פרנקים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשבטים גרמאנים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרנקים (פירושונים).
הפרנקים היו איחוד של מספר שבטים גרמאנים שחלקו סממנים תרבותיים משותפים, שחולק מאוחר יותר לפרנקים סאלים, שחיו בעיקר ליד הים בצפון מערב אירופה, והפרנקים הריפארים, שחיו לאורך נהר הריין. הסאלים, שהיו הבולטים יותר, דיברו בשפה שדמתה להולנדית העתיקה.
הפרנקים הופיעו לראשונה בהיסטוריה בסביבות השנה 260 לספירה. לעתים הם התאחדו עם שבטים שלא דיברו פרנקית, כמו הפריזים והסקסונים. רוב הפרנקים חיו בגבולות הצפוניים של נהר הריין, באזור לו הרומאים קראו פרנקיה. הם הפעילו לחץ תמידי על הגבולות הרומאים אך גם שירתו בצבא הרומאי וטיפסו בו לדרגות גבוהות. לאט לאט הם השתלטו על האזור שנקרא כיום הולנד ונכנסו לשטחי האימפריה הרומית עד לדלתא של נהר סכלדה, שם הם חסמו אספקת דגן לצבא הרומאי. עם פשיטות מאוחרות יותר תחת הנהגתם של כלודיו וכילדריק הם התקדמו על הסכלדה והתבססו בסביבות העיר טורנה, משם הסאלים ינצחו לבסוף את הצבא הרומאי שנתמך על ידי פרנקים אחרים.
השושלת המרובינגית של כילדריק איחדה את כל הפרנקים בגאליה והרחיבה את השפעתה לטריטוריות אחרות עד ששושלת חדשה, השושלת הקרולינגית, לקחה את השלטון וכבשה חלק גדול ממערב אירופה. מיקומה של פרנקיה זז עם הפרנקים עד שבסביבות השנה 1000 לספירה היא החלה להקרא צרפת. אולם פרנקים רבים גרו גם בפרנקיה המזרחית, שהפכה מאוחר יותר לגרמניה. הפרנקים הללו שמרו יותר על השורשים הגרמאנים שלהם, בעוד הפרנקים של פרנקיה התמזגו הרבה יותר עם האוכלוסייה המקומית. למרות זאת, בגלל הדמיון בשם הפרנקים מזוהים כיום יותר עם צרפת (פרנס) מאשר עם גרמניה או הולנד.
תוכן עניינים |
[עריכה] אטימולוגיה
מקור השם "פרנקים" נובע ממלכת הפרנקים מהמילה "frankon" בעברית צרפת .שמשמעותו (חנית או כידון). בדומה לכך שבטים גרמאנים אחרים גם הם נקראו על שם כלי נשק, כמו הסקסונים ששמם בא מהמילה "סאקס" (סכין) או הלומברדים שכנראה נקראו על שם ה"האלברד" (גרזן-קרב). הגרזן הנזרק של הפרנקים נקרא "פרנסיסקה" אולם ככל הנראה הנשק נקרא על שם השבט, ולא להפך.
היסטוריונים מסוימים מאמינים כי המלכים המרובינגים היו צאצאיהם של הסיקמברים, שבט גרמאני שלכאורה שינה את שמו ל"פרנקים" בשנה 11 לפני הספירה, לאחר תבוסתו לדרוסוס תחת הנהגתו של ראש שבט בשם פרנקיו. אולם מנהיג זה מוזכר לראשונה רק במאה ה-7 לספירה ולכן תאוריה זו נחשבת למפוקפקת.
[עריכה] היסטוריה
-
ערך מורחב – האימפריה הפרנקית
ההיסטוריה הפרנקית המוקדמת עדיין לא ברורה. המקור החשוב ביותר על הפרנקים הוא ההיסטוריון הגאלו-רומאי גרגורי מטור, שספרו "ההיסטוריה של הפרנקים" סוקר את התקופה עד 594 ומצטט ממקורות עתיקים שאבדו. ישנם גם מספר כתבים רומים ששרדו המזכירים את הפרנקים, כמו אלו של אמיאנוס וסידוניוס אפולינאריס.
