רון בן ישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
-he.svg/150px-No_free_image_(camera)-he.svg.png) |
רון בן ישי (נולד ב-26 באוקטובר 1943), עיתונאי ופובליציסט ישראלי. כתב ופרשן צבאי ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
רון בן ישי נולד בירושלים בשנת 1943. אביו נהרג במלחמת העצמאות. למד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה. בוגר מחזור ז' בשנת 1961. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים ובחטיבת גולני. במהלך שירות המילואים עבר קורס קציני חי"ר והתקדם עד דרגת סגן אלוף.
בשנת 1966 החל לעבוד ככתב כלכלי ב"קול ישראל". עם סיום מלחמת ששת הימים ובמהלך מלחמת ההתשה עבר לתפקד ככתב צבאי וכעורך תוכניות האקטואליה של קול ישראל. בסוף 1969 עבר רון בן ישי לעבוד ככתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית (הידועה כיום בשם "הערוץ הראשון"), אך בעקבות פציעה מונה בשנת 1970 למזכיר מערכת החדשות. בשנת 1972 עבר לעבוד ככתב הטלוויזיה הישראלית באירופה. במלחמת יום הכיפורים חזר כדי לעבות את מערך הכתבים הצבאיים ונלווה ככתב צבאי לכוחות צה"ל בסיני. לאחר המלחמה ערך (יחד עם נחמן שי) משדר מיוחד על המלחמה.
בשנת 1977 נסע לגרמניה וערך סדרת כתבות אודות רשמיו ממנה.
בשנת 1978 מונה לשליח העיתון "ידיעות אחרונות" בוושינגטון ובשנת 1981 חזר לשמש ככתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית, תפקיד שאותו מילא גם בזמן מלחמת לבנון. בין השנים 1983-1985 כיהן כמפקד גלי צה"ל, ולאחר מכן מונה לפרשן לענייני ביטחון וכתב למשימות מיוחדות של "ידיעות אחרונות", ובין השאר היה שליח העיתון בוושינגטון בשנים 1992-1993. במקביל שימש ככתב של השבועון "טיים" וככתב לאירועים ביטחוניים בינלאומיים של הערוץ הראשון, שבו גם ערך, יחד עם רם עברון, את תוכנית הראיונות "זה הזמן". בשנת 1993 ערך תוכנית תחקירים בשם "ברשת חוקרת" בערוץ 2. בשנת 1995 חזר להיות הפרשן לענייני ביטחון של "ידיעות אחרונות" ובמקביל כתב השבועון "טיים". במשך שנה אחת, מאמצע 1995 עד אמצע 1996 שימש כעורך האחרון של העיתון "דבר", ששמו שונה ל"דבר ראשון", בניסיון שלא צלח להצילו.
בשנת 2003 התמודד על תפקיד מנהל הערוץ הראשון מול יוני בן מנחם, אך לא זכה בתפקיד [1]. בשנת 2004 מונה ליועץ תקשורת לנשיא המדינה משה קצב. ביולי 2005 עזב את תפקידו כיועץ הנשיא, על מנת להשתלב בסיקור ההתנתקות.
רון בן ישי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובגאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטת תל אביב.
[עריכה] באזורי קרבות
רון בן ישי הרבה לסקר אירועים בקו האש ובאזורי עימות ברחבי העולם, ואף נפצע מספר פעמים במהלך עבודתו העיתונאית. בפעם הראשונה נפצע עוד ככתב "קול ישראל" בימי מלחמת ההתשה, בעת שנלווה לפעולת צה"ל נגד בסיסי מחבלים בירדן. בשנת 1970 נפצע שוב, הפעם במהלך פשיטת צה"ל בגבול סוריה ברמת הגולן. בשנת 1999 נפצע בשלישית, בעת שסיקר את המלחמה בקוסובו.
