משה צבי נריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב נריה
תמונת הרב מאתר הכנסת
תאריך לידה	כ"א בשבט ה'תרע"ג
תאריך פטירה	י"ט בכסלו ה'תשנ"ו
השתייכות	ציונות דתית
נושאים בהם עסק	אבי דור הכיפות הסרוגות הקים את הישיבות התיכוניות ממייסדי בני עקיבא.
תפקידים נוספים	חבר כנסת מטעם המפד"ל בכנסת השביעית ראש מרכז ישיבות בני עקיבא ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומייסדה.
רבותיו	הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב צבי יהודה קוק
תלמידיו	מאות תלמידים.
חיבוריו	בעיקר חיבורים על דמותו של הראי"ה והגותו וליקוט של כתבי הראי"ה על נושאים שונים והדפסת חידושי תורה של אביו.

הרב משה צבי נריה (מנקין) (כ"א בשבט ה'תרע"ג - י"ט בכסלו ה'תשנ"ו; 29 בינואר 1913 - 12 בדצמבר 1995). רב, מחנך ומנהיג רוחני, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו הרבה על עיצוב פניה של החברה הדתית-לאומית, הדוגלת בשילוב של תורה, עבודה ומדינה.

היה גם מחבר שירים, שבהם שירים הקשורים בתנועת בני עקיבא ובניהם המנון התנועה בני עקיבא, ושירים על עניינים אחרים כמו על ירושלים, חטיבה שבע, השואה ושירים אישיים.

כיהן כח"כ מטעם המפד"ל.

וזכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

תוכן עניינים 1 תולדות חייו 2 מתלמידיו 3 מספריו 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות חייו

נולד בכ"א בשבט ה'תרע"ג, בלודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין ואמו רחל.

למד בישיבות מינסק ושקלוב. עלה ארצה בשנת ה'תר"ץ (1930) בעקבות בקשה מטעם ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. כשהגיע נקשר מיד לרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. המשיך בלימודיו בסמינר למורים "מזרחי" ובישיבת "מרכז הרב", בה למד אצל הרב קוק, והוסמך לרבנות. כרבים מתלמידי הרב קוק, פנה להגשמה בציבוריות הישראלית, ברוחו ובחזונו של הרב קוק.

מראשי תנועת הנוער הדתי בני עקיבא ומנהיגה הרוחני של התנועה שנים רבות. במסגרתה גם ערך את ביטאון התנועה "זרעים" וכתב מספר שירי תנועה ובהם אף את המנון התנועה, הפותח במילים: "יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב / על דגלנו כולכם, חנו מסביב / יזהיר לכם כוכב תורה / דרככם סוגה בעבודה". תחילת עסקנותו בתנועה לא הייתה לרוחם של הרבנים קוק ולכן נהג לכתוב מאמרים ולהרצות תחת שם העט "נריה" (על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם"), ולימים עיברת את שמו ממנקין לנריה באופן רשמי.

בשנת 1940 (ה'ת"ש), חרף התנגדויות בתוך תנועתו, ייסד הרב נריה את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה, ישיבה שלראשונה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש ביחד. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי תיכון (על חשבון עבודת הכפיים), בעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה (שהתבטא: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה"). כיהן בה כראש ישיבה ומורה לתלמוד ומחשבת ישראל. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה נוסדו ישיבות בני עקיבא רבות בכל רחבי הארץ, בכך הפכה הישיבה ל"אם ישיבות בני עקיבא" בעקבותיהן אף קמו בתי ספר מקצועיים, אולפנות לבנות, וישיבות הסדר.

עם קום המדינה, כאשר הכנסת החליטה להכריז על יום ה' באייר כעל יום העצמאות, ויצקה ליום זה (בשיתוף הרבנות הראשית לישראל) גם תוכן דתי, חיבר הרב נריה את טיוטת נוסח התפילה המיוחד ליום העצמאות, אשר התקבל ברובו. לאחר מותו, הוציא הרב יעקב אריאל באמצעות ישיבת רמת גן את הסידור גואל ישראל המבוסס על הנוסח של הרב נריה.

כיהן כחבר כנסת בכנסת השביעית מטעם המפד"ל (1969-1973), והיה חבר בוועדת החינוך והתרבות, כשפרש אמר שהיה טעות שבכלל נכנס, כי בכנסת אי אפשר שלא לכלך את הידיים.

