דחפור די-9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Caterpillar D9
תיאור
יצרן	חברת Caterpillar, ארצות הברית
תפקיד	דחפור זחלי כבד
צוות	1 (אזרחי) או 2 (צבאי)
ביצועים
הספק נטו של D9T ו-D9R	410 כ"ס	306 קילוואט
הספק נטו של D9L	460 כ"ס	343 קילוואט
כושר דחיפה מקסימלי [1]	כ-716 קילו-ניוטון	כ-71.6 טון
מהירות מקסימלית	11.9 קמ"ש (קדימה)	14.7 קמ"ש (רברס)
מידות
אורך (כולל כף ומעקר)	27.4 רגל	8.5 מ'
רוחב (כולל כף)	14.7 רגל	4.5 מ'
גובה הכלי	13.1 רגל	4 מ'
גובה הגחון	23.5 אינץ'	0.596 מ'
קיבולת כף 9U	21.4 yd³	16.4 m³
קיבולת מיכל דלק	235 גאלון	889 ליטר
משקל מוכן לעבודה	107,548 ליברות	48,784 ק"ג
משקל עם שריון	כ-132,000 ליברות	כ-62 טון
מערכות
מנוע	דיזל CAT ACERT 18 בנפח 18.1 ליטר
הנעה	מזקו"ם עם גלגל הינע מוגבה
כלי עבודה קדמי	סכין (כף) 9SU, סכין 9U, סכין חרמשי, מגוב או התקן אחר
כלי עבודה אחורי	מעקר או מחרשה עם 1-3 קרסים
מיגון אזרחי	מיגון למנוע, רשת על הכף להגנה על הרדיאטור, קבינה הממוגנת כנגד התהפכות הכלי

דחפור די-9 (D-9 או CAT D9) הוא טרקטור זחלי כבד מתוצרת חברת קטרפילר (Caterpillar Tractor Company). טרקטורי די-9 נפוצים בעיקר כדחפורים (כלומר, מותקנת כף מלפנים).

תוכן עניינים 1 מבנה והנדסה 1.1 דורות 1.2 הכף 1.3 המעקר 1.4 הזחל 2 שימושים אזרחיים 3 שימושים צבאיים 3.1 די-9 בשירות צה"ל 3.1.1 מיגון הדחפורים 3.1.2 דחפור די-9 במלחמות ישראל (עד שנות ה-90) 3.1.3 דחפורי די-9 באינתיפאדת אל-אקצה 3.1.3.1 הקרב במחנה הפליטים בג'נין 3.1.4 דחפורי די-9 במלחמת לבנון השנייה 3.1.5 התפתחויות ופיתוחים חדשים 3.2 די-9 בשימוש צבאות אחרים 4 קישורים חיצוניים 4.1 מידע אזרחי 4.2 מידע צבאי 4.3 סרטים 5 לקריאה נוספת 6 הערות שוליים וסימוכין

[עריכה] מבנה והנדסה

D9 הוא אחד הדחפורים הוותיקים והפופולריים של קטרפילר והשלישי בגודלו שהחברה מייצרת (אחרי ה-D10 וה-D11). גובהו כ-4 מטרים, אורכו ללא התקנים הוא כ-5 מטר, אורכו עם התקנים הוא כ-8 מטר ומשקלו כ-50 טון. גובה הכף (9U) הוא 193 סנטימטרים ונפחה מעל 16 מ"ק.

ה-D9 ידוע בזכות אמינותו ועמידותו בתנאי עבודה קשים. ל-D9 החדש עוצמה (הספק נטו) של 410 כוחות סוס (306 קילוואט) וכושר דחיפה (כושר גרר) של כ-70 טונות. כוח הגרר שלו, התלוי בהספקו, באחיזת הקרקע שלו ובמשקלו, גדול ביותר. לא אחת משמש דחפור ה-D9 לחילוץ כלי רכב כבדים שנתקעו או התהפכו לרבות טנקי מערכה ששוקלים למעלה מ-60 טון.

הדחפור מצויד באופן סטנדרטי בכף "סכין" ומעקר אחורי. התקנים נוספים כוללים קבינה סגורה וממוזגת הממוגנת בגג קשיח נגד התהפכות (ROPS - Roll Over Protective Structure) ונגד נפילת חפצים (FOPS - Falling Objects Protective Structure). כמו כן רשת סורגי פלדה מותקנת מעל לכף כדי למנוע חדירת אבנים למנוע. אפשר להזמין את הדחפור "פתוח" (ללא קבינה ומגיני מנוע) או "סגור" (עם קבינה סגורה וסבכות פלדה המגינות על המנוע מפני חדירת עצמים זרים). מחירו של דחפור D9 (אזרחי, במפרט סגור סטנדרטי) הוא כחצי מיליון דולר.

[עריכה] דורות

דורותיו של ה-D9 מסומנים באותיות לטיניות בסדר עולה. מלבד שיפורים טכנולוגיים כללו הדגמים גם שינוי במימדי הכלי ובעוצמתו. השינוי בהספק המנוע נע בין 286 כוחות סוס (כ"ס) של ה-D9 הראשון עד ל-460 כ"ס של ה-D9L הגדול וה-410 כ"ס של הדור הנוכחי, ה-D9T.

