אירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אירית (Gaeilge na hÉireann)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	אירלנד וקהילות קטנות בקנדה וארגנטינה
אזורים שבהם השפה מדוברת:	האזורים באירלנד בהם אירית היא שפה מדוברת
סך כל הדוברים:	כ-260,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	40,000
שיטת הכתב:
דירוג:	לא בין המאה המדוברות ביותר
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית  קלטית   קלטית גוידולית    אירית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	אירלנד, צפון אירלנד, האיחוד האירופי (החל מ-1 בינואר 2007)
גוף מפקח:	פורס נא גייליגה
ראו גם: שפה • רשימת שפות

אירית או גיילית אירית (באנגלית: Irish או Irish Gaelic, באירית: Gaeilge או Gaeilge na hEireann) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. זוהי השפה הרשמית באירלנד, לצד האנגלית.

תוכן עניינים 1 רקע והיסטוריה 2 מעמדה של האירית כיום 3 מושגים איריים בשימוש יום יומי 4 כתיבה והגייה 4.1 אותיות "צרות" ואותיות "רחבות" 4.2 שינויים תחיליים 4.3 טבלת הגייה 4.4 קלו גיילאך 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע והיסטוריה

אירית שייכת לענף הגוידלי של השפות הקלטיות, ביחד עם גאלית סקוטית ומאנית. ראשיתו של ענף זה בהגירת קלטים מבריטניה לאירלנד באמצע האלף הראשון לפה"ס, הגירה שיצרה נתק לשוני בין הקלטים שבאירלנד לקלטים שבבריטניה. בחלוף הדורות הביא נתק זה להתפתחות שתי שפות שונות, המכונות ברית'ונית (בבריטאניה) ו-גוידלית (באירלנד). שתי השפות האלה המשיכו להתפתח ולהתפצל לניבים ושפות שונות. הברית'ונית התפצלה לשפות שגילגוליהן המודרניים הם הוולשית, הברטונית והקורנית. הגוידלית התפתחה לניבים שונים (ובמרוצת השנים נפלה ה-ד' משמה כתוצאה משינוי פונטי), והיגרה גם לסקוטלנד ולאי מאן, בהם הפכה לגאלית הסקוטית (Gàidhlig na hAlban - שם זה משמר זכר אורתוגראפי ל-ד' האבודה) ולגיילית מאנית (Gaelg Vannin). הגיית שמה של השפה בניבים הסקוטיים הוא "גאליק", בקמץ ולא בצירי, ועל-כן מעוברת ל-"גאלית". הדמיון בין הכתיב העברי של השם "גאלית" לבין "גאליה" (Gaul), שמה של צרפת הקלטית הקדומה (ותושביה, ה-"גאלים" - Gauls), הוא מקור לטעויות נפוצות, אולם הקשר בין שני המונחים מקרי בהחלט.

הגיילית הייתה שפת הרוב המוחלט באירלנד עד שלהי המאה ה-17, אז התפתח באירלנד תהליך מואץ של נטישת הגיילית לטובת האנגלית. בשלהי המאה ה-18 השתוו שתי השפות מבחינה דמוגראפית, ונסיגת הגיילית המשיכה בהתמדה. עם זאת, רצף טריטוריאלי של ניבים מדוברים של גיילית בכל רחבי אירלנד, ולמעשה גם עם "שלוחותיה" בסקוטלנד ובאי מאן, התקיים עד אמצע המאה התשע-עשרה, כך שעד אותו זמן ניתן להתייחס לכל ניביה של הגיילית כאל רצף ניבים של שפה אחת. לקראת סוף המאה-התשע עשרה היה הנתק בין הגיילית באירלנד לבין הגאלית שבסקוטלנד ובאי מאן עובדה מוגמרת, שביחד עם ההתעוררות הלאומית האירית, שראתה בגיילית שפה לאומית (ושינתה את שמה ל-"אירית"), הביא לכך שבמאה העשרים הוכרה כל אחת משלוש השפות כשפה נפרדת מבחינה לשונית. במאה השנים האחרונות הוסיפו שתי השפות להתרחק זו מזו, וסייע לכך במיוחד תהליך התקינה של הגיילית האירית, שהתבסס בעיקרו על הניבים הדרומיים של הגיילית באירלנד, שהיו הרחוקים ביותר מהניבים הקיימים בסקוטלנד. ברם, גם כיום ישנם ניבים של גיילית אירית וגאלית סקוטית אשר קרובים יותר זה לזה מבחינה לשונית מאשר לניבים אחרים בתוך כל אחת משתי השפות. הבדל אחד בין הגיילית האירית לגאלית הסקוטית, שהוא חסר משמעות מבחינה בלשנית אך בולט לעין באורתוגראפיה, ומסייע למי שאינו יודע את השפות לזהות בנקל באיזו מהן כתוב טקסט נתון, הוא כיוונם של התגים מעל אותיות התנועות: בגיילית אירית התגים נוטים ימינה (áéíóú) ובגאלית סקוטית - שמאלה (àèìòù).

