התנועה הקיבוצית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת. בשנת 1999 הוקמה מסגרת ארגונית בשם זה, כתולדת איחוד של התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר.
תוכן עניינים |
[עריכה] התק"ם
התק"ם (ראשי תיבות: התנועה הקבוצית המאוחדת) הוא ארגון ארצישראלי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1981. הארגון קשור מבחינה רעיונית וארגונית במפלגת העבודה הישראלית.
תנועת התק"ם נוסדה מאיחוד של שני גופים קיבוציים:
- הקיבוץ המאוחד
- איחוד הקבוצות והקיבוצים
[עריכה] הקיבוץ המאוחד
הקיבוץ המאוחד הוא ארגון ארצישראלי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 מצירוף של כמה קיבוצים, כאשר גרעין המייסדים, בראשות יצחק טבנקין בא מקיבוץ עין חרוד. האידאולוגיה של תנועת הקיבוץ המאוחד הייתה של הקיבוץ הגדול, או "הקבוצה הגדולה" (בניגוד לקיבוצי חבר הקבוצות שהעדיפו קיבוץ קטן ואינטימי, לפי המודל של דגניה, שנקרא קבוצה).
הקיבוץ המאוחד עבר כמה וכמה גילגולים מבחינה ארגונית. בראשיתו, היה בעל זיקה היסטורית למפלגת אחדות העבודה. עם הקמת מפא"י כאיחוד של אחדות העבודה והפועל הצעיר, נשמרה הזיקה למפלגה המאוחדת מפא"י. עם התפלגות סיעה ב' (התנועה לאחדות העבודה) ממפא"י, נשארו חברי שני הפלגים במסגרת הקיבוץ המאוחד, אם כי כאן, בניגוד למצב בכלל היישוב, נתמך הפלג של אחדות העבודה בראשות טבנקין על ידי רוב חברי הקיבוץ המאוחד (כאשר מיעוט גדול שמר נאמנות למפא"י).
האיחוד שבין התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון לבין מפלגת השומר הצעיר ( במסגרת המפלגה המאוחדת מפ"ם) סימן הקצנה אנטי-מערבית ופרו-סובייטית של פלג הרוב בקיבוץ המאוחד והביא להחרפת היחסים בין הפלגים בתנועה. המחלוקת הגיעה לשיאה בראשית שנות החמישים והביאה למשבר המלווה בעימותים קשים בתנועת הקיבוץ המאוחד. משבר זה מכונה גם בשם הפילוג בקיבוץ המאוחד. המיעוט של תומכי מפא"י (שמנה קרוב למחצית מחברי הקיבוץ המאוחד ואף היווה רוב בקיבוצים רבים) לא הסכים לזיקה האידאולוגית והפרקטית לברית המועצות הקומוניסטית, אידאולוגיה בה החזיקה מפ"ם. במיוחד הפריע לחיים המשותפים החינוך הקומוניסטי והסטליניסטי (גם בגיל רך) אותו הנהיג הרוב. כך, התפלגו קיבוצים לשניים, כאשר הם מחלקים ביניהם את הנכסים, ובקיבוצים אחרים פרשה קבוצת המיעוט והצטרפה לקיבוץ אחר מאותו זרם. באופן זה, הרוב המכריע של אותם חברים שלא היו מזוהים עם מפ"ם פרש מן הקיבוץ המאוחד. הקיבוצים שפרשו הקימו באופן זמני מסגרת בשם איחוד הקיבוצים. כעבור מספר חודשים התאחדו עם חבר הקבוצות והקימו את התנועה הקיבוצית הנפרדת: "איחוד הקבוצות והקיבוצים".
לאחר מכן בשנת 1954, עם התפלגות אחדות העבודה - פועלי ציון ממפ"ם נסוג גם הקיבוץ המאוחד בהנהגת טבנקין מעמדותיו הסטליניסטיות, אך רק כשלושים שנה לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד, בשנת 1981, שב "הקיבוץ המאוחד" והתאחד עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים", לתנועה קיבוצית אחת, התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ). עם זאת, הקיבוצים שהתפלגו ב-1951 לא התאחדו מחדש.
[עריכה] איחוד הקבוצות והקיבוצים
איחוד הקבוצות והקיבוצים הוא ארגון ארצי של קבוצות וקיבוצים, והוא הגוף הקיבוצי השני שממנו מורכב התק"ם. הארגון נוסד בשנת 1951 מאיחוד "חבר הקבוצות" ו"איחוד הקיבוצים", שכללו את פורשי "הקיבוץ המאוחד" על רקע אידאולוגי.
"איחוד הקבוצות והקיבוצים" היה קשור באופן בלתי פורמלי למפא"י ולמפלגת העבודה. בשנת 1981 הוא התאחד עם הקיבוץ המאוחד, ושניהם יצרו את התק"ם : "התנועה הקיבוצית המאוחדת".
[עריכה] הקיבוץ הארצי
-
ערך מורחב – הקיבוץ הארצי
הקיבוץ הארצי הוא תנועה התיישבותית קיבוצית, מיסודה של תנועת השומר הצעיר.
[עריכה] איחוד התנועות הקיבוציות
בשנת 1999, לאחר דיונים סוערים, ולאחר שבמהלך השנים הופחתו ההבדלים בין התנועות, הוחלט בשני המוסדות, על איחוד בין מוסדות התק"ם, לבין מוסדות הקיבוץ הארצי של תנועת השומר הצעיר.
לעומת זאת, תנועת הקיבוץ הדתי, שהיא תנועת ההתיישבות הקיבוצית של הציונות הדתית, בחרה להישאר כתת ארגון נפרד, אך בעל זיקה וקשר קרוב לתנועה הקיבוצית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הקיבוצים
- התנועה הקיבוצית לקסיקון הקיבוץ
התנועות המיישבות בישראל |
---|
תנועת המושבים · הפועל המזרחי · הקיבוץ הארצי השומר הצעיר · הקיבוץ הדתי · העובד הציוני · פועלי אגודת ישראל · חרות בית"ר · האיחוד החקלאי · אמנה · משקי העובד הלאומי · המרכז החקלאי · התנועה הקיבוצית המאוחדת |