אב-הטיפוס של ה-D9 יוצר לראשונה ב-1954 ונקרא D9X. שנה אחר כך יוצר ה-D9 הסדרתי עם 286 כוחות סוס (כ"ס). הדחפור פותח בין השאר להתמודד עם דחפור Euclid TC-12. ב-1956 שופר ההספק של מנוע ועלה ל-320 כ"ס. ב-1959 הוחלף ה-D9 במודל D9E שהיה בעל 335 כ"ס. ב-1961 הופיע ה-D9G האגדי היה בעל 385 כוחות סוס וכושר דחיפה (drawbar pull) של 61 טון במהירות 0.1 קמ"ש. דגם זה שלט ללא מחליף כ-13 שנה, והפך לדחפור הכבד הנפוץ באתרי עבודה קשה. ב-1965 איש העסקים באסטר פטרסון חיבר זוג דחפורי D9G כדי לדחוף מגרדות כבדות. ב-1986 קנתה קטרפילר את הזכויות על הרעיון וכך נוצר ה-DD9G (ה-D שלפני הדגם מייצגת Dual, כלומר "כפול") בעל 770 כ"ס. פטרסון גם פיתח את ה-SxS D9G שכלל שני דחפורי D9G זה לצד זה בעלי "סכין" (כף דחפור) משותפת והוא הוצג על ידי קטרפילר ב-1969. ב-1974 הגיע ה-D9H הגדול יותר, עם 410 כ"ס וכושר דחיפה של 63 טון. גם לו יוצרו דגמי DD9H ו-SxS D9H. עד להופעתו של דחפור ה-D10 ב-1977 היה ה-D9H הדחפור הקונבנציונלי הגדול ביותר של קטרפילר.

החל מהדור של D9L החלה קטרפילר לייצר את דחפורי D9 עם תכנון גלגל-הינע מוגבה (ראו תמונה). ה-D9L היה דחפור ה-D9 הגדול ביותר בהיסטוריה, עם עוצמה של 460 כ"ס נטו, כושר דחיפה של 75 טון ו-4 גלגלי שיניים בזר המניע. ב-1987 הוחלף ה-D9L בדחפור ה-D9N הקטן היחסית (עוצמה של 375-401 כ"ס, כושר דחיפה של 64 טון). ה-D9N הוחלף ב-1996 בידי ה-D9R (בעל 405-410 כ"ס) שהוא הדגם הנפוץ ביותר בשימוש כיום. ב-2004 השיקה קטרפילר את ה-D9T, ששונה מה D9R בכך שהמנוע הוחלף למנוע CAT C18 ACERT בנפח 18.1 ליטר המספק 410 כוחות סוס ב-1,800 סל"ד, אך הוא יעיל מקודמו בצריכת דלק ויותר ידידותי לסביבה (המנוע החדש עומד בתקני הפליטה החדשים והמחמירים). דגמי D9R ו-D9T מצוידים במערכות בקרה ממוחשבות, שנועדו ליעל את עבודת הדחפור ולהקטין את צריכת הדלק. בגלל השיפור במנוע, ניתן לנצל יותר טוב את העוצמה ולהפיק כושר דחיפה של 71.6 טון במהירות 0.1 קמ"ש. שלושת הדגמים האחרונים הם בעלי 3 גלגלי שיניים בזר המניע.

מערכות הבקרה והשליטה כוללות ג'ויסטיק הניתן לתכנות לשליטה בכף הדחפור, ידית לשליטה במעקר, מערכת היגוי דיפרנציאלי הנשלטת בג'ויסטיק אחד או בזוג ידיות (תלוי במפרט שמבקש המזמין), מערכות היזון חוזר שמציגות את מאפייני מערכות הדחפור בזמן אמת, מערכות בקרת דלק ושמן ממוחשבות במנוע ומערכות קשר חיצוני.

[עריכה] הכף

באופן סטנדרטי ה-D9 מצויד בכף קדמית כבדה (המכונת בעגת מפעילי הצמ"ה "סכין"), המיוצרת כיציקת פלדה אחת - לרוב מדגם 9U (עם קיבולת גדולה יותר) או 9SU (הקטנה יותר, שנועדה להשיג יותר חדירה). כף ה-9U שוקלת 7,134 ק"ג (15,727 ליברות) גובהה 1.934 מטר (6.34 רגל), רוחבה 4.65 מטר וקיבולתה 16.4 מ"ק. כף ה-9SU שוקלת 6,543 ק"ג, רוחבה 4.3 מטרים, גובהה 1.934 מטר וקיבולתה 13.5 מ"ק. הכפות החדשות גדולות מהכפות הישנות שניתן למצוא על דחפורים ישנים יותר מדגמי D9N ומטה (למשל: כף 9SU של דגם N שוקלת 4,272.91 ק"ג, רוחבה 3.05 מטרים, גובהה 1.57 מטר וקיבולתה 9 מ"ק). הכפות המודרניות מצוידות ברשת פלדה מעליהן, כדי למנוע חדירת אבנים ובולדרים לרדיאטור. התקנים אלה פריקים וניתן להחליפם בכפות, מגובים וכלים שונים בהתאם לצורך. כף הפלדה עשויה מפלדה ברמת קשיות DH-2 ואילו ה"ציפורניים" עשויות מפלדה ברמת קשיות DH-3 מאחר והן מועדות ליותר שחיקה.

