאי רב סמל ראשון כבאי

להב משנה להב רשף משנה רשף טפסר משנה טפסר טפסר בכיר רב טפסר

דרגות הכבאים נענדות על צווארון החולצה, ואילו דרגות הקצינים נענדות על הכתף.
בניגוד לארגונים אחרים, בשירותי כבאות והצלה עשוי להיות יותר מאדם אחד בשירות פעיל הנושא דרגת רב טפסר.

[עריכה] רכבי הכיבוי/הצלה בשירותי הכבאות

• קיסר- רכב חפ"ק נציב כבאות והצלה ראשי(GMC) או רכב חפ"ק מחוזי - משמש כחדר מבצעים נייד בעת אירוע רב ממדים .
• סלע - רכב פיקוד מפקד וסגן שירות לשימושם המבצעי.
• וולקן - רכב חילוץ וחומרים מסוכנים קל. מכיל ציוד חילוץ משתנה וציוד לטיפול בחומרים מסוכנים.
• אלמוג - רכב לטיפול בחומרים מסוכנים המכיל ציוד ייעודי(חליפות, ציוד אטימה, ציוד שאיבה וכו') לטיפול בדליפות/שפך של חומ"ס.
• געש - רכב לחילוץ והצלה בעל ציוד ואמצעים ייעודיים לטיפול בתאונות דרכים, חילוץ מגובה, הריסות, הצפות ומתן תאורה.
• נשר - רכב כיבוי והצלה ייעודי מסוג מנוף גבהים מפרקי בעל סל לחילוץ, תותח מים לכיבוי וציוד נוסף. בגבהים משתנים - 38 עד 42 מטר.
• נץ - רכב כיבוי והצלה ייעודי מסוג סולם גבהים בעל סל לחילוץ, תותח מים לכיבוי לציוד נוסף. רכבי נץ שונים אף מכילים בתוכם 3 קוב מים. גובהם משתנה בין 30 עד 37 מטר.
• סער - רכב כיבוי והצלה סטנדרטי המכיל ציוד כיבוי והצלה שונה, 3 קוב מים ו-300 ליטר תרכיז קצף,סולמות קצרים וציוד נוסף. רכב זה הוא הרכב השכיח ביותר והוא משוגר ראשון לכל אירוע. נקרא גם בעגה המקצועית - רכב יציאה ראשוני.
• רותם - רכב כיבוי והצלה להתערבות ראשונית. לרוב טנדר מסוג פורד או שברולט. מכיל ציוד כיבוי והצלה מצומצם ומכיל קוב מים ו-20 ליטר תרכיז קצף. יתרונו העיקרי של רכב זה הינו מהירות הגעתו לאירוע.
• אשד - רכב כיבוי ייעודי לאספקת מים. מכיל ציוד כיבוי וכמויות מים משתנות בין 5 ל-12 קוב מים וקוב תרכיז קצף.
• ברק - רכב כיבוי קל. מכיל ציוד כיבוי. כמות מים של קוב אחד. משמש לרוב בשריפות שדה ויער.
• טרקטורון כיבוי - רכב כיבוי קל וזריז, בעל עבירות שטח טובה, מכיל כמות מים משתנה עד 200 ליטר, גלגלון כיבוי ומשאבת מים קטנה. משמש בשריפות שדה ויער.
• גרור בנק אוויר - גרור עליו מותקן מדחס למילוי מיכלי אוויר לנשימה לטובת הצוותים הפועלים בשריפות רב ממדיות. נגרר למקום האירוע על ידי כבאית נוספת ומתופעל במקום האירוע על ידי כבאי.
• גרור תותח מים וקצף - גרור עליו מותקן תותח מים או קצף בעל ספיקות גבוהות. נגרר למקום האירוע על ידי כבאית נוספת. עליו לקבל אספקת מים מכבאית שכן אינו בעל משאבת מים.
• רכב אספקת זרנוקים - רכב המכיל זרנוקי מים שונים לטובת שימוש בשריפות רב ממדיות.

רכבי הכיבוי והציוד הנוסף משתנה מתחנה לתחנה. כל תחנה יכולה לרכוש על פי צרכיה רכבים שונים בכמויות שונות. סוגי רכבי הכיבוי משתנים גם הם (מרצדס, מאן, איווקו, דאף, E-ONE וכו').הציוד ברכבי הכיבוי חייב להיות על פי תקן שנקבע בנציבות כבאות והצלה אך כל תחנה רשאית לצייד את רכבייה בציוד נוסף על פי צרכיה.

