גפידים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגפידים (בלטינית: Gepidae; אצל בואוולף - gifδas) היוו שבט גרמאני מזרחי שדברו ככל הנראה ניב קרוב לזה של הגותים והואנדלים. שמעם יצא בעולם במיוחד על שום ניצחונם על ההונים לאחר מות מנהיגם של האחרונים - אטילה. מדינתם הייתה ידועה כגפידיה או ממלכת הגפידים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בראשיתם, שהו הגפידים בסמוך לים הבלטי קרוב לשפך נהר הויסלה, ובמרוצת השנים הדרימו בעקבות הגותים אל עבר שטחי רומניה (דאקיה דאז) והונגריה של ימינו, במאות הרביעית והחמישית לספירת הנוצרים.
ההיסטוריון הגותי שמוצאו נחשב לגפידי, יורדנס (Jordanes), שחי באמצע המאה השישית לספירה, מזכירם לראשונה בספרו על "מוצאם ומעשיהם של הגותים" ומפרש את שמם כנובע מהמילה "גפנטה" (gepanta), קרי, "לאט, איטי" או "איטיים". עוד באמצע המאה ה-3 לערך דחף מלכם הראשון, פסטידה (Fastida), את אנשיו למלחמות וכיבושים צבאיים. במאה הרביעית הם אף זכו לניצחון על הבורגונדים אך כשלו אל מול האוסטרוגותים. משביססו הגותים את שלטונם בדאקיה, נותרו הגפידים יישובים בגבול הצפוני של ארץ זו.
בשנת 375 נאלצו יחד עם האוסטרוגותים להיכנע להונים ולהצטרף כלוחמים לצבאם. הם זכו על-ידם להערכה רבה על שום אומץ הלב שהפגינו בעיני ההונים ותחת פיקוד המלך ארדריך סייעו לאטילה בקרב נגד ברית הרומאים, הויזיגותים והפרנקים בשדות הקטלאונים - קרב Chalons בגאליה בשנת 451. באירוע זה הם ניהלו קרב מקדים קשה עם הפרנקים.
משנפטר אטילה ב453, הביסו המלך הגפידי ארדריך ובני בריתו את ההונים בקרב המפורסם על הנהר נדאו (Nedao). במרוצת השנים, שמרו הגפידים, בדומה לאוסטרוגותים, על דתם כנצרות האריאנית.
בתקופה זו נכנסו הגפידים לאזור הרי הקרפטים בדאקיה והצליחו להשיג דמי חסות שנתיים מהאימפריה הרומית השכנה. בדאקיה הם ישבו במישור המערבי, על נהרות הטיסה, קריש, מורש, בגה וטימיש. הם שלטו גם מזרחה עד לקרפטים המזרחיים והנהר אולט. ממזרח לאולט ולקרפטים הגיעו שבטים סלביים שהגיעו למרחב אחרי נסיגת ההונים.
יריביהם ההיסטוריים, האוסטרוגותים, בהנהגת תאודוריך הגדול גירשו אותם בשנת 504 אל האזור המצוי מזרחית לדנובה שבין בלגרד (אז Singidunum ) וסירמיום סרמסקה מיטרוביצה דהיום, (Sirmium). לאחר שעזבו האוסוטרוגותים את פנוניה לכיוון איטליה, התבססו הגפידים באזור שהוזכר בסרביה של היום, והקימו בו ממלכה שמרכזה היה סירמיום. שיאה של ממלכה זו היה משנת 537 ואילך, תחת שלטונו של המלך קונימונד שטבע מטבעות זהב הנשוא את דיוקנו ושתחום שיפוטו נפרש ככל הנראה עד למואסיה מדרום לדנובה ואפשר שאף עד דוברוג'ה.
