כרפס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באחד מסימני ליל הסדר. אם התכוונתם לפירושים אחרים של המילה, ראו כרפס (פירושונים).
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח. הטבילה נעשית במי-מלח, בחומץ או אף בחרוסת. השם "כרפס" הגיע מאחד מסוגי הירק המקובלים לצורך כך, שזהו שמו (נקרא גם סלרי). יש המקפידים על ירק זה, עקב הנוטריקון "פרך ס'", רמז לשישים ריבוא בני ישראל שעבדו במצרים בפרך.
תוכן עניינים |
[עריכה] המקור
במשנה (פסחים י, ג) נאמר: "הביאו לפניו, מטבל בחזרת". על פי התלמוד, אין צורך דווקא בחזרת (דהיינו החסה, המרור), והנאמר במשנה הוא רק במקרה שאין לו ירק אחר. נחלקו הראשונים מהו הטיבול האמור, ובמה טובלים. את כלל השיטות מסכם הרב מנחם מנדל כשר בספרו "הגדה שלמה" (עמ' 103):
- הטיבול הוא בחרוסת.[1]
- הטיבול הוא בחומץ או במי-מלח, שכן עדיין לא הביאו את החרוסת.[2]
- אם אוכל חסה, הטיבול הוא בחרוסת; אם אוכל שאר ירקות, הטיבול הוא בחומץ או מי-מלח.[3]
- אסור לטבל בחרוסת.[4]
- ישנה שיטה שה"טיבול" אינה הטבלה כלל, אלא אכילה.[5]
כיום מקובל לקיים את הטיבול במי-מלח או חומץ, אם כי יש הנוהגים לטבל בחרוסת.
[עריכה] סוג הירק
כאמור, המשנה מדברת על חזרת (חסה), והגמרא מסייגת שזה רק במקרה שבו אין לו ירק אחר, ואז יוצאים בשאר ירקות. להלכה, אין הקפדה בשאלה איזה ירק אוכלים (מלבד חסה, כאמור, אלא אם כן אין לו אחר). עם זאת, היו שכתבו שיש לאכול דווקא כרפס - סלרי, על שם הנוטריקון של "פרך ס", לרמז על שישים ריבוא בני ישראל שיצאו משיעבוד הפרך של המצרים. רבים נוהגים גם לאכול ירקות אחרים, כגון תפוח אדמה או צנון.
[עריכה] זמן אכילת הירק
הירק נאכל לפני הסעודה, מיד לאחר הקידוש. אז נוטלים עליו ידיים, כהלכה הקובעת שעל דבר הנטבל במשקה יש ליטול ידיים. רבים אינם נוהגים זאת ביום-יום (לאור דעה המקילה בנושא), אך בפסח בכל זאת עושים זאת; ויש הנוהגים שרק עורך הסדר נוטל את ידיו.
[עריכה] כמות הירק שיש לאכול
הרמב"ם כתב שיש לאכול מהירק שיעור כזית (על גודלו יש מחלוקת - מגודל של זית בינוני כבזמן התלמוד, דרך 27 סמ"ק - חצי ביצה, ועד 50 סמ"ק). אחרים, כגון ההגהות מיימוניות, חלקו עליו, וסברו שמספיקה אכילה מועטה יותר, וכן פסקו הטור והשולחן ערוך. האחרון פסק שיש לאכול דווקא פחות מכזית, משום שיש ספק בשאלה אם יש לברך ברכה אחרונה על הכרפס, מכיוון שהוא נאכל לפני הסעודה. בכל אופן, להלכה נפסק שגם אם אוכל כזית, לא יברך לאחריו.
[עריכה] סיבת אכילת הכרפס
השאלה על הכרפס והנטילה עליו היא אחת מארבע השאלות שב"מה נשתנה":
- "שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים".
יש שכתבו שהסיבה היא כדי להתמיה את התינוקות, שישאלו "מה נשתנה". ויש שכתבו שבאכילת הירק בטרם הסעודה יש סממן של חירות, כדרכם של בני מלכים האוכלים מעט ירק בטרם הסעודה.
[עריכה] כרפס הנהרות
הפטרוזיליה נקראה "כרפס הנהרות" בשפה הבוטנית[6] וכך היא קרויה גם בתרגומי ספרות. למשל בתרגום אברהם שלונסקי ל טיל אולנשפיגל
| "נכנס הפונדקי ועימו ד' טבחים, והביאו לחדר האוכלים את החביתה, מיופה במקלעות של שמיר וכרפס-הנהרות שקורין פטרוסילין." | ||
| -- טיל אולנשפיגל ספר ראשון פרק ל"ה, תרגום: אברהם שלונסקי | ||
המונח "כרפס של נהרות מוזכר אצל הרמב"ם אך לא ברור טיבו של הירק
| שלושה שמות ממין אחד כיצד: כגון כרפס של נהרות וכרפס של אפר וכרפס של גינה--אף על פי שלכל אחד מהן שם בפני עצמו--הואיל והן מין אחד, מצטרפין לתבל | ||
| -- משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות פרק טז | ||