[עריכה] מעמדה של האירית כיום

במשך עשרות שנים לא היו אומדנים אמינים להערכת מספר דוברי השפה האירית, שכן השאלות הרלוואנטיות במפקד האוכלוסין האירי היו עמומות. נתוני המפקדים מלמדים בעקביות כי כ-40% מאזרחיה של אירלנד, שהם כ-1.5 מיליון איש כיום, יודעים אירית ברמה כזו או אחרת, אם כי ברור שעבור רובם הגדול מדובר בשפה זרה אותה הם למדו/לומדים בבית-הספר ואינם דוברים שלה. המפקד של שנת 2006 הוא הראשון המאפשר הערכה אמינה ומדויקת, וממנו עולה כי ברפובליקה של אירלנד ישנם כ-100-150 אלף הדוברים אירית כשפת אם ו/או משתמשים באירית באופן יומיומי (מחוץ למערכת החינוך). לאלה יש להוסיף עשרות בודדות של אלפים בצפון אירלנד. בנוסף דוברים אותה כמה אלפי אנשים בארצות הברית, בקנדה, בברזיל ובבריטניה.

מאז ראשית קיומה של אירלנד כמדינה עצמאית נעשו מאמצים לשימור השפה האירית ולהרחיב את תפוצתה. אזורים ספציפיים, בעיקר לאורך חופה המערבי של אירלנד (מגווידור והאי טורי שבצפון ועד האי קליר שבדרום, ובמיוחד באזור קונמארה שממערב לעיר גולוויי), אשר בהם היה רוב לדוברי אירית בראשית ימי הרפובליקה האירית, הוכרו רשמית כ"גיילטאכט", וזכו לתמיכה ממשלתית נרחבת. בנוסף, כל המסמכים הרשמיים באירלנד מופיעים באירית ובאנגלית, ופקידי הממשל מחויבים לדעת את שתי השפות. לכל הגופים הממלכתיים ללא יוצא מן הכלל, כמו גם לתאגידים ציבוריים רבים, שם אירי רשמי שפעמים רבות הוא המונח היחיד בשימוש יום-יומי. כל תלמידי בתי-הספר באירלנד מחויבים ללמוד את השפה, וישנו מערך בתי-ספר, Gaelscoileanna ("גיילסקולנה"), הפועל מחוץ לגיילטאכט, בו האירית היא שפת ההוראה של כל מקצועות הלימוד. מאמצים אלו נשאו פרי באופן חלקי. אזורי הגיילטאכט הצטמקו, וכיום נותרו אזורים ספורים בלבד בהם האירית נותרה שפת הרוב ושפת הקהילה. גם השימוש באירית כשפת דיבור ברשויות הממלכתיות באירלנד נותר זניח. מאידך, מספר דוברי האירית מחוץ לגיילטאכט גדל בהתמדה בדורות האחרונים, במיוחד בקרב המעמד הבינוני-גבוה באירלנד, וכן בקרב האוכלוסייה הרפובליקנית (אירית-לאומנית) בצפון אירלנד. מערך הגיילסקולנה זוכה לפופולריות רבה, והתרחב ביותר מ-1000% בדור האחרון: מ-18 בתי-ספר בשנת 1972 ל-210 בתי-ספר בשנת 2007. כיום לומדים בגיילסקולנה כ-35,000 תלמידים, המהווים כ-4% מכלל תלמידי בתי-הספר באירלנד שמחוץ לגיילטאכט (לשם השוואה, בכל אזורי הגיילטאכט ביחד אין יותר מ-8,000 תלמידי בית-ספר). היקף השימוש באירית כשפת הוראה באוניברסיטאות (מחוץ למחלקות השפה האירית) עודנו זניח, אולם בשנים האחרונות מסתמן גידול הן בביקוש והן בהיצע של תוכניות לימוד באירית (במיוחד בקמפוסים השונים של University College Galway ובתוכנית הלימודים Fiontar של Dublin City University).

