שיחת משתמש:Drork

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 סאפיר 2 משתמש:Ori~/ולקום 3 הר תבור במסורת המוסלמית 4 קוסובו 5 אגורה 6 התנחלות 7 מייל 8 הר דב 9 התערוכה בכנסת 10 סחתיין! 11 בוקרה פיל מישמיש 12 טלוויזיה 13 סביל 14 ויקיפדיה הערבית 15 תרגום הראיונות 16 צדק 17 סיוע 18 האטימולוגיה של הפועל "תארכב" 19 תגובה בערבית 20 מוחמד 21 צנעא 22 חירבת סמארה 23 דעתך נדרשת 24 מה דעתך? 25 אהלן 26 דואל 27 סאמי שוכת 28 שגרירות 29 הפנייה לבלוג 30 זכויות יוצרים על צילומים 31 בקשה 32 הולנד 33 אצ׳רA little help: Ecser 34 שוב ויקי הערבית 35 דוגמאות 36 תודה 37 הז"י? 38 שוב בקשת עזרה בתרגום 39 באב אל ואד 40 שלחתי לך מייל 41 Welkom terug 42 תרגום מצרפתית סוגי ענבים 43 ויקימניה 2008 44 הציווי החדש 45 מוקדסי 46 מזל טוב! 47 ציווי 48 ענייני לשון 49 ויקימניה

[עריכה] סאפיר

שלום דרור. התוכל לקשר את הערך סאפיר (משגר לוויינים) למקבילו בוויקי הפרסית? דוד שי 20:40, 15 בפברואר 2008 (IST)

חיפשתי ולא מצאתי ערך מקביל בוויקיפדיה הפרסית. חיפשתי באמצעות מנוע החיפוש הפנימי של ויקיפדיה הפרסית, ובאמצעות גוגל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:04, 16 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] משתמש:Ori~/ולקום

דרור, תשלים שם את החסר בבקשה. תודה, ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:20, 16 בפברואר 2008 (IST)

עושה לך הרבה תודה ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:58, 17 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] הר תבור במסורת המוסלמית

שבוע טוב דרור, בערך הר תבור כתוב בפתיח "להר יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית", אבל בשום מקום בהמשך אין פירוט באשר למסורת המוסלמית. האם ידוע לך על משהו בתחום זה שניתן להעשיר בו את הערך? תודה, אמנון שביט • שיחה 19:48, 16 בפברואר 2008 (IST)

בחיפוש פשוט לא מצאתי מסורות מוסלמיות הקשורות בהר. האתרים בערבית מרבים להזכיר את המסורות הנוצריות הקשורות בהר ואת סיפורי התנ"ך שקשורים בו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:34, 16 בפברואר 2008 (IST)

תודה. נשאיר את זה כך, ואם יימצא מי שיודע יותר - שיוסיף מידע. אמנון שביט • שיחה 00:20, 17 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] קוסובו

החזרתי את השינוי שעשית לגבי מעמד החבל.

מבחינה פורמאלית קוסובו נשארה מחוז של סרביה גם אחרי 1999 וגם כיום. ספר העובדות העולמי של ה-CIA, שמציג את העמדה האמריקנית כלפי מעמדן של יישויות, מציג (נכון ל-12 בפברואר 2008, מועד העדכון האחרון) את קוסובו כחלק מסרביה. ייתכן שזה ישתנה בימים הקרובים, אך ללא ספק העולם ראה בקוסובו חלק מסרביה לפחות עד הכרזת העצמאות.

דב ט. 11:19, 18 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] אגורה

הי דרור, בדף משתמש כתוב שכתבת את הערך אגורה (מטבע) בויקיפדיה האנגלית. לחצתי על הקישור, וכתוב שהדף לא קיים.

כדי שתבדוק, או שטעית בשם, או שמחקו את הערך שלך. Yabash - שיחה 19:53, 23 בפברואר 2008 (IST)

היי, תודה. הטעות הייתה שלי, כתבתי Agora באות גדולה, אבל באנגלית שמות של מטבעות כותבים באות קטנה, כך שצריך להיות Israeli agora. הערך הועבר לכותרת הנכונה, ואני צריך לעדכן את דף המשתמש שלי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:58, 23 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] התנחלות

שלום DRORK הבעיה היא לא עם השם התנחלות שהוא שם הגורם הרגשת סקטוריאליות אלא הרצון של מי מתושבי חיננית להכפיש את שכניהם בישוב טל-מנשה. לא יתכן שכל הרוצה להכפיש ישתמש במיזם הויקיפדיה החופשית לצרכיו הלא לגיטימיים. בין שני היישובים קיים עימות על רקע פוליטי-כמעט אישי וכאמירה אובייקטיבית אומר שזה לא בא מטל-מנשה. כל טוב

אין פה עניין של סקטוריאליות. המעמד של היישובים הישראלים ביו"ש שונה מהמעמד של היישובים הישראלים בתוך הקו הירוק, מבחינה משפטית, פוליטית וכדומה. בציבור הישראלי מקובל לכנות את היישובים הישראלים ביו"ש "התנחלויות". היה דיון בין משתמשי ויקיפדיה העברית האם להשתמש בכינוי הזה, והוחלט שכן משני טעמים: (1) ההבדל במעמד המשפטי והפוליטי נראה לרוב המשתמשים רלוונטי ומשמעותי (2) הכינוי "התנחלות" מוכר ומקובל והוא לא פוגעני. אם חיננית וטל-מנשה נמצאים ביו"ש מעבר לקו הירוק, אזי שניהם עונים להגדרה של "התנחלות". מבחינה מנהלית טל-מנשה הוא בעצם חלק מחיננית, וגם את זה ראוי לציין כבר בפתיח לערך, כי זה מידע חשוב (בפתיח לערך יפו כתוב שמבחינה מנהלית היא חלק מתל אביב-יפו). בקיצור, לשימוש במילה התנחלות אין שום קשר לסכסוך בין תושבי חיננית לתושבי טל-מנשה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:06, 29 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] מייל

שלום, שלחתי לך מייל. ‏pacman - שיחה 00:27, 2 במרץ 2008 (IST)

שלחתי תשובה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:48, 2 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] הר דב

1. ראיתי כי חלק מההערות שלך שולבו בערך. האם כולם או נשאר נושא פתוח ?
2. להערתך "האתר הקדוש של ציפור אברהם" ברית בין הבתרים מתארת שלושה ציפורים המעורבים בברית: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם." - מכאן הקשר. ‏Daniel Ventura‏ 18:38, 3 במרץ 2008 (IST)

הייתה לי השערה כזאת, אבל לגמרי לא הייתי בטוח. אם כך זה צריך להיות "ציפורי אברהם". "טיר" הוא שם קיבוצי (כמו הביטוי "עוף השמים" כשהכוונה ל"ציפורים"). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:41, 3 במרץ 2008 (IST)

אתה מחפש דיוק אחרי 3,000 שנה ! תודה על התגובה .‏Daniel Ventura‏ 18:54, 3 במרץ 2008 (IST)

בינתיים עיינתי בקוראן (כמה קל כשהכול אפשר לחפש ברשת ולא צריך קונקורדנציות) וגם בתרגום המצוין של פרופ' רובין, ומצאתי שסיפור דומה לברית בין הבתרים מופיעה גם בקוראן, רק ששם מתבקש אברהם לבתר ארבעה מיני עופות ולהניח אותם על הר. המשמעות של הסיפור בקוראן שונה מהמשמעות המקראית. בסיפור הקוראני אברהם מבקש הוכחה לכך שהאל יכול להקים מתים לתחייה. האל נוזף באברהם על חוסר אמונתו, אך מוכן לתת לו אות - הוא מחיה את הבתרים על ההר. יש להניח שהמוסלמים מתייחסים לסיפור הזה בקוראן בביטוי "א-טיר אל-אבראהימי" ("ציפורי אברהם"). המילה עופות מופיעה שם כ"טיר". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:03, 3 במרץ 2008 (IST)

אני מציע כי תכלול את הפיסקה גם בערך הר הבתרים תחת פיסקה "גירסת הקוראן" או כדומה. אני מסיר את תבנית העריכה מהערך. אשלים את הטעון השלמה אחר כך. ערב טוב. דני. ‏Daniel Ventura‏ 19:09, 3 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] התערוכה בכנסת

שמחתי מאד לפגשך היום. הנה תיאור קצר של חוויותי היום. אגב. מישהו צילם? בברכה, ‏עמיחי 00:55, 12 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] סחתיין!

דרור, התפעלתי מאוד, כל הכבוד! גברת תרד • שיחה 13:58, 19 במרץ 2008 (IST)

תודה :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:20, 19 במרץ 2008 (IST)

בס"ד היי דרור, אני ליאת, ונדמה לי שאני כותבת אצלך בדף השיחה בפעם הראשונה. יישר כח על הכל, וב"הצלחה בהמשך פועלך בויקיפדיה הערבית. אני לא יודעת ערבית, אבל לפי הכתבה זה נשמע ממש טוב. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 14:25, 19 במרץ 2008 (IST)

הי, גם לי זו פעם ראשונה שאני כותב אצלך. כל הכבוד! אני מאמין שאנשים כמוך יכולים להביא שינוי (למרות שאני לא מאמין בשיחות השלום בין שתי הרשויות). אם אפשר להעיר הערה קטנה, לדעתי כדאי שתתעקש איתם קצת יותר בעניין "פלסטין ההיסטורית" מדינה שלא הייתה, שהרי פלשתים לא ממש קשורים לעם הפלשתיני. אוראל • דבר איתו 15:02, 19 במרץ 2008 (IST)

דרור, כל הכבוד! אני מסיר את הכובע. אלדד • שיחה 15:07, 19 במרץ 2008 (IST)

סחתיין, סחתיין, אבל על מה? גילגמש • שיחה 15:08, 19 במרץ 2008 (IST)

ראה לעיל, בשורה הראשונה - "כל הכבוד". אלדד • שיחה 15:16, 19 במרץ 2008 (IST)

כל הכבוד וייצוג נאה. מתוודה שהצצתי בעבר בתרומותיך בוויקי הערבית והתרשמתי מאוד (בכפוף להבנת הנקרא שלי בערבית) Leia - שיחה 15:20, 19 במרץ 2008 (IST)

