צ'נאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: תרגמת, עריכה לשונית ומבנית, חלקי - לא מסופר כלל על העיר כיום ועל האתרים בה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
- הדף "מדרס" מפנה לכאן. לערך העוסק בנושאים אחרים, ראו מדרס (פירושונים).
| צ'נאי
Chennai |
|
|---|---|
 |
|
| מדינה | הודו |
| מחוז | טאמיל נאדו |
| ראש העירייה | מ. סובראמאניאן |
| שטח | 1,180 קילומטרים רבועים |
| תאריך יסוד | 1522 (במאה הראשונה היה שם כפר קטן) |
| אוכלוסייה - עירונית - מטרופולין - צפיפות |
4,352,932 7,066,778 25,016/קמ"ר |
| [1] | |
  |
|
צ'נאי (טמילית சென்னை; אנגלית Chennai), שבעבר שמה היה מדרס, היא העיר הרביעית בגודלה בהודו ובירתה של מחוז טאמיל נאדו. העיר נמצאת בחוף קורומנדל, בקצה הדרום מזרחי של הודו. היא ידועה בחוף שלה, מן החופים הארוכים בעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] שם העיר
השם מדרס הגיע מהשם מדרספנטם, היישוב שנבחר על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית לישיבת קבע ב-1639. בסמוך למדרספנטם שכן היישוב צ'נהפנטם, אך הבריטים העדיפו את השם מדרספנטם. המקומיים כינו את המקום צ'נאפורי. שם העיר שונה לצ'נאי באוגוסט 1996 בתקופה של רפורמת שמות, לאחר שנשמעו טענות שמקורו של השם מדרס פורטוגזי. אחרים טוענים כי דווקא השם מדרס הגיע מהשפה הטמילית, ואילו השם צ'נאי לא.
[עריכה] היסטוריה
כבר במאה ה-1 לספירה צ'נאי הייתה כפר דייגים קטן סמוך לאזור ששימש כמרכז מנהלי, צבאי וכלכלי. המקום נשלט על ידי ממלכות דרום הודו: פאלווה, צ'ולה, פנדייה ואימפריית ויג'איינגר. העיירה מיילפור, היום פרבר במטרופולין, הייתה נמל ראשי של ממלכת פאלווה.
כאשר פורטוגל הגיע לאזור ב-1522, הם בנו במקום נמל וכינו אותו סאו טומה, על שם השליח סנט תומאס הנוצרי, שהאמינו שהוא הגיע לאזור בין 52 ל70 לספירה. ב-1612 ההולנדים הגיעו לפוליקט, מקום סמוך לצ'נאי, ושם הקימו את חברת הודו המזרחית ההולנדית.
ב-22 באוגוסט 1639, יום פרנסיס של חברת הודו המזרחית הבריטית, הבריטים השיגו רצועה קטנה בחוף קורומנדל ממלך ויג'איינגר, וונקטה ה-3 בצ'נדרגירי. האזור היה תחת דמרלה ונקאטאפטי, ראש השלטון הנאייקי בונדבאסי. הרשות שניתנה הייתה לבנות מפעל ומחסן בשביל המסחר הבריטי.
שנה לאחר מכן נבנה מבצר סנט ג'ורג', שהפך במהרה לגרעין שהעיר הקולוניאלית השתרעה סביבו. ב-1746 מבצר סנט ג'ורג' והעיר מדרס נכבשו על ידי הצרפתים תחת הגנרל לה בורדונאייס, השיט של מאוריציוס, שבזז את מדרס ואת העיירות השכנות.
ב-1749 קיבלו הבריטים שוב שליטה על המקום בעקבות הסכם אייקס לה שאפל שנחתם שנה לפני כן. תוך זמן מה חזרו הצרפתים להתקיף את העיר, ואליהם גם הצטרף היידר עלי, הסולטן של ממלכת מייסור. בסוף המאה ה-18 הבריטים כבשו את רוב אזור טאמיל נאדו וגם את המחוזות המודרניים של קרנטקה ואנדרה פראדש, והקימו את נשיאות מדרס, שבירתה הייתה מדרס.
תחת השליטה הבריטית העיר גדולה והפכה לעיר אם מרכזית ובסיס צבאי ימי. עם הקמת הרכבות בהודו קושרה העיר למומביי (אז בומביי) ולקולקטה (אז כלכותה), שהקלו על התקשורת והמסחר עם שאר המדינה.
במלחמת העולם ה-1 מדרס הייתה לעיר היחידה בהודו שהותקפה על ידי מעצמות המרכז. היא הופצצה בפגז על ידי הסיירת הגרמנית SMS אמדן.
אחרי עצמאות הודו מהממלכה המאוחדת ב-1947 העיר הפכה לבירתה של מדינת מדראס, מ-1969 טאמיל נאדו. בשנים 1965-1967 הייתה צ'נאי מוקד חשוב לתסיסה הטמילית נגד ההינדי.
ב-1996 שונה שם העיר מ"מדרס" לשמה כיום- "צ'נאי"
באסון הצונאמי 2004 ספגה צ'נאי גל גדול בחופה שגרם למותם של אנשים רבים.
[עריכה] כלכלה
צ'נאי היא המרכז הפיננסי והתעשייתי ה-3 בגודלו בהודו. הכלכלה בצ'נאי מגוונת: התעשיות העיקריות הם: שירותי תוכנות, הפקת חומרות, שירותים פיננסים ותעשיית הרכב- הגדולה בהודו- שנתנה לעיר את הכינוי "דטרויט של דרום אסיה". בנוסף לכך, צ'נאי היא גם מרכז ראשי למיקור חוץ מן המערב.
[עריכה] דמוגרפיה
צ'נאי היא העיר הרביעית בגודלה בהודו. תושבייה נקראים "צ'נאייטים". בשנת 2001 חיו במטרופולין 6.4 מיליון איש. בשנת 2006 חיו בה 7.3 מיליון איש. צפיפות האוכלוסייה בעיר היא 25,016 איש לקמ"ר, ובמטרופולין 5,847 איש לקמ"ר. צפיפות זו היא גבוהה מאוד ובין הגדולות בערי העולם. כתוצאה מהצפיפות בעיר יש בעיות תחבורה ("פקקים"). רוב אנשי העיר משתמשים בתחבורה ציבורית. היחס בין גברים לנשים בצ'נאי- לכל 1000 גברים 948 נשים, קצת יותר מהממוצע הארצי בהודו של 934 נשים ל-1000 גברים. 80.14% מהתושבים בעיר יודעי קרוא וכתוב, הרבה מעל הממוצע הארצי בהודו של 59.5% יודעי קרוא וכתוב. 18% מתושבי העיר חיים מתחת לקו העוני. בצ'נאי מדובר ניב מיוחד של טמילית- "מדרס בהשי"- טמילית בשילוב מילים מהשפות אנגלית וטלוגו. בצ'נאי יש גם קהילות גדולות שדוברות אורדו, מליאלם (כמו יהודי קוצ'ין) וטלוגו. מהקהילה היהודית שבעיר, שהייתה מרוכזת ברחוב סוחרי האלמוגים (Coral Merchants Street), לא נותר איש כיום.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'נאי |