כתב ביוגרפיה של הרב קוק במספר רב של ספרים, תוך שהוא שוזר בהם סיפורים והגות משל הרב קוק. ב1978 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.

ב1983 פרש ממפד”ל והקים את תנועת מצ”ד. ובשנת 1993 הקים, יחד עם הרב שאול ישראלי, את הארגון "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל", על רקע התנגדותם להסכמי אוסלו.

נפטר בגיל 82, בי"ט בכסלו ה'תשנ"ו (12 בדצמבר 1995), שבע ימים ופעילות, כאשר המילים האחרונות שלו היו: "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!" אז קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו", ונדם.

לימים נוסדו על שמו יישוב, רחובות בפ"ת, נתניה ובית אל, ישיבת הסדר "שדמות נריה" ביישוב שדמות מחולה, וכן "שבט" (מחזור) בתנועת הנוער בני עקיבא.

ב-28 בדצמבר 2007 נרצח נכדו של הרב, אחיקם עמיחי, יחד עם חברו בפיגוע ירי בדרום הר חברון.

[עריכה] מתלמידיו

• הרב פרופ' נחום רקובר - חתן פרס ישראל, ומבכירי חוקרי המשפט העברי בדורנו.
• הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבת אור עציון, ראש ישיבות בני עקיבא וראש מינהל הגיור במשרד ראש הממשלה לשעבר, חבר כנסת לשעבר.
• הרב דב ליאור - רב יישוב בקריית ארבע וחברון וראש ישיבת ההסדר בקריית ארבע
• הרב זלמן ברוך מלמד - ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל ומייסד ועד רבני יש"ע.
• הרב אפרים צוקרברג ראש ישיבת תפארת צבי ירושלים
• הרב צפניה דרורי - רבה של קריית שמונה וראש הישיבה שם.
• הרב חנן פורת - חבר כנסת לשעבר
• הרב יעקב פילבר - מייסד ישיבת ירושלים לצעירים שליד מרכז הרב. מחבר ספרים רבים אודות תורת הרב קוק. לשעבר הרב של קיבוץ חפץ חיים.

[עריכה] מספריו

• "אורות התפילה" - פרקים בהגותו של הראי"ה קוק ז"ל על התפילה
• "משנת הרב" - עשרה פרקים מנוקדים בבסיסי הגותו של הראי"ה קוק ז"ל
• "מועדי הראי"ה" - החגים בחיי הראי"ה קוק ז"ל
• "חיי הראי"ה"
• "לקוטי הראי"ה" (שלושה כרכים) - הוצאת חי ראי
• "טל הראי"ה" - שלושים ותשע שנותיו הראשונות של הרב קוק
• "נר למאור" - על פרשיות התורה
• "נר למאור" - הגדה לפסח
• "בני הישיבות וגיוסם" - חוברת על גיוס בחורי ישיבות
• "מלחמות השבת" - על דיני מלחמה בשבת
• "מורשת ארץ"
• "על משכנות הרועים"
• אפיק בנגב - ישראל במדינתו"
• מאורות נריה - סדרת ספרים על מועדי ישראל. עד היום יצאו: : מאורות נריה - אלול ותשרי; מאורות נריה - חנוכה ופורים; ישראל במדינתו - מאורות נריה : ... על מדינת ישראל, חבלי לידתה, הקמתה והתמודדויותיה

[עריכה] לקריאה נוספת

• "במשוך היובל: חמישים שנות תנועת בני עקיבא בישראל", הוצאת תנועת בנ"ע
• "האנציקלופדיה לציונות דתית", כרך ו', מוסד הרב קוק
• "מאורות נריה"
• "שחר אורו", צילה בר -אלי, ירושלים התשס"ב

[עריכה] קישורים חיצוניים

• משה צבי נריה באתר הכנסת
• ביוגרפיה באתר בוגרי תנועת בני עקיבא
• הרב משה צבי נריה, באתר תנועת בני עקיבא
• הרב משה צבי נריה, באתר תנועת בני עקיבא החדש.
• הרב משה צבי נריה, ראיונות אתו על נושאים הקשורים בחייו.
• דברים לזכרו של הרב משה צבי נריה במלאות עשור לפטירתו מאת תלמידו הקרוב הרב הראל כהן
• הרב נריה על תנועת בני עקיבא מאת מזכ"ל התנועה לשעבר יוחנן בן יעקב
• יום העצמאות, על חיבור נוסח התפילה ביום העצמאות (ור' הערה 28)
• ריאיון עם אשתו, הרבנית רחל נריה.