נגמ"שים כבדים בצה"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבא ההגנה לישראל מפעיל מספר דגמים של נגמ"שים כבדים המכונים בקיצור נגמ"כים. נגמ"ש (נושאי גייסות משוריין) הוא כלי לנשיאת חילי חיל רגלים. הנגמ"ך הוא נגמ"ש העשוי מתובה של טנק ומתחליף לצריח הטנק.
דוגמאות לנגמ"כים: הנגמשו"ט שהוסב לנגמחו"ן, הנקפדון הממוגן בכבדות, הנגמפו"פ עם תורן התצפית הגבוה, נגמ"ש ההנדסה פומ"ה, נגמ"ש החי"ר אכזרית ונגמ"ש המרכבה.
עקב עימות נמוך עצימות ברצועת הביטחון בלבנון נזקק צה"ל לנגמ"שים כבדים ובעלי מיגון טוב יותר מאשר נגמ"ש M-113 המיושן והפגיע. לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים המבוססים על טנקי שוט קל שיצאו משירות, בנוסף לנגמ"ש המבוסס על תובת T-55. ההתבססות על טנק שממוגן בכבדות הוזילה באופן ניכר את העלויות וקיצרה את זמן הפיתוח, ואפשרה ייצור נגמ"ש כבד (נגמ"כ) ורק"ם (רכב קרבי משוריין) הממוגן היטב כנגד איומי נ"ט ומטעני חבלה. חסרונם העיקרי של הנגמ"כים לעומת ה-M113 הוא עלותם הגבוהה. מכיוון שהם למעשה טנקים ללא צריח, עלות ייצורם גדולה יחסית לנגמ"ש ועלות אחזקתם גדולה יחסית לעומת ה-M113 ונגמ"שים קלים ואופניים דוגמת הסטרייקר (הנגמ"כים דורשים הרבה יותר טיפולי מנוע ותיקונים במזקו"ם מאשר ה-M113 או הסטרייקר). בגלל עלותם הגדולה יחסית ושיקולים של סדר עדיפויות, צה"ל לא ייצר כמויות גדולות מהנגמ"שים הכבדים, למרות רמת המיגון הגבוהה שהם מספקים לצוות. בעקבות אסון הנגמ"שים החלו בצה"ל להשקיע שוב בנושא הנגמ"כים לכוחות היבשה ובנוסף לשדרוגי צי ה-M113 פותח גם הנמ"ר - נגמ"ש חי"ר (חיל רגלים) המבוסס על תובת טנק מרכבה. ההערכה היא שכיום יש לצה"ל בין עשרות למאות יחידות מכל דגם, כאשר קיימים לפחות כמה מאות נגמ"שי אכזרית.
תוכן עניינים |
[עריכה] נגמ"כים מבוססי שוט
זוהי סדרה של נגמ"כים וכלי רק"מ המבוססים על טנק שוט (שדרוג ישראלי של טנק צנטוריון בריטי), בגלל עמידותם הגבוהה יחסית למטעני גחון והיותם טנקים מיושנים יחסית (לעומת המרכבות והמג"חים).
[עריכה] נגמשו"ט
הנגמשו"ט פותח ב-1984 בעקבות השהות המתמשכת של צה"ל בדרום לבנון בעקבות מבצע שלום הגליל שהסתבך עם מלחמת האזרחים הלבנונית. נגמ"שי ה-M-113 ("זלדה") משנות ה-70 התגלו כפגיעים מדי, ולמרות אלתורים כגון שכבות מיגון ושקי חול, עדיין לא סיפקו הגנה נאותה לחיילים, בייחוד כנגד רקטות נ"ט (נגד טנקים) וטילי נ"ט.
הפתרון הראשוני שמצאו לבעיה היה להסיע את החיילים בטנקי צנטוריון מיושנים. ברם, הטנק היה צפוף מאוד וכדי לפנות יותר מקום הוציאו את הצריח ובמקומו הגביהו את תא הלוחמים. מעל גג תא הלוחמים הוסיפו 2 פתחים וצריחון פתוח בעל דפנות נמוכות שמוגן בצדדיו. צריחון זה דוגם לרוב במספר מקלעים וממנו יכלו החיילים לתצפת ולירות על אויבים. כלי זה נודע כ"נגמשו"ט" (תמונה) והוא נכנס לשירות ב-1984 והמשיך לפעול עד סוף שנות ה-80.
