הקטקומבות של פריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקטקומבות של פריז (בצרפתית: Les catacombes de Paris) הן אתר קבורה מפורסם שנפרש כרשת מחילות וחדרים תת-קרקעיים בפריז, בירת צרפת. הקטקומבות נמצאות באזור ששימש כמחצבת אבן סיד בתקופת האימפריה הרומית, והומר לאתר קבורה המוני בסוף המאה ה-18. אורך המחילות הפתוחות לציבור הוא 1.7 ק"מ בערך. הן מצויות כעשרים מטרים מתחת לפני האדמה, וניתן להיכנס לתוכן מכיכר דנפר-רושרו (place Denfert-Rochereau). מסלול הביקור התיירותי עובר תחת אזור הרובע הארבעה-עשר של העיר בלבד, אולם מחילות דומות נמצאות גם מתחת למרבית הרבעים שבגדה השמאלית; הרבעים החמישי, השישי, השנים עשר, השלושה עשר, הארבעה עשר, החמישה עשר והשישה עשר של העיר (פריז מחולקת לעשרים רבעים).

ניתן להגיע לכניסה לקטקומבות של פריז דרך תחנת הרכבת התחתית של פריז דנפר-רושרו.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 הקטקומבות כיום: ביקורים לא מאושרים 3 הקטקומבות בתרבות הפופולרית 3.1 ספרים 3.2 קולנוע וטלוויזיה 3.3 משחקי מחשב ווידאו 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

בשנת 1786, כדי להתמודד עם מצב התברואה המדורדר של בתי הקברות של פריז, התקבלה החלטה להעתיק ממקומן את העצמות מקברי האחים ולהעבירן אל מחילות המחצבה התת-קרקעית הנטושה שבעיר. ההעברה בוצעה תחת פיקוחם של לואי טירו דה קרוסן (Louis Thiroux de Crosne), מפקד משטרת פריז, ושארל אקסל גיומו (Charles Axel Guillaumot), המפקח הכללי של המחצבות. באותו הזמן, סבל אזור לה האל, שנמצא בטבורה של העיר, ממחלות שנגרמו בשל קבורה לא נאותה וקברי המונים בחצרות כנסיות, בראשם בית-הקברות של סנט-אינוסן (Saints Innocents). הוחלט להעביר בחשאי את עצמות המתים ולמקמן מחדש במחצבות הנטושות.

ההערכה היא כי עצמותיהם של כשישה מיליון איש הועברו למחילות (ossuaires) העיר, ושם הן מצויות עד היום. ביניהם ניתן למנות בעיקר את גדולי המהפכה הצרפתית. את העברת העצמות ניהל שארל אקסל גיומו, בעוד שמחליפו, לואי-אטיין הריקר דה טורי (Louis-ÉtienneHéricart de Thury), טיפל בשנת 1810 בסידור הקטקומבות ושיווה להן את מראן העכשווי.

שלדים מבית-הקברות של סן-ניקולא-דה-שאן (Saint-Nicolas-des-Champs) היו מהראשונים לעבור. גופות המתים ממהומות פלאס דה גרב, אוטל דה בריין ורחוב מסלה (rue Meslee) הונחו בקטקומבות ב-28 וב-29 באוגוסט 1788.

קירות הקטקומבות מכוסים ציורי-קיר החל מהמאה ה-18 ואילך. ויקטור הוגו השתמש בהיכרותו את מערכת תעלות פריז בכתיבת הרומן "עלובי החיים". בשנת 1871 הרגו חברי הקומונה הפריזאית קבוצת מונרכיסטים באחד מחדרי הקטקומבות. במהלך מלחמת העולם השנייה השתמשו חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית במערכת התעלות של הקטקובות. באותה תקופה הקימו החיילים הגרמנים בונקר תת-קרקעי בקטקומבות שתחת בית-הספר התיכון מונטן, בית-ספר ברובע השישי של פריז (המסלול התיירותי בקטקומבות אינו עובר בבונקר זה, וניתן לראותו רק ב"ביקור לא רשמי"; ראו למטה).

התעלות והחדרים התת-קרקעיים מציבים מזה זמן בעיה בטיחותית לבנייה בפריז. מחצבות מתמוטטות לעתים, ויוצרות לא פעם חורים בקרקע כתוצאה מכך, ופוגעות במבנים שמעליהן. כדי למנוע זאת כונן על ידי הממשלה "הפיקוח הכללי על המחצבות" (Inspection générale des Carrières-IGC), בשנת 1777, כדי לפקח על המחצבות ולאסור חפירת חדשות. ה-IGC חפרו, עם זאת, מנהרות תצפית כדי לספק לעצמם גישה נוחה למחצבות, כדי שיוכלו לתקן ולמפות ביתר יעילות את המחצבות היציבות, ולפקח עליהן.