הגידול בשימוש באירית מתבטא גם באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה: ערוץ הטלוויזיה TG4, שכל תוכניות המקור שלו באירית, פועל מאז אמצע שנות התשעים, ונודעה לו חשיבות רבה בקישור וגישור בין דוברי האירית באזורי הגיילטאכט השונים ומחוץ לגיילטאכט. בנוסף לו, פועלות באירלנד שתי תחנות רדיו דוברות אירית, Raidió na Gaeltachta ("ראדיו נא גיילטאכטה", המשדרת מקונמארה ומאזורי גיילטאכט אחרים) ו-Raidió na Life ("ראדיו נא ליפה", המשדרת מדאבלין וקרויה על-שם נהר הליפי). שידורי טלוויזיה ורדיו באירית שכיחים גם בערוצים השונים בצפון-אירלנד, וקיימים, בתדירות מועטה, גם בערוצים דוברי האנגלית ברפובליקה האירית. מאז שנת 2002 יוצא בבלפאסט עיתון יומי באירית בשם Lá Nua ("לא נואה", שפירושו "יום חדש").

התפתחות השימוש באירית כשפת חינוך ותקשורת לגיטימית קשורה באופן הדוק לכך שבדורות האחרונים עבר עיקר המשקל של הדיבור באירית מאוכלוסיית הגיילטאכט (שהניבים המדוברים בפיה הם המשך ישיר לרצף ההיסטורי של הגיילית) לאוכלוסיית "הדוברים החדשים" בכל אירלנד (שרובם מדברים באופן שוטף ואף ילידי אירית "מאונגלזת", המכילה מוטיבים רבים, הן בדקדוק והן באוצר-המילים, שמקורם אנגלי). ההבדל בין היכולות הלשוניות של שתי האוכלוסיות, העומד בדרך כלל בניגוד להבדל הסוציו-אקונומי ביניהן, יוצר דינאמיקה מתמדת בשפת הדיבור ה"תקנית". דינאמיקה זו מתגברת לנוכח ההבדלים הדיקדוקיים בין ניבי הגיילטאכט השונים, ולאור העובדה שגם מחוץ לגיילטאכט דוברים שונים משתדלים לאמץ נורמות של ניבים שונים: בעוד שברפובליקה האירית משתדלים להיצמד לנורמות דיקדוקיות של הניבים המרכזיים (קונמארה) או הדרומיים (בעיקר דינגל), בצפון אירלנד רווחות נורמות דיקדוקיות של ניבי דוניגאל שבצפון.

המבקר באירלנד נתקל בשפה האירית בעיקר בשלטי דרכים, שבהיותם מסמך רשמי, כתובים באירית ובאנגלית (או באירית בלבד בגיילטאכט). לכל המקומות באירלנד שם אירי לצד השם האנגלי. לעתים מדובר בתעתיק שונה לאותו השם, כאשר בדרך כלל השם האנגלי הוא שיבוש של השם האירי ההיסטורי, כמו במקרה של העיר גולוויי (Galway באנגלית, Gaillimh "גאליב" באירית). לעתים שני השמות שונים לגמרי, כמו במקרה של בירת אירלנד, הנקראת Dublin באנגלית ו-Baile Átha Cliath (באלאהאקליאה) באירית.

