קולנוע מוגרבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קולנוע מוגרבי היה בית קולנוע ששכן בכיכר ב' בנובמבר בתל אביב, בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה. הכיכר שבה שכן הקולנוע נודעת כ"כיכר מוגרבי", בזכות מרכזיותו של הקולנוע בחיי הקהילה התל אביבית.

היוזמה להקמת המבנה הייתה מצד מאיר דיזנגוף והאדריכל יוסף ברלין אשר פנו אל יעקב מוגרבי, סוחר יהודי עשיר שעלה לארץ-ישראל מדמשק ואביו של אבי מוגרבי, כדי להקים בית אופרה חדש בתל אביב בסוף שנות ה-20. לבסוף נבנה בית קולנוע בקומה העליונה ומתחתיו, בקומת המרתף, אולם נוסף ששימש כאולם הצגות.

את המבנה תכנן ברלין בשנת 1928 והמבנה נחנך ב-13 בפברואר 1930. חזית המבנה הייתה עשויה לבני סיליקט חשופות וחלונות אנכיים בסגנון האר דקו. אולם הקולנוע כלל גג שנפתח בקיץ, אשר תוכנן על ידי המהנדס מקס זרניצקי. באולם ההצגות התחתון הופיעו במשך השנים תיאטראות עבריים שונים בהם הקומקום, לי-לה-לו, המטאטא, האוהל, הבימה והקאמרי. בשנות השבעים והשמונים שימש האולם התחתון כאולם קולנוע נוסף לאולם הראשי, ונקרא קולנוע סטודיו. ב-17 ביוני 1986 אירעה שריפה בבניין אשר גרמה לו לנזק בלתי הפיך שהוביל להריסתו בשנת 1989. כיום קיים מגרש חניה במקום שבו עמד הקולנוע.

באמצע שנות ה-90 אושרה תוכנית לבנייה מחודשת של מבנה בן 5 קומות, "בית מוגרבי", על ידי בעלי הקרקע, כולל שחזור ברוח החזית הישנה שהייתה לכיוון הכיכר, אולם התוכנית לא יצאה לפועל.

המבנה הוקם בכיכר ב' בנובמבר, שנקראה כך על שם התאריך של הצהרת בלפור, אך הייתה ידועה גם כ"כיכר המוגרבי" בשל מרכזיותו של הקולנוע בחיי הקהילה של מרכז תל אביב. הכיכר תיפקדה כמקום מפגש מרכזי וכמפרק עירוני שנמצא במפגש רחובות חשובים הממשיכים אל 3 כיכרות מרכזיות נוספות: כיכר הכנסת ממערב, כיכר מגן דוד מדרום וכיכר דיזנגוף מצפון, בהמשכו של רחוב פינסקר. תפקיד מרכזי היה לכיכר גם בתוכנית גדס כנקודת ציון עירונית חשובה. בצידו של הקולנוע נמצא עד היום קפה נוגה, אחד מבתי הקפה הידועים בעיר, שישבו בו אמנים רבים.

קולנוע מוגרבי והכיכר בשנות השלושים

כיכר ב' בנובמבר

[עריכה] הקולנוע והכיכר בתרבות הישראלית

ככיכר מרכזית בעיר, שימשה כיכר המוגרבי גם בעלילת הסרט הקומי תעלת בלאומילך של אפרים קישון המציג אירוע אבסורד שכל כולו מתרחש בכיכר. בכיכר מחוץ לבניין ניצב שעון אשר היה נקודת המפגש של הצעירים. על השעון שהיה תלוי על פנס כתב המשורר נתן אלתרמן בשירו "הילד ניסים":

	ועד היום יוצא לבי אל הפנס של מוגרבי ולפנס ההוא , יא ליל, של ככר הרברט סמואל.... עכשיו עומד פנס בלי אור, עומד כקן ללא ציפור! הה, אחרים היו כל כך לילות של תל אביב יא אח!
-- בית מתוך השיר

גם נעמי שמר הזכירה את המוגרבי בשירה "חמסינים במשלט":

	אולי נתפוס חמור או ג'יפ שיעברו בדרך קפיצה קלה לתל אביב וכבר בחזרה, נשרוק בקול נורא חביב לנערה עם פרח והיא תמתין ב"מוגרבי" בשש ועשרה, ולשוטר גיבור שיצווה: "עצור!" נסביר יחדיו את המצב והלאה נעבור, בקצב מסדרים נצעד קדימה לקולנוע אנחנו גרעינים נפצח והיא תזיל דמעה ואז בקול נורא גברי שקט אבל רב-כוח את נשמתה נרגיע וככה לה נאמר: חמסינים במשלט ...

על שריפת הקולנוע כתב המשורר רן יגיל בשירו "המספר" [1].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מרב יודילוביץ', בתי הקולנוע הישנים של תל אביב יונצחו בבול, באתר ynet

[עריכה] ראו גם

• בתי קולנוע בתל אביב

כיכרות עיקריות בתל אביב-יפו

כיכר אתרים | כיכר אנטין | כיכר ביאליק | כיכר דיזנגוף | כיכר הבימה (התזמורת) | כיכר היל | כיכר הכנסת | כיכר המדינה | כיכר המושבות | כיכר המלך אלברט | כיכר השעון | כיכר לונדון | כיכר מגן-דוד | כיכר מיכאל'ס | כיכר מוגרבי (ב' בנובמבר) | כיכר מסריק | כיכר קדומים | כיכר רבין