היפופוטם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 עדר היפופוטמים במים |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | בהמותיים |
| סוג: | בהמות |
| מין: | בהמות מצוי |
| שם מדעי | |
 Hippopotamus amphibius((1758) .L) |
|
| תחום תפוצה | |
 תפוצת ההיפופוטם כיום (ירוק) ובעבר (אדום) |
|
- ערך זה עוסק בבעל חיים. אם התכוונתם לתוכנית רדיו, ראו היפופוטם (תוכנית רדיו).
היפופוטם מצוי (שם מדעי: Hippopotamus amphibius) או בשמו התקני בעברית: בְּהֵמוֹת הוא יונק אפריקני אוכל-צמחים, אחד מתוך שני המינים החיים במשפחת הבהמותיים (לצד ההיפו הגמדי). זהו בעל חיים מימי למחצה, החי בנהרות ובאגמים באפריקה שמדרום לסהרה, לרוב בקבוצות גדולות המונות עד 40 פרטים. במהלך היום הוא נוהג לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ; הרבייה וההמלטה עצמה מתרחשות במים, כאשר הזכרים הטריטוריאלים משתלטים על רצועת נהר. בשעות בין הערביים הם מגיחים מן המים על מנת ללחך עשב. בניגוד לאופי פעילותם המימית, פעילותם היבשתית מתאפיינת בסוליטריות (התבודדות) ובסבלנות כלפי היפופוטמים אחרים (הם אינם מחזיקים בטריטוריות על היבשה).
על אף הדמיון החיצוני השורר בינם לבין החזירים ולבין מכפילי פרסה אחרים, היצורים החיים הקרובים ביותר להיפופוטמים הם דווקא הלווייתנאים, כלומר הלווייתנים, הדולפינים והפוקנות. אביהן המשותף של שתי הקבוצות התפצל מסדרת מכפילי הפרסה לפני כ-60 מיליוני שנים. המאובנים הקדומים ביותר של היפופוטמים התגלו באפריקה, והם שייכים ליצור Kenyapotamus שחי לפני כ-16 מיליוני שנים.
קל לזהות את ההיפופוטם בשל גופו הגדול דמוי החבית, פיו העצום ושיניו הגדולות, גופו חסר-השיער ורגליו הקצרות והשמנות. הוא דומה בגודלו לקרנף רחב השפה; רק הפילים גדולים ממנו באופן עקבי. למרות מראהו המגושם, ההיפופוטם מסוגל להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בריצה למרחקים קצרים הוא מסוגל להגיע למהירות של 50 קילומטרים בשעה, מהר יותר מאצן אולימפי. ההיפופוטם הוא מבעלי החיים המסוכנים והאגרסיביים ביותר, והם נחשבים למסוכנים ביותר באפריקה. מספרם מוערך בכ-125,000 עד 150,000 שחיים באפריקה שמדרום לסהרה. האוכלוסיות הגדולות ביותר חיות בזמביה (כ-40,000 פרטים) ובטנזניה (20,000 - 30,000) [1]. הם נמצאים באיום מתמיד בשל אובדן בתי גידול ומצד ציידים שהורגים אותם באופן בלתי חוקי לשם השגת בשרם, עורם וניביהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מראה חיצוני ומבנה גוף
צבע ההיפופוטם הוא חום אדמדם ואפור. גופו גדול, מגושם וכבד ודמוי חבית. עור הגוף עבה מאוד ועוביו כחמישה ס"מ, ומתחתיו ישנה שכבת שומן עבה המקלה את תנועתו במים. ראשו של ההיפופוטם גדול ובחלקו העליון עיניים קטנות, אוזניים קטנות ונחיריים המוקפים בזיפים דלילים קצרים. העיניים, האוזניים והנחיריים מצוידים במכסים, הנסגרים בעת צלילתו במים. הודות למיקום ולמבנה העיניים, האוזניים והנחיריים המצויים במישור אחד, די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שההיפופוטם יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו וכן לנשום. חושי הראייה, השמיעה והריח שלו מפותחים מאוד.
ההיפופוטמים הם מהגדולים שביונקים החיים בעולמנו, ואף נחשבים לחלק מהמגה פאונה (Megafauna). בשונה מהיונקים האפריקנים הגדולים, ההיפופוטמים הם היחידים שמותאמים לאורח חיים מימי למחצה ושחיים באגמי מים מתוקים ובנהרות [2]. גודלם הרב מקשה על מדידת משקלם של פרטים החיים בטבע. לפי הערכות, משקלם הממוצע של זכרים בוגרים נע בין 1,500 ל-1,800 קילוגרמים. הנקבות קטנות יותר: משקלן מגיע רק ל-1,300 עד 1,500 ק"ג [2]. הזכרים ממשיכים לגדול במשך כל חייהם, בעוד שהנקבות מגיעות למשקל מקסימלי בסביבות גיל 25 [3]. במסגרת תוכנית בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נעשה ניסיון למדוד את חוזק נשיכתה של נקבת היפופוטם, ונמצא שזה מגיע ליותר מ-800 קילוגרם כוח [4].