[עריכה] מושגים איריים בשימוש יום יומי

לכל הגופים הממלכתיים, ולתאגידים ציבוריים רבים, שם אירי שלעתים הוא היחיד הנמצא בשימוש יום-יומי. ראש ממשלת אירלנד מכונה טישך (Taoiseach - מנהיג) וסגנו הוא הטנשטה (Tánaiste - יורש). בית הנבחרים האירי מכונה "אֵירָ‏כטָ‏ס" (Oireachtas), הסנאט הוא ה"שָ‏אנד אירן" (Seanad Éireann) ואילו הבית התחתון הוא "דאל אֵירן" (Dáil Éireann - האסיפה האירית) או רק "דאל". חבר הבית התחתון הוא "טאכטה דאלה" (Teachta Dála - חבר האסיפה), המקוצר בר"ת TD. משטרת אירלנד נקראת באופן רשמי "משמרות השלום של אירלנד" (Garda Síochána na hÉireann) ובדרך כלל רק "משמרות השלום" (An Garda Síochána), ואילו שוטרים הם "שומרים" (Gardaí, יחיד Garda). השימוש במינוחים האנגלים Police ו-Policmen נדיר, ואפילו תחנת המשטרה מכונה "תחנת גארדה" (Garda station). במקרים רבים רווח השימוש בתווית הידוע בשתי השפות - כך לדוגמה The Gardaí (השוטרים) או An Garda (השוטר) ו-Na Gardaí (השוטרים). הדואר האירי נקרא באופן רשמי An Post ("אן פוסט" - הדואר).

חברת האוטובוסים הבין-עירוניים הגדולה באירלנד היא "בוס אירן" (Bus Éireann), הרכבת "יארנרוד אירן" (Iarnród Éireann) והרכבת הקלה בדבלין - "לואס" (Luas - "מהירות" באירית). ראשי תיבות של מוסדות ממלכתיים הכוללים את המילה "אירלנד", מקפידים על כתיבת האות "É" (עם אקסנט כבד מעליה) המייצגת את שמה של המדינה באירית, ולא עם "I" של Ireland באנגלית. כך, רשות השידור האירית היא ה-RTÉ, ר"ת של "Radio Telefís Éireann" (רדיו טלפיש אירן - הרדיו-טלוויזיה האירים).

בשימוש יום-יומי בכל המדינה, ולא רק בגיילטאכט, מקובלים ביטויים ומונחים באירית, גם בעת שיחה באנגלית. "סלאן" (Slán) הוא שלום בעת פרידה, סלנטה (Sláinte - בריאות טובה) הוא "לחיים", "גו ראב מאה אגט" (Go raibh maith agat) הוא "תודה", והדרך אל מרכז העיר בשילוט ובתחבורה ציבורית היא "אן לאר" (An Lar).

[עריכה] כתיבה והגייה

[עריכה] אותיות "צרות" ואותיות "רחבות"

