כולל אברכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כולל הינו מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (הקרויים אברכים) הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח כולל לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.

[עריכה] ביישוב הישן

ביישוב הישן, המונח כולל שימש לציין ארגוני חסד אליהם תרמו יהודי חוץ לארץ כדי לממן את ישיבתם של יהודים בארץ ישראל. לרוב דאגו תושבי מקום בחו"ל לבני קהילתם שבארץ-ישראל, ולכן התפתחו הארגונים לפי ארצות-מוצא. יהודי שעלה לארץ היה נרשם ב"פנקס" (כעין מיפקד) של נציגי קהילתו בארץ, כדי שיהיה זכאי לסיוע מהם. הכללתו בפנקס היא שהעניקה את השם "כולל". לדוגמה, יהודי הונגריה תרמו ל"כולל אונגרין" והיהודים שעלו לארץ מהונגריה, שהיו כלולים ברשימה כחברי הקהילה ההונגרית, קיבלו מהם כספי-חלוקה. על הכוללים מסוג זה נמנים כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו"ד) וכולל חיבת ירושלים (עבור יוצאי גליציה שעלו לארץ ישראל).

כוללים אלו הקימו מתחמים בעיר העתיקה בירושלים - שנקראו "חצרות"- בהם בנו דירות מגורים, בית-מדרש, וחנויות או בתי-מלאכה. עולה מחו"ל שנמנה על "כולל" מסוים היה יכול לפנות להנהלת הכולל בבקשה להתגורר ב"חצר" של הכולל 'שלו'. כך בתי מחסה הוקם על ידי כולל הו"ד, בתי אונגרין, על ידי "כולל שומרי החומות" שמקורה מהונגריה, כולל רייסין הקים את חצר רייסין, וכן הלאה.

[עריכה] מטרת הכולל

לפי השקפה אחת, הלימודים בכולל נועדו לבניית תלמידי חכמים ושאר נושאי משרות בקודש. על פי השקפה זאת, על הלימודים בכולל להיות תכליתיים, למשל לימודי הלכה לרבנות או דיינות, ו/או מוגבלים למספר שנים מסוים הנדרש על מנת להגיע לרמה הנדרשת בלימודים.

בישיבת וולוז'ין, לדוגמה, פעל כולל שיועד רק לכאלו שלמדו לקראת הוראה. בהשקפה זאת תומכים רבני הציונות הדתית, הרב עובדיה יוסף ורבנים רבים אחרים.

לפי השקפה שנייה, לימוד התורה הינו ערך בפני עצמו, ועל האדם ללמוד תורה כל עוד הוא מסוגל לכך, גם אם אין לו יעד מוגדר. אחד התומכים העיקריים בהשקפה זאת היה החזון איש, והיא מקובלת על חלק נכבד מהציבור החרדי.

[עריכה] התפתחות הכולל

הכולל בכלל, ובמיוחד חברת הלומדים בכולל לפי ההשקפה השנייה, לא הייתה קיימת בימים עברו, והיא התפתחה במאות השנים האחרונות, כפי שמציין הסטייפלר בספרו "חיי עולם".

בימים עברו, אברכים נשואים שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים למצוא תורם עשיר אשר יממן אותם. אחת הדרכים המקובלות לעשות זאת היה להתחתן עם בת של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה.

עם התפתחות מושג הכולל, ניתן ליותר אנשים להשקיע בלימודיהם לאחר נישואיהם. ישנם הרואים את הסיבה להתפתחות הכוללים בהתפתחות הכלכלית של העולם אשר מאפשרת ליותר אנשים להמשיך ללמוד במשך יותר שנים.

אחרים רואים את התפתחות הכוללים כתגובת נגד מסתגרת לחילון שעבר על העולם היהודי.

[עריכה] מגוון כוללים

רוב הכוללים הם מוסדות קטנים עם כמה עשרות תלמידים ולעתים גם פחות מכך. בסביבות שנת 2005 קבע משרד האוצר שלא ייתן הקצבה לכוללים שיש בהם פחות מ 25 תלמידים והדבר גרם להתאחדות של כוללים קטנים. הכוללים מקבלים ממדינת ישראל כ 700 שקלים בחודש עבור כל תלמיד, במחירי 2005.

כל כולל קובע לעצמו את אופיו בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. רבים מהכוללים מסונפים לישיבה מסוימת וקולטים בעיקר בוגרים של הישיבה. ישנם כוללים המתמקדים בהלכה, בדיינות, בבקיאות, וכמעט לכל סוג ואופן לימוד ישיבתי. חלק מהכוללים מתאפיינים בזרם אשר אליו הם משתייכים, חסידות מסוימת, עדה מסוימת, קבוצות מסוימות (חוזרים בתשובה), השקפה מסוימת (ציונים, חרדיים). חלק מהכוללים מתאפיינים בראש ובראשונה במקומם. למשל, ישנם כוללים המוקמים בהתנחלויות על מנת לחזק את ההתנחלות, כוללים היושבים ליד קברי צדיקים, וכוללים המוקמים בערים על מנת לחזק בהם את היהדות. כמעט כל גרעין תורני מתגבש סביב כולל.

