עקרון השקילות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקרון השקילות קובע שבתוך עצם שנמצא בנפילה חופשית ישרור מצב של חוסר משקל. יסודו של עקרון זה נובע מהיחס הישר (או הזהות) בין המסה האינרציאלית והמסה הכבידתית של גופים. יחס זה קיבל אישוש בניסויים רבים.
עקרון השקילות הובן לראשונה על ידי גלילאו גליליי, הוא קיבל אישושים ניסיוניים לאחר מכן, והוא מהווה עיקרון יסודי בתורת הכבידה של איינשטיין - תורת היחסות הכללית.
העקרון גורס כי כי צופה במעבדה, הנמצאת בשדה כבידה ונופלת בנפילה חופשית, לא יוכל לגלות את השדה הכבידתי בעזרת ניסוי כלשהו.
בשפה מדעית יותר, המשמעות היא שלכל נקודה במרחב יש סביבה מסוימת שם המרחב שטוח (ומקדמי הקשר האפיני מתאפסים).
יש לנהוג בזהירות במילה "מעבדה", כיון שגודל המעבדה חשוב, המעבדה צריכה להיות קטנה מספיק כך ששדה הגרוויטציה בתוכה ניתן לקירוב כאחיד, הומוגני וסטטי - כלומר לא נוכל בעזרת שום מכשיר מדידה לגלות גרדיאנטים מכל סוג בשדה הגרוויטציה בתוך המעבדה.
