מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאוגרפיה פיזית או פיזיוגרפיה: ענף גאוגרפי העוסק בגאוגרפיה כמדע כדור הארץ.
[עריכה] ענפי הגאוגרפיה הפיזית
-
- גאומורפולוגיה: ענף של הגאולוגיה העוסק בתהליכי עיצוב הנוף ("בניית" הנוף) וחוקר את התפתחות פני האדמה ושינוי הצורות על פני האדמה.
- גאוגרפיה סביבתית:
- ביוגאוגרפיה:
- מדעי האטמוספירה: ענפי גאוגרפיה פיזית העוסקים בהבנת התהליכים הכימיים והפיזיקליים הקובעים את מערכות מזג האוויר והאקלים, את השינויים החלים בהן מסיבות טבעיות ומעשה ידי האדם ואת חקר שכבות האוויר העוטפות את כדור הארץ.
- מדעי הים: (אוקיינוגרפיה) לימוד קרקעית האוקיינוס ותהליכים כימיים ופיזיקליים המתרחשים באקו-סיסטמה שבה.
- גאולוגיה ימית: אוקיינוגרפיה העוסקת בקרקעית האוקיינוס ובטקטוניקת הלוחות .
- אוקיינוגרפיה פיזיקלית: אוקיינוגרפיה העוסקת בתכונות הפיזיקליות של האוקיינוס.
- אוקיינוגרפיה כימית: אוקיינוגרפיה העוסקת בתכונות הכימיקליות של האוקיינוס.
- אוקיינוגרפיה ביולוגית: אוקיינוגרפיה העוסקת בחי ובצומח של האוקיינוס.
- אוקיינוגרפיה מטאורולוגית: אוקיינוגרפיה העוסקת ביחסי הגומלין בין האטמוספירה והאוקיינוס.
[עריכה] מונחים בגאוגרפיה פיזית
- קרקע: המרכיב המוצק של קרום גוף בעל מסה משמעותית.
- טופוגרפיה: תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר תצורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים.
- טקטוניקת הלוחות: מאפיין הקרום החיצוני של כדור הארץ, על פיו משטחי קרקע עצומים וניידים על פני נוזל מרכיבים קרום זה.
- יבשה: קרקע מוצקה החשופה לאטמוספירה.
- יבשת: שטח גדול ורציף של יבשה על פני כדור הארץ.
- אוקיינוס: גוף מים מלוחים עולמי שמחולק על ידי היבשות והארכיפלגים הגדולים.
- הארגון ההידרוגרפי הבינלאומי: הארגון הקובע את גבולות האוקיינוסים.
- פני שטח: הגבול החיצוני של כדור הארץ עם האטמוספירה והתכסית שלו.
- ים: גוף מים גדול המכיל מים מלוחים ומחובר לאוקיינוס.
- פני הים: התחום הימי החשוף לאטמוספירה.
- אגם: גוף מים חשוף שאינו מחובר לאוקיינוס.
- מעיין: גוף מים חשוף שמקור מימיו בנביעה מתוך הקרקע.
- נחל: גוף מים קטן יותר הנושא מים מתוקים ממקור יבשתי אל אגם או ים.
- נחל איתן: נחל שהזרימה בו קבועה.
- נחל אכזב: נחל שהזרימה בו עונתית.
- שפך נהר: מקום המפגש של מי הנהר עם קו הסיום שלו בים או באגם.
- דלתא: שפך נהר שצורתו משולשת ובו נערמים משקעי חול ובוץ שהנהר סחף בדרכו.
- מפרץ: אזור גאוגרפי בו הים מוקף משלושה כיוונים שלו ביבשה.
- מצר ים: מעבר ימי טבעי צר יחסית, המחבר שני גופי ים גדולים.
- מצר יבשה רצועת יבשה שמקשרת חטיבות יבשה רחבות ומפרידה בין שטחים ימיים.
- נמל טבעי: אזור המחובר לים אך מכיל מים שקטים.
- אי: פיסת יבשה הקטנה מיבשת וגדולה מסלע, מוקפת מכל צדדיה במים.
- אי בודד: (אי לא מיושב) אי קטן שאינו מיושב ולא מיועד לשום תכלית נקרא.
- אי יבשתי: אי המחובר ליבשת על ידיי מדף יבשתי.
- אי נהרתי: אי במרכז נהר הנוצר בנהרות דלתה ובנהרות גדולים.
- אי וולקני: אי הנוצר על ידי התפרצות וולקנית, כשפלטות במעבה האדמה מתחככות זו בזו.
- חצי אי: שטח יבשה המוקף משלושת צדדיו במים ומצדו האחד ליבשה.
- מדבר: (אזור צחיח) אזור קר או חם שבו יורדים פחות מ-200 מילימטר משקעים בשנה.
- מדבר בצל הגשם: מדבר שסיבתו התייבשות של מסת אוויר לחה במורד הרים.
- קו הצחיחות: הגבול בין המדבר לאקלים ערבתי.
- חולית: (דיונה) צורת נוף המאופיינת בחולות נודדים.