קו העוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קו העוני הוא מדד חברתי כלכלי, המתייחס לרמות ההכנסה של אדם או משפחה. אדם או משפחה ייחשבו עניים אם סך הכנסותיהם נמוך באופן קבוע מקו העוני.
תוכן עניינים |
[עריכה] קו העוני בישראל
בישראל קו העוני מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית, למשפחה. משמעות ההכנסה הפנויה החציונית היא הכנסה משפחתית (מעבודה, הון ונכסים, אחרי מיסים ישירים ותשלומי העברה), שלחצי מהמשפחות יש הכנסה גבוהה ממנה ולחצי נמוכה ממנה. כמובן שבשל צורת חישוב זו, קו העוני הוא יחסי ומושפע מרמת ההכנסה הכללית במשק. בחישוב קו העוני נלקח בחשבון גודל המשפחה על ידי שימוש ב"סולם שקילות" המאפשר השוואה של רמת החיים של משפחות בגודל שונה. קו העוני בישראל מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי.
תחולת העוני היא אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני (מתוך האוכלוסייה הכללית).
על פי פרסומי המוסד לביטוח לאומי מינואר 2007 אשר מדדו את המחצית השנייה של שנת 2005 ואת המחצית הראשונה של שנת 2006, שיעור הנפשות העניות בכלל האוכלוסייה עמד על 24.4 אחוז, שהם 1,630,100 בני אדם. 404,500 משפחות חיו מתחת לקו העוני בתקופה זו, והן סה"כ 20.2 אחוז מכלל המשפחות בישראל. 775,400 ילדים חיו מתחת לקו העוני במהלך תקופה זו, שהם 35.2 אחוז מהילדים. על-פי המוסד לביטוח לאומי, קו העוני לאדם בודד בתקופה זו עמד על 1,927 ש"ח. קו העוני למשפחה בת ארבע נפשות הוא 4,933 ש"ח.
[עריכה] ביקורת על קו העוני ככלי הערכה כלכלי
הביקורת העיקרית כלפי הגדרת קו העוני, היא שלמעשה בגלל אופי הגדרתו, כמות העניים מתחת לקו העוני כמעט לעולם תגדל גם כאשר המשכורת הממוצעת עולה ויש צמיחה במשק, בחברה בה יש התפלגות א-סימטרית חיובית, כברוב החברות המערביות, כלומר בחברה בה רוב האוכלוסייה מרוויחה מעט מתחת לממוצע ויש מיעוט קטן מאוד שמרוויח הרבה מעל הממוצע (החציון קטן מן הממוצע).
למעשה, ע"פ אופי החישוב בו עושים שימוש בישראל (ובמדינות נוספות), ברוב החברות המערביות אחוז העניים מתחת ל"קו העוני", ע"פ הגדרה זו נמצא בין %17 ל-19%, כבישראל והמצב דומה למדינות אחרות ע"פ חישוב זו.
המתנגדים להגדרה העכשוית לקו העוני, מראים כי גם לו היו נותנים, תוספת של 39% להכנסתו של כל אדם בישראל, כמות העניים לא הייתה משתנה, בגלל שמדובר על מספר שיחסי לממוצע במשק עצמו. כנגד זה, מציעים לדוגמה מס הכנסה שלילי שלמעשה מעניק סכומי כסף רק למרוויחים משכורות נמוכות, וכך למעשה מקרב אותם לשכר הממוצע ויכול להקטין את אחוזי העוני, אך גם דרך זו שנוייה במחלוקת ביעילותה.
בשל אופיו היחסי של קו העוני, עני במדינה אחת יכול להחשב לבן אדם אמיד במדינה שנייה. לדוגמה, אזרח מדינת העולם השלישי שהתל"ג הממוצע שלה לא עולה על כמה מאות דולרים לשנה, יחשב לעני מרוד בישראל, אך עני ישראלי המקבל סכום גבוה פי 10 מאותו עני ממדינת העולם השלישי, יחשב לאמיד באותה מדינה. יש הרואים במקרה זה דוגמה לתיאור החלקי שמספקים הנתונים המתקבלים באמצעות חישוב קו העוני.
