קרן קיימת לישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא ארגון ציוני שנוסד ב־1901, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. כיום עומד בראשה אפרים שטנצלר (ראש עיריית גבעתיים לשעבר).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בקונגרס הציוני הראשון ב־1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על ייסוד "הקרן הקיימת לישראל" - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. הקרן הקיימת נוהלה על ידי ההסתדרות הציונית.
הרכישות הראשונות לקרן הקיימת נעשו בשנים 1904 - 1905. לרכישה הראשונה של הקרן הקיימת נחשבת מכירתם של כ-4000 דונם בחיטין ל"נאציונאל פונד" (לימים הקרן הקיימת) על ידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 פרנק לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2000 דונם מאדמת הכפר "בית עריף" שבאיזור לוד (חוות בן שמן ולימים כפר הנוער בן שמן) וכן 2000 דונם בחוות חולדה, בהם גודלו השתילים ליער הרצל, שהוא היער הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת.
בשנת 1905, רכשה הקרן הקיימת מיק"א את אדמות דלייקה (בהן הוקמה חוות כנרת ואת אדמות אום ג'וני (בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של דגניה א'.
בשנים הראשונות עסק יונה קרמנצקי בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד 1907.
לאחר מכן מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף ויץ כראש הקרן, החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו הרי יהודה, הגליל המערבי, עמק החולה ובדרום הנגב.
בעקבות מאורעות 1939-1936 והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם הסוכנות היהודית גם במפעל ההתיישבות בארץ.
עד קום המדינה רכשה הקרן יותר ממיליון דונם אדמה.
הקמת קרן היסוד בשנת 1920 (הארגון שניהל את כספי ההסתדרות הציונית) ומנהל מקרקעי ישראל ב־1960 (הארגון שריכז את הקרקעות הציבוריות של מדינת ישראל) צימצמו את תחום אחריותה של קק"ל, עם זאת בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית. כיום פעילות הקרן מרוכזת סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז. התורם הראשון לקרן הקיימת לישראל היה פנחס רוטנברג.
[עריכה] פעילות קק"ל
לפני הקמת המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה הקרן הקיימת לישראל על פרויקט ייבוש החולה. בשנים האחרונות פועלת קק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים בעלי מוגבלויות.
[עריכה] מטרות קק"ל
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. עם קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי מנהל מקרקעי ישראל ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי.
מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד הסוכנות היהודית וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת 1953 נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. במשך רוב שנות המדינה נמצאו פתרונות פרקטיים למקרים שבהם לא-יהודים בקשו לרכוש קרקעות שבבעלות קק"ל (באמצעות חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל,) אך בשנת 2004, בעקבות התנגדות תושבים מכרמיאל לרכישת דירות בעיר על ידי ערבים, הודיעה קק"ל שהיא תקפיד מכאן ואילך על שיווק קרקעותיה ליהודים בלבד. לבג"ץ הוגשו שורה של עתירות בנושא, על ידי האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וארגונים נוספים, ובעקבותיהן בשנת 2005 פסל ההיועץ המשפטי לממשלה מזוז את עמדת קק"ל וקבע כי קרקעותיה יוכלו להימכר גם לערבים על בסיס עקרון השוויון. קק"ל מתנגדת להחלטה זו, ובהיעדר הסדר בענין היא מאיימת לבטל את האמנה עם מדינת ישראל ולהחזיר לידיה את ניהול ושיווק קרקעותיה. הענין תלוי ועומד (2007) בפני בג"ץ.
[עריכה] ביקורת על קק"ל
ד"ר יוסי ביילין, בספרו "אחד העם פינת הרצל", מותח ביקורת על הקרן הקיימת ממספר כיוונים. לטענתו לאחר הקמת המדינה ויסוד מינהל מקרקעי ישראל קיומה של קק"ל מהווה כפילות מיותרת, וקובל על כך שניתן לקק"ל להקצות משאבי ציבור (קרקעות) כגוף פרטי ופוליטי ללא פיקוח של המדינה, בעוד שכ-80 אחוז ממקורות המימון שלו מגיעים מהמדינה. לטענתו "זהו גוף שאיו לו הצדקת קיום פורמלית ובלתי פורמלית, והוא מתקיים מתוך אינטרסים ארגוניים בלבד..", ובכך מאשים את קק"ל שקיומה משמש בעיקר במטרה לשמר את כוחה ולחלוקת "ג'ובים" ומינויים פוליטים. בנוסף נשמעות האשמות בנוגע למעורבות של חברת בת של קק"ל, "הימנותא", בקניית אדמות מחוץ לתחומי הקו הירוק אשר לגביהן ישנה מחלוקת פוליטית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- צבי שילוני, הקרן הקיימת לישראל וההתיישבות הציונית 1914-1903, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1990
- יורם בר-גל, סוכנת תעמולה ארץ ישראלית: הקרן הקיימת לישראל 1947-1924, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ט
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קרן קימת לישראל, אתר הבית
- קק"ל - כתבה מ"נענע" על קרקעות קק"ל.