וואו! זה בעמוד הראשי! כל הכבוד על הכתבה ועל הפעילות החשובה בויקי הערבית. אליזבט • שיחה 15:26, 19 במרץ 2008 (IST)

בהחלט כל הכבוד. גילגמש • שיחה 15:47, 19 במרץ 2008 (IST)

מצטרף למברכים. ערןב - שיחה 16:18, 19 במרץ 2008 (IST)

גם אני! כל הכבוד! Poxsi • שיחה • בוא להרים בירה • 16:22, 19 במרץ 2008 (IST)

אכן, כל הכבוד, ושלוש פעמים א-בראבו. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 16:24, 19 במרץ 2008 (IST)

קבל ח"ח, פרסום חיובי, גם אם עקיף, לויקיפדיה העברית. שכויח. קומולוס • שיחה • תערוכה 16:56, 19 במרץ 2008 (IST)

דרור, התמונה די דומה למישהו שפגשתי בכנסת לפני שבוע :) בכל מקרה, אני מציע שתלך לבנק עם תגובה מספר 29! המשך הצלחה, ‏עמיחי 17:10, 19 במרץ 2008 (IST)

כל הכבוד ויישר כח! נטע - שיחה 17:33, 19 במרץ 2008 (IST)

מצטרפת למברכים. כל הכבוד! רחל - שיחה 18:27, 19 במרץ 2008 (IST)

שוב תודה לכולם, אני יוצא לסיבוב הופעות ברחבי המזרח התיכון :-)) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:57, 19 במרץ 2008 (IST)

כל הכבוד! קיבלת גם תגובות ממש אוהדות. אולי יגייסו אותך להסברה הישראלית. דניאל ב. 21:32, 19 במרץ 2008 (IST)

רק הרגע מצאתי את הכתבה ברסס שלי. הייתי בטוח שאהיה הראשון :-( בכל אופן, שכוייח וכל הכבוד לך! יאיר • שיחה 01:25, 20 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] בוקרה פיל מישמיש

שלום דרור, ראה נא בוקרה פיל מישמיש. האם תוכל להרחיב בעניין מקומו של הביטוי בקרב דוברי ערבית (ולפחות תוסיף את הכתיב הערבית)? תודה, דוד שי - שיחה 13:58, 21 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] טלוויזיה

הי, דרור,

כל הכבוד על ההופעה בלונדון וקירשנבאום היום, הופעה יפה, מכובדת ועניינית, שהעלתה את קרנה של הוויקיפדיה (בימים שרמת המורל די ירודה כאן,נראה לי). הציבור הרחב ודאי למד היום משהו מועיל על הוויקיפדיה ותועלתה.שלומית קדם - שיחה 20:48, 24 במרץ 2008 (IST)

קראתי עכשיו את הברכות למעלה ואני מבינה שהן מעניין לעניין באותו העניין, אבל אני ראיתי רק את השידור של היום. שוב, כל הכבוד.שלומית קדם - שיחה 20:50, 24 במרץ 2008 (IST)

אכן. היה אייטם משמ מעניין. וחוץ מזה אני יכול רק לקנא! (:

eman • שיחה • ♥ 21:06, 24 במרץ 2008 (IST)

תודה רבה. ישבתי להתאפר ליד ירון לונדון וניצן הורביץ, אחר כך הצטרף גם מוטי קרשנבאום. הרגשתי ממש כאילו עליתי על האולימפוס. חוויה נפלאה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:06, 24 במרץ 2008 (IST)

גם אני ראיתי אותך אתמול בלונדון וקירשנבאום, ואני מוריד את הכובע, הופעה מדהימה, מצויינת, מרתקת, תמשיך כך!טוקיוני 08:03, 25 במרץ 2008 (IST)

שוב תודה :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:22, 25 במרץ 2008 (IST)

יש לינק? אין לי טלוויזיה.. Leia - שיחה 09:26, 25 במרץ 2008 (IST)

התוכנית כולה נמצאת בלינק הזה [1]. אני מופיע בדקה ה-48 של התוכנית. הראיון כולו נמשך כחמש דקות עד לסוף התוכנית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:44, 25 במרץ 2008 (IST)

תודה רבה! בהחלט הופעה מצויינת. יישר כוח, Leia - שיחה 11:21, 25 במרץ 2008 (IST)

דפקת הופעה. כל הכבוד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:30, 26 במרץ 2008 (IST)

דרור, וְלי, בעוונותיי, יצא לראות את הופעתך בתוכנית הבוקר בערוץ 10 - אצל דב גיל-הר (לפני יומיים, כמדומני). יישר כוח, היית רהוט מאוד, ומעניין. האייטם אמנם היה קצר מאוד, אבל העברת את המסר בצורה מצוינת. (דרך אגב, זה היה מוקדם מדי, אבל במקרה ה-yesMax שלי הקליט את התוכנית, וכשעברתי אח"כ לסקור על מה דובר, שמחתי לגלות שגם אתה מופיע שם, די בהפתעה עבורי). כל הכבוד! אלדד • שיחה 00:36, 26 במרץ 2008 (IST)

הופעה יפה. עלה והצלח, מלמד כץ • שיחה 01:05, 26 במרץ 2008 (IST)

אתה נראה מאוד נחמד ורגוע. ממש מקצוען. אם אתה לא מארכב כי כל התהילה עלתה לך לראש, זו לא סיבה! אליזבט • שיחה 01:15, 26 במרץ 2008 (IST)

שוב, תודה מקרב לב :-) התגובות באמת מחמיאות לי. אגב, אני לא מארכב כי אני עצלן... בעצם אולי התהילה באמת עלתה לי לראש, אבל היא תרד, זה עניין של עוד שעה שעתיים. אם לא אני אקח איזה כדור :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:10, 26 במרץ 2008 (IST)

בס"ד גם אני ראיתי, לא את הכל, אבל נהניתי מכל רגע, ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:43, 23 באפריל 2008 (IDT)

היה מאד מעניין, נהניתי! איתי - שיחה 13:00, 23 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] סביל

שלום דרור, האם אתה יכול לבדוק בערך סביל את הכתוב בעניין "סביל" בשפה הערבית. תודה,--‏Avin • שיחה‏ 00:57, 29 במרץ 2008 (IDT)

אני חושש שאין לי דרך לבדוק את המידע. מדובר באטימולוגיה די מורכבת של המילה "סבּיל", וצריך לשאול מומחה לאטימולוגיה ערבית/תורכית לגבי העניין, או לחלופין לחפש את המילה במילון אטימולוגי גדול וטוב. אולי אלדד או אביעד (המקורי) יוכלו לשים את ידם על מילון כזה. לי אין כרגע גישה למילון כזה. אני אזרוק כיוון לחקירה: מעניין אותי לדעת אם המילה Sebil באמת הגיעה לתורכית מערבית, או שיש שורש תורכי מקורי שיכול להיחשב מקור למילה. למשל, המילה شوربة (מרק) שנראה כאילו נגזרה מהשורש شرب (לשתות), בעצם הגיעה לערבית מהבלקן: צ'ורבה. זו רק דוגמה לכמה אטימולוגיה יכולה להיות מסובכת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:29, 29 במרץ 2008 (IDT)

אני לא בטוח שאני צריך כרגע מחקר אטימולוגי מי לקח ממי(זה תמיד מעניין מאוד) השאלה שלי האם הפירוש של המילה סביל בערבית נכונה בערך והאם אתה יכול להרחיב? כמו לדוגמה האם מתקני הרחצה במסגדים נקראים תמיד סביל. האם "פי סביל אללה" הוא ערך של צדקה וכו'. בעניין הצ'ורבה זה בהחלט מעניין ומוזר, אני לא שולט בקריאה בערבית אבל הצלחתי להבין. תודה על הכל, אגב ראיתי אותך בטלוויזיה היית טוב מאוד, רהוט ובהיר חבל שהיה קצר--‏Avin • שיחה‏ 20:06, 29 במרץ 2008 (IDT)

תודה על החמאות :-) בעניין המילה "סביל" כשלעצמה - מה שכתוב בערך נכון. המשמעות היא גם "דרך" וגם "מתקן לשתיית מים". המשמעות הראשונה נפוצה יותר, והיא כנראה הוותיקה יותר בערבית (מתוך השוואה לעברית למשל). המונח "פי סביל אללה" (בדרך האל) מוכר מאוד, ולאחרונה הוא משמש הרבה דווקא בהקשר לא-נעים "אל-מות פי סביל אללה" ("המוות בדרך האל" = התאבדות במהלך פיגוע-התאבדות). לגבי מתקני הרחצה במסגדים - הם לא נועדו לשתייה, אלא לרחיצת הידיים והרגליים כאקט פולחני של טהרה (כמו נטילת ידיים ביהדות, רק שבאסלאם מקפידים גם על רחצת הרגליים). לרחצה כזאת קוראים "וֻדוּא" (وضوء תעתיק מזרחני: וצ'וא), ולפי מילון "איילון שנער" מתקן הרחצה במסגד נקרא ميضأة (מידאה/מיצ'אה). אני לא יודע אם אפשר להשתמש גם במילה "סביל" לתיאור המתקן הזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:07, 30 במרץ 2008 (IDT)

בשפה הטורקית מתקן הרחצה במסגד כשהוא מבנה מיוחד נקרא סביל, Sebil . אגב יש ערך וודו (רחצה טקסית) למה שהוא לא יקרא "וֻדוּא"? שם הערך הקיים חופף מדי לטקסי פולחן הוודו האפריקאי אפילו שיש פירוש (רחצה טקסית) אחר המונח (גם וודו וגם טקסית)זה לא כל כך מסתדר יחד.--‏Avin • שיחה‏ 01:33, 31 במרץ 2008 (IDT)

[עריכה] ויקיפדיה הערבית

ויקיפדיה הערבית מאוד מסקרנת אותי, היא גורמת לי להצטער שלא השקעתי יותר בלימוד השפה. אם לא אכפת לך יש לי כמה שאלות בנושא שאני מקווה שתוכל לענות עליהן:

1. מה הפרופיל הממוצע של כותב בוויקי הערבית (רמת השכלה, גיל, מין, דת או (או חסרונה) וכ'ו)?
2. האם יש שם נשים?
3. מאיזה מדינות מגיעים הכותבים, ואיזה מדינות נפקד מקומן?
4. האם בסך הכל נראה שלכותבים הוותיקים יש השקפה נייטרלית?
5. האם האנציקלופדיה נכתבת בעיקר על ידי כותבים ותיקים מעטים, או כותבים מזדמנים רבים?
6. איך מתייחסים אליך כישראלי יהודי? האם הייתה קרוב לחסימה?
7. האם יש שם עוד ישראלי?
8. האם יש שם מערכות או מנגנונים פנימיים שלדעתך טובים יותר מאשר אלה בוויקי העברית?