[עריכה] מושגים

• ציוד כיבוי: זרנוקי מים בקטרים שונים, מזנקים, גלגלונים, תותחים, כלי מים שונים, משאבות מים ניידות.
• ציוד חילוץ: כלי חיתוך/פישוק הידראולים, מסורים מכניים, כריות הרמה בלחץ אויר, סולמות, ציוד סנפלינג, ציוד נשימה אישי, גרזנים וכלי עבודה שונים, שרשראות וגלגלות, כננות מכניות.
• קוב : 1000 ליטר.
• הידראולי(הידראוליקה): לחץ נוזלי בשמן.
• מנוף גבהים: מנוף הידראולי מפרקי בעל זרוע "בום" וזרוע נוספת מתקפלת וסל חילוץ.
• סולם גבהים: סולם שלבים הידראולי וסל חילוץ .ניתן לחלץ דרכו גם דרך הסל וגם בירידה/עלייה עצמאית דרך השלבים.
• תרכיז קצף - תרכיז קצף מיוחד אשר במינון עם מים ואוויר באחוזים מסוימים מתקבל חומר כיבוי אשר תפקידו ליצור שכבת בידוד החמצן מהאלנמט הבוער לאוויר סביבו.ניתוק אפסקת החמצן מזרז את תהליך הכיבוי. השימוש בקצף הוא בעיקר לכיבוי שריפות נוזלים דליקים.
• מיכלי אוויר לנשימה: מיכלים אוויר בקיבולות של 4 עד 9 ליטר אוויר בלחצי אוויר 200 עד 300 באר. האוויר בתוך המיכל נדחס על ידי מדחס מיוחד. משמש את הכבאים לטובת שימוש באוויר נקי מרעלים, תוצרי שריפה, עשן וכו', מיכל אוויר מורכב על גבי 'מערכת נשימה פתוחה' הנישא על גבו של הכבאי.
• חומ"ס: חומרים מסוכנים.ישנן תשע קבוצות סיכון בחומרים מסוכנים לדוגמה: גזים רעילים, חומרים מאכְּ‏לים, חומרי נפץ.חומרים מסוכנים כוללים חומרים אשר יכולים לפגוע דרך דרכי הנשימה, דרך העור, דרך בליעה וכו'.

[עריכה] צופי אש וכבאים מתנדבים

ערך מורחב – צופי אש

צופי אש הינם בני נוער (בדרך כלל בגילאי 15 עד 18) המתנדבים בשירותי הכבאות וההצלה. צופי האש מסייעים לכבאים המקצועיים במסגרת פעולות הכיבוי וההצלה השונות. פעילות צופי האש החלה בשנת 1959. רוב צופי האש מתחילים בהתנדבותם במסגרת פרויקט 'מחויבות אישית', וחלקם ממשיכים להתנדב גם עם תום השתתפותם בפרויקט. מלבד היותם כוח עזר חשוב בכיבוי ובהצלה בשטח, הצופים הם כוח עזר לאבטחת אירועים גדולים כגון חגיגות יום העצמאות , לאבטחה וסיורים בל"ג בעומר ובאירועים גדולים במגרשי הספורט, במחנות קיץ של הצופים ועוד. כיום, כמעט בכל תחנת כיבוי ברחבי הארץ ישנם צופי אש המתנדבים בכיבוי.

כבאים מתנדבים הינם מתנדבים לאחר שירות צבאי, לרוב היו בעבר צופי אש ובעלי זיקה למקצוע. מתנדבים אלו עוברים הכשרות מתקדמות ורבות יותר מאשר צופי האש. מתנדבים רבים מצוידים במכשירי קשר, איתוריות,מכשירי מירס וכדומה. ומגיעים על פי קריאה באופן עצמאי למקום אירוע ומסייעים לכבאים, בכל שעות היממה.

[עריכה] רשויות הכיבוי בישראל

[עריכה] מחלקות עירוניות

• גבעתיים מחלקה עירונית של העיר גבעתיים.
• ירושלים מחלקה עירונית של העיר ירושלים.
• ראשון לציון התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר ראשון לציון

תחנת משנה: אזור התעשייה של ראשון לציון.

• רמת גן מחלקה עירונית של העיר רמת גן.
• תל אביב יפו מחלקה עירונית של העיר תל אביב יפו מורכבת מתחנה ראשית ברחוב שי עגנון, ושתי תחנות משנה: יפו(שדרות בן צבי), אלון(רחוב מרדכי אנילביץ).
• בתי הזיקוק כאזור אקס-טריטוריאלי משמשת מחלקת הכיבוי של המפעל כמחלקה עצמאית שאינה חייבת להשמע למרותו של אגד ערים חיפה.