עבודות הפיקוח והייצוב נמשכות עד היום. בשל מספרן הרב של המחצבות, תעלות הרכבת התחתית, תעלות הרכבת ותעלות הביוב שנחפרו מתחת לפריז, כמו גם סוג האבן הרכה שבה חצבו, ננקטת זהירות מיוחדת כשמתבצעת בנייה חדשה או כאשר חופרים מנהרות חדשות (ובכל זאת נוצרו בעיות שונות בעת חפירת מנהרת המטרו מספר 14).

[עריכה] הקטקומבות כיום: ביקורים לא מאושרים

הכניסה לקטקומבות מוגבלת, ומקטע הקטקומבות הפתוח לציבור הוא רק חלק קטן מרשת נרחבת של מחילות תת-קרקעיות, שנפרשת על-פני למעלה מ-300 קילומטר. עם זאת, ישנה אופנה (בעיקר מאז שנות השמונים של המאה ה-20) של כניסות מחתרתיות וסודיות לתעלות שתחת פריז, וביקור באזורים האסורים. מערכת התעלות מורכבת, ולמרות שבכמה תעלות ישנם שלטים המציינים את שם הרחוב שמעליהן, עדיין קל מאוד ללכת לאיבוד: כמה מקטעים הם נמוכים או צרים במיוחד, ואחרים מוצפים חלקית. בנוסף, ישנם חוטי טלפון וצנרת ישנים, ועוד מיני הפרעות שיכולים לעכב את הצעידה, ולעתים נדירות מתרחשות התמוטטויות. בשל הסכנות הפוטנציאליות, הכניסה לקטקובות ללא ליווי של נציג רשמי היא בלתי חוקית מאז ה-2 בנובמבר 1955; כיום מוטל קנס בן 60 אירו על מי שנתפס במחילות על ידי הקטפליק (בצרפתית: cataflics – מורכב מהמילים "קטקומבות" ו"פליק" - כינוי עממי לשוטרים) – משטרה מיוחדת שמסיירת בקטקומבות.

עם זאת, כניסות סודיות נמצאות ברחבי פריז וגם כיום ניתן להיכנס לקטקומבות דרך תעלות הביוב, המטרו ופירים שונים בעיר. כמה מבקרים לא רשמיים מחזיקים במפתחות לכניסות רשמיות מסוימות. במקרים נדירים משתמשים בכניסות אלו כדי להיכנס לקטקומבות באופן בלתי חוקי – למשל, כדי לערוך פגישות חשאיות, לקיים מסיבות מיוחדות, או פשוט לסייר בעיר. אלו שמכירים את הכניסות הסודיות ואת האולמות התת-קרקעיים, ואלו שמגלים חיבה לסיורים בקטקומבות, מכונים קטפיל (בצרפתית: cataphiles, אוהבי קטקומבות). עם השנים יצרה קהילת הקטפילים מעין עולם מקביל, עם חוקים, הרגלים ועימותים משלו.

הקטפילים הטהרנים, המאוהבים במחצבות, באווירה שבהן ובהיסטוריה שלהן, משתדלים להגן על המקום ולמנוע את השחתתו על ידי סימנים וחתימות כגון גרפיטי או חריטות שהורסים את הקירות. חלקם מוחקים ומשייפים סימנים שהושארו פה ושם במשך השנים. על פי הקוד הקטפילי אין לזרוק או להשאיר זבל מאחור, ולעולם אין להשאיר כניסות, כגון פתחי פירים, פתוחים, שכן הדבר עלול להוות סיכון לציבור ולהוביל את הרשויות לחתום את הפתח.

קהילות אחרות מבקשות להותיר את סימנן בדרכים שונות (חריטות, ונדליזם). הרצון לעבור על החוק אופייני לקהילות אלו (ביניהן קבוצות מהקהילה הגותית), אך הוא מאפיין כללי של הקטפילים.

בחודש ספטמבר 2004 גילתה המשטרה הצרפתית קולנוע תת-קרקעי שהופעל בידי קבוצת אמנים צרפתית שניסתה להפיץ את רעיונותיה במקומות תת-קרקעיים.

