פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנץ יוזף
קיסר אוסטריה ואוסטריה הונגריה ה-קיסרות האוסטרית השלישי, וקיסר הקיסרות האוסטרו-הונגרית הראשון
מנהיג קודם	פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה
מנהיג הבא אחריו	קרל הראשון, קיסר אוסטרו - הונגריה
תחילת כהונה	2 בדצמבר 1848
סוף כהונה	21 בנובמבר 1916
תאריך לידה	18 באוגוסט 1830
תאריך פטירה	21 בנובמבר 1916
מקום פטירה	וינה
מקום קבורה	וינה
בת זוג	אליזבת מבוואריה ("סיסי")
שם בשפת אם:	Franz Josef

פרנץ יוזף הראשון (18 באוגוסט 1830 - 21 בנובמבר 1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה (1848 - 1916) ומלך הונגריה (1867 - 1916) לבית הבסבורג. נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של אירופה במאה ה-19, והיה אהוד מאוד על עמי האימפריה שבראשה עמד. בתחילת דרכו הייתה מדיניותו נוקשה יותר, ובהמשכה התמתנה בהדרגה והייתה לליברלית יותר, בעקבות תבוסותיו והתקוממויות לאומניות בממלכתו. כך למשל הנהיג מעמד שווה להונגריה ולאוסטריה, בהופכו את הקיסרות מ"הקיסרות האוסטרית" ל"קיסרות אוסטרו-הונגרית". תחת שלטונו הפכה וינה למרכז תרבות בינלאומי חשוב ומשפיע. לאחר מותו החלה הקיסרות להתפורר. תקופת מלכותו בת 68 השנים הייתה השלישית באורכה בהיסטוריה של אירופה, לאחר לואי הארבעה עשר מלך צרפת ויוהנס השני, נסיך ליכטנשטיין.

תוכן עניינים 1 חייו 1.1 לפני המינוי לקיסר 1.2 תחילת הכהונה 1.3 ניסיון ההתנקשות 1.4 ריכוך המדיניות והשנים המאוחרות 2 משפחתו 3 פרנץ יוזף והיהודים 3.1 ביקורו בירושלים 4 הנצחתו 5 הערות שוליים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

[עריכה] לפני המינוי לקיסר

פרנץ יוזף נולד בשנת 1830 בווינה כבנם הבכור של פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה, וסופי, נסיכת בוואריה. היות שאביו, אחיו הצעיר של הקיסר המכהן פרדיננד הראשון רפה-השכל וחשוך הילדים, ויתר על מקומו כיורשו של אחיו הבכור, הקפידה אמו להכשירו למשימה תחת אביו כבר מגיל צעיר.

בשנת 1843, בעודו בן 13, החל פרנץ יוזף במשרת קולונל בצבא האוסטרי. מאותה נקודה והלאה השתנה אופי מלבושו, וגם לאחר שעזב את הצבא נהג ללבוש מדים של קצין זוטר בכל מהלך חייו.

ב-6 באפריל 1848, כחודש לאחר תחילת אירועי אביב העמים, מונה פרנץ יוזף לתפקיד מושל בוהמיה. למעשה, פרנץ יוזף מעולם לא שימש בתפקיד, ובמקום זאת נשלח לחזית באיטליה. את הקרב הראשון בחייו חווה ב-5 במאי בסנטה לוצ'יה שבאיטליה, תחת פיקודו של הגנרל הנודע יוזף רדצקי פון רדץ.

באותו החודש עברה משפחת המלוכה האוסטרית מווינה הסוערת בעקבות באירועי אביב העמים לאינסברוק שבחבל טירול, וזאת כדי לשמור על ביטחונה האישי. באמצע יוני הצטרף אליהם פרנץ יוזף. באינסברוק פגש לראשונה את בת דודתו אליזבת מבוואריה (המכונה "סיסי"), והיא בת 10. לימים, בשנת 1854, נישא לה כשהייתה בת 16.

בעקבות ניצחון האוסטרים בסוף יולי על האיטלקים בקרב קוסטוצה במלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה, חשה משפחת המלוכה בטוחה לשוב אל וינה, ופרנץ יוזף שב איתם. אך כעבור חודשים אחדים הייתה וינה שנית לזירת תסיסה ליברלית, והמשפחה המלכותית נאלצה לעזוב את העיר בשנית, הפעם לאולמיץ שבמורביה.

