חסידות תולדות אברהם יצחק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות תולדות אברהם יצחק – חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולשיטתה הבדלנית בהתנגדות חריפה לציונות, ומתאפיינת במיוחד בשיטה החסידית, הרואה בשבת ערך עליון. נוסדה בשנת ה'תשנ"ו–(1996) כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן, בראשותו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] חבורת שומרי אמונים
הרב אהרן ראטה, תלמידם של הרב צבי אלימלך שפירא מבלוז'אב, הרב יהוסף ראטנבערג מקאסאני, הרב ישכר דב רוקח הנודע בכינויו המהרי"ד מבעלזא, והרב ישראל הגר (אהבת ישראל) מויז'ניץ. הקים בשנת ה'תרפ"א-(1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה', שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. שיטתו היוותה למעשה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.
בשנת תרפ"ח-(1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל, שם ייסד את בית מדרשו, 'אוהל אלימלך' על שם רבו ר' צבי אלימלך מבלוז'אב. מטעמי בריאות חזר ר' אהרן לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.
עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על ענית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת ה'תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן".
בשנת תרצ"ו - (1936) תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז, שם אף הוחלף שמה של החצר לחברת "שומרי אמונים". עם כיבושה של הונגריה על ידי הנאצים והחלת מוראות השואה על יהודיה, נמלט האדמו"ר מהונגריה והגיע ארצה עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה.
בו' בניסן ה'תש"ז-(1947) בעיצומה של טחינת הקמח בריחיים של יד, לאפיית המצות לקראת חג הפסח המתקרב, נפטר רבי אהרן, כשהוא בן 53 בלבד.
[עריכה] קהילת תולדות אהרן
עם פטירתו של רבי אהרן התפלגה הקהילה לשתים, חלק מהתלמידים בחרו בבנו הרב אברהם חיים ראטה לאדמו"ר, והחלק האחר בחר בחתנו הרב אברהם יצחק קאהן, כאשר את בית המדרש ירש הבן.
החתן, הנודע גם בכינוי בעל "דברי אמונה" על שם ספרו בחסידות, הקים את חצרו, בבית שכור בפאתי שכונת מאה שערים, (כיום ניצב במקום זה בית המדרש הגדול של חסידות תולדות אברהם יצחק). פילוג זה היווה חידוש בקרב בני החבורה, שכן האדמו"ר רבי אברהם יצחק היה תלמידו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר, שנודע בהתנגדותו החריפה לדרכו החדשה של רבי אהרן ראטה, אך עם קבלת המנהיגות על ידי האדמו"ר החדש, חלה התקרבות רבה בין שתי החסידויות, שנבעה ישירות מיחסם הקרוב של הרב ותלמידו.
בשנת ה'תשי"ב-(1952) פתח רבי אברהם יצחק ישיבה זאת לאחר הפצרות מרובות מצד תלמידו הרב דניאל פריש שאף העניק לה את השם 'תולדות אהרן'. עם הזמן קיבלה קהילתו של ה"דברי אמונה" את שמה של הישיבה והפכה לחסידות תולדות אהרן, שהתרחבה והפכה מקבוצת תלמידים סגורה ומצומצמת, לקהילה מרשימה בעלת מוסדות קהילתיים מפותחים ובעלת השפעה מרובה בעדה החרדית. בתי מדרש של החסידות נפתחו גם בניו יורק שבארצות הברית, תחת הנהגתם של בנו וחתנו.
למרות הקפדתו הגדולה של האדמו"ר, על שמירת המסגרת המסורתית-בדלנית של החסידות, שכללה בין היתר מגורים בשכונותיה החרדיות הישנות של ירושלים כ;מאה שערים, בית ישראל, וגאולה, הרי שמפאת התרחבותה של החסידות, הריבוי הטבעי ועליית מכירי הדירות בירושלים, נאלץ הוא, בשלהי תקופת כהונתו, להסכים להרחבת ריכוזי המגורים של חסידי "תולדות אהרן" לעיר בית שמש בה החלה בתחילות שנות התשעים של המאה הקודמת תנופת התפתחות של מגורים לציבור החרדי.
רבי אברהם יצחק נפטר בשנת ה'תשנ"ז-(1996).
[עריכה] קהילת תולדות אברהם יצחק
בתקופת הדמדומים של האדמו"ר רבי אברהם יצחק, עת חלה את חליו האחרון, רחשו מתחת לפני השטח בחסידות תולדות אהרן שני פלגים. האחד צידד עם בנו הבכור רבי שמואל יעקב קאהן, שעד לחליו של אביו נשא בתפקידים סמליים שונים כ; עריכת ה"שבת אחים" (התכנסות עונג שבת, בליל שבת) בעת העדרו של האב מירושלים, תקיעת שופר בראש השנה ועוד. ואחרים נטו לראות באחיו הצעיר הרב דוד קאהן את הממשיך הראוי.