לכלי זה היו מספר חסרונות: הוא היה פגיע למטעני צד ומטעני קלע, הצריחון נמוך הדפנות סיפק מיגון נמוך ללוחמים שרכבו עליו וחמור מכך: חיילים לא יכלו לפרוק ממנו תחת אש, שכן לא הייתה לו דלת אחורית והפריקה נעשתה דרך הצריחון. כתוצאה מכך הוא עבר משימוש של החי"ר לשימוש חיל ההנדסה, שם שודרג לגרסת הנגמחו"ן (פירוט בהמשך). במקביל, החלו בצה"ל בהסבת טנקי T-55 לנגמ"ש כבד עם דלת אחורית, דבר שהוליד ב-1988 את ה"אכזרית". האכזרית זכתה להצלחה רבה ונחשבת עד היום לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.
כיום, כל הנגמשו"טים שודרגו לנגמחו"נים ופומ"ות.
[עריכה] נגמחו"ן
הנגמחו"ן הוא שדרוג של הנגמשו"ט, אחרי שעבר לשרת כרכב הנדסה קרבית ונגמ"ש עבור פלסי חיל ההנדסה. הכלי עבר מספר רב של שיפורים ושדרוגים, בעיקר במיגון:
- חזית הכלי שופצה על מנת לאפשר התקנה של מגובים לפריצת שדות מוקשים, בייחוד ה"נוכרי". (ראו: אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי)
- על גג הנגמ"ש הותקן צריח תצפית פסיבי, שהיה חצי-פתוח. רוב הצריחים כוסו בגג ברזנט ורשתות הסוואה לצד 3 לוחות של שריון עם זכוכית משוריינת, וכן 1-3 מקלעי מאג.
- משני צידי הרכב הותקנו פלטות בזוקה כבדות אינרטיות.
- בירכתי הרכב הותקנו לוחות עבים מפלדה, שהתרוממו מעל השאר. המטרה היה להגן על החיילים כאשר הם יוצאים מהנגמ"ש בעת פעילות מבצעית ("פורקים מהנגמ"ש").
- חזית הכלי וצידי תא הלוחמים מוגנו אף הם בבלטנים וקסטות "בלייזר" (מיגון ריאקטיבי).
- גחון הכלי מוגן בשני לוחות שריון, דבר שהפך את הכלי לעמיד ביותר כנגד מטעני גחון בינוניים ומטעני צד. מיגון זה הכרחי עבור רק"מ הנדסי שתפקידו לפתוח צירים.
המאפיין האחרון הוא שהעניק לכלי את שמו: נגמחו"ן = נגמ"ש ממוגן גחון.
הנגמחו"ן שירת שנים רבות בלבנון כרכב הנדסה קרבית עד שהושלם פיתוחה של הפומ"ה בשנות ה-90. הפומ"ה נבנתה במיוחד לפי דרישות חיל ההנדסה וכללה אמצעים מתקדמים יותר מהנגמחו"ן, אם כי מאוחר יותר חלק מאמצעים אלה (הכוללים שבשים וגלאים אלקטרומגנטיים) הותקנו גם על הנגמחו"ן. כמו כן, הדורות האחרונים עברו שיפורי מזקו"ם (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים) והם חולקים מרכיבים עם סדרת המרכבה.
כתוצאה מהפכת הפומ"ה לנגמ"ש ההנדסה הסטנדרטי, שינה הנגמחו"ן את ייעודו והפך לרכב לחימת חי"ר (IFV). הפעם תפקידו היה לבצע סיורים ופעילות בט"ש (ביטחון שוטף) באזורים עוינים, שבהם הייתה סכנה לירי צלפים, נ"ט ומטעני חבלה. לצורך כך, הצריח החצי-פתוח הוחלף בצריח פסיבי סגור לחלוטין, שכלל חלונות קטנים מזכוכית משוריינת וחרכי ירי עם שני מקלעי מאג 7.62 מ"מ. מאוחר יותר הותקן צריח ארבע-תאי עם קיבולת לארבעה מאגים וחרכי ירי לנשק אישי.