[עריכה] הקטקומבות בתרבות הפופולרית

[עריכה] ספרים

• בספרו של אומברטו אקו, המטוטלת של פוקו, הקטקומבות של פריז הן מקום משכנו של הגוויל של מסדר טמפלרים.
• סצנות רבות מהרומן הסייבר-פאנקי "Bad Voltage" מאת ג'ונתן ליטל מתרחשות בקטקומבות. המחבר חשוד כקטפיל.
• ברומן מאת ברברה המבלי (Barbara Hambly), "Those Who Hunt the Night", שעלילתו מתרחשת בשנת 1907, יורדים לתוך הקטקומבות שניים החוקרים את הירצחם של ערפדים לונדוניים. הם מוצאים שם את האח אנטוני, כומר בן 600 שנה שהפך לערפד, וחי בין עצמות המתים. אנטוני מאמין שאם יעזור למתים לאסוף יחד את עצמותיהם עם הכרזת החצוצרות על בוא יום הדין, ייפדו חטאיו.
• ברומן מאת רוביסון וולס (Robison Wells), "The Counterfeit", הקטקומבות הן מקום המפגש הפיקטיבי של ה"אילומינטי". שלושה קטפילים מנחים את הדמויות הראשיות, אריק ורבקה, דרך תעלות הקטקומבות.
• בסיפור הקצר "חבית האמונטילדו" ("The Cask of Amontillado") מאת אדגר אלן פו (1846), מתוארת מערת קבורה כ"מערך מסודר של עצמות, הנערמות בקבר עד מעל הראש, בסגנון של הקטקומבות הגדולות בפריז".
• מקס ברוקס (Max Brooks), בספרו "מלחמת-העולם Z", המתאר מגפת זומבים משוערת, מתייחס לקטקומבות, שהניצולים משתמשים בהן ומאריכים אותן.
• ברומן של טס גריטסן (Tess Gerritsen), "Body Double", אחת הדמויות הראשיות הולכת לאיבוד בקטקומבות של פריז בתחילת הספר.
• בספר "ראיון עם ערפד", ערפדים מתגוררים בקטקומבות של פריז.

[עריכה] קולנוע וטלוויזיה

• סרט הקאלט הקלאסי "Les Gaspards", המוכר באנגלית כ-"The Holes", צולם ומתרחש סביב הקטקומבות. הוא נוצר בשנת 1974, ומופיע בו ז'ראר דפרדייה הצעיר.
• סרט שעומד לצאת לאקרנים בשם "Catacombs" מתרחש בקטקומבות של פריז, למרות שלא ניתנה רשות לצלמו שם.
• קליפ של להקת הרוק "Velvet Revolver" צולם בתפאורה הוליוודית שמחקה את אווירת הקטקומבות הפריזאיות.
• בגרסת אולפני דיסני לספר הגיבן מנוטרדאם, קפטן פאובוס וקוזימו משתמשים בקטקומבות בחפשם אחר חצר הקסמים. (?)

[עריכה] משחקי מחשב ווידאו

• במשחק המחשב "Broken Sword: The Shadow of the Templars", על השחקן להיכנס לקטקומבות של פריז דרך פיר כדי למצוא רמז שמוביל אל השלב הבא במשחק.
• במשחק "Deus Ex", שמתרחש בשנת 2052, על השחקן לחצות מקטע מהקטקומבות כדי להגיע לחלק אחר של העיר. הקטקומבות בעולם שבמשחק הן ביתה של קבוצת מהפכנים צרפתיים חשאית בשם סילואט, שממוקמים בבונקר גרמני מתקופת מלחמת העולם השנייה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקטקומבות של פריז

• Explographies.com : Catacombs of Paris - קרטוגרפיה, מפות ותוכניות של הקטקומבות ושל המחצבות התת-קרקעיות
• Underground Paris — טיול וירטואלי בקטקומבות עם תצלומים
• היסטוריה ומידע על ביקורים לא רשמיים
• Urban-Resources
• La Mexicaine De Perforation
• Urbanadventure — מקור מידע על הקטקומבות, הכולל תמונות, קטעי וידאו ומפות

עיינו גם בפורטל:
	פורטל פריז

• Zone Tour — מידע על הקטקומבות
• Cyber Kata — רשימת קישורים לאתרים על טיולים בעיר
• Comperes Exploration — Pics and reports of a french ubran exploration team.
• Catacombs of Paris — מידע שמיש, קישורים, תאורים
• "טיול בעולם האפל שתחת עיר האורות", מאת מורי בטל
• http://www.paris.fr/portail/Culture/Portal.lut?page_id=6468&document_type_id=5&document_id=19970&portlet_id=14628 Official website, opening hours, entrance fees]
• www.Guerillaphotography.co.uk - Urban exploration site with a tour of the catacombs and a write-up
• The Parisian Underworld התרשמויותיו של סטודנט אמריקאי מהקטקומבות