קרל גוסטב יונג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל גוסטב יונג (Carl Gustav Jung) (26 ביולי 1875 - 6 ביוני 1961), פסיכואנליטיקאי שווייצרי, מבכירי תלמידיו של פרויד שהיה אמור לרשת את כיסאו. נמנה עם קבוצת מניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית. בצד פרויד ואדלר, היה יונג ממנסחי התורות הפסיכולוגיות הגדולות, אשר הטביעו את חותמן לא רק על תחום הפסיכותרפיה, אלא לא פחות מכך על הפילוסופיה, על האמנות, על פרשנות ההיסטוריה ועל מדעי ההתנהגות לתחומיהם.
בתחילת דרכו היה חסיד גישתו של זיגמונד פרויד במשך שנים רבות ונשיאו הראשון של "איגוד הפסיכואנליטיקנים הבינלאומי". ונחשב כיורשו של פרויד, אך בשנת 1912 פרסם יונג את "הפסיכולוגיה של הלא מודע", שבו הוא פירש בצורה שונה מזו של פרויד את הפסיכואנליזה. פרסום זה גרם לקרע עם פרויד, ולפיתוח גישה עצמאית שמכונה "הפסיכולוגיה האנליטית".
בראשית דרכו נטה יונג למדעים המדויקים, אך במאמציו להבין את הנפש ובמיוחד את נפשו שלו, הוא הסיק כי בחקר מבוכי נפש האדם לא תצלח המתודה של המדע הקלסי. בתוך כך נוצר קרע עמוק בינו לבין פרויד. ליונג נראתה מצומצמת למדי דבקותו של פרויד בתאוריה המינית, במודל הסדור והמובנה של הנפש ותהליכיה.
בעקבות חלום על בית רב קומות שבו יש מרתף, ובמרתף יש פתח למערה שמתחתיו פיתח יונג את מושג הלא מודע הקולקטיבי, הכולל בתוכו את מאגר החוויות המשתמרות מדוד לדור. יונג מצא קשר נרחב בין תוכני החלום לבין המיתוסים של תרבויות הקדם, וחידש את מושגי הארכיטיפ ותת המודע הקולקטיבי. הופעתם החוזרת של אותם דימויים בתרבויות שונות היוותה לדעתו הוכחה לכך שהלא מודע הקולקטיבי אכן קיים. את אותם דימויים הוא כינה בשם ארכיטיפים. הארכיטיפ הוא תמונה כלל אנושית קמאית שמגיעה מתת המודע הקולקטיבי שמכיל זכרונות ותכנים כלל אנושיים. יונג הסיק שהיחיד בחלומו מתחבר אל אוצר זיכרון קולקטיבי, ושללא הכרת מורשת התרבות הטבועה במעמקי הלא-מודע של האנושות, לא ניתן להבין את עולמו הפנימי של היחיד על רבדיו השונים. דימויים ארכיטיפיים אלו מהווים כוח דוחף לאישיות ומימושם, יישומם במציאות, קרוי בפי יונג קומפלקס.
חמישה ארכיטיפיים יסודיים מונה יונג:
- אגו - ארכיטיפ ההסתגלות למציאות והשגת הזהות
- הצל - המייצג את הלא אני
- פרסונה - התדמית שעוטה אדם על עצמו בחברה ויש בה מרכיב של זיוף. באדם המנסה להשתלב בסביבה שאינה מקבלת אותו בנקל עלולה הפרסונה להשתלט על האישיות כליל.
- אנימה (נשיות) ואנימוס (גבריות) - אימוץ תפקידי מגדר ומוכנות לפגוש את בן המין השני. לפי יונג, בכל אדם מצויה מידה של גבריות ונשיות, אם כי במינון שונה.
- העצמי - ארכיטיפ של שאיפה לשלמות. אינו דומיננטי אלא אחר שהאדם מגיע לגיל מבוגר יחסית.
הלא מודע של יונג מכיל את הלא מודע האישי של פרויד, שיונג אינו כופר בקיומו, אך גם את הארכיטיפים, הלא מודע הקולקטיבי. לצד הארכיטיפים מודחקים גם קומפלקסים כושלים, נסיונות עבר לא מוצלחים לממש ארכיטיפים. קומפלקסים נוירוטיים אלו יחפשו ביטוי. למשל, גבר שניסה לממש את האנימה שלו, הרצון לפגוש בת זוג, באישה קרת מזג, עלול לשוב ולהתאהב באישה בעלת אופי כזה.