כאשר פרצה אינתיפאדת אל אקצה, הנגמחו"ן התגלה ככלי יעיל מאוד לליווי טנקים בערים הפלסטיניות, וכן לביצוע סיורי ביטחון ובקרת קהל באזורים עוינים, פתיחת צירים ופיקוח על דחפורי D9 בעת עבודתם (וזאת מאחר שלדחפורים יש ראות מוגבלת עקב השריון הכבד שהותקן עליהם). הנגמחו"ן משרת עד היום בצה"ל, עיקר שירותו כיום הוא ככלי בט"ש ולא כנגמ"ש הנדסה.
ב-2006 דוגמו חלק מהנגמחו"נים במיגון כלוב נגד רקטות וטילי נ"ט עם רש"ק חלול.
[עריכה] נקפדון
פיתוחו של הנקפדון החל ב-1993. זהו דור שלישי של הנגמשו"ט ונחשב לממוגן ביותר בסדרה. הנקפדון כולל דור חדש של שריון פאסיבי, ועליו מעיל מדור שני של מיגון ריאקטיבי וכן פלטות בזוקה עבות (המגינות על המזקו"ם) עם שריון ריאקטיבי מדור שלישי שפיתחה רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. השריון מעובה באזור תא הלוחמים המוגבה, שכולל גם מיגון לגג. כמו כן, מיגון הגחון תוגבר. הנקפדון חמוש בשלושה מקלעי מאג 7.62 מ"מ בנוסף לעמדת מקלע כבד שבה ניתן להתקין מקל"ר (מקלע רימונים 40 מ"מ) או מק"כ 0.5. השם "נקפדון" נגזר מ"קיפוד", שכן כלי זה צוייד במיגון עילי ונקט בשיטת ההגנה של הקיפוד: להתסגר לכדור כך שכל חלקיו הפונים החוצה ממוגנים.
הנקפדון שירת ברצועת הביטחון בשנות ה-90 המאוחרות והמיגון הכבד שלו הוכיח כמציל חיים. לוחות הגחון מנעו אבדות כאשר הנקפדון עלה על מוקשים ומטעני גחון, והשריון שלו הדף רקטות נ"ט שקיפצו ממנו ללא גרימת נזק. לפי עדויות של חיילים ששירתו בלבנון, המראה של הרקטות המנתרות מהשריון ללא גרימת נזק לכלי, גרם להלם בקרב המחבלים ופגע במוראל שלהם.
בעקבות התגברות הלחימה ברצועת עזה (אינתיפאדת אל אקצה, 2004 ואילך) החלו נקפדונים לשרת גם ברצועה. חלקם אף דוגמו בצריחון עילי עם חלונות מזכוכית משוריינת וחרכי ירי. גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות הועברו מספר נקפדונים לאחריות פיקוד דרום על מנת לפטרל סביב הרצועה. למרות זאת, רוב הנקפדונים עדיין משרתים בפיקוד צפון בהר דוב ובגבול עם לבנון.
[עריכה] נקפומ"ה
מדובר בגרסה מיוחדת של הנקפדון שמשרתת בסיירת סמו"ר (צוות המנהרות) ופלגת "הבזק" (רובוטיקה) של יהל"ם. השינוי המרכזי בנגמ"ש הוא מסדרון קדמי ודלת בחזית הכלי כדי לאפשר פריקה מהירה של לוחמים, רובוטים וחומרי נפץ בצורה בטוחה יחסית, בניגוד לפריקה ממדפים בגג הכלי כפי שיש בסדרת נגמ"שי השו"ט והפומ"ה. עוד שינויים כוללים צריח ממוגן עם "קונכיה" (מבנה מעל מדף המפקד עם חלונות מזכוכית משוריינת) לתצפית בטוחה, אמצעי לחימה כגון מקלעים, אמצעים מסווגים אחרים, לוח שריון נוסף על המנוע ומיגון כלוב נגד רקטות נגד טנקים. אף על פי שהכלי הוא נגזרת של הנקפדון, הוא מוגדר רשמית כסוג של פומ"ה, וזאת על מנת שההכשרה עליו תעשה במסגרת בהל"צ (בית הספר להנדסה צבאית). (תמונה של הכלי והסבר עליו)
[עריכה] נגמפו"פ
הנגמפו"פ (תמונה) הוא נגמ"ש תצפית ייעודי המבוסס על הנגמחו"ן. הנגמפו"פ הוא בעצם נגמחו"ן מדור ישן, שצויד בתורן תצפית טלסקופי המתנשא לגובה של למעלה מ-20 מטרים. התורן ניתן לקיפול ולפרישה באופן אוטומטי.
