דברצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבט אווירי על דברצן

דברצן (בהונגרית: Debrecen) ^[1] היא העיר השנייה בגודלה בהונגריה, אחרי בודפשט. דברצן היא המרכז האזורי של אזור המישור הצפוני הגדול ובירת מחוז היידו-ביהאר.

תוכן עניינים

1 מיקום ותשתיות תעבורה
2 היסטוריה
3 חינוך
4 ספורט
5 אתרים מפורסמים
6 ערים תאומות
7 הערות שוליים
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מיקום ותשתיות תעבורה

דברצן נמצאת במישור ההונגרי הגדול, 220 קילומטרים מזרחית לבודפשט, על יד ההורטובאג' (Hortobágy), פארק לאומי שנודע ב"פוסטה" (Puszta) ההונגרית בטבע הפראי שבו ובחקלאות המסורתית שלו.

העיר הייתה מבודדת במקצת בעקבות מחסור בדרכים נוחות ובכבישים שמחברים את העיר לבודפשט, מרכז התחבורה העיקרי של הונגריה, ובעקבות העובדה שמערכת הדרכים והכבישים של הונגריה ממתמקדת במרכז המדינה. בידוד זה עיכב את התפתחות התיירות בעיר ואת מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האזור. למרות זאת, הכבישים החדשים של הונגריה הובילו לעלייה בטיולים ובנסיעות בין בודפשט לדברצן. ב-2006 הושלמה האוטוסטרדה (Motorway M35) המחברת את דברצן לבודפשט. כמו כן בוצעו שיפורים בכביש המהיר וחידוש למסילות הברזל בחלקים מסוימים של קווי הרכבת בין בודפשט לדברצן, כחלק מתוכניתו של האיחוד האירופי לפיתוח הונגריה בין השנים 2004 - 2006. שדה התעופה של דברצן (השני בגודלו במדינה) החל לאחרונה בתהליך שדרוג כדי לקלוט ולהוציא טיסות בינלאומיות רבות יותר.

בטווח הארוך, קרבתה של דברצן לאוקראינה ולרומניה עשויה להביא להתפתחות העיר ולהפיכתה כמרכז מסחרי ותחבורתי חשוב מבחינה אזורית בינלאומית.

[עריכה] היסטוריה

לפני שהמדיארים (השבטים ההונגריים הקדומים) השתלטו על שטחי הונגריה המודרנית, חיו מספר שבטים שונים באזור העיר. העיירה החלה להתקיים בעקבות איחודם של כפרים קטנים ששכנו באזור. אזכור שלה תחת השם "דברזון" ("Debrezun") מופיע לראשונה בשנת 1235. השם הגיע כנראה ממקור סלאבי, מן הביטוי "דוברה זליים" ("dobre zliem" - קרקע טובה). על פי תאוריות אחרות, מקור השם מן השפה הטורקית.

בשנת 1361 המלך לודוויג הגדול (בהונגרית: נוג' לאיוש, Nagy Lajos) העניק לתושבי דברצן את הזכות לבחור את מועצת העיר ואת שופטה. מהלך זה הקנה הזדמנויות שונות ורבות עבור תושביה. בתחילת המאה ה-16 הייתה דברצן עיר מסחר חשובה. בין השנים 1450 - 1507, היא הייתה בשליטתה של משפחת הוניאדי.

במהלך תקופת השלטון העות'מאני באזור, עקב היותה קרובה לגבול ועקב כך שלעיר לא הייתה חומה או טירה, מצאה עצמה דברצן במצבים קשים ומגוונים, והעיר הצליחה לשמור על עצמה ועל תושביה בזכות כישוריהם הדיפלומטיים של מנהיגיה. לעתים, הגנה האימפריה העות'מאנית על העיר, ולעתים השליטים הקתולים באירופה, ואפילו לעתים בידי פרנץ השני ראקוצי, נסיך טרנסילבניה. תדירות שינוי המגינים על העיר הובילה את תושביה להיות פתוחים לדיעות שונות, וכך אימצה דברצן לעצמה את הרפורמה הפרוטסטנטית בשלב מוקדם יחסית, וזכתה לכינוי "רומא הקלוויניסטית". בשלב זה היו רוב תושבי העיר בעיקר הונגרים פרוטסטנטים.

בשנת 1693 העלה ליאופולד הראשון, שליט האימפריה הרומית הקדושה, את קרנה של העיר ואפשר לה להפוך לעיר מלכותית חופשייה. בשנת 1715 שבה הכנסייה הקתולית לדברצן, ותושבי העיר הקצו עבורה מקום להקים בעיר כנסייה, כדי שהנזירים הפיאריסטים יוכלו לבנות את קתדרלת אנה הקדושה. בזמנים ההם הייתה העיר מרכז תרבותי, מסחרי וחקלאי חשוב ביותר, ומלומדים ומשוררים רבים נרשמו ללימודים בקולג' הפרוטסטנטי של העיר (שהוא כיום אוניברסיטת דברצן).