ברם, לבסוף יצאה נגדם האימפריה הביזנטית בברית עם שכרתה עם הלומברדים בשנת 546. בקרב אספלד בשנת 552 נחלו הגפידים תבוסה קשה מידי הלומברדים בפיקודו של אלבוין ונכבשו סופית על ידיהם ועל ידי האוורים בשנת 567. הכרוניקות הלומברדיות מיחסות את הניצחון על הגפידים רק לעצמם ולמלכם, בעוד הכרוניקונים הביזנטיים מבליטים, כנראה בצדק את חלקם של האוורים. החאן שלהם, בייאן הראשון, הוא זה שהנחיל למעשה תבוסה על הכוח המרכזי של הגפידים ובראשם המלך קונימונד. האחרון נפל בקרב ובייאן חאן הפך את גולגלת יריבו לגביע והגישו כמתנה לבן בריתו אלבוין, מלך הלומברדים.
האגדה מספרת כי כאשר נבע במוחו של אלבוין הרעיון הפרוורטי להשקות מאותה גולגולת-גביע את אשתו החדשה, רוזמונדה, בתו השבויה של קונימונד ההרוג, היא רצחהו נפש. אחר כך שמה קץ לחייה בצוותא עם מאהבה שלה, הלמגאיס (אלמכיס).
בד בבד, המפקד הגפידי של סירמיום, אוּסדיבאד, הסגיר עצמו ומסר את המבצר לכוחות ה ביזנטיים והמפקד הביזנטי החדש, בונוס, הצליח למנוע מהחאן האוורי ומפרשיו לכובשו. יורש העצר הגפידי, רפטילה, מצא מקלט בקונסטנטינופול לצד ראש הכנסייה האריאנית של האוורים, הבישוף תראסריק.
בשנת 568 המשיכו הלומברדים את מסעותיהם לכיוון צפון איטליה וגפידים רבים הצטרפו אליהם. אך חלק אחר מהגפידים נשארו בשטחי פנוניה וסרביה של היום, תחת שלטונם של הפולשים החדשים, הלא-גרמנים, האוורים. האוורים(Eurasian Avars), עם ממוצא טורקי - מונגולי, השתלטו על דאקיה ועל פאנוניה. בשנים 599 - 601. בבלקנים רבים מהיישובים הגפידים נהרסו בידי הכוחות הביזנטיים של הקיסר מאווריקיוס, תחת פיקודם של פריסקוס, פטרוס וקומנטיולוס.
במאה השביעית עוד נעשה על ידי סופרים ביזנטיים שימוש בשם "גפידיה" על-מנת לתאר את אזור הבאנאט-אולטניה אשר בדרום-מזרח רומניה של היום. עוד תזכורת על אוכלוסייה גפידים מציינת נוכחותה לאחר נפילת הממלכה האוורית ובעת פלישת המדיארים. עם זאת, תם פרק הגפידים בהיסטוריה. כאמור לעיל, יורדנס, ההיסטוריון של הגותים, היה ככל הנראה בעל שורשים גפידיים משל עצמו.
[עריכה] מלכי הגפידים
- פסטידה בסביבות 250
- ארדריך בסביבות 454
- גונדריט
- תראפסטילה בסביבות 488
- תרסריך בסביבות 505
- מונדונוס
- גלמונד בסביבות 549
- תוריסווינת בסביבות 552
- קונימונד - 567
[עריכה] ממצאים ארכאולוגיים
נמצאו קברות ואוצרות (בחלקם הרב שדודים מזמנים קדומים) במערב טרנסילבניה ברומניה ובהונגריה מזרחה לנהר טיסה, כמו למשל האוצר משימלאול סילבניי והקברות מאפאהידה
[עריכה] מקורות
- יורדנס - תולדות הגותים.
- Jordanes: e-text
- Lászlo Makkai and András Mócsy, editors, 2001. History of Transylvania, II: István Bóna, "From Dacia to Erdöelve: Transylvania in the period of the Great Migrations (271-896)": 3."The Kingdom of the Gepids"