אולי זה רחוק ממציאות, אבל היה נחמד לראות מיזם בינלאומי משותף לוויקיפדיה הערבית וויקיפדיה העברית. בברכה, דניאל ב. 01:16, 29 במרץ 2008 (IDT)

לא קל לתת תשובות לכל השאלות האלה, אז קח את התשובות בעירבון מוגבל, אבל אני יכול לומר כך:

1. הפרופיל הממוצע של כותב בוויקיפדיה הערבית דומה מאוד לזה של כותב ממוצע בוויקיפדיה בכלל: גבר צעיר, בדרך-כלל עוסק בתחום המחשבים/היי-טק (אם לא כמקצוע לפחות כתחביב עיקרי), סטודנט או בעל תואר אקדמי כלשהו. לא נתקלתי בנשים, אבל צריך לזכור שבאופן כללי יש הרבה יותר גברים מנשים בוויקיפדיות השונות (עדיין לא הצלחתי להבין למה). לגבי דת - נתקלתי במוסלמים ובנוצרים כאחד. אני לא יודע אם יש שיעים בין המוסלמים שיצא לי לפגוש בוויקיפדיה הערבית.
2. הכותבים שנתקלתי בהם הם ממצרים, ערב הסעודית, כווית, תוניסיה, אלג'יריה, ירדן, סוריה ועירק (עשיתי לעצמי סקר קטן, כיוון ששאלו אותי את השאלה הזאת שוב ושוב בשבוע האחרון). חלק מהם לא כותבים מארצותיהם אלא מאירופה או ממדינות ערב שכנות. מדובר במדינות המרכזיות כיום בעולם הערבי, פרופיל המדינות ממש לא מפתיע. אולי מוזר שלא נתקלתי כמעט בערבים ישראלים או בפלסטינים שחיים ב"שטחים".
3. למרבה הצער, ויקיפדיה הערבית עדיין נכתבת בידי צוות מצומצם של מתנדבים ותיקים. משתמשים מזדמנים מופיעים מפעם לפעם, אבל התרומות שלהם עדיין אינן משמעותיות. הרושם שלי הוא שוויקיפדיה והקונספט שלה עדיין לא זכו לחשיפה מספיקה בעולם הערבי. אנשים מארצות ערב לא יודעים שהם יכולים פשוט להיכנס ולכתוב, וחושבים שהם צריכים לבקש רשות. יש אנשים מהאקדמיה שחושבים שזה מקום מתאים לפרסום מחקרים שלהם, ומתאכזבים כמסתבר להם שזו לא המטרה. אלה מחלות ילדות שנמשכות יותר מדי זמן, ואני מקווה שהן ייעלמו בקרוב. אני מקווה שהכנס הקרוב באלכסנדריה יועיל לכך.
4. למעט מקרים מאוד מסוימים ולא-נפוצים שבהם כותב מנסה לקדם אג'נדה פוליטית, ברוב המכריע של המקרים חוסר הניטרליות נובע מבורות פשוטה. הבורות היא גם לגבי נתונים - למשל, מה בדיוק קרה במלחמת יום הכיפורים - אבל גם לגבי ההבדל בין סוגים של מקורות ידע. האם מידע שמגיע מספרי קודש דתיים יכול להיחשב מידע היסטורי? חלק מהמשתמשים רואים במידע המופיע במסורות מוסלמיות אמת בלתי ניתנת לערעור ואילו במידע מן התנ"ך (למשל) מידע הדורש בדיקה ואימות. שוב, זה לא מפתיע - אני הרי מכיר לא מעט יהודים שמחזיקים באותה עמדה רק בהיפוך תפקידים בין התנ"ך למסורות המוסלמיות. בכל זאת התרשמתי שרמת הידע והביקורתיות בוויקיפדיה העברית גבוהה יותר. קשה לדעת אם זה נובע מרמת השכלה גבוהה יותר באוכלוסייה באופן כללי, או מהעובדה שוויקיפדיה הערבית עדיין לא משכה אליה הרבה אנשים בעלי גישה ביקורתית מהעולם הערבי.
5. באופן כללי היחס אלי כיהודי ישראלי הוא הוגן לגמרי. נחסמתי כמה פעמים עקב "מלחמות עריכה" (חלקן היו מיותרות, אני מודה), אבל לא נחסמתי בגלל שאני ישראלי. יש המון סקרנות לגבי ישראלים ויהודים, ואני מקבל בקשות לתרגם חומר מעברית לערבית, וגם להפך (הערך על בית הכנסת מגן אברהם נכתב לפי בקשה שאתרגם מערבית לעברית).
6. יש בוויקיפדיה הערבית כמה חשבונות של ישראלים, אבל לא ראיתי ישראלי נוסף שכותב באופן פעיל. הייתי רוצה לראות שם יותר ערבים ישראלים.
7. המנגנונים הפנימיים שם דומים למדי לאלה שיש בוויקיפדיה העברית למעט אחד - בוויקיפדיה הערבית משתמשים הרבה יותר בצ'ט IRC לצורך ליבון בעיות במקום ב"מזנון". גם לוויקיפדיה העברית יש צ'ט IRC אבל אף אחד לא משתמש בו.

היה לי פעם רעיון לקיים מפגש אזורי של ויקיפדים, אבל לא מצאתי מישהו שיכול להרים פרויקט כזה. למפגש כזה כדאי אולי להזמין גם ויקיפדים תורכים ויוונים שתפקידם יהיה "לשבור את הקרח". אולי אפשר לחשוב על מפגש-לוויין ל"וויקימניה 2008" באלכסנדריה, אם כי לא נשאר כבר הרבה זמן לתכנון דבר כזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:08, 29 במרץ 2008 (IDT)

תודה רבה, זה מעניין מאוד. אם התחזיות נכונות, לוויקי הזאת יש עוד הרבה פוטנציאל לנצל. דניאל ב. 00:14, 30 במרץ 2008 (IDT)

[עריכה] תרגום הראיונות

דרור, מה נשמע. הכרנו בטייוואן, השתתפתי בויקימניה, אני הישראלי הדובר ספרדית, זוכר? ראיתי אותך בלונדון וקישרבאום וקראתי את הכתבה ב-ynet, כתבתי סיקור מתומצת ופרסמתי אותו בבלוג שלי בספרדית: [2]. חשבתי שתשמח לדעת. העבודה שלך בויקיפדיה הערבית באמת מעוררת הערכה, חזק ואמץ! --Rataube - שיחה 01:50, 29 במרץ 2008 (IDT)

המון תודה, גם על הפוסט בספרדית וגם על המחמאות. תהיה בקשר! ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:37, 29 במרץ 2008 (IDT)

[עריכה] צדק

האמנם? ‏odedee • שיחה 20:44, 29 במרץ 2008 (IDT)

תודה! ‏odedee • שיחה 02:15, 30 במרץ 2008 (IDT)

[עריכה] סיוע

התוכל לסייע כאן? דרור - שיחה 10:37, 8 באפריל 2008 (IDT)

בלי לבדוק, ורק מקריאת ההסבר בערך חג'ר אל-חטים, אני יכול לומר שכנראה לא מדובר באבן השחורה. האבן השחורה היא אבן קטנה יחסית שנמצאת באחת מפינות הכעבה, והיא נשברה בפשיטה שערכו הקרמטים על מכה. בהסבר על חג'ר אל-חטים נכתב שזוהי (כביכול) אבן שהניח ישמעאל ביסודות הכעבה, אשר נותצה, ואז שבה ושוקמה בתהליך בניית הכעבה מחדש - זה משהו שונה לגמרי. לפי המסורת המוסלמית, הכעבה היא בית שבנה אדם הראשון לכבוד האל, שנהרס כחלק מחטאי האנושות, ואז שב ונבנה בידי אברהם וישמעאל, ואז חולל בידי עובדי האלילים עד שבא מוחמד וטיהר אותו. חג'ר אל-חטים הוא כנראה חלק מהמסורת הזו ואין לו קשר לאבן השחורה, אבל אני אמשיך לבדוק. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:46, 8 באפריל 2008 (IDT)

הקרמטים פושטים על מכה (זהירות: תמונה קשה לצפייה!) אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 11:08, 8 באפריל 2008 (IDT)

לא הצלחתי לראות את התמונה (access forbidden), אבל לפי שם הקובץ הבנתי את הבדיחה. רק שתדע לך שבקרב ערביסטים מדובר בבדיחה עם זקן :-) אגב, לא מצאתי הרבה חומר על א-חטים, אבל מהתיאור שלה עולה די בבירור שלא מדובר באבן השחורה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:58, 8 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] האטימולוגיה של הפועל "תארכב"

מעניין לראות שהמילה "ארכיב" באה מלטינית מאוחרת: archivum, שבעצמה באה מ-archeion ביוונית (שממנה באה כמובן "ארכיון" שלנו). השאלה היא כמובן איך צצה לה שם ה-V, אבל אם זוכרים שה-V הלטינית נהגתה כמו W, ושהתעתיק ה"רגיל" של המילה היוונית ללטינית היה ודאי archeum, די ברור איך צץ לו שם הצליל W. "ארכיון" ביוונית, אגב, היה פשוט בית העירייה; השורש היווני פירושו גם "זקֵן" או "התחלה", וגם "שליט" (כמו ארכון, פטריארך וכו'). בקיצור, תארכב כבר. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 19:25, 9 באפריל 2008 (IDT)

השכילונו... מזל שהוא לא ארכב עד עכשיו . אלדד • שיחה 19:26, 9 באפריל 2008 (IDT)

באמת הבנת משהו?

