בתי אונגרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתי אונגרין שכונה במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

השכונה יוסדה בשנת 1891 והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות. מקור השם הוא בשמה של הונגריה ביידיש, כך שמשמעותו היא "בתי הונגריה". היא קרויה כך על שם מיסדיה- קבוצת עולים חרדים, "כולל שומרי החומות", שמקורה מהונגריה.

השכונה ממוקמת מצפון לשכונת מאה שערים, וממזרח ומדרום לשכונת בית ישראל. לאחר מלחמת השחרור ב-1948 סומן הגבול בין ישראל וירדן, בצמוד לבתי השכונה ממזרח, ובאחד מגגות הבתים הוצבה עמדה של צה"ל, אשר צפתה אל "מעבר מנדלבאום" ושכונת שייח' ג'ראח, עד מלחמת ששת הימים.

אוכלוסיית בתי אונגרין היא הומוגנית וסגורה מאד, ומתגוררים בה חרדים חסידיים ממוצא הונגרי. חלק גדול מתושבי השכונה הינם חסידי תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, וסאטמר.

בשכונה ממוקמים מוסדות חסידות תולדות אהרן, שמרבית חסידיה מתגוררים בשכונה.

מאז הוקמה ועד היום, כמעט ולא השתנו פני השכונה והמראה הציורי שלה מזכיר גטו יהודי במזרח אירופה. זהו מיתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בניני מגורים ארוכים בני 4 קומות הבנויים לאורך כ-65 מ'. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש - חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, וחבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבנינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.

לוח הקדש של אחד הבתים בשכונה

שלט בשכונה, הבתים ממוספרים באותיות ומספרים

מספר בית באותיות, בכניסה לאחד הבתים בשכונה