איחוד הקיבוצים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איחוד הקיבוצים היא תנועה קיבוצית שנוסדה בשנת 1951.
בראשית שנות החמישים, עבר משבר קשה על תנועת הקיבוץ המאוחד, על רקע מחלוקת קשה בדבר הזיקה - האידאולוגית והפרקטית לברית המועצות הקומוניסטית. קבוצת המיעוט שכללה את תומכי מפא"י פרשה מהקיבוץ המאוחד ובמהלך כנס בנצר סירני הקיבוצים חברי הקבוצה הקימו מסגרת בשם "איחוד הקיבוצים". מספר חודשים מאוחר יותר התאחד איחוד הקיבוצים עם חבר הקבוצות, ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים".
המשבר, שהתרחש ברוב קיבוצי הקיבוץ המאוחד, לווה בעימותים קשים, עד כדי פילוג, כאשר קיבוצים נחלקו לשניים, וחברויות ואף משפחות התפרקו.
במהלך התקופה הקצרה בה היה איחוד הקיבוצים ישות עצמאית, ניסו חבריו להקים תנועת נוער (נוער האיחוד), עיתון, להרחיב סמינר (בית ברל) למרכז רעיוני ועוד.