מה דינו של ארכיב שעבר עליו הפסח? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:40, 9 באפריל 2008 (IDT)

אם לא תארכב תיכּף ומייד אני אקרא למקצוענים - וזה לא יהיה מחזה נעים לעין. פשיטת הקרמיטים על מכה היא כאין וכאפס לעומת הטבח שפה יילך. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 21:10, 9 באפריל 2008 (IDT)

טוב, טוב, ארכבתי... האיום הזה של הקרמטים עובד... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:32, 10 באפריל 2008 (IDT)

סלאמתכ. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל

[עריכה] תגובה בערבית

התקבלה באתר הידען תגובה של מילה או שתיים בערבית. אשמח לקבל תרגום

תגובה תאריך אפשרויות

שם משתמש

ٍ[لنتشاسكنسي 79.179.169.156

תוכן התגובה سبحان الله

מ-תיבת נוח האמיתית - נמצאו ממצאים מתרבות שהוצפה במי הים השחור

בברכה: Avibliz - שיחה 22:27, 11 באפריל 2008 (IDT)

המגיב קורא לעצמו: "לנצ'אסקנסקי", והתגובה אומרת בפשטות: "השבח לאל". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:29, 11 באפריל 2008 (IDT)

תודה. אי לכך אני משאיר את התגובה, וסליחה על ה-OFF TOPIC.Avibliz - שיחה 22:41, 11 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] מוחמד

דרור, האם התיקון הזה של האלמוני נכון? אלדד • שיחה 23:19, 11 באפריל 2008 (IDT)

לפי בדיקה שעשיתי במקורות הזמינים ברשת הוא צודק. סייגתי וכתבתי: לפי חלק מהמסורות, ליתר ביטחון. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:31, 11 באפריל 2008 (IDT)

תודה. אלדד • שיחה 23:37, 11 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] צנעא

היי דרור,

1. صنعاء هي عاصمة الجمهورية اليمنية و أكبر مدنها. تقع في وسط البلاد قي منطقة جبلية عالية على جبال السراة وليس لها منفذ على البحر. - האם נכון שצנעא שוכנת ברמה שנקראת ג'בל אלשרואת?

2. جبال السروات هي سلسلة جبلية تقع في الجزء الغربي للسعودية وتمتد من اليمن ثم الحجاز إلى خليج العقبة. - אם כן, מה כתוב בשורה על הג'בל הזה?

הרבה תודה, ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 04:02, 14 באפריל 2008 (IDT)

בקטע מס' (1) כתוב שצנעא נמצאת בלב אזור הררי שנקרא "הרי א-סראה". בקטע מס' (2) כתוב: "הרי א-סרואת" הם רכס הרים שנמצא בחלקה המערבי של סעודיה, ומשתרע מתימן דרך חג'אז אל מפרץ עקבה. נראה לי סביר ש"א-סראה" ו"א-סרואת" הם שתי גרסאות של אותו שם. ההר המפורסם ליד מכה נקרא "ערפה" או "ערפאת", ונראה לי שזה מקרה דומה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:59, 14 באפריל 2008 (IDT)

תודה ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:49, 14 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] חירבת סמארה

היי דרור,
לבקשתו של עידו, הוספתי את הערבית. עם זאת, מצאתי מעט מאוד מופעים בגוגל. האם לדעתך זה השם הנכון? אלדד • שיחה 12:19, 21 באפריל 2008 (IDT)

מיעוט המופעים נובע מכך שהמבנה אינו מפורסם במיוחד, אבל זה הכתיב הנכון לפי גוגל. כל הפרטים שמצאתי על خربة سمارة מתאימים למה שכתוב בערך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:25, 21 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה - גם אני ראיתי בערבית פרטים דומים, אבל חששתי שאולי יש גם כתיב שונה, שבו יש יותר מופעים. תודה על האישוש. אלדד • שיחה 12:27, 21 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] דעתך נדרשת

כאן. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 12:46, 21 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] מה דעתך?

אשמח אם תוכל להציץ בשיחה:וילה הארון א-ראשיד, תודה.--‏sir kiss • שיחה 17:08, 22 באפריל 2008 (IDT)

תודה לך.--‏sir kiss • שיחה 20:38, 22 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] אהלן

בתוך הערך ישעיהו ליבוביץ כתוב (עם הדגשות שהדגשתי לך כאן בדף שלך):

"אך אף על פי שאת הפשיזם תיעב ליבוביץ עצמו בכל נימי נפשו [...] ואף הפגין לעתים עמדות פרו-אנרכיסטיות מובהקות - כגון כשקרא לסרב למלא את פקודות המדינה כשלא תאמו לרוחו - הרי שעל אף כל זאת הוא התעקש להצהיר כי הוא אינו אנרכיסט, ואף טרח להבהיר שהוא רואה את המדינה כצורך - כלומר כהכרח בל-יגונה, בהיותה כלי הממתן סכסוכים - והמיועד לאפשר חיים שבמסגרתם יוכלו בני האדם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם".

מזה זמן רב אני מרגיש חוסר נוחות עם הנוסח הזה (עניינית - לא לשונית). האם לדעתך תיווצר בעיה אילו זה ינוסח כך (הדגשתי לך את השינויים המוצעים):

"אך אף על פי שאת הפשיזם תיעב ליבוביץ עצמו בכל נימי נפשו [...] ואף הפגין לעתים עמדות פרו-אנרכיסטיות מובהקות - כגון כשקרא לסרב למלא את פקודות המדינה כשלא תאמו לרוחו - הרי שעל אף כל זאת הוא התעקש להצהיר כי הוא אינו אנרכיסט, ואף טרח להבהיר שהוא רואה את המדינה - אמנם לא כערך - אך בהחלט כצורך, כלומר כהכרח בל-יגונה, שכן בהיותה כלי הממתן סכסוכים - היא מיועדת לאפשר חיים שבמסגרתם יוכלו בני האדם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם".

אופציה אחרת:

"אך אף על פי שאת הפשיזם תיעב ליבוביץ עצמו בכל נימי נפשו [...] ואף הפגין לעתים עמדות פרו-אנרכיסטיות מובהקות - כגון כשקרא לסרב למלא את פקודות המדינה כשלא תאמו לרוחו - הרי שעל אף כל זאת הוא התעקש להצהיר כי הוא אינו אנרכיסט, ואף טרח להבהיר כי הוא רואה את המדינה - אמנם לא כערך - אך בהחלט כצורך, כלומר כהכרח בל-יגונה, בהיותה כלי הממתן סכסוכים - ובכך מאפשרת חיים שבמסגרתם יוכלו בני האדם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם".

ממתין בציפיה דרוכה לתשובתך, בל תאכזבני (סתאאם).

Elico - שיחה 22:00, 22 באפריל 2008 (IDT)

אני הייתי מנסח את כל הקטע אחרת. למשל: "ליבוביץ' דחה את האידאולוגיה הפאשיסטית מכול וכול, ואף הפגין לעתים עמדות שיכולות להיחשב אנרכיסטיות, למשל קריאתו לחיילים לסרב לשרת בלבנון או בשטחים, אך עם זאת הוא הביע פעמים רבות עמדה שעל-פיה המדינה היא כורח בל יגונה כיוון שהיא משמשת כלי הממתן סכסוכים בלתי נמנעים בין בני אדם. בעיני ליבוביץ', המדינה חיונית כמסגרת השומרת על חיי האזרחים ומאפשרת להם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם." ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:39, 22 באפריל 2008 (IDT)

כדי שהמשך דבריי יובן, רק אקדים ואגיד כי בשפה של ליבוביץ (שאותה פרט בספרו "שיחות על מדע וערכים" פרק ב), המלים "ערך/תכלית/מטרה" - הן סינונימים, וכן המלים: "צורך/כורח/כלי" (שהנו הכרחי/חיוני להשגת איזושהי מטרה) - הן סינונימים. באופן כללי, היחס בין "ערך/תכלית/מטרה" לבין "צורך/כורח/כלי" - דומה ליחס בין מלך לבין משרת. זו הבהרה קריטית להבנת המשך הדברים.

וכעת לגופו של ענין:

כידוע, ליבוביץ לא היה הומניסט, ואפילו ראה (שלא כמוך) סתירה שורשית ועמוקה בין הדת לבין ההומניזם (שאותו כינה ליבוביץ: "אתאיזם"). למה? משום שלדעת ליבוביץ: בעוד שההומניזם רואה בחיי האדם ערך/תכלית/מטרה, הרי שהדת - אינה רואה בחיי האדם ערך/תכלית/מטרה, אדרבא: לעיתים הדת תובעת מן האדם דווקא להקריב את חייו (מה שנקרא "ייהרג ואל יעבור", וגם כאשר - במקרים אחרים - היא פוקדת על האדם לשמור את חייו, אין זה "למען האדם" כפי שטוען ההומניזם - אלא "למען השם"); אם כן, לדעת ליבוביץ חיי האדם מהוים (מנקודת ראות דתית) צורך/כורח/כלי גרידא לכל היותר, דהיינו: מאחר ואם אין חיים לא ניתן לקיים מצוות - אז יוצא שהחיים מהוים את התשתית והכלי ההכרחיים לאיפשור מימוש התכלית הדתית, שהיא: קיום המצוות = "עבודת השם" (למען השם ולא למען האדם). כאמור כל זה לדעת ליבוביץ (בלי קשר לכך שאתה חולק על ליבוביץ בסוגיה).

הוא הדין לגבי שני הדברים שהזכרת: "מיתון סכסוכים", ו"שמירת חיי האזרחים": אלו אינם ערך/תכלית/מטרה - מנקודת ראות דתית, אלא הם רק צורך/כורח בל יגונה, דהיינו הם מהוים רק כלי גרידא להשגת התכלית הדתית שהיא עבודת השם ושמירת המצוות. כעת אני מגיע סוף סוף לנדוננו: ובכן, הקשר של המדינה לכל זה הוא כדלהלן: האדם הדתי יטען כי מכיון שלא ניתן לקיים מצוות כשיש סכסוכים, ולא ניתן לקיים מצוות כשאין חיים, לכן יוצא שלא ניתן לקיים מצוות כשאין מדינה הממתנת את הסכסוכים ושומרת על החיים, ולכן יוצא שמנקודת ראותו של האדם הדתי - המדינה היא כלי. אבל שים לב: המדינה היא (לדעת ליבוביץ) כלי גרידא (ולא ערך/מטרה/תכלית) - ממש כמו שהחיים הם (לדעת ליבוביץ) כלי גרידא (ולא ערך/מטרה/תכלית), וממש כמו שמיתון סכסוכים הוא (לדעת ליבוביץ) כלי גרידא (ולא ערך/מטרה/תכלית). זו נקודה חשובה מאד לדעת ליבוביץ (בלי קשר לכך שאתה חולק עליו בסוגיה זו).

