קריית ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קריית ים היא עיר במחוז חיפה בישראל, ממוקמת 8 קילומטרים צפונית לחיפה, והיא אחת מהערים המרכיבות את הקריות. נוסדה בשנת 1941 והוכרזה כעיר בשנת 1976. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש בקריית ים 37,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.1%‏. רוב תושבי קריית ים הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,101 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בינוני (5 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 45.7%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 5,027 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 תחילת ההתיישבות 1.2 שנות ה-40 וה-50 1.3 שכונות 1.4 מלחמת לבנון השנייה 1.5 קריית ים כיום 2 חינוך ותרבות 3 עיר תאומה 4 ביבליוגרפיה 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

בשנת 1928 הוחל תכנונו של האזור ונקנו 9000 אקרים (כ־37,000 דונם) באזור מפרץ חיפה, על ידי החברות East Palestine Coperation והקרן הקיימת לישראל. רוב האזור היה ביצות נגועות במלריה, אך שתי החברות החלו במלאכת הייבוש ופיתוח האזור. האזור תוכנן על־פי שיטת "תכנון ערים מודרניות", והאזור חולק לאזורי מגורים, תעשייה וחקלאות.

בשנת 1939 חברת הבנייה "גב-ים" קנתה חלק מהאזור והחלה בבניית השכונה הראשונה. בשלב הראשון נבנו 60 יחידות דיור, ש- 40 מתוכן הועמדו לרשות הצבא הבריטי, והשאר הוצעו למכירה. בתחילה נבע בלבול בין שמות היישוב החדש: "קריית ים" או "גב-ים" מאחר ועל אתרי הבנייה התנוססו שלטים גדולים של של חברת הבנייה "גב-ים", מה שגרם לבלבול בקרב הבאים ליישוב. על מנת ליישב זאת, פרסמה המועצה המקומית ב"דפים לקריית ים", מיולי 1954, מודעה בזו הלשון: "תושב נכבד! שם קרייתנו הוא קריית-ים ולא גב-ים. מעתה תאמר רק: קריית ים!".

מיקומו של היישוב היווה נקודה אסטרטגית חשובה עבוד הבריטים, זאת בעיקר לשם הגנה על נמל חיפה ובתי הזיקוק ועל כן הוצבו על החוף מגדלי תצפית וסוללה בת שני תותחים בני שישה אינץ' כל-אחד. כמו כן, הוקם ביישוב בית ספר לתותחנים, מחנה צבאי בריטי ומגורי נוטרים ששימשו את חלק משומרי מחנות הצבא בקריית-מוצקין.

[עריכה] תחילת ההתיישבות

גרעין המתיישבים הראשון הגיע בשנת 1941 בנסיבות שונות. הנוטרים אשר הוצבו בתחנה מתוקף תפקידם החליטו להתמקם ביישוב ולהיות לתושבי קבע. עם קבוצה אחרת של מתישבים נמנו חיילים יהודיים, אשר שירתו בצבא הבריטי ולאחר שחרורם החליטו להשאר ולהתיישב במקום. קבוצה שלישית כללה את משוחררי הבריגדה היהודית במלמת העולם השנייה ובשנת 1946 באו לקריית ים ובנו בה את ביתם. קבוצה רביעית הורכבה בעיקר מזוגות צעירים יוצאי אירופה.

בראשית ימיה של קריית-ים, נאלצו המתיישבים הראשונים להתמודד עם תנאי מחייה קשים, כגון העדר אמצעי תחבורה, העדר שירותים אלמנטריים ואף יללות תנים, אף שהשכונה חוברה כבר מראשיתה לרשת החשמל. המאבק הקשה ביותר התנהל סביב החולות הנודדים. קריית ים הוקמה על אזור חולי רבוי דיונות והפתרון המקורי של התושבים למניעת התפשוטם לתוך הבתים הייתה באמצעות שתילת צמחים (כגון: אשלים, נר-הלילה ורותם המדבר) ועבודות גינון. במקביל, חברת "גב-ים" פעלה ליישור החולות לצד הבנייה.

המים ליישוב הגיעו באמצעות בארות ולא היה מגדל מים כביישוב הסמוך, קריית מוצקין. במקום נחפרו ארבעה בארות ומהן נשאבו המים.