הנגמפו"פ פותח בסוף שנות ה-90 במיוחד עבור רצועת הביטחון, עקב הצורך בתצפית על השטחים שמסביב למוצבי צה"ל, המאוימים בהפגזת נשק תלול-מסלול (רקטות ופצצות מרגמה). בתקופת אינתיפאדת אל אקצה נעשה שימוש בכלי זה גם ברצועת עזה בדיוק מאותה סיבה: הצורך לתצפת על השטחים שמהם מבצעים הפלסטינים ירי על יישובים ישראלים. מדובר בשטחים חוליים המאוימים במטענים וירי צלפים ולכן לא ניתן להחזיק בהם תצפית רגלית מאוישת. הנגמפו"פ פותר מספר בעיות:
- הנגמפו"פ מאפשר תצפית היקפית נרחבת בגלל גובה התורן והאמצעים שעליו. התורן גבוה באופן ניכר מתרנים קיימים ברכבי תצפית ניידים.
- הנגמפו"פ ממוגן היטב ומאפשר תצפית תוך סיכון מינימלי לאנשי הצוות.
- הנגמפו"פ מאפשר לנייד בקלות את התצפית. התורן הוא טלסקופי וניתן לקפלו בקלות.
כאמור, תפקידו של הנגמפו"פ הוא לספק מודיעין קרבי בשטחים מאוימים על מנת לסכל התקפות טרור וירי רקטות על ישראל. הכלי מופעל על חיל מודיעין השדה וחיילים מהחטיבות המרחביות (בעיקר בתפקיד הנהג) שקיבלו הכשרה לכך.
[עריכה] נגמ"כים נוספים
[עריכה] אכזרית
-
ערך מורחב – אכזרית
זהו נגמ"ש כבד המבוסס על תובות טנקי T-55 שנפלו שלל במלחמות ישראל. האכזרית עברה הסבה ושיפוץ כוללים, לרבות החלפת מנוע ושיפור המיגון במיגון ישראלי כבד. כיום הנגמ"ש משרת בחטיבת גולני. היתרון הגדול של האכזרית על סדרת נגמ"שי השוט היא הדלת האחורית, המאפשרת לחי"ר לפרוק בבטחה מהנגמ"ש ולהעמיס עליו בקלות מטען או פצועים. האכזרית זכתה להצלחה רבה ונחשבת עד היום לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.
[עריכה] הפומ"ה
-
ערך מורחב – פומ"ה
הפומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) הוא נגמ"ש הנדסה קרבית כבד המבוסס על תובת טנק צנטוריון ומשרת בחיל ההנדסה. הפומ"ה מדוגמת באמצעים ייחודים (כגון גלאים ושבשים אלקטרומגנטיים) ובכלים הנדסיים לפריצת שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה וביצוע עבודות הנדסיות. ניתן להתקין עליה מגובים, צריחון תצפית, מנוף טלסקופי והתקנים נוספים בעת הצורך. הפומ"ה, שפיתוחו החל ב־1983 והושלם בתחילת שנות ה-90, נחשב לאחד מנגמ"שי ההנדסה המתקדמים והממוגנים בעולם.