כעת שים לדבר הבא: לדעת ליבוביץ, כל מה שכתבתי למעלה תקף - לא רק לגבי האדם הדתי - אלא לגבי כל מי שאינו הומניסט: אדם כזה יראה במיתון סכסוכים - לא ערך/מטרה/תכלית - אלא רק כלי (להשגת הערך של אותו אדם). והוא גם לא יראה ערך בשמירת חיי אדם - אלא רק כלי (שהרי אם אין חיים אז לא ניתן לממש שום ערכים).

לכן, יש לי בעיה עם הקטע הבא בנוסח החדש שאתה מציע: "המדינה היא כורח בל יגונה כיוון שהיא משמשת כלי הממתן סכסוכים בלתי נמנעים בין בני אדם". מהנוסח הזה ניתן בטעות להבין שלדעת ליבוביץ המדינה היא כלי המיועד ל"מיתון-סכסוכים" - שזה כביכול המטרה/התכלית/הערך, אבל כידוע זו תכלית/מטרה/ערך - רק בעיניו של הפציפיסט, לא בעיניו של מי שאינו פציפיסט, ובודאי לא בעיניו של ליבוביץ (שהכריז על עצמו "אינני פציפיסט"), ולכן לא ניתן לשים משפט כזה בפיו של ליבוביץ. שים לב שאחרי המילים "היא משמשת כלי..." - יש לצפות שתצויין התכלית שלשמה מיועד הכלי, אבל אם במקום התכלית אתה מציין כלי אחר - אז לא הרוחת כלום! אכן, לא היתה אמורה להיות לי בעיה - אילו היית כותב: "המדינה היא כורח בל יגונה, שכן - בהיותה ממתנת סכסוכים - היא משמשת כלי המאפשר לבני אדם לממש את ערכיהם שאיפותיהם", שכן אז מובן מה הכלי ומה התכלית: הכלי הוא המדינה, והתכלית היא מימוש ערכיהם של בני אדם. אבל כשאתה כותב משהו כמו "ליבוביץ מייעד את המדינה למען מיתון סכסוכים" - אז זה נראה בְערך כמו שהיית כותב שליבוביץ גורס: "כלי למען כלי", ואז אתה מפסיד את המטרה.

מאותה סיבה בדיוק - יש לי בעיה עם המשך הנוסח שאתה מציע: "המדינה חיונית כמסגרת השומרת על חיי האזרחים ו...": מהנוסח הזה ניתן בטעות להבין שלדעת ליבוביץ המדינה היא כלי המיועד (בין השאר) ל"שמירת-חיי-האזרחים" - שזו כביכול המטרה/התכלית/הערך, אבל כידוע זו תכלית/מטרה/ערך - רק בעיניו של ההומניסט, לא בעיניו של מי שאינו הומניסט, ובודאי לא בעיניו של ליבוביץ (שהכריז על עצמו "אינני הומניסט"), ולכן לא ניתן לשים משפט כזה בפיו של ליבוביץ. שים לב שאחרי המילים "המדינה חיונית כ..." - יש לצפות שתצויין התכלית אשר - למען השגתה - חיונית המסגרת הזו, אבל אם במקום התכלית אתה מציין מסגרת חיונית אחרת (כלומר כלי אחר) - אז לא הרוחת כלום! אכן, לא היתה אמורה להיות לי בעיה - אילו היית כותב: "המדינה חיונית, שכן - בהיותה שומרת על חיי האזרחים - היא מאפשרת להם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם", שכן אז מובן מה הכלי (החיוני) ומה התכלית (שלמענה חיוני הכלי הזה): הכלי - הוא המדינה, והתכלית - היא מימוש ערכיהם של בני אדם. אבל כשאתה כותב משהו כמו "ליבוביץ מייעד את המדינה ככלי שחיוני לשמירת חיי האזרחים" - אז זה נראה בְערך כמו שהיית כותב שליבוביץ גורס: "כלי למען כלי", ואז אתה מפסיד את המטרה.

הבהרתי לך מה לא נוח לי עם הנוסח שהיצעת - אבל אתה לא הבהרת לי האם יש משהו שאינו נוח לך עם הנוסח שהיצעתי.

Elico - שיחה 02:30, 23 באפריל 2008 (IDT)

יש כאן כמה בעיות:

1. אי אפשר לתמצת תורה כל כך גדולה בפסקה כל כך קצרה, ולדעתי גם אין צורך להביא את כל התורה הזאת בערך על ליבוביץ' מהסיבה להלן.
2. אנחנו לא יכולים במסגרת הוויקיפדית לפרש את ליבוביץ' בצורה כל כך עמוקה, גם אם הפירוש נראה לוגי. אני הייתי נזהר מאוד מהקביעה שליבוביץ' ראה חיי אדם ככלי בלבד לשם קיום מצוות. אפשר להגיע מהקביעה הזאת לכל מיני אבסורדים, למשל שאם מגיעים לבית החולים שני אנשים במצב קריטי, אחד משותק והאחר בעל כושר גופני מלא (כשהיה בריא), אזי צריך להציל קודם את בעל הכושר הגופני המלא, כי הוא יוכל לקיים מצוות, בעוד המשותק פטור מאונס מחלק גדול מהמצוות. אפשר אולי לומר שעל הרופא מוטל איסור הלכתי להפלות ביניהם, ובכל זאת הייתי נזהר מאוד מלייחס לליבוביץ' את הקביעה שאין לחיי אדם ערך כשלעצמם. אני לא חושב שזה חלק ברור וחד במשנתו של ליבוביץ'.
3. אם נחזור לפסקה הנ"ל, יש בה כמה בעיות: (1) "תיעב בכל נימי נפשו" הוא ביטוי לא אנציקלופדי. צריך להחליף אותו בביטוי "יבש יותר". (2) ליבוביץ' לא קרא לסרב למלא את פקודות המדינה כשלא תאמו לרוחו. הוא קרא לחיילים לסרב לשרת בלבנון ובשטחים. אפשר וצריך להתווכח על העמדה הזאת, אבל אין כאן קריאה גורפת לסרב למלא את הוראות המדינה כשהן לא מוצאות חן בעיניך, אלא קריאה ממוקדת לסרב להוראות מסוימות של המדינה במקרים מסוימים שאותם ראה ליבוביץ' כקיצוניים. לפיכך גם צריך להיזהר ולא לומר שמדובר בעמדות פרו-אנרכיסטיות, אלא בעמדות שאפשר לראות אותן כאנרכיסטיות או שיש בהן נטייה לאנרכיזם. ליבוביץ' לא קרא לצעירים לסרב להתגייס ולא הביע עמדות עקרוניות נגד מוסדות המדינה. אדרבא, הוא שיתף פעולה ברצון עם הצבא ומוסדות אחרים. הקריאה שלו לסירוב הייתה הרבה יותר ממוקדת ממה שמתואר בפסקה.
4. שוב בעניין תפקיד המדינה בכלל, ומדינת ישראל בפרט, בעיני ליבוביץ', העמדה שלו (כפי שאני זוכר אותה מהרצאה שלו ששמעתי) היא די פשוטה: אלמלא המדינה איש את אחיו חיים בלעו. אם רוצים להימנע ממצב שבו יד איש בגרון רעהו, צריך מדינה. ואם רוצים שיהודים ייהנו מחירות ולא יצטרכו להתחנן אצל הגויים על כל דבר ועניין, או לחיות בחרדה מתמדת שמא יקום איזה היטלר חדש במדינתם, אז צריך מדינה יהודית. לזה הכוונה ב"מיתון סכסוכים בין אזרחים". למדינה אין משמעות ערכית, אבל בלי מדינה אין חיים, ואין הגשמה של שום ערך, לא דתי ולא הומניסטי. ואם רוצים להגשים ערכים יהודיים, בין אם לשיטתו של ליבוביץ' או לשיטת אחד העם, אז צריך מדינה יהודית, כי בצל חרדה מתמדת מפני היטלר אם אפשר להגשים את הערכים האלה בצורה ראויה. זה בפשטות צריך להיות המסר של כל הפסקה הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:34, 23 באפריל 2008 (IDT)