באירית 18 אותיות. בנוסף לאות V המופיעה רק במילים שאולות. האותיות J ,Q ,W ,X ו-Z נדירות ביותר גם במילים שאולות. קוטנו של הא"ב האירי עומד ביחס הפוך לגודל המערכת הפונמית, שיש בה כ-30 עיצורים וכ-15 תנועות (כולל דיפתונגים). גודלה של מערכת העיצורים באירית הוא תולדה עיקרית של שני תהליכים היסטוריים שהתרחשו בגיילית עתיקה. תהליך אחד הוא ריכוך עיצורים פשוטים (singleton) ופישוט עיצורים כפולים (geminate), שיצר הבדל איכותי (באופן החיתוך של העיצור) במקום הבדל כמותי (במשך העיצור). תהליך זה דומה לתהליך בג"ד-כפ"ת שאירע במסורת ההגייה של העברית המיקראית, בו עיצורים סותמים פשוטים הפכו לחוככים ועיצורים סותמים כפולים הפכו לפשוטים. באירית, ההבדל האיכותי מבוטא כיום על ידי שימוש באות H אחרי האות הבסיסית של העיצור לציון העיצור המרוכך (H זו מחליפה נקודה עילית בא"ב המסורתי, ה"קלו גיילאך", ראה למטה). התהליך השני הוא היווצרות ניגוד פונמי של "מקום חיתוך מישני", בין עיצורים מחונככים (palatalized) לבין עיצורים מוולננים (velarized). באופן מסורתי נקרא עיצור מחונכך caol ("צר") ועיצור מוולנן leathan ("רחב"). ניגוד זה דומה מאוד לניגוד הקיים ברוסית, בה העיצורים המחונככים והמוולננים מכונים "רכים" ו-"קשים" בהתאמה (ברוסית הביטוי הפונטי של ניגוד זה בולט יותר בדרך כלל). הכתיב מבדיל בין העיצורים ה-"צרים" לעיצורים ה-"רחבים" באמצעות אותיות התנועה הסמוכות לעיצור: התנועות מחולקות לשתי קבוצות - ה"צרות" הכוללות את האותיות I ו-E, וה"רחבות" את האותיות A ,O ו-U. ברור שכדי למנוע בלבול, על כל עיצור באמצע המילה לגבול משני צידיו רק בתנועות צרות או רק בתנועות רחבות. כלל זה מוכר באירית ככלל "Caol le caol agus leathan le leathan" (צר עם צר ורחב עם רחב). זוהי הסיבה לכך שבאירית נפוצים צברי תנועות, ובדרך כלל לפחות אחת משתיים, שלוש או אפילו ארבע התנועות היא אם קריאה שאינה נשמעת (או כמעט ואינה נשמעת) ושתפקידה להבהיר אם העיצור צר או רחב (לדוגמה במילה Buíoch - "אסיר תודה" - האותיות u ו-o מעידות אך ורק על B ו-CH "רחבים", או במילה Feoil - "בשר" - האותיות e ו-i מעידות אך ורק על F ו-L "צרים"). ההבחנה באשר לצליל העיצור עצמו קלה יחסית לאחר אימון קצר, אך לא כך באשר לקביעה איזו מהתנועות היא הנחה ואיזו נשמעת. צברי התנועות מכריעים במקרים רבים לא רק מהי התנועה אלא גם מהם אורכה ואיכותה. ההבחנה בין עיצורים צרים ורחבים עשויה לשנות משמעות - כך Lón (צהריים) נבדלת מ-Leon (אריה) רק בכך שבראשונה ה-L רחבה ובשניה היא צרה. דוגמאות:

• במילה Dáil (אסיפה) - האות D רחבה והאות L צרה. התנועה המדויקת היא תנועת קמץ ארוכה.
• במילה "Taoiseach" ה-T וה-CH רחבות, ואילו ה-S צרה (ולכן נהגית כ-ש'). AOI הוא צירוף הנהגה כחיריק מוארך ואילו צירוף התנועות EA נהגה כפתח.

[עריכה] שינויים תחיליים

תופעה נוספת בכתיבת ובהגיית אירית מכונה "שינויים תחיליים" (Initial mutations), שמשמעה שבמקרים מסוימים חל שינוי בעיצור או בעיצורים בתחילתן של מילים. השינויים נגרמים מסיבות תחביריות או מורפולוגיות ומתחלקים לשני סוגים - "ליקוי" (Eclipsis, אירית Úrú) ו"החלשה" (Lenition, אירית Seímhiú "שֵיביוּ‏"). משמעותו של ליקוי היא שלעיצור (בדרך כלל לא קולי) בתחילת מילה נוסף עיצור נוסף לפניו המאפיל עליו ומשליט עליו את הצליל (בדרך כלל קולי) שלו (ולכן "ליקוי") או מאנפף אותו; ואילו במקרה של החלשה נוספת האות H לעיצור בתחילת מילה הנכתבת אחריו והגורמת להחלשתו:

עיצור	החלשה	ליקוי
p	ph (נהגה כפ' רפה)	bp (נהגה כ-ב' דגושה)
t	th (נהגה כ-ה')	dt (נהגה כ-ד')
c	ch (נהגה כ-כ' רפה)	gc (נהגה כ-ג')
b	bh (נהגה כ-ב' רפה)	mb (נהגה כ-מ')
d	dh (נהגה כ-gh - ראה להלן)	nd (נהגה כ-נ')
g	gh (ראה להלן)	ng (נהגה כ-נג')
f	fh (לא נשמע)	bhf (נהגה כ-ב' רפה)
m	mh (נהגה כ-ב' רפה)	-
s	sh (נהגה כ-ה')	-

במקרים של ליקוי נהוג להותיר את העיצור התחילי המקורי באות רישית ("גדולה") כאשר הדבר מתחייב ממיקומו בתחילת משפט או כאשר מדובר בשם עצם פרטי, ואילו העיצור המביא לליקוי נכתב באות "קטנה". לדוגמה "Garda Síochána na hÉireann" ("משמרות הסדר של אירלנד" - משטרת אירלנד).