[עריכה] נגמ"ש מרכבה (נמ"ר)
-
ערך מורחב – נגמ"ש מרכבה
הנמ"ר הוא נגמ"ש המבוסס על תובת מרכבה סימן 4. נגמ"ש זה ממוגן בכבדות ובא בשתי תצורות עיקריות: נגמ"ש חילוץ ונגמ"ש חי"ר. נגמ"ש החילוץ פותח עוד בסוף שנות ה-90, אך פיתוח נגמ"ש החי"ר החל בעקבות אינתיפאדת אל אקצה ונדחף משמעותית אחרי אסון הנגמ"שים שבו שני נגמ"שי M-113 שהובילו חומרי נפץ הושמדו ברצועת עזה ממטען צד (11.5.2004) ורקטת נ"ט (12.5.2004). בשנת 2005 הושלם פיתוח אב-טיפוס של הנמ"ר, שצויד בשלושה מקלעי מא"ג, אחד מהם בעמדת רפא"ל (מא"ג הניתן לשליטה מתוך הנגמ"ש) וכן במקלע כבד הנשלט מבפנים או "קטלנית" של רפא"ל. מספר נגמ"שי מרכבה נשלחו לבדיקה בחטיבת גבעתי, שתצטייד בהם - אך בקצב איטי עקב מחירם הגבוה. בתוכנית "תפן 2008-2012" הוחלט על הצטיידות במאות יחידות של הנמ"ר.
[עריכה] טבלה השוואתית
| נתון | נגמחו"ן | נקפדון | אכזרית |
| ייעוד | נגמ"ש הנדסה/בט"ש IFV | נגמ"ש הנדסה/בט"ש | נגמ"ש חי"ר/בט"ש APC |
|---|---|---|---|
| מאפיינים | צריח עילי פסיבי סגור, מיגון גחון | תא לוחמים מוגבה, מיגון גחון | מסדרון ודלת/כבש אחורי |
| חימוש | |||
| מיגון | ריאקטיבי נגד נ"ט ומטעני צד, לוחות גחון נגד מוקשים ומטעני גחון |
פסיבי+ריאקטיבי נגד נ"ט ומטעני צד, לוחות גחון נגד מוקשים ומטעני גחון |
פסיבי+ריאקטיבי נגד נ"ט ומטענים |
| פתחים | 2 עליונים | 2-4 עליונים | פתח כבש אחורי, 3-5 עליונים |
| צוות | מפקד, נהג ו-10 נוסעים | מפקד, נהג ו-10 נוסעים | 3 מפעילים ו-7 נוסעים |
| מנוע | ADVS-1790 –2AC | ADVS 1790-sa | דטרויט דיזל 8V-71 TTA (סימן 1) 8V-92 TA (סימן 2) |
| תמסורת | CD-850-76A1 | Allison CD-850-6BX (מרכבה סימן 1) |
אליסון XTG-411-5 |
| הספק | 750 כ"ס ב-2400 סל"ד | 900 כ"ס | 650 (סימן 1) / 850 כ"ס (סימן 2) |
| משקל | 45 טון (ללא צריח) | 55 טון | 44 טון |
| אורך | 7.84 מטר | כ-7.8 מטר | 6.20 מטר |
| רוחב | 3.38 מטר, ללא פלטות | כ-3.4 מטר | 3.60 מטר |
[עריכה] ראו גם
- נגמ"ש
- M-113
- אסון הנגמ"שים
- מפעילי הנגמ"כים
- טנקים:
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מידע ותמונות באתר Israeli-Weapons:
- אמנון ברזילי, למה צה"ל השאיר את הנגמ"ש הממוגן מחוץ לשטחים? (דיאגרמה), הארץ, 20 במאי 2004
- דורות שונים של נגמחו"ן (שימו לב להשתנות מבנה הצריח העילי ולתוספות המיגון)
- תמונות של נקפדון
- נגמש"וט/נקפדון, באתר Global Security
- פורום צבא וביטחון בפרש
- רק"מ ישראלי מעניין ובו מידע ותמונות (גם) על נגמ"שים אלו
- תוספות מיגון חדשות לרק"ם צה"לי (כולל תמונות)
- גלריות של תמונות מאתר IDF Modelling
- נגמחו"ן עם מיגון כלוב, בפורום צבא וביטחון בפרש
- נקפומ"ה, בפורום צבא וביטחון בפרש
- הנגמ"שים, באתר דובר צה"ל
 |
אמצעי הלחימה של צה"ל | |
|---|---|---|
|
|
||