1. אין לי שום יומרה "לסכם את כל תורתו של ליבוביץ בפיסקה כ"כ קצרה" (כלשונך), וגם לא יומרה לפרש במסגרת האנציקלופדית את ליבוביץ "בצורה כל כך עמוקה" (כלשונך), אלא רק להימנע מניסוחים אשר לכאורה נתפסים (לפחות בעיניי) ככאלו שאינם עולים בקנה אחד עם משנתו של ליבוביץ. מה שאני טוען זה דבר פשוט: אם אפשר להגיע לנוסח שמתיישב טוב על ליבם של כל הויקיפדים (כולל אני וכולל אתה) - אז זה עדיף.
2. אמנם, ליבוביץ הבהיר בכתביו פעמים רבות (אשר את חלקן ציטטתי לפני כמה חודשים בדף שיחת הערך) שהאדם הדתי אינו רואה בחיים שום ערך - אלא רק כלי לשמירת מצוות (כגון המצוה "פיקוח נפש דוחה שבת" וכגון המצוה "ייהרג ואל יעבור" באיסורי עבודה זרה וכדומה), אבל אני חושב שאפילו אתה - הסבור ש"זה לא חד משמעי" - אינך אמור למצוא איזשהו פגם במשפט שהיצעתי בענין שמירת חיי האדם, שהרי באמת אין במשפט זה (וגם לא לכל אורך הערך עצמו) שום אמירה "הקובעת באופן חד משמעי שליבוביץ' ראה חיי אדם ככלי בלבד לשם קיום מצוות" (כלשונך), ובכלל גם אין שם שום רמז לכך (ולא רק שאין שם "אמירה חד משמעית" לכך). אך בעוד שאתה לכאורה אינך אמור למצוא בעיה עם המשפט שהיצעתי (בענין שמירת חיי האזרחים ומיתון סכסוכים), הרי שלי יש בעיה עם המשפט שאתה היצעת, משום שלכאורה משתמע ממנו (לפחות בעיניי - ובאופן שאותו הבהרתי בדבריי הקודמים מאמש) ש"מיתון סכסוסים ושמירת חיי אזרחים" זו כביכול התכלית האוניברסלית שלשמה מיועדת המדינה (גם בעיני מי שאינו הומניסט), והרי זה סותר דברים נחרצים אחרים של ליבוביץ בכתביו (אודות אלו שאינם פציפסיטים ושאינם הומניסטים ואודות תפקידה האוניברסלי של המדינה - ככלל). לסיכום, אם אפשר להגיע לנוסח שמתיישב טוב על ליבם של כל הויקיפדים (כולל אני וכולל אתה) אז זה עדיף לדעתי.
3. אין לי בעיה עקרונית עם הטענות שהעלית בסעיף 3, ומכיון שאין מחלוקת עקרונית - אז לדעתי קצרה מכאן הדרך להגיע לנוסח מוסכם בענין זה של "תיעב" ושל העמדות ה"נראות כאנרכיסטיות" ושל קריאתו לסירוב גיוס (רק צריך להוסיף איזושהי הבהרה שתקשר את זה לפיסקה הנ"ל שכמובן דנה בפאשיזם ולא במיליטריזם).
4. באשר לקביעות שהעלית בסעיף 4 (אשר אגב מוסכמות עלי) - תמהני אֵילו מהן רלבנטיות למחלוקת בינינו אודות הנוסח הראוי בתוך הערך. הרי מוסכם על הכל כי "אם רוצים שיהודים יייהנו מחירות וכו' אז צריך מדינה [יהודית]" (כלשונך), אך כל השאלה היא רק: האם אכן רוצים (שיהודים ייהנו מחירות), שהרי יש כאלו שאינם רוצים (למשל אי אילו אנטישמים וכו' וכו'). גם מוסכם על הכל ש"אם רוצים להימנע ממצב שבו יד איש בגרון רעהו, אז צריך מדינה" (כלשונך), אך כל השאלה היא רק: האם אכן רוצים (להימנע וכו'), שהרי יש כאלו שאינם רוצים (למשל קבוצות יפניות מסויימות המחזיקות בָערך של טקסי חרקירי אל מול קהל, וכל כיוצא בזה, וליבוביץ הביא עוד דוגמאות אחרות). שים לב כי - באותה הרצאה שבה השתתפת - ליבוביץ הבהיר את תפקיד המדינה מנקודת מבט ציונית (וליבוביץ היה כידוע ציוני); מאידך, תן דעתך לכך שהפיסקה הנדונה בינינו (אודות הפאשיזם ואודות התנגדותו של ליבוביץ לפאשיזם) מיועדת להבהיר איך ליבוביץ מפרש אוניברסלית (לאו דוקא מנקודת-מבט ציונית) את האופן שלפיו המדינה אמורה להיתפס בעיניהם של כל אלו שאינם פאשיסטים, ויהא הערך שבו הם מחזיקים אשר יהא, דהיינו כולל גם ערכים פוסט-ציוניים או אנטי-ציוניים או ערכים של טקסי חרקירי מול קהל וכו' וכו' (ובלבד שלא יהיו ערכים פאשיסטיים). לסיכום, אין לי בעיה בעצם זה שהערך יציין שהמדינה ממתנת סכסוכים ושומרת על חיי התושבים, אבל כל מה שביקשתי זה שלא יובן בטעות שמיתון הסכסוסים זה התכלית או ששמירה על חיי התושבים זה התכלית, בעוד שהרי גם אתה מסכים כי עבור אלו שאינם הומניסטים - זה לא התכלית - אלא זה עצמו רק כלי (נוסף) בדרך אל התכלית (של כל אדם) - שהיא (כפי שפירש זאת ליבוביץ): מימוש והגשמת הערך שבו מחזיק האדם. לכן אני מציע משפט כזה אשר: תקף אוניברסלית לגבי כל אלו שאינם פשיסטים, ואשר: לכאורה אינו כולל שום בעיה עקרונית - לא מנקודת ראותי ולא מנקודת ראותך, וזה נוסח המשפט: טרח להבהיר שהוא רואה את המדינה - אמנם לא כערך - אך בהחלט כצורך, כלומר כהכרח בל-יגונה, שכן בהיותה ממתנת סכסוכים בלתי נמנעים בין תושביה ובשומרה על חייהם - היא מהוה כלי חיוני המאפשר לבני האדם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם". האם יש לך בעיה עקרונית עם הנוסח הזה, ואם כן - אז מהי?

Elico - שיחה 12:36, 23 באפריל 2008 (IDT)

הנוסח האחרון שהצעת הוא בסדר גמור. תראה, אני ממעריציו של ליבוביץ', אבל כשאני קורא מחדש את הלוגיקה של ההגות שלו, אני מוצא סתירות לא מעטות, וזה לא מפתיע כי הוא בעצם היה יותר פולמוסן מאשר הוגה. במילים אחרות, הוא אהב יותר להעלות שאלות מאשר לספק תשובות, ובכך גדולתו. לכן לא קל לתמצת את ההגות שלו, מה גם שלפעמים אתה מוצא שהוא אמר דבר, ואחר כך אמר דבר אחר שכמעט סותר אותו, ומאוחר יותר חזר לדעתו הקודמת. הנקודה המרכזית, בעצם, היא שליבוביץ' לא היה אנרכיסט וגם לא פוסט-ציוני. הוא ראה הכרח בקיום מדינות באופן כללי, ובקיום מדינה יהודית בדורנו בפרט, אבל שלל לחלוטין מתן משמעות ערכית למדינה כלשהי ובכלל זה למדינת ישראל. הוא אפילו לא הסכים להבחנה בין פאשיסט לאטאטיסט. מבחינתו כל מי שרואה במדינה ערך הוא פאשיסט, ומצד שני מי שחושב שאפשר להסתדר בלי מדינה, לא מבין איך העולם עובד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:02, 23 באפריל 2008 (IDT)

• אתנחתא אישית: גם אני מעריץ כמוך את מורי ורבי, עורכה האגדי של האנציקלופדיה העברית, פרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל, ואף מרצה עליו פה ושם. לגבי הסתירות בכתבי ליבוביץ - אכן גם אני מצאתי לא מעט כאלו, אבל בעיקר בדבריו שבעל פה (כולל אלו ששוכתבו ע"י אחרים) - אך לא בכתביו שאותן העלה מפרי עטו שלו. בעצם, אין פלא בדבר, שהרי כאשר כתב - אז היה יכול להגיה את עצמו אפילו עשר פעמים - עד אשר חש שהוציא מתחת ידו דברים עקביים שלמים מתוקנים משוכללים ומלוטשים כדבעי, מה שלעיתים לא היה יכול לקרות כאשר ליבוביץ דיבר בעל פה.
• לגבי מה שכתבת בענין עמדת ליבוביץ על הפאשיזם האטטיזם והאנארכיזם - אני מסכים.
• מה שנותר כרגע על שולחן העבודה - זה כמובן הערותיך הסגנוניות בסעיף 3 הקודם, אשר (כאמור) איתן אין לי בעיה עקרונית; רק שאלה טכנית קטנה: האם הבעיה שלך זה עם "תעב" או עם "נימי נפשו" או עם שניהם? כידוע, ליבוביץ הירבה להשתמש בביטוי "תועבה" כלפי תופעות שהיו דחויות בעיניו.
• בענין הערותיך הסגנוניות הנ"ל - אבקש ממך אישור לכך שאין לך בעיה עם הנוסח הבא (שהוא פרי ניסיון לקחת בחשבון - הן את הערותיך הסגנוניות הנ"ל - והן את הסגנון שמתישב הכי טוב על ליבי שלי):

אך אף על פי שאת האידיאולוגיה הפאשיסטית דחה [תעב?] ליבוביץ' לגמרי (אישית, ללא נימוק שכלי כמובן), ואף הפגין לעתים עמדות שיכולות להיחשב פרו-אנרכיסטיות, למשל בקריאתו לסרב להוראות מסוימות של המדינה במקרים מסוימים אשר בהם ראה ליבוביץ' את הסירוב כמוצדק - הרי שעל אף כל זאת הוא התעקש להצהיר כי הוא אינו אנרכיסט, ואף טרח להבהיר שהוא רואה את המדינה - אמנם לא כערך - אך בהחלט כצורך, כלומר כהכרח בל-יגונה, שכן - בהיותה ממתנת סכסוכים בלתי נמנעים בין תושביה ובשומרה על חייהם - היא מהוה כלי חיוני המאפשר לבני האדם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם.

• רק שאלה אישית קטנה: לפני כמה שבועות ראיתי בערוץ 10 את הראיון המצויין והמעניין שהיה בינך ללונדון וקירשנבאום. תגיד, איך לונדון (או ערוץ עשר בשמו מן הסתם) הגיע אליך? ידוע לי שלונדון מחבב מאד מאד (כמוך וכמוני) את העיסוק הבלשני (אפרופו הערבית שהיתה חלק מסויים מנושא השיחה שם), וגם שלונדון חוטא לא מעט בעלעול בויקיפדיה (ויש לו גם הערכה לעורכים אנציקלופדיים, אם כי אתה בצניעותך ניסית שם לדחות את עמדתו אודות יתרונם האינטלקטואלי), ובפרט שנושא השיחה נגע לפוליטיקה המזרח תיכונית - אשר גם בעיסוק אודותיה יש ללונדון יד ורגל (ובעצם - במה אין לו יד ורגל?), אבל באמת מסקרן אותי לדעת איך הוא (או ערוץ 10 בשמו מן הסתם) הגיע אליך. תכלס, איך זה קרה? מה, פשוט קיבלת טלפון (או מייל) מערוץ עשר? ועם מי היה התחקיר המקדים? עם לונדון וקירשנבאום?
• שיהיו לך עריכות מוצלחות, ויום טוב.

Elico - שיחה 15:36, 23 באפריל 2008 (IDT)

הניסוח שאתה מציע מקובל עליי.