גרגורי טוען כי הפרנקים ישבו במקור באזור בפנוניה ולאחר מכן התיישבו על גדות נהר הריין. מקורות נוספים. מלומדים מודרניים מסכימים כי האיחוד הפרנקי צץ בתחילת המאה ה-3 מתוך איחוד של מספר קבוצות קטנות ומוקדמות יותר שישבו בעמק הריין התחתון ומזרחית לשם. האיחוד היווה התפתחות חברתית שהואצה אולי על ידי העלייה באי הסדר באזור כתוצאה מהמלחמה בין רומא למרקומנים שהחלה בשנת 166 וממאבקים אחרים שהתפתחו במאות ה-2 וה-3. עד סוף המאה ה-5 הפרנקים חולקו לשתי תת-קבוצות: הפרנקים הריפארים, שישבו באזור קלן ולאורך הריין, והפרנקים הסאלים שחיו סמוך לחוף בסביבות פלנדריה. שתי הקבוצות התפתחו באופן עצמאי בנפרד והתאחדו לעתים רחוקות כנגד אויב משותף.
מאז סוף המאה ה-2 הפרנקים הופיעו בעולם הרומאי במקורות ארכאולוגים וטקסטואלים, גם כאויבים וגם כבעלי ברית. בסביבות 250 לספירה, קבוצה אחת של פרנקים, שניצלה את האימפריה הרומית המוחלשת, חדרה לשטחי הקיסרות עד טרגונה בשטחי ספרד של היום והתיישבה באזור במשך מאה שנים לפני שהכוחות הרומאים הצליחו לגרש אותם. כארבעים שנה מאוחר יותר הפרנקים כבשו את אזור נהר סכלדה והחלו להפריע לתנועה הימית בתעלה האנגלית. הכוחות הרומאים השקיטו את האזור אך לא גירשו ממנו את הפרנקים.
בשנים 355-358 לספירה, כאשר האימפריה הרומית הייתה כבר בתהליכי שקיעה, הקיסר יוליאנוס, בנסיון לפייס את הפרנקים, העניק להם את השטח גאליה-בלגיקה, אזור התואם את פלנדריה והולנד של היום. במהלך המאה ה-5 השתלטו הפרנקים בהדרגה על כל גאליה הרומאית שהייתה פרובינציה פוריה מאוד, מה שהפך אותם לשבט הגרמאני החזק ביותר.
[עריכה] שפה
השפה שדוברה על ידי הפרנקים המוקדמים ידועה כפרנקית עתיקה, שהתפתחה לבסוף להולנדית עתיקה בארצות השפלה. באזור גרמניה של היום הניבים הפרנקונים המזרחים הוחלפו בהדרגה מהמאה ה-14 על ידי שפות גרמאניות עיליות. באזור שהפך לצרפת הפרנקית הוחלפה החל מהמאה ה-8 על ידי צרפתית עתיקה.
אין שום כתב בשפה הפרנקית ששרד עד היום, וייתכן כי לא היה קיים אף פעם כתב בפרנקית. הלטינית הייתה השפה הכתובה של גאליה עוד לפני תקופת הפרנקים והיא נשארה גם בזמנם.
[עריכה] דת
הפרנקים עסקו בסוג של פגניות גרמאנית, אולם ב-496 המלך כלוביס הראשון, שהתחתן עם נסיכה בורגונדית קתולית בשם קלותילדה, הוטבל לאמונה הקתולית על ידי הקדוש רמי. לפי גרגורי מטור, יותר מ-3000 מחייליו של כלוביס הוטבלו יחד איתו. אקט זה של התנצרות הפך את כלוביס למלך הפרנקים, שליט לגיטימי בעיני האפיפיור, והייתה לו השפעה עמוקה על ההיסטוריה של אירופה משום שבאותו הזמן הפרנקים היו השבט הגרמאני הגדול היחיד שהיה בקשר עם רומא. יריביהם האוסטרוגותים, הויזיגותים והלומברדים האמינו בנצרות האריאנית ולכן הפרנקים קיבלו את תמיכתה של הכנסייה הקתולית. אולם גם לאחר שהתנצרו המשיכו הפרנקים לשמור על מנהגים אליליים, כמו פוליגמיה, טקסי פריון או טקסים לגירוש רוחות רעות.
