בית הכנסת העתיק במצדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד היחידים מתקופת בית שני ^[1] ונחשב לאחד הקדומים. הוא נחשף על ידי יגאל ידין במסגרת החפירות הארכאולוגיות שהחלו בשנת 1955. בית הכנסת נבנה בשלבים: שלבו הראשון היה מצומצם והוקם בימי הורדוס לשימוש בני ביתו וצוותו. שלבו השני נבנה בעת המרד הגדול. השלב המקורי הורחב כך שיוכל לקלוט את הציבור הגדול שהיה במצדה. הוא מהווה הרחבה של סוגר מסוגרי החומה. בית-הכנסת בנוי בחומה המערבית של מצדה, פתחו בדרום-מזרח והוא מכוון אל ירושלים.

בבית הכנסת מתקיימים היום טקסי בר מצווה. לשם כך מובא להר ספר תורה לשם קריאה בו בימי שני או חמישי או בחול המועד. יש המקיימים באתר טקסי נישואין - בדרך כלל מדובר בתושבי חו"ל.

[עריכה] שלבי הבנייה

בשלבו הראשון לא היו ממוקמים בבית הכנסת הספסלים, הצמודים לקירות. כמו כן, אין עדות לבימות - העמודים שבאמצע האולם. בשלב השני הורחב בית הכנסת על ידי צירוף אולם הכניסה לבית הכנסת. הריצפה החדשה הייתה בעלת טיח אפור-צהבהב לעומת אפור בשלב הראשון. כן הוספו עמודים ושורות.

[עריכה] שרידי בית הכנסת

הגניזה ?

על רצפת האולם נמצאו חרסים ^[2] עליהן כתובות: "מעשר כהן", "כשר לטהרת הקדש", "קדש", "לקדשא", "ט" (טבל), "ת" (תרומה) ו"חזקיהו" - צבי אילן מניח מדובר בשם של הכהן.

בחדר האחסנה נמצאו סימנים לשריפה, הסברה היא כדי שלא ייפלו חפצים קדושים לידי הרומאים.

בחדר זה נמצא גם בור לגניזה המגילות נשמרו בזכות האקלים היבש. סך הכול נמצאו במצדה שרידים של 14 מגילות מספרי התנ"ך: בראשית, ויקרא, יחזקאל ומהספרים החיצוניים: ספר בן סירא ספר היובלות וספר שירות עולות השבת - המיוחד לכת האיסיים, שגם הם נמנו על תושבי מצדה^[3]. בין השאר נמצא בו קטע מספר יחזקאל, פרק ל"ז, על "חזון העצמות היבשות".

ליד הבניין נמצאו אוסטרוקונים עם הכתובת "לטהרת הקדש". סך הכל אוסטרוקונים שנמצאו במצדה, בעברית, ארמית ויוונית ובלטינית הגיע ל-700 ^[3].

[עריכה] בית מדרש

בדרום החלק המרכזי של מצדה נתגלה באחד הבניינים חדר ארוך שהקימו הקנאים. יש בו שני ספסלים לאורך הקירות. ובמרכז החדר ספסל נוסף. צבי אילן כותב ש-"ייתכן ששנו כאן תורה או שהמקום שימש כבית תלמוד לילדים".