[עריכה] המעקר

בירכתיו מצויד ה-D9, בדרך כלל, במעקר אחורי ("רוטר") שנועד לעקור בולדרים מהקרקע ולחדור אדמה טרשית ואף טונדרה. מעקר קרס יחיד שוקל 4,584 ק"ג, ניתן להרימו לגובה 88.2 ס"מ והוא יכול לחדור לתוך הקרקע עד לעומק של 123 ס"מ בכוח מקסימלי של 153.8 קילוניוטון (שקול לעוצמת חדירה של 15 טון). התקנים אלה פריקים וניתן להחליפם בכפות, מחרשות, כננת (Winch) וכלים שונים בהתאם לצורך.

[עריכה] הזחל

הזחל (או בשמו המקצועי מזקו"ם) בדחפור ה-D9 מתאפיין בתכנון ייחודי ופותח בין השאר בעזרת חברות ישראליות וניסיונן בזחלי טנקים. במזקו"ם ה-D9, הזר המניע (Drive sprocket) נמצא מעל לשורת הבוגים (מרכובים) ומעניק לזחל צורה משולשת. תכנון זה נקרא High Drive או Elevated Sprocket. בתכנון זה קטן העומס על מערכות ההנעה, וחלקן אף מתייתרות (כגון מערכת ההנע הסופית הנוטה להישבר) או מוחלפות במערכות יעילות יותר, והן פחות פגיעות לזעזועים שהן סופגות במהלך עבודת הדחפור ולמומנט שמפיק המנוע. תכנון זה מסייע בהארכת זמן החיים של מערכות ההינע. מאידך, הזחל צריך לעבור יותר כיפופים ממקבילו בעל התצורה הסטנדרטית, דבר המקטין את אורך החיים שלו. שימוש בזחל מסוג SALT (ראשי תיבות של Sealed and Lubricated Track), שהוא זחל המגורז באופן תמידי, נועד לפתור בעיה זו.

הזחל הבסיסי מורכב מ-43 חוליות (בכל צד) ברוחב 61 ס"מ. אורך הזחל שנוגע ברצפה הוא 3.47 מטר, כך שנוצר שטח מגע של 4.24 מטר רבוע. על הזחל נעים 8 בוגים. גובה הגחון הוא 59.6 ס"מ (כ-0.6 מטר), דבר המגדיל את עבירוּת הכלי. בניגוד למזקו"ם של רק"מ כגון טנקים, פריסת זחל ב-D9 היא אירוע נדיר ביותר.

דחפור די-9 משנות השבעים, מדגם D9H

דחפור די-9 משנות התשעים, מדגם D9L

[עריכה] שימושים אזרחיים

ערך מורחב – דחפור#שימושים אזרחיים

ה-D9 נחשב לדחפור כבד וחזק, ועל כן הוא נמצא בשימוש בעיקר במיזמי בנייה וחפירה גדולים. ניתן למצוא אותם במיזמי סלילת כבישים, בניית תשתיות, מכרות ומחצבות, ביעור יערות, ניהול אתרי פסולת ועבודות עפר גדולות. התחרות העיקרית של ה-D9 כיום היא מצד אחיו הגדול, ה-D10, ומצד דחפור קומטסו D275 השקול לו בעוצמתו.

תפקיד ה-D9 בהכנת תשתיות היא ביישור ראשוני של השטח והכנת הקרקע לבנייה. הדחפור יכול להזיז עפר בכמויות עצומות, ושימושי לדחיפת עפר עד למרחקים של 100 מטר (מעבר לכך, כדאי להשתמש במשאיות). ה-D9 גם מסלק מפני הקרקע מכשולים המפריעים לבנייה כגון עצים, צמחייה, פסולת, סלעים גדולים ("בולדרים") ועוד.

תפקיד נוסף של ה-D9 הוא בתחום עבודות העפר: הקמת סוללות עפר והכנת רמפות למטרות שונות, מילוי בורות ותעלות, פריצת דרכים ועוד.

בנוסף לתפקידים אלה, ה-D9 משמש גם כטרקטור וגורר או דוחף עצמים כבדים כגון בולדרים (גושי סלע), ציוד כבד, מגרדות, רכבים תקועים ועוד.

[עריכה] שימושים צבאיים

התכונות שהפכו את ה-D9 לפופולרי בביצוע עבודות קשות ותובעניות, הפכו אותו גם לשימושי ביישומים צבאיים של הנדסה קרבית, ביצורים ובנייה/הריסה תחת אש.

[עריכה] די-9 בשירות צה"ל

חיל ההנדסה הישראלי
חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הישראלי היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה אמצעי אב"כ יהל"ם דחפור די-9 , נגמ"ש פומ"ה
ראו גם
הנדסה קרבית צבא הגנה לישראל

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. הדחפורים מופעלים על ידי ענף צמ"ה של חיל ההנדסה ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה.

צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים, במספר דגמים - L ,N וכיום R. הצבא ממגנם בחליפת מיגון (ראו פירוט בהמשך) וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג 7.62 מ"מ) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך.

צוות הדחפור מורכב משני חיילים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר, תצפית ומקלען בעת הצורך.

במלחמה כוללת, ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה הם:

1. פריצה הנדסית - פתיחת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, ניקוי זירות מטענים ופינוי מוקשים.
2. הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין תקועים או פגועים. על פי תו"ל (תורת לחימה) חילוץ הרק"ם בצה"ל, לחוליית המחלצים של חיל החימוש מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב. ^[2]
3. בניית עמדות מגנן וסוללות עפר לטנקים של חיל השריון כנגד ירי נ"ט.
4. הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן מבנים, מוצבים, דרכי גישה ועוד.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, עבודות עפר, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום.

