מיקור חוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיקור חוץ או אאוטסורסינג (באנגלית outsourcing), היא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.

השימוש בשיטת מיקור חוץ תפס תאוצה החל מסוף המאה העשרים, עם התפתחות תעשיית ההיי-טק, מערכות המידע והכלכלה העולמית, והיווצרות "הכפר הגלובלי". שיטה זו נתנה מענה לצורך לקצר זמני תגובה, לחסוך בעלויות, לעבוד מסביב לשעון ולהעסיק עובדים מיומנים בעלויות מינימליות. בארצות הברית, למשל, הרווח ממיקור חוץ של שירותים אל מחוץ לארצות הברית, הסתכם בשנת 2004 ביותר מ- 60 מיליארד דולר. בעידן זה, בו ניתן לשווק מכל מקום, לממן מכל מקום ולייצר בכל מקום, אין עוד צורך במבנה הריכוזי המסורתי של כלל האגפים תחת קורת גג אחת. על פי שיטה זו, בסביבה דינמית ולא צפויה, זמן התגובה של הארגון לשינויים הינו גורם קריטי. בשיטה זו נבחנות כלל פעילויות הארגון, ואלו שאינן מהוות גורמי ליבה, קרי, לארגון יש יתרון בשמירתם, מוצאות החוצה - באמצעות חברות משנה, קבלנים חיצוניים, ארגונים מומחים וכו'. כך נחסכות התשומות אותן משקיע הארגון בקשרים החיצוניים, ומופנות לטיפול בבעיותיו הפנימיות.

שיטה נפוצה לבחירת חברת מיקור חוץ היא באמצעות מכרז- הארגון מגדיר את סוג ואופי השרות לו הוא זקוק, ופונה למכרז חיצוני. אם הדבר נעשה בצורה נכונה, מובטחת תחרות בין מספר חברות, המובילה להפחתת המחיר הסופי. עם זאת, לשיטה קיימים מספר חסרונות בולטים, אשר עשויים למנוע את יישומה בארגונים שונים:

זליגת ידע למתחרים, בעקבות שימוש בחברות משותפות לניהול מידע, וחשיפת סודות עסקיים.
קושי בבקרה ופיקוח, וכן בהתווית מדיניות עסקית אחידה.
קשיים כלכליים מצד ספק השרות עלולים לפגוע בלקוח.
קושי בהטמעת מערכות חכמות לניהול ידע ומידע בארגונים מסורתיים (low tech).
רצון מצד ספק השרות להוזיל את העלויות עלול לפגוע ברמת וטיב השירות.

ניתן להבדיל באופנים אחדים לשימוש במיקור חוץ:

העברת אגפים שלמים לניהול תחת חברות חיצוניות, כדוגמת ניהול מערך הרכב באמצעות חברות "ליסינג", ניהול עובדים באמצעות חברות כח-אדם ייעודיות, או העברת מערך פרסום לחברת פרסום חיצונית.
שימוש בשיטה לצורך שיפור ופיתוח מערכות קיימות, תוך התבססות על המבנה הארגוני הקיים, כדוגמת מחשוב מחדש של מערכת השכר, מערכות התקשורת והגישה לאינטרנט, מערכות המלאים והמחסנים וכו'.
ארגונים במגזר ה SMB , אשר בדרך כלל תקציבם למערכות מידע דל יותר, נוטים פחות להשקיע כספים ומחשבה במערכות המחשוב. אולם עם ההתקדמות הטכנולוגית, הולכת וגוברת התלות שלהם במערכות המידע ומערכות המחשוב בארגונים אלו, הולכות והופכות לקריטיות, יותר ויותר בתהליכים העסקיים. דווקא ארגונים אלו זקוקים לפתרונות מקור חוץ, המותאמים למגזר ה SMB, המשלבים בין היכולת לתת מענה מקצועי פתרון מיקור חוץ למגזר ה-SMB למערך המחשוב תוך שמירה על תקציב המחשוב, הלא גדול.

[עריכה] מיקור חוץ בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 התחזקה המגמה בקרב מעסיקים רבים בשוק הפרטי בישראל (אשר מכונים "חברות כח אדם") ואף בקרב משרדי הממשלה בישראל לפנות למיקור חוץ כדי להוזיל את עלויות העבודה. המעסיקים במשק שוכרים חברות כוח אדם אשר מפעילות עובדים זמניים שעושים את אותה עבודה אבל יותר בזול מכיוון שהעובדים אינם שייכים לחברה למענה הם עובדים, אלא נחשבים ל"עובדי קבלן" השייכים לחברת מיקור חוץ ובדרך זו המעסיק חוסך כסף רב משום שעובדיו לא מקבלים את ההטבות והתנאים המתאימים המגיעים לעובדים רגילים לפי חוק. בנוסף, עובדים של חברת מיקור חוץ נאלצים לרוב להחליף משרות כמה פעמים בשנה, המחייבים לעתים מעבר של מיקום העבודה או המגורים. בנוסף, סיום הפרויקט מוביל לעתים רבות גם לסיום עבודתו של העובד.

בישראל, משמעות המושג "אאוטסורסינג" איננה מקבילה למושג בשאר העולם משום שבישראל המושג איננו מתייחס לרוב למושג "אוף-שורינג" (בה מעבירים עסקים למדינות פחות מתקדמות כדי לחסוך בעלויות) אלא דווקא למיקור חוץ פנים-ארצי (בה מעסיקים עובדים מקומיים כעובדים זמניים כדי לחסוך בעלויות).

בארץ בשנים האחרונות קיים טרנד אותו הובילו חברות ההיי-טק שנותנות לחברות מיקור חוץ כשירות לקרוא לעצמן דווקא במילת האאוטסורסינג משום שמושג האאוטסורסינג מגלה פחות את המשמעות.