יש לי בעיה הן עם "תיעב" והן עם "בכל נימי נפשו". "בכל נימי נפשו" הוא פשוט ביטוי ציורי וככזה הוא מסורבל מדי בכתיבה אנציקלופדית ועלול להטעות מכל מיני בחינות. במיוחד עלולים להיכשל אנשים שיש להם קשיי למידה, או כאלה שאינם שולטים בעברית במאה אחוז. לפיכך עדיף להמיר אותו בביטוי "יבש" יותר וברור יותר. לגבי "תיעב" זה ביטוי שמתייחס בעיקר לרגש. ביטויים כאלה אפשר להביא כציטוט, למשל: "ליבוביץ' אמר: אני מתעב את הפאשיזם" או "ליבוביץ' כינה במאמריו את הפאשיזם תועבה", אבל תיאור רגשותיו של אדם בגוף המאמר נראה כמו כניסה מיותרת לפרשנות על דבריו או התנהגותו.

הסתירות שדיברתי עליהן במשנתו של ליבוביץ' הן לא לוגיות. קשה להתחרות במבנה הטיעונים של ליבוביץ'. אבל הנחות היסוד של ליבוביץ' הן לפעמים מוזרות. למשל ההנחה שאין לחיים ערך כשלעצמם, אלא כמסגרת לעבודת האל באמצעות קיום מצוות, ומצד שני המצוות האלה כוללות שמירה על אותם חיים שאין להם לכאורה ערך כשלעצמם. אם המצוות שאותן יש לקיים מורות על שמירת החיים, אז אולי דווקא יש לחיים ערך משל עצמם. אבל זה באמת דיון מורכב וארוך מדי לדף השיחה הזה.

בעניין הראיון - קודם כול תודה על המחמאות :-) הסיפור היה פשוט. עידו קינן ראיין אותי בנוגע לכתיבה שלי בוויקיפדיה הערבית. האמת היא שעוד קודם לכן פרסמתי מאמר בנושא במגזין "ארץ אחרת", אבל עידו קינן הוא עיתונאי ב"כלכליסט", עיתון יומי עם תפוצה קצת יותר מרשימה, ולא זו בלבד אלא ש"ואי-נט" פרסמו גם הם את הראיון. אחרי הפרסום של עידו קינן קיבלתי טלפון משני תחקירנים, אחד מתוכנית הבוקר של ערוץ 10, ואחד אחר מ"לונדון וקירשנבאום". הראיון אצל "לונדון וקירשנבאום" היה חוויה בגלל שרואים שהשניים האלה באים לא רק כדי לעבוד אלא גם כדי ליהנות מהעבודה. ירון לונדון שאל אותי שאלות על ויקיפדיה ועל בלשנות לפני הראיון ואחריו, עד שמוטי קירשנבאום העיר לו שצריך להיכנס לשידור. גם ניצן הורוביץ שישב לידי התעניין ושוחח איתי. באמת הייתה חוויה נהדרת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:50, 23 באפריל 2008 (IDT)

אוקי, אז לסיכום - זהו אפוא הנוסח המוצע (שאינו אלא שילוב בין רגישויותיי לבין רגישויותיך):

אך אף על פי שאת האידיאולוגיה הפאשיסטית דחה ליבוביץ' לגמרי (אישית, ללא נימוק שכלי כמובן), ולעתים הוא אף הפגין עמדות שיכולות להיחשב פרו-אנרכיסטיות, למשל בקריאתו לסרב להוראות מסוימות של המדינה במקרים מסוימים אשר בהם ראה ליבוביץ' את הסירוב כמוצדק - הרי שעל אף כל זאת הוא התעקש להצהיר כי הוא אינו אנרכיסט, ואף טרח להבהיר שהוא רואה את המדינה - אמנם לא כערך - אך בהחלט כצורך, כלומר כהכרח בל-יגונה, שכן - בהיותה ממתנת סכסוכים בלתי נמנעים בין תושביה ובשומרה על חייהם - היא מהוה לדעתו כלי חיוני המאפשר לבני האדם לממש את ערכיהם ושאיפותיהם.

לגבי שאלת היחס הערכי שניתן לייחס לאותן מצוות הדורשות שמירה על החיים, הסתייגת מהמשך ניהול הדיון על כך בדף השיחה שלך, אז שלחתי לך במייל.

מה שעדין מסקרן אותי זה האם לונדון (שכאמור מתעניין הן בויקיפדיה הן בבלשנות והן בסכסוך המזרח תיכוני) הוא זה שיעץ לצוות ערוץ עשר לפנות אליך. אגב, האם תוכל לפרט יותר איזה שאלות הם שאלו אותך לפני ואחרי (ומה ענית)? מה שאתה זוכר...

לילה טוב. Elico - שיחה 22:09, 23 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] דואל

שלחתי לך דואל. דרור - שיחה 10:44, 23 באפריל 2008 (IDT)

הוספתי את פרטי החשבון באתר העמותה. עמית - שיחה 13:05, 24 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] סאמי שוכת

שלום דרור, נתקלתי בערך הנ"ל. האמנם אין לו ערך בויקי הערבית? או בשום שפה אחרת? חוץ מזה, הוא נולד ולא נפטר. יכול להיות שהוא בן 115? תודה, ‏עמיחי 17:48, 30 באפריל 2008 (IDT)

אני לא מכיר את סאמי שוכת, ולא מצאתי עליו הרבה חומר גם לאחר חיפוש בגוגל בארבע שפות (ערבית, אנגלית, עברית וצרפתית). מצאתי רק אזכורים כלליים של הרעיונות שלו, בערך כמו שמופיעים בערך. לא מצאתי את שנות לידתו או מותו. ברור לי שהוא כבר מת. יש מעט מאוד אנשים שזוכים להגיע לגיל 115, ולא נראה לי שהוא אחד מהם. מעניין שרק בוויקיפדיה העברית יש עליו ערך, וזה למרות שבוויקיפדיה הערבית נעשה מאמץ רציני לכסות נושאים הקשורים בעירק. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:13, 30 באפריל 2008 (IDT)

טוב, אז תכתוב עליו ערך בערבית? ‏עמיחי 18:53, 30 באפריל 2008 (IDT)

יכול להיות... לכשאסיים שתיים-שלוש מטלות דחופות אחרות :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:53, 30 באפריל 2008 (IDT)

יפה! לא ממש התכוונתי ברצינות. בהצלחה, ‏עמיחי 21:43, 30 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] שגרירות

תודה רבה איתי סי קיו - שיחה 12:18, 8 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] הפנייה לבלוג

אהלן דרור!
רציתי להפנות אותך לבלוג שלי שנמצא בתפוז, כדי שתוכל לחוות את דעתך על הפוסט האחרון שלי בבלוג ולשתף אותי עם רשמיך. מקווה שתימצא בו הנאה - --אורן נוי דג - שיחה 12:45, 10 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] זכויות יוצרים על צילומים

ערב טוב דרור. יש לי שאלת הבהרה קטנה על זכויות יוצרים של צילומים: אם הצילום נוצר לפני כניסת חוק זכויות היוצרים החדש, הזכויות עליו עדיין פגות 50 שנה לאחר שנוצר? talmoryair - שיחה 22:59, 11 במאי 2008 (IDT)

כן. זה בעצם ההישג שלנו. בטיוטת החוק נכתב שהחוק יחול רטרואקטיבית, אבל בעקבות עבודת שתדלנות שלנו נקבע שבכל הנוגע לצילומים, החוק הישן יחול על כל צילום שצולם לפני מועד כניסת החוק החדש לתוקף. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:34, 12 במאי 2008 (IDT)

תודה ויישר כוח! talmoryair - שיחה 13:47, 12 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] בקשה

דרור שלום,

213.151.51.175 (שיחה | תרומות) מתעקש להשחית את הערך מישאל חשין. הזהרתי אותו פעמיים וכעת יש לחסום אותו. תודה מראש, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:58, 14 במאי 2008 (IDT)

ראיתי את הבקשה שעה אחרי שכתבת אותה, ומישהו כבר הקדים אותי וחסם את המשתמש האנונימי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:59, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] הולנד

דרור, אתה צריך מלווה לנסיעה להולנד? אולי אפשר לשכנע את האיטלקים לשלם על שני כרטיסים? ‏עמיחי 23:58, 17 במאי 2008 (IDT)

	ההולנדים נועלים נעליים מעץ וגרביים מדיקט. הצטייד במסמרים. לסנדלר קוראים בהולנדית נגר. להולנדים יש מלכה. הצטייד בזוגיים-אס. ההולנדים אוהבים גבינה ויהודים.
-- זו-ארץ זו

אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:54, 18 במאי 2008 (IDT)

תאמינו לי שניסינו לשכנע את כל מי שאפשר להוסיף עוד כמה לירות, אבל כל מה שהצלחנו להשיג זה כסף שיספיק לי לכרטיס טיסה, להוצאות על האכסנייה, ואולי גם לרכבת משדה התעופה לאכסנייה (זה עוד לא בטוח). אביעד - אתמול קיבלתי דיווח מהצוות המארגן שלהולנדים יש גם שביתות. הרכבת תגיע עד מרכז העיר ניימחן, ומשם ועד פרוורי העיר, המקום שבו שוכנת לבטח האכסנייה, יש לנסוע באוטובוס. דא עקא נהגי האבטובוסים הכריזו על שביתה. נראה לי שאזדקק לביציקלט (אופניים). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:03, 18 במאי 2008 (IDT)

שביתה בהולנד?? אבוי, הפולדר קורס ושוקע בים! ואיפה הנער ההולנדי הקטן עם האצבע, שיעמוד בפרץ? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 11:45, 18 במאי 2008 (IDT)

בס"ד תהנה בהולנד, גם אני רוצה לטוס לשם. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:48, 18 במאי 2008 (IDT)

ההולנדים גאים מאוד ב"פולדר" שלהם, אבל אתה יודע, לפעמים נהגי האוטובוס פשוט עייפים, אפילו אחרי עונת החגים של יום המלכה, האחד במאי ויום השחרור, וזקוקים לשביתה של ממש. ההולנדים סופגים את השביתות יפה, כל עוד לא מפנצ'רים להם את הגלגלים של האופניים. אגב, למי שמקנא, הייתי צריך להכין כל מיני דוחות באנגלית על פעילות העמותה והוויקיפדים המקומיים בשנה החולפת. היה הרבה על מה לכתוב, שזה דבר משמח, אף על-פי שזה האריך את העבודה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:23, 18 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] אצ׳רA little help: Ecser

