פרוסיה המזרחית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פְּרוּסְיָה הָמִזְרַחִית (גרמנית: Ostpreußen, להאזנה (מידע · עזרה), ליטאית: Rytų Prūsija, פולנית: Prusy Wschodnie, רוסית: Восточная Пруссия) הייתה מחוז בממלכת פרוסיה ובמדינה החופשית של פרוסיה בשנים 1773-1824 ו-1878-1945. בין 1828 ל-1878 הייתה מאוחדת עם מערב פרוסיה במחוז פרוסיה.
פרוסיה המזרחית מוקמה לאורך החוף הדרום-מזרחי של הים הבלטי. בירתה הייתה קניגסברג, ששמה שונה ב-1946 לקלינינגרד על ידי ברית המועצות.
בגלל מיקומה הקרוב לגבול הרוסי, היותה החזית במלחמת העולם הראשונה, הפרדתה מגרמניה במסגרת הסכמי ורסאי ב-1919 והאלימות הרבה בה עשו שימוש חיילי הצבא האדום בעיר ב-1945 הפכה מזרח פרוסיה לסמל זוועות מלחמה ופשעי המלחמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מאבירים לווסאלים
מחציה השני של המאה ה-13 עד המאה ה-15 שלט המסדר הטבטוני באזור פרוסיה תחת מדינת המסדר הטבטוני. שאיפות הרחבת המדינה של האבירים הביאו למספר קרבות עם ממלכת פולין שהובילו למלחמה הפולנית-ליטאית-טבטונית בה ניצחו כוחות מאוחדים מפולין והדוכסות הליטאית הגדולה בקרב גרנוולד ב-1410. הניצחון נעשה לרשמי ב-1466 עם חתימת האמנה השנייה של תורן וכך הסתיימה מלחמה שלוש עשרה השנים שלאחריה עברה פרוסיה המערבית להיות תחת שלטון פולני, כשפרוסיה המזרחית נשארת תחת שלטון האבירים כפיף של פולין.
המסדר הפסיד את פרוסיה המזרחית עם עליית הרפורמציה כשראש המסדר אלברט מפרוסיה הפך לחילוני והציג עצמו כוסאל של הכתר הפולני. אלברט מת ב-1618 ופרוסיה הדוכסית עברה לרשות ברנדנבורג, מה שיצר את ברנדנבורג-פרוסיה. הדוכס פרידריך וילהלם הצליח להסיר את השליטה הפולנית מעל הדוכסות ב-1660 שהפכה כפופה לקיסרות הרומית הקדושה בלבד.
[עריכה] ממלכת פרוסיה
למרות שברנדנבורג הייתה באופן תאורטי חלק מהאימפריה הרומית הקדומה, פרוסיה הייתה מחוץ לתחום שיפוטה של האימפריה. בתמורה לתמיכתו בקיסר ליאפולד הראשון במלחמת הירושה הספרדית, המושל פרידריך השלישי מברנדנבורג הורשה להמליך עצמו כ"מלך בפרוסיה" ב-1701 תחת השם פרידריך הראשון. בממלכה החדשה שלט בית הוהנצולרן ונקראה ממלכת פרוסיה.
לאחר חלוקת פולין הראשונה ב-1772, אוחד וורמיה, חלק מפולין, עם דוכסות פרוסיה. ב-31 בינואר 1773, הודיע פרידריך השני מלך פרוסיה ששמו של המחוז החדש יהיה פרוסיה המערבית, כששמו של שאר השטח יהיה פרוסיה המזרחית.
בשנים 1824-1878 אוחדו פרוסיה המערבית והמזרחית למחוז אחד אך לאחר מכן הופרדו בשנית.
[עריכה] האימפריה הגרמנית
ב-1871, עם ההכרזה על הקמתה של האימפריה הגרמנית, הפכה פרוסיה המזרחית לחלק מהאימפריה. ב-1875 החלוקה האתנית בפרוסיה המזרחית הייתה 73.48% דוברי גרמנית, 18.39% דוברי פולנית ו-8.11% דוברי ליטאית. אוכלוסיית המחוז ב-1900 הייתה 1,996,626 תושבים בחלוקה דתית של 1,698,465 פרוטסטנטים, 269,169 קתולים ו-13,877 יהודים. מספר הפולנים והליטאים ירד במשך הזמן לאור תהליך הגרמניזציה. הפרוסים דוברי-פולנית רוכזו בדרום האזור (מזוריה, וורמיה) והפרוסים דוברי-ליטאית רוכזו בצפון-מזרח.
