מבצע בגרטיון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מבצע בגרטיון | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||
|
|||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||
| ברית המועצות | גרמניה הנאצית | ||||||||
| מפקדים | |||||||||
| גיאורגי ז'וקוב, קונסטנטין רוקוסובסקי, אלכסנדר ואסילבסקי | ארנסט בוש | ||||||||
| כוחות | |||||||||
| 2.3 מיליון חיילים ב-200 דיוויזיות, 6,000 טנקים | 34 דיוויזיות | ||||||||
| אבדות | |||||||||
| 178,507 הרוגים ונעדרים, 587,308 פצועים | 400,000 הרוגים, 158,000 שבויים, 590,000 פצועים (הערכה סובייטית) 260,000 הרוגים, 250,000 פצועים, 116,000 שבויים (הערכה גרמנית) |
||||||||
מבצע בגרטיון הוא שמה של מתקפת הצבא האדום לשחרור בלארוס מהנאצים במלחמת העולם השנייה שהביאה להשמדת קבוצת הארמיות מרכז הגרמנית במה שנחשב לתבוסתו הגדולה ביותר של הוורמאכט במלחמה זו. המבצע נקרא על שמו של פיוטר בגרטיון, מצביא שנהרג בקרב בורודינו.
[עריכה] רקע
קבוצת הארמיות מרכז הייתה אגוז קשה לפיצוח עבור הסובייטים, כפי שהראתה תבוסתו של ז'וקוב במבצע מארס, אך החל מחודש יוני 1944 החלה הקבוצה מאבדת את הגנת אגפיה עקב תבוסת קבוצת הארמיות דרום בסדרת הקרבות שלאחר קרב קורסק, שחרור קייב וחצי האי קרים.
מבצע בגרטיון, יחד עם מבצע לבוב-סנדומיירז' שהחל מספר שבועות לאחריו באוקראינה, איפשרו לברית המועצות לכבוש חזרה את כל שטחיה עד לקו הגבול של 1941, ולהתקדם מעבר לו לשטח מזרח פרוסיה, פולין עד קו נהר הויסלה ועד לפאתי ורשה.
הקרב תואר כניצחון חשוב של התאוריה הסובייטית אודות תיאום מושלם של כל הכוחות בחזית ושימוש באמצעי הטעייה. למרות היקפי הכוחות העצומים הצליחו המפקדים הסובייטים להתל ביריביהם באשר לציר המתקפה העיקרי, ואלו האחרונים לא יכלו להגיב בטרם היה זה מאוחר מדי.
[עריכה] הקרב
המתקפה החלה ב-22 ביוני 1944, בדיוק שלוש שנים לאחר תחילת מבצע ברברוסה. ה-OKW צפה מתקפה על קבוצת הארמיות דרום שנחלשה במידה ניכרת ונסוגה ממרבית אוקראינה ולכן הסיט תגבורות מהמרכז אליה.
הסובייטים הטילו למערכה 200 דיוויזיות וכ-6,000 טנקים שהסתייעו בארטילריה מרוכזת כנגד 34 דיוויזיות גרמניות של קבוצת הארמיות מרכז. תבוסת הגרמנים הביאה למותם או שבייתם של כ-350,000 מהם.
ב-17 ביולי החל מבצע לבוב-סנדומיירז', שעד מהרה הסיג את כוחות הגרמנים מאוקראינה והביא את הסובייטים בסוף יולי עד פאתי ורשה. מבצע בגרטיון גם בודד וכיתר את קבוצת הארמיות צפון באזור קורלנד (לטביה של היום). מבצעים אלו איפשרו את ההתקדמות הסובייטית אל הבלקן באוגוסט 1944.
התקדמות הסובייטים נעצרה רק כאשר קווי האספקה שלהם היו ארוכים מדיי, ולא בשל התנגדות צבאית. לכן אי סיוע הסובייטים לארמיה קריובה במרד ורשה מעורר רגשות עזים ומחלוקות עד היום.
בשל הפלישה לנורמנדי שבועיים בטרם המבצע, נאלצו הנאצים לדלל את כוחותיהם בחזית המזרחית וכך השיגו הסובייטים עדיפות מספרית אדירה ביחס של אחד לעשרה בטנקים ואחד לשבעה במטוסים לעומת הוורמאכט.
[עריכה] תוצאות
בהשוואה לקרבות אחרים במלחמה, היה המבצע הצלחה גדולה לסובייטים. אבידות הגרמנים עלו על שלהם פי 4 והם הצליחו לשחרר חלק גדול מהשטח שנכבש על ידי הנאצים בתוך חודשיים בלבד. היה זה אחד מהקרבות היחידים בין הסובייטים ומעצמות הציר שבו אבידות הגרמנים היו גבוהות יותר.
הוורמאכט לא יכול היה להתאושש מאובדן של כרבע נוסף מאנשיו בחזית המזרחית, שיעור הדומה לזה של סטלינגרד ומניתוק קבוצת הארמיות צפון ודרום, שהכריח אותן לסגת במהירות מברית המועצות.