ב-2 בדצמבר, עם שוך מהפיכות אביב העמים הליברליות, נאלץ הקיסר פרדיננד הראשון לוותר על כסאו, וכך הוכתר פרנץ לקיסר והוא בן שמונה עשרה, בשם "פרנץ יוזף הראשון".

[עריכה] תחילת הכהונה

בשנת 1849, כבר בתחילת דרכו, הצליח כבר בסוף הקיץ לדכא ביד רמה את המרד הלאומני שפרץ בהונגריה, בסיועה של רוסיה. כניצול של המרד בהונגריה, התקומם קרלו אלברטו, מלך סרדיניה כנגד פרנץ יוזף בעיצומו של המרד בהונגריה. פרנץ יוזף הביס את מלך סרדיניה תוך זמן קצר, ב-23 במרץ, בקרב נווארה. ב-9 באוגוסט אולץ מלך סרדיניה לחתום על הסכם שלום ולפרוש מתפקידו.

לאחר שדוכאו המרידות ושב הסדר לקיסרותו, קבע פרנץ יוזף מערכת ממשל חדשה, בהדרכתו של שר הפנים אלכסנדר באך, אשר ביטלה את החוקה של קודמו, זו שנקבעה בלחץ מרידות אביב העמים. על פי שיטת הממשל החדשה הונהגה הקיסרות באופן ריכוזי, תוך כדי דיכוי התקוממויות לאומניות. בנוסף לכך, מינה פרנץ יוזף קנצלר (ראש ממשלה) חדש, הנסיך פליקס שוורצנברג.

תחת הדרכתו של שוורצנברג הצליחה אוסטריה לסכל בשנים שלאחר מאורעות 1848 - 1849 את מזימתה של פרוסיה להקים פדרציה גרמנית חדשה, ולהוציא ממנה את אוסטריה. מכל מקום, לאחר מותו הפתאומי של שוורצנברג בשנת 1852, לא נמצא מחליף ראוי ומשרת הקנצלר נלקחה בידי הקיסר פרנץ יוזף עצמו. כעשר שנים לאחר מכן, אוסטריה אכן סולקה מן הברית הגרמנית.

[עריכה] ניסיון ההתנקשות

ב-18 בפברואר 1853 ניצל הקיסר פרנץ יוזף מניסיון התנקשות של הלאומן ההונגרי יאנוש ליבני (János Libényi) ^[1]. המקרה אירע כשהמלך יצא לסיבוב במצודת וינה עם אחד משומריו, כשליבני התקרב אליו לפתע. הקיסר נרתע מיד כשליבני קירב את סכינו לכיוון צווארו. למזלו, צווארונו של הקיסר הגן על צווארו כמעט לגמרי, והיה עשוי ממתכת חזקה. הקיסר אומנם נפצע ודימם, אך הצווארון הציל את חייו. שומרו של הקיסר, מקסימיליאן אודנל פון טירקונל, היכה את ליבני בעזרת חרבו והרחיק אותו מן הקיסר. על מעשה זה קיבל לאחר מכן תואר של רוזן בית הבסבורג. עד ראייה נוסף שהיה לו חלק בהגנת המלך היה יוזף אטנרייך, שמיהר להשתלט על ליבני, ועל מעשהו זה זכה בתואר "יוזף פון אטנרייך".

לאחר שניצל פרנץ יוזף, החליט אחיו, מקסימיליאן הראשון, קיסר מכסיקו, להקים את כנסיית ווטיבקירכה במקום האירוע כאות תודה והוקרה.

ליבני עצמו הובל למשפט, שם נגזר עליו דין מוות בעוון ניסיון להריגת הקיסר.

[עריכה] ריכוך המדיניות והשנים המאוחרות

בשנת 1854 נישא לבת דודתו, בתה הצעירה של אחות אמו לודוביקה, אליזבת, שנודעה בכינויה "סיסי". על ילדיהם ועל הטרגדיות אותן חוו במהלך חייהם, ראו בפסקה "משפחתו".