[עריכה] איגודי ערים

צפון:

• חיפה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר חיפה- רחוב חלץ.

תחנות משנה: מפרץ חיפה, חיפה- רחוב אנילביץ, פארק הכרמל, אוניברסיטת חיפה, קריית ביאליק, טירת כרמל, קריית טבעון.

• טבריה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר טבריה.

תחנות משנה: כדורי, צמח.

• יהודה ושומרון איגוד של התחנות: גבעת זאב, קרית ספר, אריאל, קרני שומרון, שקד, קרית ארבע, גוש עציון, ביתר עילית, מעלה אדומים, בקעת הירדן, בנימין.
• יזרעאל התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר עפולה.

תחנות משנה: נצרת, מגדל העמק, יקנעם עילית, בית שאן.

• בית שמש התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר בית שמש.

תחנות משנה: מעוז(מבשרת ירושלים), האלה(חבל עדולם), נחשון (גיזו), הרים(צור הדסה).

• גליל מערבי התחנות האזוריות הראשיות נמצאות בערים נהריה, ועכו.

תחנות משנה: כרמיאל, מעלות-תרשיחא, שפרעם.

• גליל עליון התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר קרית שמונה.

תחנות משנה: חצור הגלילית, צפת, קצרין, בני יהודה.

מרכז:

• בני ברק התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר בני ברק.

תחנות משנה: אור יהודה.

• אילון התחנה האזורית הראשית נמצאת בגבול הערים רמלה ולוד.

תחנת משנה: מודיעין.

• הרצליה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר הרצליה.

תחנות משנה: רמת השרון.

• השרון התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר כפר סבא.

תחנות משנה: מצפה ספיר(צור יגאל).

• חדרה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר חדרה.

תחנות משנה: שומרון א'(זכרון יעקב), שומרון ג'(אום אל פחם), שומרון ב' (תחנת קיץ בחוף כרמל).

• חולון התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר חולון.

תחנות משנה: בת ים.

• נתניה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר נתניה.
• פתח תקווה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר פתח תקווה.

תחנות משנה: יהוד, ראש העין.

• רחובות התחנה האזורית היחידה נמצאת בעיר רחובות.

דרום:

• חוף עזה התחנה האזורית הראשית הייתה בנווה דקלים ועם פינוי רצועת עזה נסגר איגוד ערים זה.
• אילת התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר אילת.

תחנת משנה: בסמוך לקיבוץ יטבתה.

• אשקלון התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר אשקלון.

תחנות משנה: אשדוד, קרית גת, קרית מלאכי ושדרות.

• באר שבע התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר באר שבע.

תחנות משנה: אופקים, נתיבות, דימונה, ערד, תמר(סדום), רהט, מצפה רמון, ירוחם.

[עריכה] תחנות המשנה

רשויות הכיבוי השונות בארץ מפעילות תחת פיקודן תחנות משנה באזורים שונים ברחבי שטח השיפוט, במטרה לצמצם את זמן ההגעה של הצוותים ולתת מענה לאותו אירוע. במידה וצוות תחנת המשנה אשר נקרא לאירוע מסויום וזקוק מיידית לסיוע נוסף הוא מדווח לתחנה הראשית ומיד נשלחים צוותים על פי בקשתם על מנת לסייע לו. מספר אנשי הצוות ומספר הכבאיות בתחנות המשנה משתנה בהתאם לכמות הזמינה לאותו איגוד. ישנן תחנות משנה בעלות שני כבאים ורכב כיבוי אחד ולעומתן תחנות משנה בעלות ארבעה כבאים ושני רכבי כיבוי וכן הלאה. על הכבאים בתחנת המשנה לתחזק את תחנתם, ציודם, ורכבי הכיבוי ברשותן, בהתאם לפקודות רשות הכיבוי בדיוק כמו בתחנה הראשית. ישנן מספר תחנות משנה אשר פועלות במתכונת עונתית בעיקר בחודשי הקיץ באזורים בהם ישנן שריפות רבות.

[עריכה] ראו גם

• מכבי אש
• צופי האש של תל אביב–יפו
• דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של שירותי כבאות והצלה.
• שירותי כבאות והצלה באתר gov.il

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ העץ הארגוני באתר שירותי כבאות והצלה