רוזלינד פרנקלין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רוזלינד פרנקלין Rosalind Franklin 1920 - 1958 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| תגליותיה סיפקו את הבסיס להבנת מבנה ה-DNA | ||||||||
|
||||||||
רוזלינד (רחל) אליס פרנקלין (באנגלית: Rosalind Elsie Franklin; 25 ביולי 1920 - 16 באפריל 1958), ביופיזיקאית יהודית-בריטית שתגליותיה סיפקו את הבסיס להבנת מבנה ה-DNA.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
רוזלינד נולדה למשפחה של בנקאים יהודים אמידים בלונדון, אנגליה, והייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל. דודתה, הלן, הייתה אישתו של נורמן בנטויץ', התובע הכללי בממשלתו המנדטורית של סמואל.
לאחר תום לימודיה באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1941 עסקה במחקר בנושא פחם (בשל מלחמת העולם השנייה), ואף עשתה את הדוקטורט בנושא זה. לאחר תום המלחמה קיבלה משרה של חוקרת במעבדה בפריז, שם הפכה להיות מומחית לקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. היא נקראה מפריז למעבדה היוקרתית שבקינגס קולג' בלונדון כמדענית חוקרת, שם בתנאים-לא-תנאים הפיקה תמונות עקיפה של קרני רנטגן של ה-DNA באיכות חסרת תקדים. היא גילתה את המבנה הספיראלי של המולקולה, סיווגה את ה-DNA לשני סוגים ופיענחה את מיקום אטומי הזרחן במבנה מולקולת ה-DNA. היא אף השכילה לשלול את המבנה השגוי שהציע לינוס פאולינג, אחד מגדולי הכימאים של אותה עת.
האווירה בקינגס קולג' הייתה שוביניסטית; כך, למשל, היה חדר אוכל מיוחד לגברים, שנשים לא הורשו להיכנס אליו, אם כי היו גם חדרי אוכל מעורבים. פרנקלין סבלה גם ממאבקי כוחות בינה לבין חוקר בכיר אחר במעבדה, מוריס וילקינס. עם או בלי קשר לאותם מאבקי כוחות, וילקינס העביר את צילום ה-DNA המוצלח ביותר שלה, הקרוי "צילום 51", שסימן ההכר שלו הוא תצורת האיקס, לידי החוקרים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק שעבדו במעבדת קוונדיש - מעבדה מתחרה בקיימברידג' (ווטסון סיפר בראיון גלוי על כך שהגיע למעבדה של פרנקלין ווילקינס, וששם הראה לו וילקינס, אשר דגל בהעברת מידע מחקרי, את התמונה שצילמה פרנקלין). דרך אחרת בא עבר מידע מהמעבדה של פרנקלין לזו של ווטסון וקריק היה בדוח שנמסר למקס פרוץ מקיימברידג' שככל הנראה העבירו לשניים. על בסיס צילום זה ומחקרים של מדענים נוספים גילו ווטסון וקריק את מבנה ה-DNA בשנת 1953 ואף זכו על כך, ביחד עם וילקינס, בפרס נובל לשנת 1962. מאמרה של פרנקלין עם הצילומים המסייעים הופיע באותו גיליון של כתב העת נייצ'ר שבו הופיע מאמרם של ווטסון וקריק.
אף שמגלי ה-DNA העיקריים התבססו בצורה מכרעת על ממצאיה, מכיוון שהם לא עסקו בניסויים אלא בבניית דגמים, בקבלת הפרס לא הזכירו ווטסון וקריק את פרנקלין. וילקינס ציין את "כישוריה הטכניים" בלבד. ווטסון הגדיל לעשות ובספרו ה"סליל הכפול", לצד העובדה שהוא מתאר כי נפעם מהתצלום הייחודי ומתאר "שפיו נפער ולבו דפק בקצב מטורף", ניסה לגמד את חלקה בתגלית, והוא מתאר אותה כעוזרת מחקר לא יעילה ושולית[דרוש מקור], ואף מוסיף הערות פוגעניות על בגדיה ועל האיפור שלה, תוך שהוא מכנה אותה בזלזול "רוזי", שם שעמיתיה למעבדה הדביקו לה מאחורי גבה. מאידך, שמרה פרנקלין על יחסי ידידות עם פרנסיס קריק, ובעת החלמתה מניתוח שהתה עם קריק ומשפחתו.
לאחר השמצות אלו, ומאחר שכבר נפטרה ב-1958, בגיל 37, מסרטן השחלות (כנראה כתוצאה מחשיפתה לקרני רנטגן במהלך עבודתה) ולא יכלה להגן על עצמה, יצאו להגנתה מספר אישים. אחד מהם הוא פרופ' אהרון קלוג, עמית חוקר של פרנקלין, וזוכה פרס נובל אף הוא, שטען על סמך ניתוח מחברות המעבדה שלה (השמורות כיום באוניברסיטת קיימברידג') שחודש לפני פרסום המאמר של ווטסון וקריק בירחון Nature, היא עצמה הייתה קרובה לפענוח מבנה ה-DNA; המונח "סליל כפול" מופיע ברישומיה של פרנקלין.
[עריכה] ספרים עליה
שתי ביוגרפיות נכתבו על פרנקלין, אחת ב-1976 על ידי אן סייר שהייתה ידידתה והציגה לראשונה לקהל הרחב את סיפורה שלא היה ידוע כלל. הביוגרפיה נכתבה, בין השאר, כתגובה לספרו של ווטסון. השנייה נכתבה בידי ברנדה מדוקס ונחשבת מאוזנת יותר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Brenda Maddox, Rosalind Franklin: The Dark Lady of DNA, HarperCollins, New York 2002
- Franklin, R and Gosling, R., G. Molecular Configuration in Sodium Thymonucleate Nature volume 171 pages 740-741. 1953. המאמר במלואו .
- Elkin, L., O. Rosalind Franklin and the Double Helix, Physics Today March 2003, p. 61.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמרה טראובמן, תצלום הד-נ-א היה כל כך מדהים, שכולם שכחו מי עשתה אותו, הארץ
- ארכיון עם כתביה של פרנקלין
- גרסה מוערת של מאמרם של ווטסון וקריק כולל הפניות לתרומתה של פרנקלין