בשנת 1859 מיתן פרנץ יוזף מעט את מדיניותו הנוקשה, בעקבות תבוסתו לנפוליאון וסרדיניה, בה איבד את כל נחלותיה של אוסטריה באיטליה. בשנת 1866 סולקה אוסטריה מן הברית הגרמנית לאחר תבוסתה לפרוסיה במלחמת אוסטריה-פרוסיה על ההגמוניה בגרמניה. מאז נקט במדיניות ליברלית יותר, וב-1867 נענה להתקוממותם של ההונגרים, וצירף אותם כחברים שווים בממלכתו, וכך למעשה יצר את האימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר הוסיפה להתקיים עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

בין החודשים אוקטובר ודצמבר של שנת 1869 ביקר הקיסר במזרח התיכון לרגל פתיחת תעלת סואץ. במסעו ביקר באיסטנבול שבטורקיה, במצרים ובארץ ישראל. ב-9 בנובמבר הגיע לירושלים, שם התקבל באהדה רבה על ידי הקהילה היהודית.

ב-1878 השתבשו יחסיו עם רוסיה, בעקבות כיבוש בוסניה והרצגובינה על ידו.

בשנת 1872 ייסד פרנץ יוזף אוניברסיטה בעיר קולוז'וואר,הקרויה כיום קלוז'-נאפוקה, ואשר בשטח הקיסרות. ב-1918 הועברה האוניברסיטה לעיר סגד בדרום הונגריה, לאחר שקלוז'-נאפוקה הועברה לשליטת רומניה, ושמה שונה ל"האוניברסיטה ע"ש פרנץ יוזף בסגד", כיום אוניברסיטת סגד.

בשנת 1914 נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד, אחיינו של פרנץ יוזף ויורש העצר האוסטרי, על ידי גברילו פרינציפ, בעת ביקור מלכותי בסרייבו, מאורע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. פרנץ יוזף נפטר בשנת 1916, בגיל 86, בעיצומה של המלחמה. עם סיום המלחמה, במסגרת הסכמי השלום, התפרקה הקיסרות.

[עריכה] משפחתו

פרנץ יוזף היה בנם הבכור של הארכידוכס פרנץ קרל, אחיו של הקיסר פרדיננד הראשון ורעייתו סופי, נסיכת בוואריה.

לפרנץ יוזף היו שלושה אחים ואחות אחת: מקסימיליאן (נולד ב 1832), שהיה קיסר מקסיקו, קרל לודוויג (1833), סבו של יורשו של פרנץ יוזף - קרל הראשון, מריה אנה (1835) וקרל ויקטור (1842). כבר במישור של אחיו חווה שתי טרגדיות: אחותו נפטרה בעודה בת ארבע, ואחיו מקסימיליאן הוצא להורג במקסיקו בשנת 1867. בשנת 1853 בוצע ניסיון התנקשות בו עצמו.

אמו, שהייתה בעלת השפעה עליו, חיפשה אחר רעיה לבנה, כדי שתלד לו יורשים. זו הציעה לו את אחייניתה הלנה ("ננה"), בתה הבכורה של אחותה לודביקה, אך פרנץ יוזף העדיף את האחות הצעירה, אליזבת ("סיסי"), שהייתה בת 16 בלבד. אמו, על אף שחששה שאחייניתה הצעירה אינה מתאימה להיות רעיית הקיסר, עברה על כך בשתיקה, והזוג נישא בשנת 1854.

חייהם של בני הזוג לא היו מאושרים, והיו רצופים טרגדיות: אליזבת לא הצליחה להתקבל אל תוך חברת חצר המלוכה, והיו ביניהם חיכוכים רבים. נולדו להם ארבעה ילדים:

סופי, ארכידוכסית אוסטריה (1855 - 1857) גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה (1856 - 1932)

רודולף, נסיך הכתר האוסטרי (1858 - 1889) מארי-ואלרי, ארכידוכסית אוסטריה (1868 - 1924)

בתם הבכורה סופי נפטרה בשנת 1857 בעודה בת שנתיים, ובנם רודולף התאבד בשנת 1889 בעיירה מאיירלינג, יחד עם חברתו הצעירה מריה פון וסטרה ^[2]. אליזבת עצמה נפלה קורבן להתנקשותו של האנרכיסט האילטקי לואיג'י לוצ'ני בשנת 1898. פרנץ יוזף, שמעולם לא התאושש ממותה, נהג לומר פעמים רבות לחבריו "לעולם לא תדעו עד כמה היא הייתה חשובה בשבילי".

