גאופיזיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאופיזיקה היא ענף במדעי כדור הארץ החוקר את כדור הארץ באמצעות שיטות פיזיקליות כמותיות, ובייחוד שיטות סייסמיות, אלקטרומגנטיות ורדיואקטיביות. התאוריות והשיטות של הגאופיזיקה מיושמות באופן נרחב במדע הפלנטרי.
תחום הגאופיזיקה כולל את הענפים הבאים:
- סייסמולוגיה (רעידות אדמה וגלים אלסטיים)
- שדה הכבידה של כדור הארץ וגאודזיה
- מדעי האטמוספירה, הכוללים:
- חשמל באטמוספירה והשדה המגנטי של כדור הארץ (כולל היונוספירה, חגורות ואן אלן, זרמים טלוריים ואנרגיה של גלים אלקטרומגנטיים
- מטאורולוגיה וקלימטולוגיה שבהם נחקר מזג האוויר
- פיזיקה אטמוספירית שבה נחקרים המבנה הפיזיקלי והתכונות הכימיות של אטמוספירת כדור הארץ
- גאותרמומטריה (התחממות כדור הארץ, זרימת חום, וולקנולוגיה ומעיינות חמים)
- הידרולוגיה ולעתים חקר קרחונים
- אוקיינוגרפיה פיזיקלית
- פיזיקה טקטונית
- גאודינמיקה (אפיון כמותי של פנים כדור הארץ)
- גאופיזיקה ארכאולוגית
- הנדסה גאופיזית
- פטרופיזיקה
- גאופיזיקה יישומית
- מינרלוגיה
- הנדסת גאולוגיה
[עריכה] ראו גם
- דינמיקת זורמים (תחום משנה של מכניקת הזורמים)