הכנסייה הפרנקית של המרובינגים עוצבה על ידי מספר כוחות פנימיים וחיצוניים: היא הייתה צריכה להשלים עם היררכיה נוצרית גאלו-רומית מבוססת; היא הייתה צריכה לספק בסיס תאולוגי למלכות המרובינגית, שהייתה מבוססת על מסורת פגנית גרמאנית; היא הייתה צריכה לתת מקום לפעילויות מיסיונריות איריות ואנגלו-סקסיות מצד אחד, ולדרישות האפיפיוריות מצד שני.
הרפורמציה הקרולינגית בחיים המנזריים וביחסים בין הכנסייה למדינה יכולים להראות כשיאה של הכנסייה הפרנקית וכן כשינויה. ההון האישי הגדל של האצולה המרובינגית אפשרה מתן תרומות למנזרים רבים, כמו אלו של קולומבאנוס הקדוש. המאות החמישית, השישית והשביעית ראו שני גלים חשובים של נזירות בעולם הפרנקי, שהודחקו לאחר חקיקת חוקים שקבעו כי כל הנזירים חייבים לעקוב אחר כלליו של בנדיקטוס הקדוש.
לכנסייה היו יחסים לא קלים עם המלכים המרובינגים, שטעינתם לכתר הסתמכה על מוצא מיסטי שהכנסייה עוד לא הסכימה איתו, ושנטו לחזור אל הפוליגמיה של אבותיהם הפגנים. כשראשי העיר השתלטו על הממלכה הכנסייה הייתה יותר תומכת, והרעיון של קיסר שהוכתר על ידי האפיפיור מצא חן בעיניהם הרבה יותר.
[עריכה] אמנות וארכיטקטורה
-
ערכים מורחבים – אמנות וארכיטקטורה מרובינגית, אמנות קרולינגית, ארכיטקטורה קרולינגית
אמנות וארכיטקטורה פרנקית מוקדמת השתייכו לתקופה באמנות האירופאית הנקראת אמנות נדידת העמים, אך נשארו מהן מעט מאוד שרידים. התקופה המאוחרת יותר נקראת אמנות קרולינגית, ובארכיטקטורה פרה-רומנסקית.
[עריכה] המרובינגים
מעט מאוד נשאר מהארכיטקטורה הפרנקית בימי המרובינגים. כתביו של גרגורי מטור מהללים את הכנסיות של ימיו, שנבנו בעיקר מעץ והשתמשו בצורת הבזיליקה המקובלת באותו הזמן. הדוגמה הטובה ביותר לארכיטקטורה מרובינגית ששרדה עד היום היא בית טבילה בעיר פואטייה, מבנה קטן בעל שלושה אפסיסים. בדרום צרפת ישנם מספרי בתי טבילה נוספים מהתקופה ששרדו.
עיקר האמנות המרובינגית ששרדה היא בצורת תכשיטים, כלי נשק מעוטרים ולבוש, שנמצאו באתרי קבורה פרנקים, כמו הקבר של המלכה ארגונד, שהתגלה בשנת 1959. לא נשארו כתבים מעוטרים רבים מהתקופה, אולם המעטים ששרדו מכילים ייצוגים זואומורפים רבים. בהשוואה לאמנות של אותה התקופה מהאיים הבריטיים, העבודות הפרנקיות מראות שימוש רציף יותר של הסגנון העתיק ורמה נחותה יותר של עיצוב וייצור. אולם העבודות ששרדו הן כל כך מעטות שיכול להיות שהן לא מייצגות את היכולה הטובה ביותר של האמנים הפרנקים.
[עריכה] הקרולינגים
העבודות שנעשו במרכזים הראשיים של הרנסאנס הקרולינגי מייצגות שינוי גדול מאלו של המרובינגים, והן גם שרדו בכמויות גדולות יותר. האמנויות הוויזואליות והספרותיות מומנו ועודדו על ידי קרל הגדול, שייבא אמנים מארצות אחרות כשהיה בכך צורך. ההתפתחויות הקרולינגיות היו מכריעות במובנים רבים לכיוון העתידי של האמנות המערבית.
המונומנט החשוב ביותר של הארכיטקטורה הקרולינגית ששרד עד היום הוא הקפלה הארמונית בקתדרלת אאכן המהווה עיבוד של בזיליקת סן ויטאלה ברוונה, ממנה אף הובאו חלק מהעמודים.
כתבים מעוטרים ולוחות שנהב מהתקופה הקרולינגית שרדו בכמויות סבירות, והם מתקרבים לאיכות של אלו מקונסטנטינופול.
[עריכה] ראו גם
