כביש מהיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש מהיר הוא דרך לרכב מנועי המיועד לזרימת נפח תנועה גדול במהירות גבוהה. כביש חייב לענות על קריטריונים מסוימים כדי להיחשב כביש מהיר. בישראל מקובל גם הכינוי "אוטוסטרדה" – נגזרת של המילה האיטלקית לכביש מהיר (Autostradale).
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני כביש מהיר
- העלייה עליו נעשית באמצעות מסלול האצה, והירידה ממנו - באמצעות מסלול האטה.
- אין צמתים, רמזורים, מעברי חצייה או מפגשי מסילות ברזל לאורכו.
- הצטלבות עם דרכים חוצות מתבצעת באמצעות מחלף.
- קיימת הפרדה ברורה, רחבה ובלתי-עבִירה בין מסלולי כיווני תנועה מנוגדים.
- מסלול כל כיוון כולל לפחות שני נתיבי תנועה.
- השימוש בו אסור לסוגי תנועה מסוימים, ובכלל זה הולכי רגל, רכב לא מנועי ורכב מנועי איטי, כגון קטנוע בנפח מנוע 50 סמ"ק או טרקטור.
- כניסותיו ויציאותיו מסומנות בבירור בתמרור המגדירו ככביש מהיר.
- שילוט ההכוונה לאורכו ואליו בצבע שיוחד לכך: בישראל, גרמניה, צרפת ועוד - כחול; ביוון, שווייץ, קרואטיה, שבדיה, ארצות הברית ומדינות אחרות - ירוק.
- תכנונו ותחזוקתו בסטנדרט גבוה מכבישים אחרים.
- השוליים מסומנים בבירור ועומדים בתקן נדרש של רוחב, גובה ויציבות.
- נמנעת עליית בעלי חיים, בני אדם וכלים חקלאיים מצידיו, וקיימים הסדרים נאותים לאפשר חצייתם ללא הפרעה לתנועה.
- קיים רדיוס סיבוב מינימלי המותר בכביש.
כללים אלה, בעיקרון, נהוגים בכל העולם אך עשויים להשתנות, ממדינה למדינה.
בישראל, ובמדינות רבות בעולם, ניתן לראות כבישים הכוללים רבים ממאפיינים אלה אך אינם עונים להגדרה של כביש מהיר. חלקם ממתינים להכרזתם ככבישים מהירים, עם השלמת שדרוגם. כזה למשל הוא כביש 5: הוא עומד ברוב הקריטריונים של רוחב, רדיוסים, סימונים ומגבלות אחרות, השילוט בו ואליו בצבע כחול ולא ירוק, אך אין שלטי כביש מהיר, וקיים בכביש צומת מרומזר אחד בקצהו המערבי.
[עריכה] מגבלת מהירות
כביש מהיר אמנם נועד לנסיעה מהירה, אך מגבלת המהירות (עליונה ותחתונה) עשויה להשתנות ממדינה למדינה, מאזור לאזור, מכביש לכביש ואף מקטע לקטע.
המדינה הידועה כליברלית ביותר בהתייחסה למהירות מקסימלית היא גרמניה, שם כבישים רבים הינם נטולי מגבלת מהירות; ובאחרים מגבלות מהירות נמוכות יותר. בכל מקרה, המהירות המכסימלית המומלצת היא 130 קמ"ש. המהירות המרבית המותרת ברוב מדינות אירופה נעה בין 110 קמ"ש ל-130 קמ"ש.
המהירות המרבית המותרת לפי החוק בכבישים מהירים בישראל היא 110 קמ"ש; למעשה מהירות זאת אינה מותרת, שכן שלטי מהירות מיוחדת מוצבים בכל הכבישים המהירים ומגבילים את המהירות ל־100 או 90 קמ"ש. כביש אחד הינו יוצא דופן - כביש 6 - בו המהירות המותרת היא אכן 110 קמ"ש.
ועדה שהוקמה בשנת 2005 לצורך בחינה מחודשת של מהירויות הנסיעה בישראל בראשות הפרופ' משה ליבנה, המליצה להסיר את ההגבלה של 100 קמ"ש בדרכים מהירות ולהתיר את מהירות הנסיעה המרבית המותרת על פי חוק - 110 קמ"ש. להמלצה זו תומכים ומתנגדים רבים.
[עריכה] כבישים מהירים בישראל
- כביש 1 (תל אביב-ירושלים) – ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף שער הגיא
- כביש 2 ("כביש החוף") – מצפון למחלף אולגה (חשוב לציין שכביש זה אינו דרך מהירה רשמית ואינו משולט בתמרור ב-54)
- כביש 4 (כביש תל אביב-אשדוד) – ממחלף חולון מזרח עד אשדוד
- כביש 5 - ידוע גם כ"כביש חוצה שומרון", למרות ששם זה מתייחס לקטע הכביש שאינו כביש מהיר, ובחלקו המזרחי ממוספר ככביש 505. ממחלף גלילות עד הקו הירוק.
- כביש 6 ("כביש חוצה ישראל") – כולו
- כביש 7 - כולו
- כביש 20 ("נתיבי איילון") - ממחלף חולות עד מחלף משה דיין, וממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף הרצליה צפון.
- כביש 22 (חיפה-קריות) - בחלקו
[עריכה] תמרורים ייחודיים או אופייניים לכביש מהיר
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: כביש מהיר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כביש מהיר |