דחפורי D9 משמשים גם את יחידות הס"פ (סילוק פצצות) של חיל ההנדסה, כולל את פלוגת הס"פ של יהל"ם, המצוידת גם בדחפורי D9 המופעלים בשלט רחוק.

כיום עיקר שימושו של ה-D9 הוא בעימות עם גורמי הטרור הפלסטינים, בפעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון ובפעולות הנדסה שגרתיות.

במשך שנים ארוכות סבלו מפעילי ה-D9, כשאר מפעילי הצמ"ה, מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אולם, עם השימוש הגובר בדחפורים במלחמה בטרור, ובמיוחד לאחר תרומתם המכרעת בקרב במחנה הפליטים בג'נין (ראו בהמשך) ובמקומות אחרים במהלך מבצע חומת מגן, חלה תמורה משמעותית בדימוי זה ומפעילי הדי-9 נתפשו כלוחמים קרביים לכל דבר ועניין. הפופולריות של הכלי גדלה במיוחד במהלך אינתיפאדת אל-אקצה ויחידות רבות ביקשו להסתייע בכלי ובמפעיליו.

[עריכה] מיגון הדחפורים

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל צה"ל במיגון הדחפורים על מנת להקנות הגנה למפעילים, שלעתים קרובות נמצאים בקו הראשון בחזית. חליפת מיגון, הכוללת בעיקר שריון פלדה וחלונות משוריינים, מעניקה להם חסינות מפני ירי ומטעני חבלה. הדחפור מצויד במדוכות עשן ואפשר להתקין עליו מקלע בעת הצורך. חבילות המיגון השונות נחלו הצלחה רבה והקנו לדחפור עמידות גבוהה לרבים מהאיומים נגדו.

לדחפור ארבעה דורות מיגון שונים. אחרי מיגונים ניסיוניים ל-D9F ול-D9H פותח מיגון סידור החל מסדרת ה-D9L. שני הדורות הראשונים פותחו ויוצרו על ידי תע"ש במימון צה"ל ובשיתוף חברת קטרפילר. את המיגון תכנן צוות בראשות יגאל כשר והוא כלל קבינה ממוגנת, לוחות שריון במקום לוחות הפח המקוריים ומיגון לבוכנות. הדור הראשון הותקן על גבי ה-D9L ונחל הצלחה רבה, על אף שפגע ברְאוּת של המפעיל. הדור השני, שהותקן על ה-D9N, כלל הפקת לקחים ושיפורים, בהם שינוי סדר החלונות בצד שמאל מריבוע לתבנית זיג-זג כדי לאפשר ראות טובה יותר למפקד הכלי והוספת מיגון לבוכנות (שנוסף מאוחר יותר גם ל-D9L). הדור השלישי, שמותקן על ה-D9R, כלל שינויים גדולים: קבינה מוקטנת (להקטנת הפגיעות לרקטות נ"ט לא מדויקות), חלונות מוגדלים וקרובים יותר (להגדלת הראות של המפעיל) ומיגונים נוספים לחלקי הדחפור (כגון הבוכנות). המיגון פותח בידי מפעל "רמתא" של התעשייה האווירית ביחד עם מש"א ורפא"ל על בסיס המיגון של ה-D9L\N. הדור הרביעי, מ-2005, מתבסס על הדור השלישי וכולל תוספת של כלוב סורגים ("מיגון כלוב", Slat armor) לקבינה על מנת להגן על המפעילים מרקטות נ"ט וטילי נ"ט בעלי מטען חלול. מיגון זה הוכיח עצמו כמציל חיים במלחמת לבנון השנייה.

דחפורי D9 הוכיחו עצמם כממוגנים היטב בפני רבים מאיומי הנשק הפלסטיני שהופעלו נגדם כגון צלפים, מקלעים, מטעני חבלה ואף מטעני גחון כבדים ^[3]. המיגון של ה-D9 מספק לו הגנה חלקית כנגד רקטות נ"ט וטילי נ"ט עם רש"ק חלול ובמספר מקרים אף הדף בהצלחה רקטות נ"ט ^[4] וטילי נ"ט. מיגון ה"כלוב" שהוצג בתערוכת LIC 2005 על דחפורי ה-D9R ומאז הותקן על רוב הכלים אמור לספק למפעילי הדחפור שכבת הגנה נוספת מפני רקטות וטילי נ"ט.

במסגרת הפעילות הצבאית ביהודה, שומרון ועזה לא נהרג אף מפעיל D9 במשך שבע שנות העימות (אינתיפאדת אל אקצה), אם כי מספר מפעילים נפצעו קל עד בינוני מרקטות נ"ט תקניות וטילי נ"ט. למרות עמידותם הרבה, הדחפורים אינם ממוגנים בכבדות כמו טנקי מערכה מודרניים (דוגמת טנק המרכבה): בינואר 2004 נפגע D9N של צה"ל, שפעל בגבול הצפון לסילוק זירת מטענים, מטיל נ"ט "סאגר" שנורה על ידי חזבאללה, הטיל הרס את תא המפעיל של הדחפור, הרג את מפקדו ופצע קשה את הנהג. במלחמת לבנון השנייה נהרגו מפעיל ומפקד דחפור (מגדוד המח"ץ 605) מטיל נ"ט. לעומת זאת, במקרה אחר הדף מיגון הכלוב טיל "סאגר" שנורה אל עבר הקבינה של אחד הדחפורים ואנשי הצוות לא נפגעו.