באשר להחלשה, נהוג היה בעבר לסמנה בנקודה שנקראה "שי בוּ‏אֶ‏לטֶ‏ה" (Sí buailte) מעל האות המוחלשת, ושנהגה גם במקומות אחרים בהם הצליל מוחלש, אך נוהג זה הוחלף כאמור באות H.

מאחר ותופעת השינויים התחיליים מושפעת גם מסיבות תחביריות (סמיכות של מילים מסוימות זו לזו וכיוצ"ב), היא מתרחשת גם לפני תנועות בתנאים מסוימים. בצירוף "an t-uisce" ("המים"), תווית הידוע an דורשת את הוספת האות T כאשר היא מקדימה שם עצם ממין זכר במקרים מסוימים. כך גם בביטוי "go hÉirinn" - "לאירלנד" שבו מילת היחס אל (Go) מצריכה את הוספת האות H (כמו בהחלשה, אך במקרה זה אין עיצור המוחלש מהתופעה).

[עריכה] טבלת הגייה

הגיית וכתיבת השפה האירית
עיצורים
סימון גראפי	תעתיק באמצעות IPA	ערך פונטי
Bb	b	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית בי"ת דגושה מוולננת (velarized). בדרך כלל בלתי-קולי.
	bʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כבי"ת דגושה, לעתים מחונככת (palatalized). בדרך כלל בלתי-קולי.
BHbh	w	לפני האותיות: a, o, u נהגה כהגיית w (דאבליו) או כהגיית בי"ת רפה מוולננת.
	v	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית בי"ת רפה.
BHFbhf	מופיע רק בראש מילה בליקוי. נהגה כמו BH.
BPbp	מופיע רק בראש מילה בליקוי. נהגה כמו B.
Cc	k	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית כ"ף דגושה מנושפת בכבדות (aspirated).
	kʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כ"ף דגושה מחונככת מנושפת בכבדות.
CHch	x	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית נהגה כהגיית כ"ף רפה.
	ç	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית נהגה כהגיית יו"ד עיצורית בלתי-קולית.
Dd	d	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית דל"ת, לעתים בין-שינית ומוולננת. בדרך כלל בלתי-קולי.
	dʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית דל"ת מחונככת, לעתים כהגיית ג'ימ"ל. בדרך כלל בלתי-קולי.
DHdh	ɣ	לפני האותיות: a, o, u נהגה כמו האות היוונית גאמא, בערך בדומה להגיית רי"ש ישראלית.
	j	לפני האותיות: i, e נהגה כהגיית יו"ד עיצורית.
DTdt	d	מופיע רק בראש מילה בליקוי. נהגה כמו D.
Ff	f	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית פ"ה רפה מוולננת.
	fʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כפ"ה רפה, לעתים מחונככת.
FHfh		מופיע רק בהחלשה. אינו נהגה.
Gg	g	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית גימ"ל. בדרך כלל בלתי-קולי.
	gʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כגימ"ל מחונככת. בדרך כלל בלתי-קולי.
GCgc	g	מופיע רק בליקוי. נהגה כמו G.
GHgh	ɣ	לפני האותיות: a, o, u נהגה כמו האות היוונית גאמא, בערך בדומה להגיית רי"ש ישראלית.
	j	לפני האותיות: i, e נהגה כהגיית יו"ד עיצורית.
Hh	h	נהגה כהגיית ה"א
Ll	lˠ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית למ"ד מוולננת בכבדות.
	l~lʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כלמ"ד ישראלית או למ"ד מחונככת בכבדות.
LLll	lˠ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית למ"ד מוולננת בכבדות.
	l~lʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית למ"ד מחונככת בכבדות.
Mm	m	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית מ"ם מוולננת.
	mʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כמ"ם, לעתים מחונככת.
MHmh	w	לפני האותיות: a, o, u נהגה כהגיית w (דאבליו) או כהגיית בי"ת רפה מוולננת.