בשנת 1849 הייתה דברצן לבירת הונגריה למשך זמן קצר, כאשר הממשלה ההונגרית המהפכנית ברחה מפשט-בודה (בודפשט של היום). באפריל 1849, נפילת משטר ההבסבורגים (שהוזנח לאחר כישלון המהפכה) הביאה את הונגריה להכריז על עצמאות, דבר שהתרחש בדברצן: לאיוש קושוט קרא את ההכרזה בכנסייה (הקלוויניסטית) הגדולה (הונגרית: Nagytemplom). דברצן גם חוותה את סיום מלחמת העצמאות של הונגריה, בקרב שבו הרוסים, בעלי בריתם של ההבסבורגים, ניצחו את הצבא ההונגרי שהיה קרוב לחלקה המערבי של העיר.

לאחר המלחמה החלה דברצן לשגשג באיטיות. בשנת 1857 הושלמה בניית קו הרכבת בין בודפשט לדברצן, והעיר הפכה במהרה להיות צומת דרכים. בתי ספר, בתי חולים, כנסיות, מפעלים וטחנות נבנו, בנקים וחברות ביטוח התמקמו בעיר. מראה העיר החל להשתפר גם הוא: מבנים חדשים וגבוהים יותר נבנו, כמו גם פארקים ווילות גדולות ומפוארות, שלא דמו למבנים שאפיינו את העיר לפני כן, וכך הפכה העיר לבעלת מראה מודרני יותר. בשנת 1884 הייתה דברצן לעיר ההונגרית הראשונה שיש בה מסילות חשמל וקרוניות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נקרעו מהונגריה שטחים רבים וחשובים בחלקה המזרחי, שהועברו לרומניה, וכך הפכה דברצן שוב לעיר הממוקמת בקרבת הגבול. היא הייתה תחת שליטת צבא רומניה למשך תקופה קצרה ב-1919. בעקבות התפתחות ענף התיירות בהונגריה, הגיעו תיירים רבים לדברצן, דבר שנתן לעיר תאוצה לשגשוג מחודש. בניינים רבים, לרבות בריכת שחייה מקורה והאצטדיון הראשון בהונגריה, נבנו בפארק המרכזי, הנוג'ארדה (Nagyerdő - "היער הגדול"), וסיפקו מתקני שעשועים ופנאי לתושבי העיר. בניית בניין האוניברסיטה הושלמה. ההורטובאג', ששטח מרעה גדול ממנו היה בבעלות העיר, הפך לאטרקציה תיירותית.

במהלך מלחמת העולם השנייה כמעט הושמדה דברצן כליל, 70% ממבניה ניזוקו, 50% מהם הושמדו לגמרי. קרב גדול, קרב דברצן, התרחש על יד העיר באוקטובר 1944. לאחר 1944 החל תהליך השיקום במדינה, ולזמן קצר הפכה דברצן שוב הפעם לבירת הונגריה. תושבי העיר החלו לבנות מחדש את עירם, בניסיון להשיב אליה את המצב שלפני המלחמה, אבל לממשלה הקומוניסטית החדשה בהונגריה היו תוכניות שונות. מוסדות העיר ונכסיה נלקחו והועברו לבעלות הציבור. מהלך זה הכריח לשנות את המסורת של העיר והביא את העיר להפסדים שונים, חצי משטחה סופח לעיירות הסביבה, והעיר הפסידה את זכויותיה על ההורטובאג'. ב-1952, שני כפרים חדשים - אבש (Ebes) ונוג'הג'ש (Nagyhegyes) - הוקמו על חלקים מן העיר, ואילו בשנת 1981 סופח לדברצן הכפר הסמוך יוז'ה (Józsa). בנייני הדירות החדשים שימשו כמקום דיור לתושבים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה. בעשורים הבאים הייתה דברצן לעיר השלישית בגודלה בהונגריה (אחרי בודפשט ומישקולץ), והפכה לעיר השנייה בגודלה בשנות ה-90, לאחר שאוכלוסיית מישקולץ הצטמצמה.

[עריכה] חינוך

לדברצן אוניברסיטה גדולה, אוניברסיטת דברצן, שמבניה העיקריים בנויים בסגנון ארכיטקטוני נאה. לאוניברסיטה מספר פקולטות והיא מתפקדת גם כמתקן מחקר חשוב באירופה.

[עריכה] ספורט

לעיר יש קבוצת כדורגל מפורסמת בהונגריה, דברצני VSC. היא אחת הקבוצות הנחשבות ביותר בהונגריה, וזכתה באליפות הליגה בעונות 2004/2005 ו-2005/2006. האצטדיון, שמכיל מעל ל-10,000 מקומות ישיבה, נמצא ברחוב אולה גאבור, בפארק העירוני (נוג'ארדה, Nagyerdő). צבעי הקבוצה הם אדום - במשחקי בית, ולבן במשחקי חוץ. העיר אירחה מספר תחרויות ספורט בינלאומיות במהלך השנים האחרונות.