טראפיסטים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טראפיסטים או "הנזירים השתקנים" הם פלג של מסדר הנזירים הציסטרציאנים של הכנסייה הקתולית המקיים את תקנון הנזירים של בנדיקטוס (Regula Benedictina). באופן פורמלי נקרא המסדר "המסדר הציסטרציאני של ההקפדה המחמירה" (Cistercian Order of the Strict Observance), ויש בו כיום (2006) 102 מנזרי גברים ו־71 מנזרי נשים.
המסדר החל בשנת 1662 ברפורמה דתית שחולל ארמאנד-ז'אן לה בוטלייה דה רנסי, אב המנזר נוטר־דאם דה לה טראפ שבנורמנדי, צרפת. מטרתו של דה רנסי הייתה להחזיר את הנזירות לחיי קדושה, לאחר שלדעתו נפגמו חיים אלה במהלך השנים, ולשם כך לנקוט באמצעים שיישמרו חיים אלה. חוקת המסדר התקבלה שנתיים אחר־כך. ב־1689 נוסד גם מסדר של נזירות טראפיסטיות. במאה ה־19 החלו לקרוא לחברי המסדר "טראפיסטים" על שם המנזר שבו נקבעה חוקתם.
הטראפיסטים דוגלים בחיי פשטות, ורואים בדיבור בעלמא מקור לבזבוז זמן הגורם למחשבות כפירה, לכן הם נמנעים מדיבור חולין ככל האפשר אך אינם נודרים נדר שתיקה. שגרת יומם מורכבת מתפילה - הם נוהגים להתפלל בכל יום שבע תפילות ומיסה, מהגות – לימוד אישי בחדר העיון המתנהל בשתיקה, ומעבודה - חקלאות ומלאכה. לנזירים אין רכוש, והם מתנזרים מאכילת בשר (למעט בזמן מחלה), וביצים ודגים עולים על שולחנם רק מדי פעם. לבושם הוא בדרך כלל בגד דמוי שמלה חומה מבד גס הנקשר בחבל במותניים. בשל אורח־חיים סגפני זה עובר כל מועמד תקופת ניסיון של שש שנים, ורק כחמישית מבין המועמדים מחזיק מעמד עד הסוף.
בישראל קיים מנזר של נזירים טראפיסטים בלטרון. מבנה המנזר נבנה ב־1926, נהרס ברעידת אדמה שלוש שנים לאחר מכן ונבנה מחדש. הנזירים במנזר מוצאים פרנסתם בעיקר מגידול גפנים ליין, ובמקום יקב המפיק כרבע מיליון בקבוקים בשנה. בבלגיה עוסקים נזירים טראפיסטים רבים בהפקת בירה, הזוכה לביקוש רב. הפקת המשקאות החריפים נעשית למרות שאחד מעקרונות הטראפיסטים הוא הימנעות משתיית משקאות חריפים.