[עריכה] דחפור די-9 במלחמות ישראל (עד שנות ה-90)

ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

במלחמת העצמאות הפעיל צה"ל דחפורים שגויסו מחברות אזרחיות וכלים שנטש הצבא הבריטי.

דחפורי די-9 מדגם G פעלו עוד במלחמת ששת הימים בפריצת צירים והכנת עמדות מגנן עבור הטנקים, ודחפורים ממוגנים ולא ממוגנים מדגם H פעלו בהצלחה במלחמת יום הכיפורים: במלחמה זו השתתפו דחפורי D9 בפריצת מכשולים וגרירת גשר הגלילים כחלק מצליחת תעלת סואץ. דחפור D9 ישראלי היה הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון, כאשר פרץ דרך לשיירת אספקה ללוחמי חי"ר שהשתלטו על הפסגה האסטרטגית. במבצע שלום הגליל פרצו הדחפורים צירים בלבנון ההררית וניקו אותם ממחסומים ובורות ייקוש. הדחפורים גם הכשירו צירים דרך ההרים והגבעות וסללו דרכים חילופיות לכוחות צה"ל. בשל היותם בחזית, הדחפורים עבדו לעתים תחת אש, ועובדה זו גרמה לדחיפת התוכנית למיגון הדחפורים.

לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נכנסו לשירות דחפורי D9L ממוגנים. חלק מהם נמצאים עדיין בשירות פעיל, אף כי רבים הועברו לשירות מילואים ומחסני החירום.

בעת השהות ברצועת הביטחון בדרום לבנון (1982-2000) שימשו דחפורי הדי-9 לבניית מוצבים באזורים מסוכנים, פריצת צירים וניקוי זירות מטענים. על עבודתם הרבה והמסורה זכו מפעילי הדחפורים להערכה רבה.

[עריכה] דחפורי די-9 באינתיפאדת אל-אקצה

בעקבות פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה באוקטובר 2000, החל צה"ל בשימוש נרחב בדחפורים המשוריינים. הדחפורים יועדו לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ כלי רכב תקועים ואף סיוע ליחידות מובחרות בצה"ל בפעילות כנגד חמושים ומחבלים^[5].

ככל שהתגברה הלחימה, החלו הדחפורים להתלוות יותר ויותר לפעילות החי"ר והשריון בלב הערים ומחנות הפליטים הפלסטיניים. במסגרת פעילות זו הרסו הדחפורים בתים אשר בעליהם הוגדרו על ידי ישראל כמחבלים, בתים של מחבלים מתאבדים (בטענה שזה מרתיע מחבלים עתידיים מלבצע פיגוע בידיעה שבית משפחתם יהרס) ומבנים של הרשות הפלסטינית ששימשו לפעילות טרור, בין השאר במסגרת נוהל סיר לחץ בו כוחות צה"ל מכתרים מבוקשים בבתים, ואם הם לא נכנעים הדחפורים הורסים את הבתים עליהם. ^[6].

ריבוי המטענים ומארבי הירי, במיוחד סביב צירי התנועה, גרמו לחיל ההנדסה לנקוט בפעולות חישוף נרחבות, בהן מבנים וצמחייה בהם יכולים חמושים פלסטינים להשתמש כמחסה או כעמדות ירי נהרסים, נעקרים ומושטחים. את עיקר פעולות החישוף ביצעו דחפורי D9 (רבות מהן ברצועת עזה) והדבר גרם לירידה חדה במטעני הצד והמארבים לאורך הצירים. הדחפורים שימשו גם לניקוי כבישים וצירים ממטעני גחון. בנוסף חישפו הדחפורים שטחים בצפון רצועת עזה כדי לאפשר לחיל האוויר הישראלי לזהות חוליות שיגור רקטות קסאם ולהשמידן בקלות. בפעולות אלה נגרם הרס רב לתשתיות הפלסטיניות ונהרסו הרבה בתים, והן זכו לביקורת רבה מצד חוגי השמאל וארגונים דוגמת בצלם.

במבצעים הגדולים של צה"ל בשטחים, ממבצע חומת מגן ואילך, הדחפורים הממוגנים הפכו לחלק חשוב בתו"ל הצה"לי עבור לוחמה בשטח בנוי ועימות נמוך עצימות, במקרים בהם האויב מתבצר היטב וממלכד את השטח. הדחפורים הכריעו את הקרב בג'נין (ראו בהמשך). במבצע קשת וענן ברפיח פעלו הדחפורים באופן נרחב בסילוק מטענים, פתיחת דרכים, יצירת חסימות עפר והריסת בתים תחת אש והיו אחד הגורמים לכך שהפעולה הסתיימה בלא אבידות לצה"ל.

דחפורי D9 פעלו בתדירות יומיומית בציר פילדלפי על מנת להרוס מנהרות הברחה וטרור, להרוס בתים שזוהו על ידי כוחות צה"ל כמשמשים לטרור (לטענת ארגוני זכויות אדם הרסו הדחפורים אלפי בתים הנושקים לציר) לפתוח צירים ולחשף צמחייה אשר הקשתה על איתור מטענים. אחד האירועים הבולטים בציר היה מותה של רייצ'ל קורי, פעילת ISM, שנהרגה על ידי ה-D9 בנסיבות שנויות במחלוקת. גם אחרי הנסיגה מרצועת עזה דחפורי D9 פעלו ליד ולעתים אף בתוך שטח הרצועה. תפקידם היה הכשרת השטח בציר הוברס העוטף את הרצועה, ניקוי צמחייה המפריעה לראות סביב הגדר וניקוי זירות מטעני חבלה שהטמינו הכוחות הפלסטינים. בנוסף, שימש הדחפור כחומת מגן ניידת לצוותי ההנדסה והביצורים שפעלו בצירים אלו.