	v	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית בי"ת רפה.
Nn	nˠ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית נו"ן מוולננת בכבדות.
	n~nʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כנו"ן ישראלית או כנו"ן מחונככת בכבדות.
NDnd	n	מופיע בראש מילה רק בליקוי, ונהגה כמו N. אם מופיע במקום אחר נהגה כרצף ND.
NGng	ŋ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית ng באנגלית, עיצור אפי ווילוני.
	ɲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית nh בפורטוגזית או ny בהונגארית, עיצור אפי חיכי.
Pp	p	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית פ"ה דגושה מוולננת. בדרך כלל מנושף בכבדות.
	pʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כפ"ה דגושה, לעתים מחונככת. בדרך כלל מנושף בכבדות.
PHph	f	מופיע רק במצבים דקדוקיים מסוימים. נהגה כמו F.
Rr	r	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית רי"ש לשונית, לפעמים כ-r אנגלית.
	rʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כרי"ש לשונית מחונככת, לפעמים כ-r אנגלית או כיו"ד עיצורית.
Ss	s	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית סמ"ך
	sʲ ~ ʃʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית שי"ן מחונככת.
SHsh	h	מופיע רק בהחלשה. נהגה כהגיית ה"א
Tt	t	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית תי"ו, לעתים מוולננת. בדרך כלל מנושף בכבדות.
	tʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית תי"ו מחונככת, לעתים כהגיית צ'ד"י. בדרך כלל מנושף בכבדות.
THth	h	נהגה כהגיית ה"א
תנועות
סימון גראפי	תעתיק באמצעות IPA	ערך פונטי
Aa	a	נהגית כהגיית פתח
AÍaí	:i	נהגית כחיריק מוארך
AOIaoi	:i	נהגית כחיריק מוארך
Áá	:a	נהגית כפתח מוארך
Ee	e	נהגית כהגיית צירה
Éé	:e	נהגית כצירה מוארך
EÁeá	:a	נהגית כפתח מוארך
EIei	ɛ	נהגית כצירה פתוח
EOeo	ʊ	נהגית כתנועה בין חולם לקובוץ
Ii	i	נהגית כהגיית חיריק
IOio	ɪ	נהגית כחיריק עמוק
Íí	:i	נהגית כחיריק מוארך
ÍOío	:i	נהגית כחיריק מוארך
Oo	o	נהגית כהגיית חולם
Óó	:o	נהגית כחולם מוארך
Uu	u	נהגית כהגיית קובוץ
UIui	ɪ	נהגית כחיריק עמוק
Úú	:u	נהגית כקובוץ מוארך
דיפתונגים
סימון גראפי	תעתיק באמצעות IPA	ערך פונטי
AEae	eɪ
AIai	ai
AOao	iu
EAea	ai
EÁIeái	aɪ
ÉIéi	ei
ÉOéo	jo
EOIeoi	ɔɪ
EUeu	ɛə
IAia	iə
IUiu	ju
OIoi	ʊi
ÓIói	oi
UAua	uə
UAIuai	uɪ
ÚIúi	ui
טריפתונגים
סימון גראפי	תעתיק באמצעות IPA	ערך פונטי
ÁIái	awi
IAIiai	iæi
IUIiui	iuɪ

[עריכה] קלו גיילאך

לאירית סגנון כתיבה מסורתי אופייני המכונה "קלו גיילאך" (Cló Gaelach), והמומחש בתמונות הבאות:

[עריכה] ראו גם

• גיילטאכט
• פורס נא גייליגה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: אירית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אירית

• אתר האינטרנט של ארגון דוברי האירית "קונרו נא גייליגה"
• מידע היסטורי וסוציו-בלשני באתר "פיס פאסה"
• תוצאות השאלון על השפה האירית במיפקד האוכלוסין של הרפובליקה האירית משנת 2006
• אתר האינטרנט של מערך ה"גיילסקולנה"
• אתר האינטרנט של TG4
• אתר האינטרנט של "ראדיו נא גיילטאכטה"
• אתר האינטרנט של "ראדיו נא ליפה"
• אתר האינטרנט של העיתון "לא נואה"
• אתר האינטרנט של הירחון Beo "ביו"

שפות קלטיות
יבשתיות	גאלית עתיקה
גוידליות	גאלית אירית | גאלית סקוטית | גאלית מאנית
בריתוניות	ברטונית | ולשית | קורנית