[עריכה] שנות ה-40 וה-50

בשנת 1946 התנהל משא ומתן על חופיה של קריית-ים להקמת מפעל מרחצאות עברי. בשנת 1947 הוקמה בשם: "גליה", בשותפות עם חברת "פלם-ביץ'" וחיילים משוחררים וכללה שלושה מבנים עקריים: הקזינו ושתי מלתחות. "חוף גליה" היה למוקד חיי התרבות והחברה בקריות. סמוך לחוף נבנה בית מלון קטן בשם "מיאמי" על ידי משפחה יהודית דתית שעלתה ממצרים. הבניין הוקם בין השנים 1950 - 1951 והיו בו 17 חדרים.

האוכלוסייה הצעירה של היישוב מלאה עד מהרה את הסמטאות בילדים קטנים, שנזקקו למסגרת חינוכית. הגנון הראשון ביישוב הוקם בשנת 1944.

ביישוב לא היה קיים בית-ספר, ועל-מנת שלא יצטרכו הילדים לנסוע לבית-הספר בקריית מוצקין, יזמה מורה בשם אסתר לוריא את "הכיתה הראשונה של בית-הספר הראשון", סמוך למחנה הבריטי שננטש בסיום תקופת המנדט. לימים התרחב בית הספר ובשנת 1959 היה ל"בית הספר היסודי אורים".

ראש המועצה הראשון היה משה קובר וסגנו טוביה הוברמן אשר נבחרו לראשות המועצה, שכללה 14 חברים. לצורך איוש משרת מזכיר המועצה התקיים מכרז בו זכה בנימין פרידמן (אפרת) בשנת 1955, שלימים היה לראש המועצה השני ולראש העיר הראשון- בין השנים 1981 - 1976.

[עריכה] שכונות

בעיר כיום נמצאות שתי שכונות מגורים כמו פסגות ים הנמצאת במזרח קריית ים וכמו כן שכונות סביוני ים הנמצאת בצפון קריית ים . קרית ים מחולקת לאזורים כמו "קרית ים א'", "קרית ים ב'" - המכונה גם "ניצן" , "קרית ים ג'" ו"קרית ים ד'" .

[עריכה] מלחמת לבנון השנייה

במהלך מלחמת לבנון השנייה אשר אירעה בקיץ 2006, ספגה קריית ים את כמות הקטיושות הגדולה ביותר מבין ערי הקריות. ^{[דרוש מקור]} בעיר עצמה לא נהרג אף אזרח, אך נגרם נזק כבד לרכוש. חמישה מתושבי העיר נהרגו בהתקפת הטילים על מוסך הרכבת בחיפה, ותושב העיר, נהרג בקרב בבינת ג'בייל.

[עריכה] קריית ים כיום

בימים אלה הולכת ונשלמת הקמת טיילת לאורך חופה של העיר. כמו כן בתכנון בניית מתחם בתי מלון ונופש. על פי חזון ראש העיר שמואל סיסו מתוכננת העיר להפוך בעשור הקרוב לבירת החוף והתיירות של הקריות ועמק זבולון.

[עריכה] חינוך ותרבות

בקריית ים קיימים עשרות מרכזי תרבות, מתנ"ס, מרכזי לימוד ומועדונים לכל הגילאים, תזמורת נוער עירונית המייצגת את הקריה גם בחו"ל, ואף זכתה להופיע בפני מליאת עצרת האו"ם ולנגן בה את 'התקווה'.

כיום יש בקריית ים שבעה בתי ספר יסודיים: אורים , אמירים, מפלסים, מוריה, ימית, עלומים ואלמוגים, שלושה בתי ספר תיכונים וחטיבות בינים: רבין, רודמן ולוינסון. בבתי הספר רבין ורודמן פועלת תוכנית מופת.

בקריה פועלות שלוש תנועות נוער: הנוער העובד והלומד , הצופים ובני עקיבא.

[עריכה] עיר תאומה

• כרטיי - צרפת.

[עריכה] ביבליוגרפיה

• "קרית-ים, בראשית היו חולות... סיפור יסודה של העיר", משה אדלר ויוסי נמרי, יובל 50 לעיר, 1992, ערית קריית-ים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עיריית קריית ים
• תמונת לוויין של קריית ים באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

הקריות
ערים	קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין
שכונות (שייכות לחיפה)	קריית חיים · קריית שמואל
יישוב קהילתי	כפר ביאליק
ראו גם	מועצה אזורית זבולון · עמק זבולון · מפרץ חיפה

מחוז חיפה
ערים	אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה-ג'ת · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין
מועצות מקומיות	בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים
מועצות אזוריות	אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה