מנחם מנדל כשר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב מנחם מנדל כשר, רב וראש ישיבה, מחבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, ביניהם יצירתו המקיפה, "תורה שלמה". זוכה פרס ישראל על ספרות תורנית (1963), ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. נכדו הוא אסא כשר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בגיל צעיר ידע את שישה סדרי משנה על פה (לפי דברי נכדו). בגיל 19 הוא ערך את הירחון דגל התורה, ירחון תנועת אגודת ישראל בפולין.
הוא העלה לארץ ישראל את האדמו"ר מגור. מקים ישיבת שפת אמת, בה כיהן כראש ישיבה בשנתיים הראשונות להקמתה.
את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית, תוך שהוא מתרחק מכבוד ופעילות פוליטית. כך מספר נכדו אסא כשר:
- "פעם בא אלי רקטור של אחת האוניברסיטאות שהם מעוניינים לתת לסבי ד"ר לשם כבוד. ביקשו שאשאל אותו האם יסכים לקבל תואר זה. עלי להקדים שסבי קיבל ד"ר לשם כבוד מהישיבה יונברסיטי בניו יורק. הלכתי לסבא והוא אמר לי: "אני החלטתי שמגיל שבעים ומעלה אני לא רוצה יותר שום גילוי של כבוד. לא רוצה להקדיש לזה אפילו רגע אחד מחיי, אני אלך לטקס, ושוב יכבדו וישבחו אותי" על קצה המזלג היו לו את הרגעים שהתעסק עם דברים אחרים ולא עם ספרים, וגם זה היה נראה לו יותר מידי. כל עולמו היו הספרים ולא יותר מזה"
מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך.
[עריכה] הגותו
[עריכה] יצירתו התורנית
[עריכה] העיסוק במשנתו של הרוגוצ'ובר
לאחר עלייתו לארץ ישראל, פגש הרב כשר את בתו של הרוגוצ'ובר, רחל ציטרון; האחרונה פנתה אליו ותיארה את כתבי אביה שניתן להוציאם לאור. בעקבות זו החל הרב כשר להוציא את כתביו לאור. הרוגוצ'ובר עצמו התייחס לפעולותיו של הרב כשר, וראה בו את הדרך להוציא את תשובותיו לאור הדפוס.
[עריכה] משפחתו
[עריכה] מורשתו
הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים, ומבחינה חינוכית קשה להצביע על המשכיות ביחס אליו; בנוסף אף המכון "תורה שלמה" בתחילה האט, ולבסוף (לאחר פטירת הרב משה כשר והרב אהרן גרינבוים) הפסיק את פעילותו. אולם עיקר מורשתו הנה בספרים הרבים שהוציא לאור. כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר:
- "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[1]
[עריכה] ספריו
- תורה שלמה הוצאה חדשה בתוספת תיקונים והשלמות, ירושלים תשנ"ב. כך את חלק ג על פרשות לך לך-וירא (ירושלים תרצ"ב, 342 עמודים) קיים אף במהדורה מקוונת [2]
- התקופה הגדולה, שאליו מצורף הספר קול התור של תלמיד הגר"א, 1969. הספר עוסק בדיון בשאלה על המצב המודרני והגדרת "אתחלתא דגאולה".
- גמרא שלמה בשיתוף עם הרב ברוך נאה, ירושלים תש"ך. יצאו לאור רק שני כרכים על תחילת מסכת פסחים עם שינוי נוסחאות.
- הגדה שלמה על הגדה של פסח
- מפענח צפונות ירושלים תשל"ו (292 עמודים). עוסק בבירורי גדרים ומונחים מספרי הצפנת פענח.
- שו"ת דברי מנחם ארבע כרכים, ירושלים תשל"ז (1376 עמודים)
- קו התאריך הישראלי בעריכת הרב זלמן קורן.
- שרי האלף בשיתוף עם יעקב דב מנדלבוים. ניו יורק, תשי"ט (888 עמודים). מהד' שנייה: ירושלים, מכון תורה שלמה, תשל"ט (2 כרכים).
- י"ד מנדלבוים, ’הוספות לספר "שרי האלף"’, נועם, כ"ג (תשמ"א), עמ’ רמד-שיג; שם, כ"ד (תשמ"ב), עמ’ רנב-רעד; שם, כ"ה (תשמ"ג-תשמ"ד), עמ’ רטו-רלג.
- ד"ר שמחה עמנואל, הוספות והשלמות לספר שרי האלף, JSIJ 1, 2002
- הרב מרדכי מנחם הניג, לקראת מהדורה חדשה של הספר 'שרי האלף', בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו, ירושלים, תשס"ג
.
- דעת הרבנים וקונטרס מלחמת מצוה, ורשה תרע"ט. ובו התייחסות להשתתפות נשים בבחירות. [3]
- כוס החמישי , ניו יורק תש"י. בירור בשיטת המהר"ל בכוס חמישית בליל הסדר
- האדם על הירח, ניו יורק, תשכ"ט (72 עמודים). נכתב תוך ארבעה ימים, ע"פ עדות המחבר, בעקבות דריכת האדם על הירח.
- ספר שמע ישראל,
- הרמב"ם ומכילתא דרשב"י, ירושלים תש"ם.
[עריכה] ספרים וירחונים שערך
- תשובות רש"י, ירושלים תרפ"ה. (40 עמודים)
- דגל התורה (ירחון תורני), ווארשא, תרפ"א-ג'.
- נועם (ירחון תורני), ירושלים, מכון תורה שלמה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מנחם כשר, ירחון תלפיות, hebrew books