מאפיין נוסף של הכולל הוא גודל ההקצבה אשר הוא מעניק. כולל נחשק הוא כולל המעניק קצבה של $1000 לחודש, אך רוב הכוללים נותנים הרבה פחות מכך, לרוב בין 1500 ל 2500 ש"ח לחודש.

מקור הפרנסה העיקרי של האברכים הוא כספי המלגות ונוסף לכך, פרנסת האישה העובדת. על פי רוב הם חיים בתנאים של עוני מהוגן ומבלים את רוב שעות היום שלהם בלימוד ש"ס ופוסקים.

המושג כולל משמש בימינו גם לציון מוסדות לימוד למבוגרים אשר אינם מקדישים את עצמם ללימוד תורה. ישנם למשל מוסדות ללימוד מעבר לשעות העבודה הנקראים כולל בעלי בתים או כולל יום שישי.

[עריכה] סוגי כוללים

כולל גמרא - כולל בו נלמדים לימודי גמרא, לרוב מדובר בתלמידים שלמדו בעבר בישיבות והרמה הלימודית גבוהה יותר.
כולל הלכה - הוא כולל המיועד להעמקה בלימודי הלכה, הלימוד לרוב הוא בספרי גמרא כבסיס ללימוד ובית יוסף ושו"ע כעיקר הלימוד, קיימים שני סוגי כוללי להלכה:
- כולל הוראה הנקרא גם כולל רבנות - כולל הלכה בו עיקר הלימוד הוא בנושאי אורח חיים ויורה דעה.
- כולל דיינות - כולל הלכה בו עיקר הלימוד הוא בנושאי חושן משפט ואבן העזר.
כולל ש"ס - כולל המשתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג הפועל על פי עקרונות הלימוד של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר הראשון של החסידות. עקרונות אלו קובעים התעמקות ובחינות על כל התלמוד הבבלי - גפ"ת במשך כשלש-ארבע שנים ורק לאחר מכן לימוד מעמיק של ספרות הראשונים והאחרונים.
כולל קבלה - כולל בו עיקר הלימוד מתמקד בתורת הסוד ביהדות.
כולל ערב - כולל בו הלימודים נעשים בערבים, ביום אחד או יותר מימי השבוע
כולל חצות - כולל בו הלימודים מתחילים בחצות הלילה ונמשכים עד עלות השחר, על פי עמדת הקבלה לפיה כל הלומד בלילה נמשך עליו חוט של חסד ביום.
כולל יום השישי - כולל לבעלי בתים, אנשים עובדים שאין להם אפשרות ללמוד במסגרת במהלך כל השבוע, מגיעים ליום לימודים מרוכז בן כמה שעות ביום השישי.
כולל גימלאים - כולל שנועד בעיקר לגימלאים, הממלא תפקיד כפול - גם לימוד תורה וגם אפשרות למלא את הזמן של הגימלאים אשר מוצאים את עצמם לפתע ללא תעסוקה.

[עריכה] הערכה

ישנם הרואים בחברת הלומדים "תרבות מובלעת", בהתאם להגדרה של האנתרפולוגית מרי דגלס. בהתאם, חברת הלומדים מציגה באור שלילי את הפורשים ממנה ומייצרת את מה שעמנואל סיון מכנה 'חומת המידות הטובות' המפרידה בין "העליונות המוסרית של חברי המובלעת" לבין הקהילה המרכזית שעד כה הייתה ישות מפתה. תלמידי הכולל מהווים את המעגל הפנימי של המובלעת, שאמור בכוח טהרתו להאציל השפעה חיובית על סביבתו ולהוות מופת לחבריהם הנמצאים במעגלים החיצונים יותר של המובלעת ה באים במגע עם העולם החיצון לה.

על פי מנחם פרידמן ^[1], חברת הלומדים התאפשרה דווקא על רקע חברת הרווחה המערבית המודרנית. רק בחברת שפע יכול היה להתפתח אותו מערך מורכב של יחסי חליפין ותלות בין מיעוט, המאופין כחברת לומדים חרדית לבין סביבה יהודית חילונית ו/או מודרנית הנוטלת על עצמה אחריות להבטחת הכנסה מינימלית לכל תושביה מחד ומאפשרת לנשים לעבוד ולפרנס את חברת הלומדים מצד שני.