משקל (מוזיקה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משקל הוא מונח מוזיקלי המתאר את ארגון הפעמות בקבוצה (הנקראת תיבה) בעלת מספר קבוע של פעמות והטעמות, החוזרת במהלך היצירה המוזיקלית. המשקל בא לידי ביטוי בכך שחלק מהפעמות הינן מודגשות (או מוטעמות), וחלק אחר מוחלשות. במוזיקה המערבית, המשקל מצוין (בתיווי) על פי "חתימת זמן". למעשה, המילה "משקל" מתארת את הקונספט הכללי של מדידת יחידות קצביות, אך בשפה המדוברת הוא משמש גם לקביעה ספציפית של מקצב של יצירה מסוימת. לדוגמה: "היצירה הזו כתובה במשקל של 4/4 (ארבעה רבעים)".
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורו של המשקל וחשיבותו
מקורו של המשקל בהליכה של בני אדם ובריקודים, בהם שמו לב האנשים שמנגנים או רוקדים שיש צעדים כבדים יותר וצעדים קלים יותר במשך הריקוד החוזרים על עצמם באופן חוזר ונשנה. כל פעם שבא צעד כבד, הוחלט שתתחיל תיבה חדשה. לאחר תקופה ממושכת, הרעיון מעט השתנה בעזרת מקצבים כמו סינקופה.
לתיבה במוזיקה המערבית שתי מטרות מרכזיות: האחת, תחימת מספר פעמות (המכילות תוים) לתוך "בלוק" אחד; השנייה, חלוקת פראזות (משפט מוזיקלי) ל"בלוקים" המרכיבים אותן. המשקל עשוי להוות תוכן מוזיקלי, כאשר הוא משנה את הפעמות המודגשות בכל תיבה ומכתיב את ה"רגש" שבו הקטע ינוגן. בנוסף, לאדם שאינו בעל השכלה מוזיקלית, המשקל מאפשר לרוב להבחין במרכז הצלילי של היצירה.
[עריכה] סוגי משקלים
במוזיקה המערבית ישנם סוגים מוגדרים של משקלים. להלן הנפוצים שבהם:
- משקל זוגי - פעמה מוטעמת ולאחריה פעמה מוחלשת.
- משקל משולש - פעמה מוטעמת ולאחריה שתי פעמות מוחלשות. השנייה מבין השתיים החלשות משמשת כקדמה לפעמה החזקה הבאה בתיבה העוקבת. הוואלס יכול לשמש כדוגמה קלאסית למשקל משולש.
- משקל מרובע - הפעמות הראשונה והשלישית מוטעמות (בדרך כלל הראשונה מודגשת יותר מהשלישית), והפעמות השניה והרביעית מוחלשות.
- משקל משושה - הפעמות הראשונה והרביעית מוטעמות (בדרך כלל הראשונה מודגשת יותר מהרביעית), והפעמות השנייה, השלישית, החמישית והשישית מוחלשות. נפוץ במגוון סוגי מוזיקה (לדוגמה: בשיר הילדים "מתחת לסלע").
בנוסף, קיימים גם משקלים מורכבים יותר ונפוצים פחות, בעיקר בשל היותם א-סימטריים. משקלים אלה נפוצים בעיקר במוזיקת הג'אז, וכן במוזיקה קלאסית של המאה ה-20. להלן מספר משקלים כאלה:
- משקל 12 (לדוגמה: בשיר "לא ידעתי שתלכי ממני" של מתי כספי, וכן ביצירות פלמנקו)
- משקל מחומש (לדוגמה: בשיר "כולם יודעים" של אהוד בנאי)
- משקל משובע (לדוגמה: "קורי נה נייניי" של שלמה גרוניך, המבוסס על לחן בלקני)
ניתן לזהות בשירים שונים גם משקלים מורכבים יותר, כגון מקצב 13 שמיניות (בחלוקה של 3-3-3-4), המופיע בפתיחת השיר "Golden Brown" של The Stranglers. קיימים גם שירים בהם המשקל משתנה תכופות במהלך השיר, כגון השיר "אגדה יפנית" שכתב אהוד מנור והלחין אריאל זילבר.
בעבר, היה נהוג שהמשקל ביצירה מסוימת נשמר לאורך כל היצירה, אך במוזיקה המודרנית ניתן לזהות שירים או יצירות בהם כל מקטע הוא בעל משקל שונה. דוגמאות:
- השיר "We Can Work It Out" של הביטלס כתוב כולו במשקל מרובע, אך חלק מה-C-Part כתוב במשקל משולש.
- בשיר "תנו לי לשתות" של כנסיית השכל מתוך הדיסק אוטוביוגרפיה, הבתים כתובים במשקל מרובע אך כל הפזמון הוא בשבע שמיניות.
[עריכה] המשקל בתיווי
בתיווי, המשקל מתורגם לשבר הנכתב בתחילת המקטע המוזיקלי. רוב המוזיקה הפופולרית כתובה ומנוגנת במשקל 4/4 (המייצג משקל מרובע), 2/2 (המייצג משקל זוגי) או 6/8 (המייצג משקל משושה). במוזיקה הקלאסית המסורתית נהגו לדבוק במשקלים כמו 4/4, 3/4 ו-6/8, לעתים גם נראו וריאציות של המשקלים האלה כמו 3/2 או 6/4. בימי הביניים היה נהוג להשתמש במשקלים משולשים, בנסיון להלל או לשבח את השילוש הקדוש. גם בג'אז מסורתי נהוג להשתמש במשקל 4/4, אך לעתים נעשה שימוש גם ב-3/4 (ג'אז וואלס).
[עריכה] משקלי תוים
משקלי תוים מאפיינים את אורך התו ביחס לפעמות (או הצעדים) של המשקל. להלן רשימת משקלי התוים:
- שלם (1) - אורכו ארבעה רבעים או שני חצאים, כך שבתיבה של 4/4 ימלא תיבה שלמה.
- חצי (1/2) - חצי משלם
- רבע (1/4) - רבע משלם
- שמינית (1/8)
- חלקי שש-עשרה (1/16)
- חלקי שלושים-ושתיים (1/32)
כמו כן, ניתן להוסיף נקודה ליד כל תו כדי להאריך אותו בחצי ממנו. לדוגמה, רבע מנוקד יהיה בעצם באורך רבע ושמינית, כלומר שלוש שמיניות. לעומת זאת, סימון של רבע עם סטקטו מייצג שמינית והפסקה של שמינית בזה אחר זה. בנוסף קיים גם סימן הפרמטה שיכול לשנות את אורך הצליל.
