אולפנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אולפנה, היא כינוי לבית ספר תיכון לבנות עם תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות, המשמש בעיקר את בנות הציונות הדתית. אולפנה לבנות היא למעשה המקבילה לישיבה תיכונית אצל הבנים.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 ייחוד האולפנה 3 היסטוריה 4 אולפנות בישראל 5 לקריאה נוספת

[עריכה] מקור השם

מקור השם אולפנה הוא בארמית ומובא בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג,ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה. השם נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל, מצד אחד, ומצד שני שלא להשתמש במונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים.

[עריכה] ייחוד האולפנה

באולפנה לומדות הבנות מקצועות יהדות עם מקצועות חול, בשאיפה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות, אך גם עם הישגים בתחום הרוחני, מידות טובות, ואהבת התורה, העם והארץ. האולפנות גובות מההורים שכר לימוד שבין 5,000-10,000 שקלים ויותר מכך בשנה, על מנת לתגבר את התלמידות בשיעורים נוספים, פעילויות חברתיות וברבות מהאולפנות בפנימיה חלקית או מלאה.

התגבור בלימודי היהדות באולפנה מתבטא בלימוד מוגבר לבגרות (5 יחידות תורה שבעל פה, 5 יחידות תנ"ך), שעות של למידה עצמית בזוגות (המכונות פרקא, חברותא, או מוסר בהתאם לאולפנה), וכן יוזמות העשרה שונות כשיעורי בחירה למתמידות ושעות לימוד עם רב. מנהל האולפנא הוא לרוב רב, המקרין מבחינה חינוכית על הכיוון של האולפנה.

נוסף לפן הלימודי, האולפנות שמות דגש רב על קשר עם הבנות והמחנכות מצופות להעביר שיעורי חינוך רבים וליצור קשרים אישיים עם התלמידות.

באולפנות קיימות פעילויות חברתיות רבות. אלה הפעילויות המקובלות ברובן:

מכולן הפעילות המרכזית של השנה היא בחודש אדר כאשר השמינית, כתה י"ב, מפיקות הצגה- טקס הכתרה לרבנית פורים שתחליף את הרב, (מנהג שמקורו בישיבה תיכונית- הנהגת רב פורים) הלא הוא מנהל ביה"ס, למשך כל החודש (או לפחות עד פורים), החודש הזה הוא כמו מסיבת הפרידה של השמיניסטיות מהאולפנא והם משקיעות מאוד גם בהעלאת ההצגה וגם בפעילויות שיעסיקו את האולפנא עד פורים. פעילות ידועה בהרבה אולפנות היא ה"אולפיזמון" - תחרות שירים מקוריים באולפנא, שעל הפקתו אחראיות גם אחת השכבות הבוגרות- השישית או השביעית, תלוי במסורות שעוברות עם השנים.

אולפנות בתנאי פנימייה נשארות בדר"כ לשבתות פעם בשבועיים או שלוש, אך גם אולפנות אקסטרניות מקפידות להוציא את הבנות כמה פעמים בשנה לשבתות משותפות.

[עריכה] היסטוריה

יוזמה ראשונה להקמת אולפנה הייתה במרחשוון תש"ג (1943), בעין גנים ליד פתח תקווה, במתכונת דומה לזו של הישיבה בכפר הרואה. באולפנה היו שבע תלמידות אשר שילבו לימודי קודש עם עבודה חקלאית. האולפנה הראשונה במתכונתה הנוכחית, היא אולפנת כפר פינס המכונית "אם האולפנות". היא נוסדה בשנת תש"ך (1960) כדי למלא את הצורך של הורים לתת לבנותיהן חינוך תורני, מעבר לזה הניתן בתיכון המקיף הדתי, שיתאים לבנות הציונות הדתית. בהמשך שנות השישים נוסדו עוד שלוש אולפנות: אולפנת סגולה בקרית מוצקין שנוסדה בשנת תשכ"ה (1965), אולפנת אמנה בכפר סבא שנוסדה בתשכ"ד (1964) ואולפנת צפירה במושב צפריה שנוסדה בתשכ"ה (1965). אולפנות אלו שימשו קבוצה קטנה של בנות אשר יצאו לחינוך פנימייתי, כאשר רוב הבנות הדתיות נשארו ללמוד בבתי ספר תיכוניים דתיים במקומות מגוריהן.

בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 החלה התעוררות בחינוך הדתי לכיוון של הקמת אולפנות נוספות. בדרום הארץ בה לא היו אולפנות, הוקמו אולפנת ערד בתשל"ח (1978) [1] ואולפנת אבן שמואל במושב אבן שמואל בשנת תש"מ (1980).

עם הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, הוקמו בהן מספר אולפנות, בהן האולפנה בקרית ארבע, אולפנת השומרון באלקנה, אולפנת עפרה ואולפנת להבה בקדומים בשנת תשמ"ב. אולפנה נוספת, נווה חנה בגוש עציון, הוקמה בשנת תשמ"ד (1984).

בשנת תשל"ח (1978) הוקמה האולפנית בתל אביב אשר נועדה להיות אולפנה לימודית בעיקרה, ללא פנימיה וללא הפעילויות הרבות בערבים. אולפנה זאת ענתה על הרצון של תלמידות והוריהן למסגרת לימודית תורנית ללא פנימיה. בהמשך, הוקמו אולפנות של רשת צביה ברחבי הארץ, גם הן ללא פנימיה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפך המושג אולפנה למותג ורבים מבתי הספר התיכוניים לבנות במגזר הציוני דתי שינו את שמם לאולפנה או הקימו נתיב אולפני. הדבר חייב במקרים מסוימים הוספות שיעורי לימודי קודש על מנת לעמוד במינימום הנדרש על מנת להקרא אולפנה. כמו כן, הוקמו אולפנות נוספות ברחבי הארץ.

מספר אולפנות הוקמו עבור בנות המתקשות בלימודים, ביניהן האולפנה בדולב והאולפנה בנוב.

[עריכה] אולפנות בישראל

יישוב		יישוב		יישוב
כפר סבא	אולפנת בנ"ע "אמנה"	פתח תקווה	אולפנית ישורון	בת ים	צביה בת ים
	אולפנית "הראל"		אולפנת דרכי נועם	בית אל	אולפנת "רעיה"
צפריה	אולפנת בנ"ע "צפירה"		אולפנת בנ"ע רעות		אולפנת טל-רעי"ה
טבריה	אולפנית טבריה	גדרה	אולפנת הרב בהר"ן	חפץ חיים	צביה חפץ חיים
אבן שמואל	אולפנת בנ"ע אבן-שמואל	באר-שבע	אמי"ת באר- שבע	אשקלון	צביה אשקלון
נוף איילון-שעלבים	אולפנת-קריית חינוך שעלבים		אולפנת בנ"ע "אוהל שלמה"	ערד	אולפנת בנ"ע נאות-אברהם
קרית מוצקין	אולפנת בנ"ע סגולה	חיפה	צביה חיפה	מודיעין	אולפנת בנ"ע "אורות מודיעין"
תל אביב	אולפנית בנ"ע ת"א	הרצליה	צביה הרצליה	כוכב יעקב	צביה כוכב יעקב
מעלות תרשיחא	צביה מעלות	מירון	אולפנת בנ"ע מירון	אלקנה	אולפנת השומרון
לוד	אולפנת "אליעד"	בית שמש	אולפנת "גילה" שעלי תורה	ראש העין	אולפנת "זבולון"
ירושלים	אולפנת חורב		אולפנית "פירסט"	עופרה	אולפנת עופרה
	צביה ירושלים	רמת בית שמש	אולפנת אמי"ת נגה	מעלה לבונה	אולפנת מעלה לבונה
	צביה לאומניות	קדומים	אולפנת להב"ה	מעלה אדומים	צביה מעלה אדומים
	אולפנית "נווה רוחמה"	אילת	אולפנת "תהילת ישראל"	קרית ארבע	אולפנת ק"א
ראש צורים	אולפנת "אורות-עציון"	כרגע בגבעת וושינגטון	אולפנת נווה דקלים	חדרה	אולפנית "מבשרת ברוך"
נתיבות	צביה נתיבות	רחובות	צביה רחובות	צפת	אולפנת אמי"ת צפת
חצור הגלילית	אולפנת אמי"ת חצור	פסגת זאב	אולפנת בנ"ע פסגת זאב	בני ברק	אולפנית "נווה-שרה הרצוג" אולפנת "אמונה"
אופקים	אולפנת איילת השחר	נריה	אולפנת בנ"ע נריה	כפר פינס	אולפנת בנ"ע כפר פינס
אשדוד	אולפנא אשדוד	נווה דניאל	אולפנת "שבי רחל"	דולב	אולפנת דולב

[עריכה] לקריאה נוספת

• החינוך הדתי בגבורותיו, המרכז לחינוך דתי בישראל, עמודים 395-397.