אורכם הממוצע הוא שלושה מטרים וחצי, וגובהם בכתף - כמטר ומחצית. הם דומים בגודלם לקרנפים רחבי השפה, ויחד הם נמצאים במקום השני בעולם בעלי החיים היבשתיים (שניים רק לפילים). בניגוד לבעלי חיים רבים, המקום הגבוה בגופו הוא דווקא חלק הגב האחורי ולא אזור הכתפיים והראש. רגליו קצרות, ולכן הוא אינו מסוגל לטפס, ואף לא לחלוף מעבר לסלעים בגודל בינוני. למרות מראם המגושם, הם עשויים לרוץ מהר יותר מהאדם: מהירותם עשויה להגיע עד ל-30 עד 40 קמ"ש למשך מאות מטרים בודדות [2]. ההיפופוטם חי בממוצע בין 40 ל-50 שנים [2]. ההיפופוטם המבוגר ביותר החי כיום בשבי הוא נקבה העונה לשם "דונה". נכון לשנת 2008 גילה הוא 56 שנים, והיא חיה בגן החיות באבנסביל שבאינדיאנה, ארצות הברית [5]. ההיפופוטם המבוגר ביותר שחי בשבי אי פעם (ותועד) היה גם הוא נקבה שענתה לשם "טנגה". היא חיה ומתה במינכן בשנת 1995 כשהייתה בת 61 שנים [6].
רגליהם קטנות באופן יחסי לגופם, וזאת בשל העובדה שבמים משקלם האפקטיבי נמוך יותר תודות לכוח הציפה שמפעילים עליהם המים. בדומה ליונקים ימיים אחרים, את גופם מכסה כמות מעטה מאוד של שיער [2]. כהגנה נוספת מפני השמש, עורם מפריש חומר מסנן-קרינה שצבעו אדום. נמצא שחומר זה מכיל שני פיגמנטים, האחד אדום והשני כתום, שבליעת האור שלהם גבוהה בתחום הקרינה העל-סגולה. פיו של ההיפופוטם ענק, ומאפשר אף לאדם גדול מידות לשבת בתוכו ברווחה לו היה מתאפשר לו. להיפופוטם ניבים גדולים שאורכם עשרות ס"מ ומשקלם כמה ק"ג. הם בעלי שורש פתוח המאפשר צמיחה מתמדת. הניבים משמשים בעיקר למאבקים עם פרטים אחרים, והוא כלל לא ניזון מטרף אלא מסתפק בכמה עשרות ק"ג של מזון צמחוני מדי יממה. ריאותיו של ההיפופוטם גדולות ומפותחות ומאפשרות שאיפת אוויר בכמות גדולה, וכך הוא מסוגל לשהות מתחת למים דקות ארוכות עד אשר נזקק לאוויר רענן מחדש.
[עריכה] תזונה
ההיפופוטם ניזון מכמויות עצומות של מזון צמחי מדי יום ביומו. משום שבמים בהם הוא שוהה כמות הצומח דלה, אין לו ברירה אלא לעזוב אותם לטובת איתור צמחים על פני היבשה, בעיקר צמחיית גדות. ברם, ההיפופוטם סובל מן החום הרב ולפיכך מבכר לצאת את המים רק עם רדת החמה ולא לפני כן. יש שירחיק קילומטרים רבים מן הבריכה בה טבל ולקראת בוקר ישוב אליה ולא יבוא אוכל אל פיו עד בוא הערב.
מערכת העיכול של ההיפופוטם אינה יעילה כל כך, ובחלק ניכר בגלליו קיים חומר שעוכל חלקית ואשר מאפשר ליצורים רבים להסתמך על הגללים כמזונם העיקרי. למעשה יוצר ההיפופוטם סביב הפרשותיו מעין מיקרו פאונה שבה מתקיימים מיני דגים ויצורי מים אחרים או עופות שונים המגיעים לנבור בגללים.
[עריכה] עדרי היפופוטם
ההיפופוטם חי בעדרים בני כ-10 פרטים, אך גם בקבוצות גדולות יותר. בקבוצה הבסיסית יש זכר המחזיק בנחלה ועמו מספר נקבות בוגרות וצאצאיהן. התקשורת בקבוצה היא קולית ותת-מימית. במרחב המימי שוכנות הנקבות בנחלת הזכר השליט. מחוץ למים הן משוטטות בשדות עם צאצאיהן. הזכר השליט מסמן את נחלתו באמצעות גלליו אותם הוא מפזר על קרקעית המים בעזרת זנבו. הוא שומר על נחלתו ועל נקבותיו בתקיפות מפני זכרים פולשים. התוקפנות מביאה לא פעם לעימותים קשים הכוללים פעירת פה בצד ניסיונות נשיכה באזור הצוואר העבה של כל אחד מהזכרים הנלחמים.