מספר מומחים צבאיים ^[7] טוענים כי ה-D9 המשוריין הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראים למספר האבדות המועט יחסית שיש לצה"ל באינתיפאדה.

[עריכה] הקרב במחנה הפליטים בג'נין

ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002

ה-D9 נכנס למרכז תשומת הלב הציבורית בעקבות הקרב במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע חומת מגן באפריל 2002. מחנה הפליטים מולכד באלפי מטעני חבלה, ובו נתקלו כוחות צה"ל - שהורכבו בעיקר מחטיבת מילואים מספר 5 וגדודי חי"ר - בהתנגדות הקשה ביותר. במהלך הקרב נגרמו לכוחות צה"ל אבדות כבדות ולמעשה היה זה השימוש ב-D9 שהכריע את הקרב.

בתחילה שימשו הדחפורים בעיקר לניקוי צירים ממטענים ולפתיחת דלתות ממולכדות. הם פתחו צירים לכלי רק"מ ולעתים אף הובילו מזון וציוד ללוחמים שבשטח בתוך הקבינות הענקיות והממוגנות שלהם. לאחר מארב שבו נהרגו 13 חיילי מילואים, הוחלט להיענות לדרישת הכוחות בשטח ולהשתמש בדחפורים להריסת בתים מהם זיהו כוחות צה"ל מקורות אש עוינת.

השפעתם של הדחפורים הייתה משמעותית בהכרעת הקרב: דחפור די-9 היה זה שהרג את מחמוד טוואלבה, ראש הג'יהאד האסלאמי ומפקד הכוחות הפלסטינים במחנה. ^[8] בנוסף, הרסו הדחפורים בתים תחת אש ובשיא הקרב "גילחו" הדחפורים את מרכז שכונת חאוואשין, בעקבות הערכות גורמי ביטחון ישראלים כי באזור היו מצויים רוב החמושים הפלסטינים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. יומיים לאחר מכן הוכרע הקרב ללא אבדות נוספות לחיילי צה"ל.

לדברי הפלסטינים אשר לחמו בג'נין השפעתם המורלית של הדחפורים גרמה להם להיכנע. ^[9] הדחפורים הותירו הרס רב במחנה הפליטים (כ-140 בתים, לטענת ארגוני זכויות אדם) אשר עורר הד עולמי. לטענת ישראל, ההרס היה הכרחי בגלל כמות המטענים הרבה (מעל 15,000), שהוחבאו בחלקם בבתי אזרחים.

כנגד מפעילי ה-D9 נמתחה ביקורת על ההרס שהותירו במחנה, למרות שלדברי מפקד היחידה וחלק מהמפעילים הם נהגו באיפוק ונתנו תמיד אזהרה לפני שהחלו להרוס את הבית, מפעילים אחרים התרברבו על ההרס שגרמו, הידוע שבהם הוא "דובי כורדי" (משה ניסים).

	שלושה ימים רק מחקתי ומחקתי. כל האזור. מכל בית שירו בו הייתי מוריד. כדי להוריד אותו הייתי מוריד עוד כמה. ברמקול הזהירו אותם שייצאו לפני שאני נכנס. אבל אני לא נתתי צ'אנס לאף אחד. לא חיכיתי. לא נתתי מכה וחיכיתי שייצאו. אני הייתי נותן לבית מכה חזקה כדי שייפול הכי מהר שרק אפשר. רציתי להספיק הכי מהר כדי להגיע לבתים האחרים. להספיק הרבה. אחרים אולי התאפקו. או שהם מספרים שהתאפקו. שלא יספרו סיפורים... לא עשיתי חשבון, אבל גם לא הרסתי סתם. הכל בפקודה. הרבה אנשים היו בתוך הבתים שהתחלנו להרוס. הם היו יוצאים מהבתים שנכנסנו עליהם. אבל לא ראיתי במו עיניי אנשים שמתים לי תחת הכף של הדי-9, ולא ראיתי אנשים חיים שהבית נופל עליהם. אבל אם היה, לא היה מזיז לי כהוא זה. אני בטוח שאנשים מתו בתוך הבתים האלו, אבל היה קשה לראות. היה המון אבק ועבדנו הרבה בלילה. הייתה לי הנאה גדולה מכל בית שירד, כי ידעתי שלמות לא אכפת להם, אבל בית כואב להם יותר. הרסת בית – קברת 40 או 50 איש לדורות. אם כואב לי משהו זה שלא מחקנו את כל המחנה.
-- עדותו של משה ניסים "דובי כורדי", מפעיל דחפור בקרב בג'נין [10]

את הדחפורים הפעילו חיילי מילואים מיחידת הצמ"ה של פיקוד מרכז. היחידה זכתה בצל"ש יחידתי מאלוף הפיקוד על תפקודה בקרב. ^[11]

