קומדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קומדין
שם IUPAC
(RS)-4-hydroxy-3-(3-oxo-1-phenylbutyl)- 2H-chromen-2-one
שמות מסחריים בישראל
קומדין
נתונים כימיים
נוסחה	C19H16O4
מסה מולקולרית	308.33 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית	100%
מטבוליזם	בכבד: CYP2C9, 2C19, 2C8, 2C18, 1A2 3A4
זמן מחצית חיים	2.5 ימים
הפרשה	בכליות 92%
בטיחות
מעמד חוקי	Rx תרופת מרשם בלבד
קטגוריית סיכון בהריון	X אסור בשימוש בהריון
סיכון לתלות	אין
דרכי מתן	פומי
אינטראקציות עם תרופות אחרות	יש הרבה מאוד. מסוכן במתן עם מגוון רחב של תרופות

וארפרין (באנגלית warfarin), שם מסחרי בישראל קומדין (coumadin). תרופה מעכבת קרישת דם (אנטיקואגולנטית) הניתנת לחולים בקבוצת סיכון לאירוע של קריש או תסחיף דם הגורם לחסימת עורק או וריד. לתרופה חלון תרפויטי צר מאוד ולכן יש לנתר את פעילות התרופה לעתים קרובות ובזמנים קבועים על ידי בדיקת דם המודדת את קצב קרישת הדם, יש להתאים את מינון התרופה בהתאם לערכי הבדיקה. הבדיקה הנפוצה בישראל נקראת PT - prothrombin time בדיקה נפוצה אחרת נקראת INR - international normalized ratio.

הווארפרין הוא גורם טרטוגני. נטילת התרופה בזמן הריון עלולה לגרום למומים בעובר.

[עריכה] היסטוריה

בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים, פרצה מחלת בקר בצפון ארצות הברית ובקנדה. הפרות מתו מדימומים לא נפסקים עקב פציעות קלות מאוד ומדימומים פנימיים שנגרמו ללא סימן חיצוני או הסבר. ב-1921 וטרינר קנדי בשם פרנק שופילד (Frank Schofield) גילה כי הפרות ניזונו מתחמיץ עבש שהוכן מתלתן מתוק. שופילד גילה שמרכיב בעובש פעל כנוגד קרישה חזק מאוד. ב-1929 וטרינר אמריקני בשם ל.מ. רודריק (L.M. Roderick) הוכיח כי התהליך נגרם עקב חוסר בפרוטרומבין מתפקד.
הרכיב בעובש שפעל כנוגד קרישה התגלה רק ב-1940 על ידי הכימאים מאוניברסיטת וויסקונסין קארל פאול לינק (Karl Paul Link) והרולד קמפבל (Harold Campbell). המרכיב הפעיל זוהה כנגזרת של קומרין, ‎4-hydroxycoumarin. בשנים הבאות התגלו וסונטזו עוד מספר רב של נוגדי קרישה דומים. נוגד הקרישה הראשון ששווק באופן מסחרי היה dicoumarol ב-1941. לינק המשיך בפתוח נוגדי קרישה חזקים יותר על בסיס קומרין ולבסוף פיתח ב1948 את הווארפרין (מקור השם W.A.R.F - Wisconsin Alumni Research Foundation + הסיומת arin להדגשת הקשר ל -coumarin). הוואפרין פותח כרעל נגד מכרסמים.
מנגנון הפעולה המדויק התגלה רק ב1978, ווארפרין מעכב את האנזים אפוקסיד רדוקטאז ובכך מפריע למטבוליזם של ויטמין K.
מחקרים רפואיים על החומר החלו ב1951, לאחר שנסיון התאבדות על ידי בליעה של ווארפרין הסתיים בהחלמה מלאה. התגלה שהוא נוגד קרישה עדיף על dicoumarol וב-1954 הוא אושר כתרופה נוגדת קרישה בבני אדם. אחד המשתמשים הראשונים בתרופה היה אייזנהאואר, נשיא ארצות הברית באותה תקופה שעבר התקף לב ב-1955.
מחקר מ2003 טוען כי חרושצ'וב ואחרים השתמשו בוואפרין כדי לחסל את סטלין. וואפרין הוא חסר טעם, חסר צבע וגורם לסימפטומים דומים לאלו שהיו לסטלין במותו.