לאחר מותה של אליזבת קיים פרנץ יוזף מערכת יחסים ארוכה עם שחקנית התיאטרון המפורסמת קתרינה שראט, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנה, והקים למענה את "וילת שראט" בעיירה באד אישל, בה הוכרזה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. יש הטוענים, בעיקר מצד משפחתו של פרנץ, שהקשר לא היה רומנטי, אלא שהקיסר היה זקוק למישהו שיתמוך בו נפשית.

אחיינו של פרנץ יוזף, פרנץ פרדיננד, אשר היה מיועד לרשת את משרת הקיסר, נרצח בשנת 1914 במאורע ההתנקשות בסרייבו על ידי גברילו פרינציפ, התרחשות שהובילה לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.

[עריכה] פרנץ יוזף והיהודים

ראו גם: יהדות אוסטריה

יחסו של פרנץ יוזף ליהודים היה סבלני ואוהד, והם העריצוהו מאוד. עת נבחר לקיסר אוסטריה נפתחה תקופה ביהדות אוסטריה הנחשבת למעין "תור זהב". הקיסר העניק ליהודים שוויון זכויות, באומרו כי "הזכויות האזרחיות והמדיניות אינן תלויות בדת". היהודים אף כינוהו בהערצה "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) וחיברו עבורו תפילות ושירים שהודפסו בסידורי התפילה. בשנת 1849 ביטל הקיסר את האיסור על היהודים להתארגן בקהילות, ובשנת 1852 נקבע תקנון הקהילה היהודית.

בשנת 1869, כשביקר הקיסר בירושלים כחלק ממסעו במזרח התיכון, התקבל באהדה רבה על ידי האוכלוסייה היהודית. הקיסר הקים קרן למימון הקמת מוסדות יהודים, ואיתה הקים את בית המדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה. ב-1890 נקבע מעמדה הרשמי של הקהילה היהודית בווינה תחת חסותו, ובאותה תקופה אף נבחרו מספר יהודים לפרלמנט האוסטרי.

בתקופתו שלטונו של פרנץ יוזף תרמו היהודים רבות לתרבות האוסטרית. למרות אחוזם הקטן יחסית באוכלוסייה, פעלו באוסטריה משכילים יהודים רבים שהיו לגדולי התרבות האוסטרית, ביניהם עורכי דין, עיתונאים, סופרים, מחזאים, משוררים, רופאים, בנקאים, אנשי עסקים ואומנים. וינה הפכה למרכז תרבות, חינוך וציונות יהודי באוסטריה ומחוצה לה, מלבד היותה מרכז תרבות כללי.

[עריכה] ביקורו בירושלים

לכבוד פתיחת תעלת סואץ בראשית שנת 1870 ערך הקיסר פרנץ יוזף ביקור ממלכתי במזרח התיכון. במסגרת ביקורו זה במזרח התיכון ביקר הקיסר גם בירושלים. בביקורו זה חנך את האכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי ואף התארח בה. כמו כן הרים בביקורו זה תרומה נכבדה לבניין כנסיות קתוליות בירושלים. הוא תרם סכומי כסף ניכרים לבניית המנזר הפרנציסקני סן סלוודור והפטריארכיה הלטינית ברובע הנוצרי. לצד תרומות אלו תרם פרנץ יוזף כסף רב גם להשלמת הבנייה בבית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי.

[עריכה] הנצחתו

לאחר מותו של פרנץ יוזף, נקראו על שמו מספר אתרים:

• האיים של ארץ פרנץ יוזף באזור הקוטב הצפוני נקראה על שמו בשנת 1873.
• קרחון פרנץ יוזף באייה הדרומיים של ניו זילנד
• אוניברסיטת סגד - סגד, הונגריה

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מידע על ניסיון ההתנקשות בקיסר (בגרמנית)
2. ^ על הטרגדיה במאיירלינג, באתר "אפלטון"

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנץ יוזף

• ביוגרפיה של פרנץ יוזף באתר worldwar1.com (באנגלית)
• פרטים אודות פרנץ יוזף באתר regiments.org (באנגלית)