בית קולנוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית קולנוע הוא מקום, בדרך כלל מבנה, המשמש להקרנת סרטי קולנוע. בתי הקולנוע הם לרוב עסק מסחרי, הצפיה בסרט כרוכה, לרוב, בתשלום ונחשבת לבילוי.

הסרט מוקרן על מסך מיוחד באמצעות מכונת הקרנה. המסך הגדול במיוחד ומערכת השמע יוצרים חווית בילוי ייחודית ופופולרית.

תוכן עניינים 1 התפתחות בתי הקולנוע בארצות הברית 1.1 רקע 1.2 ניקלודאון 1.3 ארמונות הקולנוע 1.4 מולטיפלקס 1.5 מגה-פלקס 2 ראו גם 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] התפתחות בתי הקולנוע בארצות הברית

[עריכה] רקע

לאחר המצאת הקינטוסקופ המקרין ב-1895 החלו בארצות הברית להקרין סרטים קצרים כקטעי קישור במופעי וודוויל ובתיאטראות, כהעשרה למופעים החיים.

באותה תקופה תחום הבידור לא היה נגיש לרוב האמריקאים היות שמופעי הבידור פנו למעמדות הגבוהים:

• הם היו יקרים בתקופה בה משפחה ממוצעת הרוויחה $12 בשבוע.
• הם היו מתוחכמים בתקופה בה האוכלוסייה העובדת הייתה מעוטת ההשכלה.
• התיאטראות מוקמו בחלקים היוקרתיים של הערים.

[עריכה] ניקלודאון

בשנת 1905 פתח הארי דיוויס ניקלודאון בפיטסברג, פנסילבניה. מחיר הכניסה למופע ההקרנה היה 5 סנט - מטבע ניקל אחד, ומכאן השם. דיוויס מיקם את הניקלודאון הזה ואת הבאים שפתח בשכונות של מעמד הפועלים והקרין סרטי סלפסטיק ברצף משמונה בבוקר ועד חצות. ב-1914 היו ברחבי ארצות הברית 18,000 ניקלודאונים עם 7 מיליון מבקרים מדי יום. ערוץ הילדים הפופולרי ניקלודאון קרוי על שם הניקלודאון.

[עריכה] ארמונות הקולנוע

בשנת 1914 היו בבעלותו של סמיואל "רוקסי" רות'פל מספר ניקלאודיאונים. בשלב זה נחשבו הניקלאודיאונים בידור נמוך ופשטני. רות'פל פנה אל המעמד הבינוני המתפתח והמעמדות הגבוהים על ידי פתיחת ארמון הקולנוע הראשון בניו יורק. עיצוב הפנים היה מרשים (נברשות, אולם כניסה מפואר, מושבי קטיפה), נוספו שירותי חניה, הסרטים התארכו והעלילה הייתה תיאטרלית.

בשנים 1914 - 1922 נפתחו 4,000 ארמונות קולנוע במרכזי ערים גדולות בארצות הברית.

[עריכה] מולטיפלקס

בשלהי שנות ה-40 החלו נתקלו ארמונות הקולנוע בבעיה כלכלית שנבעה מהנהירה לפרוורים. הפרוורים, לעומת זאת, לא יכלו לתמוך כלכלית בגודל ובעיצוב המפואר שנדרשו לארמונות הקולנוע. על כן התפתחו בהם בתי קולנוע קטנים שהציגו סרט אחד מדי שבוע וחווית הבילוי נפגמה.

ב-1963 פתח סטן דורווד הית קולנוע מרובה אולמות - מולטיפלקס במרכז הקניות של קנזס סיטי. המולטיפלקס הציע מגוון של סרטים באולמות שונים. בדרך כלל מוקמו המולטיפלקסים במרכזי הערים ולא נעשתה בהם השקעה בעיצוב או בנוחות הצופים. גדלי האולמות השונים אפשרו לבעלים להתאים את האולמות לביקושים וכך לצמצם סיכונים.

[עריכה] מגה-פלקס

בסוף שנות ה-80 הפכו הוידאו וערוצי הטלוויזיה תחרות משמעותית לאולמות הקולנוע. בניסיון להתמודד הוקטנו אולמות הקולנוע במולטיפלקסים - צעד זה הגדיל את הגמישות של בעלי הקולנוע אך פגע בחוויה הבידורית הנובעת מהמסך הגדול.

ב-1995 נפתח המגה-פלקס הראשון בארצות הברית עם 24 מסכים. המגה-פלקס מציע כיסאות נוחים בסידור אצטדיוני, יותר סרטים, איכויות צפייה וקול משופרות. מיקום המגה-פלקס מחוץ למרכז העיר ויתרון כלכלי לגודל יוצרים חיסכון. מגוון הסרטים הגדול מאפשר להפוך את המקום עצמו למוקד משיכה ובילוי מעבר לסרט.

[עריכה] ראו גם

• בתי קולנוע בתל אביב
• איימקס

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מיכל בן ארי, הצגה אחרונה - על בתי הקולנוע של פעם, באתר ynet