[עריכה] דחפורי די-9 במלחמת לבנון השנייה

ערך מורחב – חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה

בתחילת מלחמת לבנון השנייה הרסו דחפורים את מוצבי החזבאללה והבונקרים שלהם בגבול ישראל-לבנון ומבני חזבאללה במרון א-ראס ובינת ג'בייל. הדחפורים פתחו צירי תנועה חשובים עבור הכוחות ובנו עמדות מגנן עבור טנקים. כמו כן, חילצו הדחפורים כלים וטנקים שנפגעו במהלך הלחימה. באחד המקרים חילץ נהג דחפור תחת אש כבדה חייל מחטיבת גולני שנלכד תחת צריח של טנק שנפגע. ^[12] במקרה אחר פיקד מפעיל דחפור על מבצע חילוץ מורכב של שני טנקים וקיבל על כך צל"ש מח"ט ^[13]. הדחפורים הוכיחו עמידות רבה: באחד המקרים עלה הדחפור על מטען גחון של חצי טון חומר נפץ, אך יצא ללא פגע. ^[3] במקרה אחר, עלה דחפור על מטען של 200 ק"ג וניזוק קלות בלבד ללא פציעות לאנשי הצוות. חרף עמידותם הרבה, אחד הדחפורים של גדוד המחץ (605) נפגע מטיל נ"ט ושני אנשי צוותו נהרגו.

[עריכה] התפתחויות ופיתוחים חדשים

האמריקאים התרשמו מאוד מיעילות ה-D9 בשטחים וב-2003 רכשו מישראל מספר דחפורי D9R וערכות מיגון של תע"א לקראת המלחמה בעיראק. לפי מסמכים של הצבא האמריקאי, הדחפורים זכו לחוות דעת חיוביות ביותר מהחיילים שנעזרו בהם.

ב-2004 הודיעו הטכניון וצה"ל על פיתוח דחפור D9 המופעל בשלט רחוק. הדחפור הבלתי מאויש, שנקרא בצה"ל "רעם השחר" מופעל בידי לוחמי פלגת הרובוטיקה של יחידת ההנדסה המיוחדת יהל"ם. ^[14]

בתערוכת LIC 2005 הציגה מפקדת זרוע היבשה (מז"י) תוספת מיגון כלוב ל D9R המיועדת במיוחד כנגד רש"ק חלול (רש"ק המאפיין טילי נ"ט ורקטות RPG). בנוסף, התוקנו מצלמות טלוויזיה במעגל סגור במקומות אסטרטגיים על מנת לאפשר לנהג שליטה יותר טובה בדחפור וכושר תמרון רחב יותר. המיגון החדש הוכיח את יעילותו במלחמת לבנון השנייה כנגד רקטות נ"ט ואף כנגד טילי נ"ט.

בנובמבר 2006 פרסם עיתון "במחנה" ידיעה על כוונת צה"ל לרכוש דחפורי D9T ולהסבם לדחפורים לא-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק. התוכנית והדגמים מכונים "פו הדוב". לפי התוכנית, שתבוצע על ידי משרד הביטחון ומפעל רמתא של התעשייה האווירית, ה-D9T הלא מאויש הראשון אמור להיות מבצעי בסוף 2007. ‏‏^[15]

ב-2008 פרסם עיתון "במחנה" ידיעה על הסבת מספר דחפורי די-9 לדחפורי חילוץ במטרה שיחליפו את טנק חילוץ M88 המיושן. על הדחפורים יותקנו התקני חיבור וכננת חילוץ שיאפשרו חיבור לרכב קרבי משוריין וגרירה של הכלי הפגוע. ^[16]

---

[עריכה] די-9 בשימוש צבאות אחרים

במלחמת וייטנאם השתמש צבא ארצות הברית בדחפורי די-9 לא ממוגנים לפריצת צירים בתוך יערות. אחרי המלחמה הוחלפו כל הדחפורים בדחפורי CAT D7 הקטנים יותר.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח צבא צרפת גרסה משוריינת של D9 שנועדה לפריצת שדות מוקשים. בגרסה זו, הכלי צופה בלוחות שריון עם חרכי ירי, והכף הוחלפה במגובים ייעודיים.

לקראת מלחמת עיראק 2003 רכשו צבא ארצות הברית וחיל הנחתים האמריקני מישראל דחפורי D9R משוריינים וערכות מיגון ישראליות, שנמצאו שימושיים ביותר הן ללוחמה בשטח בנוי והן לעבודות הנדסה אזרחית בתנאי מדבר קשים. היתרון של ה-D9 הצבאי היה בכוחו הרב, במיזוג האוויר האינטגרלי בתוך הקבינה ובכך שהיא הייתה מספיק גדולה לשני אנשי צוות, כך שמתאפשרת עבודה במשמרות. לוחמי הנדסה אמריקניים העריכו ש-D9 אחד יכול לבצע את העבודה של שניים עד ארבעה דחפורי D7. הבעיה העיקרית עם ה-D9 הייתה שמפאת משקלו של הכלי לא היו מספיק מובילי צמ"ה כבדים לנייד את הכלי בין זירות העבודה בעיראק רחבת הידיים. ה-D9 זכה לחוות דעת אוהדות וחיוביות מהחיילים שנעזרו בשירותיו.