אליבא דיונג קיים תהליך אינדבידואציה, המורכב משני חלקים. ראשית, אצל האדם בצעירותו, באה ההבחנה בין הדברים שהם הוא, לבין הדברים שאינם הוא, הצל שלו. בשלב מאוחר יותר מגיע הרצון לאינטגרציה המושפע מארכיטיפ "העצמי", איחוד הניגודים הפנימיים באישיות.
יונג הבחין בשני ממדים של הבדלים בין אישיים. העמדה החברתית והאופן שבו מכירים את העולם. העמדה החברתית יכולה להיות כזו של מופנמות או מוחצנות, זהו מימד אישיות שנעשה בו שימוש רב לאחר מכן בתאוריית התכונות.
הכרת העולם יכולה לבוא על ידי חשיבה, רגש, תחושה ואינטואיציה.
גילוייו של יונג אינם נושאים אופי של תאוריה. הגותו נראית יותר כתורה או כחוכמת חיים מאשר כמודל מדעי. מטעם זה במשך זמן רב נדחתה תורתו על ידי הממסד הפסיכולוגי - במיוחד האקדמי. אך בשנים האחרונות, עם הירידה בכוחו של הרציונליזם, הולכת וגוברת ההתעניינות במשנתו של יונג.
בצד התכנים האפלים וההרסניים של הלא-מודע האישי, גילה יונג את כוחה המרפא של הנפש ואת מגמות ההתפתחות והאינטגרציה הטבועות בה ממאגר הלא מודע הקולקטיבי, שמהווה שכבה עמוקה יותר.
ככל הוגה חדשני, גם יונג "התאהב" ביצירתו ובנקודות מסוימות כשל בכך שלא ראה את המשמעויות הנילוות לאמונה עיוורת בתורתו. רבות מן התנועות של "העידן החדש" נועצות ביונג את אמונותיהן ורואות בו את אביה הרוחני של ה"רוחניות" המתחדשת. יונג התפעם מן התנועה הנאצית בראשית דרכה, בשל נסיונה לחדש את האמונה במיתוסים הגרמניים הקדומים, וכאשר נבחר ב-1933 להיות נשיא האגודה הבינלאומית לפסיכותרפיה בברלין, לא מחה כנגד היחס ליהודים, אף שרבים ממקורביו היו כאלו, כמו תלמידו הבכיר אריך נוימן ומזכירתו האישית אניאלה יפה. רק בשנת 1938 התפכח מן האשלייה שהנאציזם נושא בחובו רוח חדשה ורעננה, וכתב בגנותם של עריצים וחיבר בין היטלר, סטלין ומוסוליני, אך רבים לא סלחו לו על כך שנפל בקסמי המיתוס הגרמני, ולא ראה את התוצאה של מהלך הרסני זה.
בעקבות יונג הוקמו קבוצות שדגלו בשיטתו ברחבי העולם. חברות אלו שמטרתן היא הפצת הפסיכותרפיה בשיטת יונג, מקבלות אליהן חברים בעלי הכשרה אקדמית מתאימה, לאחר הסמכתם לפי תקנון החברה לאנליטיקאים יונגיאניים.
[עריכה] מתלמידיו
- אריך נוימן - בכיר תלמידיו, הקים בארץ את החברה היונגיאנית.
- יוליוס ספיר - אבי תורת הפסיכוכירולוגיה.
[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית
- האני והלא מודע/ ק.ג. יונג/ 1973/ בהוצאת דביר
- הפסיכולוגיה של הלא מודע/ ק.ג. יונג/ 1975/ בהוצאת דביר
- על החלומות / ק.ג. יונג / בהוצאת דביר
- פסיכולוגיה אנליטית וחינוך/ ק.ג. יונג / בהוצאת דביר
- זכרונות חלומות מחשבות/ ביוגרפיה של ק.ג.יונג / בהוצאת מודן
- פסיכולוגיה ודת/ ק.ג. יונג/ הוצאת רסלינג
[עריכה] קישורים חיצוניים
- החברה היונגיאנית הישראלית אתר הבית
- מחשבות על המיתולוגיה היוונית רות נצר
- דנה בכטינגר, קרל גוסטב יונג: ארכיטיפים בהקשר של פולקלור
- יצחק בנימיני, רצוני להאמין נעלם עם הקסם הנלווה להיותך כאן, בעיתון הארץ