בעיצומה של מחלוקת לא קלה, שהתפתחה לכדי דיון בבית הדין של העדה החרדית, לגבי כשירותה של הצוואה שהותיר רבי אברהם יצחק, החליט הבן הבכור - בצעד חד צדדי למניעת המחלוקת - לעזוב את חסידות האם ולפתוח קהילה נפרדת בשם "תולדות אברהם יצחק" על שם אביו. אליו הצטרפו למעלה משליש מבני הקהילה ובראשם רב בית המדרש של "תולדות אהרן", הרב מאיר ברנדסדורפר חבר בית הדין של העדה החרדית ומחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, המקובל רבי דניאל פריש מזקני המשפיעים בחסידות, (מראשי ישיבת שער השמים ללימוד תורת הנסתר ומחבר סדרת הספרים המונומנטאלית "מתוק מדבש" המהווה תרגום עברי וביאור על ספר הזוהר), הרב מנחם דוידוביץ (מחבר תיקון הסופרים החדש ואוטוריטה ידועה בדיני סת"ם ששימש כבעל הקורא של האדמו"ר המנוח), זקן תלמידי האדמו"ר בעל "שומר אמונים" רבי מנחם מנדל לפקוביץ' ואחיו הצעיר - הרב אהרן קאהן ר"מ בישיבת סאטמאר בקרית יואל שבארצות הברית וכיום רב בית המדרש תולדות אברהם יצחק וקהילת "דברי אמונה" בפלטבוש – ניו יורק.
לאחר פסיקת בית הדין, הוענק לחסידות תולדות אברהם יצחק בית המדרש הישן/חדש של החסידות, בשוק מאה שערים. משם החלה הקהילה להתפתח בצעדי ענק היא הקימה רשת מוסדות מסועפים, בירושלים ובבית שמש ובתי מדרש של החסידות הוקמו בעיר בני ברק, בבורו פארק, פלטבוש, וויליאמסבורג ומונסי שבניו-יורק (ארצות הברית) ובאנטוורפן שבבלגיה. קריה ומוסדות של החסידות נמצאת עתה בשלבי בניה בעיר החרדית ביתר עילית.
[עריכה] מאפייני החסידות
מאפיינים רבים בחסידות נלקחו מ"חסידות האם" המונהגת על פי "ספר התקנות" אותו חיבר מייסד השושלת, האדמו"ר הזקן משומרי אמונים רבי אהרן ראטה, תקנות אלו כוללות בעיקר הנהגות בלבוש, בתפילה ובסדרי לימוד התורה. כמו גם ההתנגדות החריפה לציונות ושמירת הדרך הבדלנית והמסתגרת מפני חידושי הרחוב. אולם, האדמו"ר הנוכחי אימץ מאפיינים רבים מחסידות ויז'ניץ, כשהמרכזי שבהם הוא, שימת דגש על קדושת השבת כערך נעלה בחסידות ועבודת המידות.
כאמור; מראשית התהוותה של קהילת תולדות אהרן, דוגלים מנהיגיה בהסתגרות, הכוללת בין השאר גם את השמירה הקפדנית על סגנון הלבוש הירושלמי החרדי מראשית המאה ה-20, נישואין רק בחוג המצומצם של תלמידי החסידות ובררנות יתירה, עד כדי סגירות מוחלטת, מפני קבלת חברים חדשים לקהילה.
חסידות תולדות אברהם יצחק, מתאפיינת ביתר פתיחות בנוגע לקבלת חברים חדשים לחוגיה, מה שהפך את הקהילה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם, כך שכיום ניתן לסווג את חסידות תולדות אברהם יצחק, לשלושה חלקים:
-
- חברי הקהילה – חסידי תולדות אהרן מקוריים וצאצאיהם, או אחרים שהצטרפו לחסידות ומקפידים על תקנות הלבוש, שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך של הקהילה (להבדיל מאנשי החסידות שאינם עומדים ב"תקנות הלבוש" ואינם רשאים לשלוח את ילדיהם למוסדות הללו), לומדים את "דף הקהילה" ומתפללים בבית המדרש של החסידות לפחות אחת לשבוע בימות החול ופעמיים בתפילות השבת.
- אברכי הרבי (במקור; דעם רעבנ'ס יונגע-לייט) – קבוצת עילית של כמה עשרות אברכים תלמידי כולל, בגילאי 18-35 המקפידים על מכלול החיובים שב"ספר התקנות" כולל הנהגת בני הקהילה, עליהן נוספות תקנות נוספות כמו: תפילה יום-יומית במנין האדמו"ר. לימוד אינטנסיבי של לפחות 14 שעות ביממה, במסגרת ישיבתית מיוחדת של מוסדות הקהילה. השתתפות קבועה בכל התפילות והאירועים בחסידות. אי החזקת טלפון נייד. אי החזקת רישיון נהיגה ועוד. קבוצה זו מהווה מעין המשכיות סנטימנטאלית ל"חבורת שומרי אמונים", של האדמו"ר הזקן.
- אנשי החסידות – חסידים שהצטרפו לחסידות, אך לא קיבלו על עצמם את מכלול תקנות הקהילה, חסידותם מתאפיינת בעיקר ב: קבלת האדמו"ר כאוטוריטה הרוחנית שלהם, עמו יתייעצו על מכלול שאלותיהם בחיי היום יום ואף יקבלו את הוראותיו. תפילה בשבתות וחגים בבתי המדרש של הקהילה בארץ ובעולם. השתתפות בשולחנות השבת אצל האדמו"ר או ב"שבת אחים" במסגרות בתי הכנסת של הקהילה, השתתפות באירועי החסידות ובשמחות בחצר, ולימוד יום-יומי במסלול "דף הקהילה", בין אנשי החסידות ניתן למצוא גם חסידי ויז'ניץ רבים, שמצאו את מקומם בחצר, עקב חוליו המתמשך של רבם, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר.
[עריכה] תקנות הלבוש
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] דף הקהילה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מסכת שבת דף קי"ט