ב-2007 השתמש צבא לבנון בדחפורי D9 בעלי מיגון מאולתר הכולל לוחות פלדה ורשתות ננ"ט, למלחמה בארגון פתח אל-אסלאם במחנה הפליטים נהאר אל-בארד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דחפור D9

[עריכה] מידע אזרחי

• דחפור D9T, באתר הרשמי של חברת קטרפילר
• D9T - מידע ומפרט טכני
• מידע על D9G ו-D9N

[עריכה] מידע צבאי

• סקירה על הדגמים השונים של ה-D9 בשירות צה"ל, תמונות ומידע נוסף הקשור לכלי
• דחפורי הדי-9, מהאתר של Israeli-Weapons
• דחפור D9, באתר זרוע היבשה
• אתר היוצא נגד קטרפילר, ומוחה נגד השימוש שצה"ל עושה בדחפורים שלהם, האתר כולל תמונות וסרטי וידאו של הדחפורים בפעולה. האתר מופעל על ידי Jewish Voice For Peace
• מאמר המזכיר את חשיבותו של ה-D9 בלוחמה בשטח בנוי, רון בן ישי, ynet
• Army's new D9 bulldozer digs into duty in Kuwait, ה-D9R נכנס לשירות בצבא ארצות הברית
• כתבה על כלים הנדסיים של צבא ארצות הברית בעיראק, כולל תמונות וביקורות על ה-D9
• ידיעות על פיתוחים בנוגע ל-D9, באתר Defense Update

[עריכה] סרטים

1. צה"לי (צבאי ישראלי)
   • דחפורי D9 של גדוד אסף הורסים מוצב של חזבאללה, אתר דובר צה"ל, קובץ WMV
   • דחפורי D9 של יחידת המילואים מחשפים מוצב של חזבאללה, אתר דובר צה"ל, קובץ WMV
   • דחפור D9R צה"לי הורס בית, יוטיוב
   • דחפורי צה"ל באינתיפאדת אל-אקצה - סרט מטעם המתנגדים לקטרפילר, יוטיוב (בסרט ניתן לראות דחפורי D9 הורסים מבנים)
2. אזרחי
   • דחפור D9R עובד במחצבת סלעים, יוטיוב
   • דחפור D9 ישן בעבודה, יוטיוב
3. צבאי אמריקני
   • דחפור D9R צבאי מוחץ גרוטאות, יוטיוב
   • דחפורי D7 ו-D9R של המרינס עולים על מובילי צמ"ה, יוטיוב

[עריכה] לקריאה נוספת

• צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, עד עפר, ידיעות אחרונות, 10 במאי 2002 - על מפעילי ה-D9 בקרב בג'נין
• שחר פישר, מטים את הכף: מפלצות התהילה, במחנה, 2005 - על ה-D9 וכלי הצמ"ה בנוהל סיר לחץ באיו"ש
• יונתן לוי, ארץ ציר, במחנה, 5 באוגוסט 2005 - על חיל ההנדסה וה-D9 בציר פילדלפי

[עריכה] הערות שוליים וסימוכין

1. ^ Drawbar pull, במהירות 0.1 קמ"ש.
2. ^ ידיעה על הסבת D9 לדחפור חילוץ, תמונות של חילוצים באמצעות D9 (פורום צבא וביטחון בפרש).
3. ^ ^{3.0 3.1} חיזבאללה הכין הפתעות לצה"ל, nrg, ה-18 ביולי 2006. ה-D9 שרד מטען של 500 ק"ג בשל מיגונו ובשל העובדה שגובה הגחון שלו רב יותר מאלו של טנקי מרכבה לדוגמה, שדי היה במטעני גחון של 150-200 ק"ג כדי להשמידם.
4. ^ הכף שהכריעה את המערכה, המרכז למורשת המודיעין.
5. ^ כך, למשל סייע דחפור D9 לימ"מ בהריגת חוליית מחבלים שהתבצרה בבית בטייבה ב-3 במרץ 2000.
6. ^ תמונה של D9N משוריין נוגח בבית בו הסתתר בסאל קוואסמה, אתר Israeli-weapons. במקרה זה נהרג קוואסמה, בכיר בחמאס, אחרי שהדחפור מוטט עליו את הבית.
7. ^ כגון מרטין ון קרפלד [1] ויגיל הנקין [2].
8. ^ הקרב בג'נין, טיים מגזין. המומחה הצבאי דיוויד הולי קבע שטוואלבה נהרג אחרי ש-D9 מוטט עליו קיר, כאשר טוואלבה ניסה להטמין מטען חבלה.
9. ^ ראיון עם טאבת מרדאווי, שנלחם בג'נין, ה-23 באפריל 2002, CNN.
10. ^ צדוק יחזקאלי, "ידיעות אחרונות" - מוסף "7 ימים", 31 במאי 2002.
11. ^ תאריך: 5.6.2002 . צל"ש: אלוף פיקוד יצחק איתן. פרטים: במהלך מבצע חומת מגן ביצעה יחידת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) פעולות רבות במחנה ג'נין תחת אש וסייע להכרעה בקרב. היחידה הפעילה דחפורי D9. על פעולותה במחנה ג'נין זכתה היחידה בצל"ש אלוף הפיקוד. אתר הגבורה
12. ^ אמיר בוחבוט, "מכסחי המטענים בעורף האויב", nrg
13. ^ ראיון עם אושרי סיבוני, מפעיל ה-D9 שחילץ 2 טנקים תחת אש, בחדשות 10/נענע
14. ^ פליקס פריש, פיצוץ של יחידה, nrg מעריב
15. ^ ‏IAI's Ramta Introduces UGVs for Heavy Engineering Work, אתר Defense-Update‏
16. ^ גילי כהן, דחפורי די-9 יוסבו לחילוץ רק"מ מעזה, במחנה