במהלך מלחמת יום הכיפורים מצא את עצמו בתוך אירוע של הפגזה על כוחות צה"ל והשתתף בסיוע לפצועים. בשנת 1975 הוענק לו בשל כך צל"ש הרמטכ"ל, על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור. התיאור הרשמי של המעשה שבגינו הוענק לו הצל"ש אומר:
| ביום 22 באוקטובר 1973, נלווה סגן רון בן-ישי, ככתב הטלביזיה, לאחד הגדודים שעסק בטיהור המצרים, ב"חיץ החקלאי" עד מבואות איסמעיליה. לעת-ערב, כאשר נסתיימה שליחותו כעיתונאי והוא עמד לעזוב את המקום, החלה הפגזה כבדה על כוחותינו. בהפגזה נהרגו ונפצעו עשרות מחיילינו, בכלל זה החובשים שנלוו אל הכוח. למרות האש הכבדה לקח סגן רון בן-ישי ציוד רפואי מחובשים שנפצעו וטיפל בפצועים כאיש-מקצוע, כשהוא אף מבצע חסימות-עורקים בשעת-הצורך. במעשיו אלה גילה סגן רון בן-ישי אומץ-לב, קור-רוח ותושיה והציל חייהם של פצועים רבים. | ||
| -- אתר בעוז רוחם | ||
[עריכה] אירועים מיוחדים שסיקר
רון בן ישי סיקר אירועים רבים בארץ ובעולם. בין השאר סיקר בשנת 1974 את פלישת הטורקים לקפריסין, את ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977 ואת תהליך השלום שהחל בעקבות הביקור. בשנות השמונים של המאה ה-20 סיקר בן ישי את מלחמת אפגניסטן ובסוף שנות השמונים את מלחמות הסמים בקולומביה. בשנת 1991 סיקר את מלחמת המפרץ ובעיית הכורדים ובשנת 1992 סיקר את המלחמה האתנית ביוגוסלביה. בשנת 1993 יצא לסקר את המצב בשטח הכורדי בצפון עיראק, בשנת 1999 סיקר את המלחמה בקוסובו ובשנת 2000 סיקר את המלחמה בצ'צ'ניה. בשנת 2003 סיקר בן ישי את המלחמה בעיראק עבור חדשות ערוץ 2. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בספטמבר 2006, יצא ללבנון וסיקר את לבנון שלאחר המלחמה. בספטמבר 2007, בעקבות תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, ביקר באזור דיר א-זור שבסוריה. [2]
[עריכה] יחסיו עם אריאל שרון
בן ישי נתוודע אל אריאל שרון עוד במהלך שירותו הצבאי בצנחנים. בראשית שנות השישים, כאשר שרון היה ראש מטה פיקוד הצפון, השתתף בן ישי בפעולה שיזם שרון לתלישת גידולים חקלאים שזרעו הסורים באזור המפורז. לימים מתח בן ישי ביקורת על פעולה זו, שהייתה כרוכה לדבריו בסיכון חיים למטרה מדינית.
בערב ראש השנה תשמ"ג, כשהתברר לו, בעת שירותו בביירות, כי מתחולל טבח סברה ושתילה, התקשר בן ישי טלפונית לחוותו של אריאל שרון ודיווח לו על כך. לדבריו, שרון לא הגיב על הדברים. בן ישי העיד על כך בפני ועדת כהן ובעקבות כך התקררו היחסים בינו ובין שרון. שרון ואשתו לילי הזמינו את בן ישי לארוחה בחווה בה הביעו בפניו את מורת רוחם מעדותו.
[עריכה] תביעת דיבה
בשנת 2005 נדונה בבית משפט השלום בתל אביב תביעה אזרחית לתשלום סכום של 368 אלף ש"ח, בגין הוצאת לשון הרע, שהגיש בשנת 2002, מרדכי ואנונו נגד רון בן ישי ו"ידיעות אחרונות". עילת התביעה הייתה כי בן ישי כתב בעיתון, כי בעת היותו של ואנונו במאסר, מסר לאסירי החמאס פתקים עם נוסחאות לייצור חומרי נפץ רבי עצמה. בית המשפט דחה את התביעה, מאחר והוכח כי בן ישי שמע את הדברים מפי ראש השב"כ עמי אילון, ופסק כי עיתונאי מוגן מפני תביעת לשון הרע אם הסתמך בדבריו על ראש מערכת ציבורית מסווגת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לרון בן ישי, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל
- זאב גלילי על רון בן ישי
| מפקדי גלי צה"ל | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