[עריכה] רפובליקת ויימאר
עם התפטרותו של וילהלם השני מכס המלכות הפכה גרמניה לרפובליקה. בין שתי מלחמות העולם, הפכה פרוסיה המזרחית למובלעת גרמנית לפי הסכמי ורסאי כשחלקים מפרוסיה המערבית ומחוז פוזן סופחו לפולין כדי ליצור את המסדרון הפולני והעיר החופשית דנציג.
ב-1920 נעשו משאלי עם בפרוסיה המערבית ודרום פרוסיה המזרחית כדי לקבוע אם האזורים צריכים להצטרף לרפובליקה הפולנית השנייה או להשאר בגרמניה; 96.7% מהתושבים הצביעו להשארות בגרמניה.
[עריכה] גרמניה הנאצית
ב-1938 שינו הנאצים כשליש משמות האזור לשמות פרוסים מקוריים, כולל שמות פולנים וליטאים. כל מי שלא שיתף פעולה עם חוקי גרמניה הנאצית, כולל פעילים של המיעוט הפולני, נשלחו למחנות ריכוז.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
ב-1939 היו בפרוסיה 2.49 מיליון תושבים, 85% מהם היו גרמנים, האחרים הגדירו עצמם גרמנים תרבותית, לותרנים דתית, אך כמזורים או ליטאים. האחרונים חיו ברובם במזרח ודרום-מזרח המחוז.
בזמן מלחמת העולם השנייה הורחב המחוז. בניגוד לתעמולה הנאצית שהציגה את כל המחוזות שנלקחו ממנה ככאלה שיש בהם רוב גרמני שרוצים איחוד עם גרמניה, סטטיסטיקות הרייך מ-1939 מראות שרק 31,000 מתוך 994,092 האנשים שחיו בטריטוריות שסופחו לפולין היו גרמנים.
תושבים גרמנים רבים בפרוסיה המזרחית נהרגו במלחמה, רבים מהם צעירים שגויסו לוורמאכט ונהרגו בזמן פעולה.
[עריכה] זוועות 1944/45
ב-1944 העיר העתיקה של קניגסברג כמעט הושמדה לגמרי בשתי התקפות מהאוויר; של בלילה שבין ה-26 ל-27 באוגוסט ובלילה שבין ה-29 ל-30 באוגוסט 1944. וינסטון צ'רצ'יל קרא לעיר "מבצר מודרני וממוגן בצורה כבדה". אריך קוך חיכה עם פינוי האוכלוסייה הגרמנית עד שהחזית המזרחית התקרבה לגבול פרוסיה המזרחית ב-1944. אוכלוסיית המחוז הוטעתה באופן שיטתי על ידי התעמולה הנאצית, נאמר להם שהגרמנים קרובים לניצחון למרות המצב בשטח, בעקבות כך חלק לא עזבו. אך מאוחר יותר נמלטו רבים מערבה בעקבות ההתקדמות המהירה של הצבא האדום, שחיליו ניצלו והתעללו בתושבים שנשארו.
מעריכים כי למעלה ממיליון אזרחים מתו בין השנים 1944 ו-1945, בעיקר בגלל הפינויים, רעב, מחלות, רצח ואונס שנעשה על ידי חיילי הצבא האדום הפולש. דיווחים על זוועות ומעשי אונס קבוצתי זרעו פחד וייאוש באוכולוסייה. אלפים איבדו את חייהם כשהטביע הצבא האדום ספינות גרמניות. הבירה קניגסברג נכנעה ב-9 באפריל 1945, לאחר קרב קניגסברג שנמשך ארבעה ימים.
[עריכה] לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה, מספר גרמנים שנמלטו ב-1945 ניסו לחזור לבתיהם בפרוסיה המזרחית. את האוכלוסייה הגרמנית שנשארה גירש המשטר הקומוניסטי. בזמן המלחמה וגם זמן קצר לאחריה, רבים הוגלו למחנות עבודה במזרח ברית המועצות כמו גולאג. שמות מקומות בגרמנית שונו לשמות רוסיים או פולנים.
באפריל 1946, הפך צפון פרוסיה המזרחית למחוז ברפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה וטריטוריית ממל הפכה לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. ביולי אותה שנה, שמה של הבירה קניגסברג שונה לקלינינגרד ושמו של האזור שונה למחוז קלינינגרד. לאחר גירוש האוכלוסייה הגרמנית, יושבו רוסים, בלארוסים, ואוקראינים בדרום פרוסיה המזרחית, כיום חלק מפולין. בעיקר בחלק הסובייטי, הייתה מדיניות של מחיקת כל שאריות היסטוריה ותרבות גרמנית, ב-1967 נהרסה טירת קניגסברג על פי הוראת ליאוניד ברז'נייב כדי לעשות מקום ל"בית הסובייטים" החדש.
