נזירים ציסטרסיאניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

נזירים ציסטרסיאניים (לטינית:Cistercenses), נקראו גם נזירים לבנים. שמו של מסדר נזירים קתולי, שפעל באירופה מימי הביניים. שרידיו נשתמרו גם בימינו, ואף בישראל פועל מנזר הטראפיסטים בלטרון. חיי הנזירים התאפיינו בעבודת כפיים מאומצת בעיקר בחקלאות, כמו גם עיסוקים במתכות. היו בין הראשונים שהביאו לאירופה טכנולוגיית תנורי רם להפקת פלדה.

[עריכה] היסטוריה

בשנת 1098 הנזיר רוברט ממולזם, שחי במנזר בנדיקטיני, ואחר-כך נהיה לאב מנזר, חש אי שביעות רצון מדרכו של המסדר. הוא החליט לעבור לסיטו (Cîteaux) אשר בבורגונדי ליד דיז'ון ביחד עם 20 מנזיריו. יחד עם הדוכס אוטו מבורגונדי הם בנו מנזר, שנקרא המנזר החדש (Novum Monasterium). החיים במנזר התנהלו לפי דרישותיו המחמירות של בנדיקטוס הקדוש. שנה לאחר מכן רוברט נקרא על ידי האפיפיור לשוב למולזם, ואת מקומו ירש אלבריק הקדוש עד 1109. אחריו כראש המסדר כיהן סטיבן הרדינג האנגלי עד 1134. לאחר שהמייסד עזב היה נראה שדרכו של המסדר החדש תדעך, אך פתאום הצטרפו נזירים חדשים ב-1112, שהיו מוכנים לפעול גדולות בשרות המסדר. ראש המצטרפים היה ברנרד מקלרבו ואיתו 30 נזירים. מאז הצטרפותם המסדר השפיע השפעה מכרעת אף על כל הכנסייה הקתולית. במותו של סטיבן היו כבר 30 מסדרים, ועת מותו של ברנרד ב-1154 כבר 280. ברנרד זכה לראות אחד מחניכיו נבחר לאפיפיור בשם יוג'ניוס ה-3. לאחר שמספר המנזרים הגיע לארבעה בשנת 1119: קררבו (מ-1113), לפרטה (מ-1115), פונטיניי (מ-1114) ומורימון (מ-1115) האפיפיור אינוקנטיוס ה-3 פרסם את Charta libertatis (תקנון המסדר), לפיו נקבע שבראש המסדר יעמוד אב, שיהיה אמור במשך השנה לבקר בארבעת המנזרים של המסדר ומושבו יהיה בסיטו, כמו כן פעם בשנה תערך ועידה שנתית של אבות המנזרים בסיטו. בוועידה חייבים להששתף ראשי המנזרים הקרובים, והרחוקים לעתים נדירות יותר. בשנת 1200 היו למסדר כבר 2000 מנזרים. במאה ה-12 התחילה דעיכה מסוימת של המסדר מסיבת מחלוקות פנימיות. ב-1615 במסדר הוקמו שתי סיעות: האחת דרשה קיום כל המצוות ללא סטיה לפי בנדיקטוס והשנייה תמכה ברפורמות מסוימות. בתקופה זאת המסדר היה בשיא הפריחה בכל הארצות הקתוליות: צרפת (פלינטינים וטראפיסטים), ספרד (קלטרבה, אלקנטרהמונטזה, אלפמה), איטליה ואוסטריה, והיה למסדר העשיר ביותר. ב1790 בעקבות המהפכה הצרפתית הצרפתים סגרו את רוב המנזרים. הקיסר יוזף השני סגר מנזרים רבים באוסטריה ב1781.

בתוך המנזרים הנזירים לובשים חלוק לבן ובחוץ חלוק אפור ולכן ידועים גם בשם "הנזירים האפורים".

[עריכה] חיי הנזירים

הנזירים הקפידו על חיים לפי יישום ישיר של דברי בנדיקטוס במחלוקתו עם פטר הזקן. הנזירים היו חייבים לעסוק בעבודות חקלאיות שונות. הודות להם הומצאו חידושים רבים, שתרמו למדע בן זמנם.