עונת הרבייה מתרחשת בחודשים אפריל-אוגוסט. החיזור, ההזדווגות, ההמלטה וההנקה מתרחשים במים. משקל הוולד כמה עשרות ק"ג. הקשר בינו לאם הדוק ביותר, גם לאחר גמילתו בגיל שמונה חודשים. הוא נלווה לאמו במשך מספר שנים. הנקבה מגדלת את צאצאה במקום מוגן ומוסתר אותו היא מכינה בטרם ההמלטה באמצעות רמיסת צמחייה בסבך קנים. הגור מסוגל לשחות בכוחות עצמו כעבור פרק זמן. בשל גודלו הרב אין להיפופוטם אויבים של ממש בטבע, אולם הגור הצעיר חשוף לאיומים של טורפים, בעיקר של תניני היאור ועל כן נושאת האם אותו על גבה במשך מספר חודשים כדי לגונן עליו עד אשר יהא גדול דיו להגן על עצמו. הנקבה עלולה להגיב בתוקפנות אדירה אם תחוש בסכנה לצאצא שלה.
[עריכה] ההיפופוטם והאדם
החקלאות בחלקים ניכרים באפריקה עודה פרימיטיבית והשקיית הגידולים בשדות אינה ממוכנת אלא תלויה בגשם ובמקורות המים, קרי אגמים ונהרות. זו גם הסיבה שתושבי מזרח אפריקה נוהגים לעבד את אדמתם ליד אותם מקווי המים בהם גם מצוי ההיפופוטם. שדות התירס ושאר הגידולים אהודים על ההיפופוטם ובמקום לחפש מקום מרעה טבעי, הרי עליו רק לשוטט בנחלתו ולמצוא מזון ככל שיוכל להכניס לקיבתו. אולם, נוהג זה של ההיפופוטם הופך אותו לאויב מר של החקלאי האפריקני; לא בשל כמות המזון הרבה שהוא אוכל אלא משום שבהולכו בשדה, רומס הוא את כל הצומח עליו חלף וממיט אסון על החקלאי האומלל. עקב כך הפך ההיפופוטם לאויבם המושבע של הכפריים באפריקה ובשל מידתו הגדולה ותכונותיו הרגזניות נעשה גם לאחד מקוטלי האדם העיקריים בעולם, ומדי שנה נהרגים אלפי בני אדם שמנסים להרחיקו ולגרשו משדותיהם ובשל זעמו ומנהגי שמירת נחלתו, ההיפופוטם אץ אל עבר הכפריים ורומס אותם כליל.
האדם צד את ההיפופוטם גם בשל הניבים הגדולים, המשמשים ליצור מוצרי נוי. גם בעורו העבה נעשה שימוש ובשרו משמש למאכל. כדי לצודו משתמשים הכפריים המקומיים בצלצלים וגם במחפורות בקרקע אליהן נופל ההיפופוטם ונלכד בהן.
[עריכה] ההיפופוטם בארץ ישראל
ההיפופוטם התקיים בתקופת המקרא בארץ ישראל ושכן בנחלי החוף ובבקעת הירדן. הוא אף מוזכר בתנ"ך (דברים לב,כד; ירמיהו יב,ד; איוב מ,טו). נראה שבעבר שרר בארץ אקלים טרופי חם ולח, אקלים שאיפשר את קיומו של הבהמות. הוא נעלם מהאזור כנראה בעיקר בשל שינויי אקלים שגרמו להתייבשות נהרות ומקווי מים מתוקים, שבהם שכן. מכיוון שנעלם לא כתוצאה מציד אלא משינויים אקלימיים, אין כוונה להשיבו לנופי הארץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: היפופוטם |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היפופוטם |
- אוכלוסיית ההיפופוטמים שהייתה הגדולה ביותר באפריקה - על סף הכחדה, באתר "הידען" (קישור חוטפני - עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- "יש מצב", על גור היפופוטם שהתייתם בצונמי ואימץ לעצמו הורה חורג בדמות צב ענק, באתר nrg.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Lewison & Oliver (2005). Hippopotamus amphibius. 2006 IUCN Red List of Threatened Species. IUCN 2006. Retrieved on 11 May 2006. Database entry includes a range map and justification for why this species is vulnerable.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Eltringham, S.K. (1999). The Hippos, Poyser Natural History Series. London: Academic Press. ISBN 085661131X.
- ^ Marshall, P.J.; Sayer, J.A. (1976). "Population ecology and response to cropping of a hippopotamus population in eastern Zambia". The Journal of Applied Ecology 13 (2).
- ^ Barr, Brady. "Undercover Hippo", Dangerous Encounters, National Geographic Channel, January 20, 2008.
- ^ "Celebrate with Donna", Evansville Courier & Press, 2007-07-12. Retrieved on 2007-07-15.
- ^ Old mother hippo dies", Agence France Press, July 12, 1995.