[עריכה] שוב ויקי הערבית

אני סקרן מה הולך בוויקיפדיה הערבית בעקבות חסימת ויקיפדיה לגלישה בסוריה. מה קורה עם כל המשתמשים התורמים מסוריה? דניאל ב. 23:09, 19 במאי 2008 (IDT)

החסימה היא לא מוחלטת. מי שקצת מבין במחשבים יכול לעקוף אותה. אני מניח שכך זה ברוב המדינות שחוסמות אתרים - צריך להתאמץ מאוד כדי לחסום הרמטית אתרים באינטרנט, ובמקרה הזה נראה שהשלטונות בסוריה הסתפקו בחסימה מינימלית בלבד. המעניין הוא שהם חסמו רק את ויקיפדיה בערבית. ויקיפדיות בשאר השפות (כולל אנגלית) עדיין זמינות למשתמשים הסוריים בלי מגבלות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:56, 20 במאי 2008 (IDT)

כנראה שהחסימה נועדה בעיקר לוודא שהעם הפשוט לא ייחשף לתכנים שאינם תואמים אינטרסים סורים, ופחות בשביל למנוע גישה לאוכלוסייה המשכילה והפתוחה יותר. מוזר שהם לא חסמו את ויקי האנגלית, היא בטח תואמת הרבה פחות את האידיאולוגיה שלהם. אפשר להגיד שהעובדה שהם חסמו את ויקי הערבית היא טובה, מפני שזה מעיד על מידה של נייטרליות ושאין הטייה לאינטרסים סורים. דניאל ב. 05:26, 20 במאי 2008 (IDT)

יש כמה היבטים חיוביים שבאים לידי ביטוי בעניין הזה: (1) מסתבר שיותר סורים מתחברים לאינטרנט. כל עוד החיבור לאינטרנט היה פריבילגיה של מקורבים לשלטון, לא היה טעם לחסום. (2) כשהשלטונות (לאו דווקא הסוריים) מנסים לחסום אתר באינטרנט שמכיל בעיקר טקסטים, כנראה שיש באתר הזה משהו טוב (וסליחה על האנרכיזם).

בכל זאת, החיבור לאינרנט בסוריה הוא עדיין נדיר יחסית, בייחוד אם מסתכלים על שיעור ההתחברות לאינטרנט במדינות הערביות השכנות, לבנון וירדן. מי שכבר מתחבר לאינטרנט הוא בד"כ אדם משכיל שדובר אנגלית רהוטה, ולכן ההתעקשות לחסום דווקא את ויקיפדיה הערבית ולא את האנגלית היא תמוהה. כנראה יש ציפיות מסוימות מטקסט שכתוב ערבית לעומת טקסט שכתוב אנגלית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:32, 20 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] דוגמאות

תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 21:41, 20 במאי 2008 (IDT).

[עריכה] תודה

דרור שלום, תודה על התשובה המאירה והמפורטת בויקיפדיה:הכה את המומחה#אמור הייתי--‏Avin • שיחה‏ 00:15, 21 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] הז"י?

נא בדוק איטום גבישי וזה. נלביא - שיחה 16:45, 28 במאי 2008 (IDT)

I still cannot write in Hebrew (I'm in beautiful rainy Amsterdam without my laptop). It looks like a copyright violation, unless it was the orginal writer who decided to put it on WP under GFDL terms. I need to access the OTRS in order to verify it, and I won't be able to do that until I'm home on 4 June. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:36, 29 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] שוב בקשת עזרה בתרגום

שוב תגובה בערבית בידען, בכתבה רגישה אשמח אם תספר לי מה הכותב האלמוני אומר.

הפוסט"התעשייה האווירית חושפת לראשונה את מל"ט ה"הרון TP" בסלון האווירי בפריז" מאת : jhjfhg‏

ايها اليهود يا ابناء القردة والخنازير النصر لنا وفلسطين حره عربيه

בברכה אבי בליזובסקי

לפי Google Translate, התרגום לאנגלית הוא:

Dear Jews you sons of apes and pigs victory for us, and a free Arab Palestine

‏– rotemliss – שיחה 15:29, 2 ביוני 2008 (IDT)

מסקנה למחוק את ההודעה ולחסום את ה-IP....Avibliz - שיחה 15:51, 2 ביוני 2008 (IDT) חבל שאני צריך גם לעבוד ולא נמצא כל הזמן ליד האינטרנט. ושוב תודה.

בטוריסט אינפורמיישן של רוטרדם יש מקלדת עברית... חוץ מזה מחר אני בארץ. כך או אחרת, זהו אחד המקרים הנדירים שבהם תרגום המכונה מדייק. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:49, 3 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] באב אל ואד

ראה שיחה:שער הגיא#השיר באב אל ואד האם אתה יכול לבדוק איך נקרא המקום בערבית "באב אל וואד עלי" או "באב אל וואד". תודה.--‏Avin • שיחה‏ 00:22, 3 ביוני 2008 (IDT)

תודה, תודה, תודה. עזוב קצת את ויקיפדיה, תבלה היטב ונסיעה טובה.--‏Avin • שיחה‏ 18:47, 3 ביוני 2008 (IDT)

תזכורת לנושא--‏Avin • שיחה‏ 01:13, 7 ביוני 2008 (IDT)

תודה רבה--‏Avin • שיחה‏ 02:11, 9 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] שלחתי לך מייל

קומולוס • שיחה • תערוכה 15:04, 3 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] Welkom terug

Hoe was het? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:16, 5 ביוני 2008 (IDT)

היה נחמד מאוד בסך הכול (סלח לי שאני משיב בעברית, שבועיים לא הספיקו לי כדי ללמוד את השפה). אין דבר משיב נפש כמו טיול בגנים של אמסטרדם ורוטרדם, שלא לדבר על אוטרכט וניימחן. בניגוד למה שרבים חושבים, אין צורך ללכת לקופי-שופ כדי לשובב את הנפש. האוויר הצח של היערות מסביב לאוטרכט מחיה את הנפש ומשיב את אמון האדם בעתיד כדור הארץ. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:24, 5 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] תרגום מצרפתית סוגי ענבים

בשל ידיעותך בשלל שפות ופרט בצרפתית אשמח אם תוכל לעזור לי איך לכתוב בעברית את סוגי הענבים הבאים: Jurançon blanc, Meslier Saint-François, Montils, תודה מראש GilCahana - שיחה 13:31, 5 ביוני 2008 (IDT)

אני חושש שקצרה ידי מלהושיע. כאן לא מספיקה ידיעת צרפתית, אלא צריך יינן או בעל יקב. המקסימום שאני יכול לדעת לגבי השמות האלה הוא שמדובר בסוגי ענבים, אבל את זה אתה כבר יודע... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:11, 5 ביוני 2008 (IDT)

נסה את צחי לרנר, הוא בעל ידע ביין. דניאל צבי • שיחה 20:03, ב' בסיוון ה'תשס"ח (5.06.08)

[עריכה] ויקימניה 2008

כרגע קראתי השיחה על ויקימניה 2008. האם עשיתם סידור מאורגן לגבי הנסיעה, אשמח לקבל פרטים כלשהם (לרבות עלויות ואפשרויות הנסיעה) --Histolo2 - שיחה 13:38, 6 ביוני 2008 (IDT)

סליחה שקצת התעכבתי עם התשובה. כרגע המצב לא נראה מזהיר מבחינת העלויות. הטיסות הנוחות ביותר הן של "רויאל ג'ורדניאן" (נתב"ג-עמאן-אלכסנדריה), אלא שהן עולות סביב 1200 ש"ח (סליחה שזנחתי את הדולר, פשוט השער שלו כל כך לא יציב בזמן האחרון). הטיסות של אל-על קצת יותר יקרות (לא בהרבה) אבל יש רק טיסה אחת בשבוע לנמל התעופה של קהיר. לא הצלחתי למצוא טיסות של חברות תעופה מצריות. אפשר כמובן לקחת אוטובוס לאילת, לחצות את הגבול בטבה, ומשם להמשיך באוטובוס לתוך מצרים. נסיעה כזאת יכולה לקחת יום שלם ויש לה חיסרון גדול - סיכון ביטחוני מסוים. יש אזהרות על כל מיני קבוצות לא-סימפטיות שמסתובבות בימים אלה בסיני ועלולות להיטפל לתיירים, בפרט ישראלים. אני סומך על סידורי האבטחה באלכסנדריה ובמקומות ציבוריים אחרים, אבל אני קצת חושש לעלות על אוטובוס מצרי שחוצה את סיני. אופציה נוספת היא לשכור מיניבוס בחברת תיירות מצרית שייקח אותנו מטבה עד אלכסנדריה, אבל כרגע אני לא כל כך יודע איך לעשות את זה או כמה זה עולה. ביום שלישי אני מתכוון להגיע לשגרירות מצרים ברח' בזל בתל-אביב כדי לסדר את עניין הוויזה. אני לא יודע אם יש להם שם מחלקת תיירות או מחלקה לקשרי תרבות. אם כן, אני אנסה לברר עוד פרטים מהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:09, 9 ביוני 2008 (IDT)

תנסה את נזרין טורס naz.co.il חברת תיירות מנצרת שמתעסקת הרבה עם תיירות במצריים (מצריים הנה יעד תיירות מאוד פופולארי בקרב ערביי ישראל) תנסה לשאול על טיסות וגם אם אתה מעוניין באוטובוס אז יש להם אוטובוסעד לאילת ואז מחליפים באוטובוס של חברה מצרית שהם בקשר איתם. אני מסתכן בלהישמע גזעני אך לדעתי פחות מסוכן לנסוע בחברת ערבים ישראלים מאשר בחברת יהודים חברת נזרין מפעילה את המסלול הזה לפחות 20 שנה, לא בטוח אם יש להם אוטובוסים מהמרכז אך יכול להיות שיש אוטובוסים מחיפה תנסה. בקשר לטיסות יש להם טיסות לקהיר מספר פעמים בשבוע, בעלות 350~ דולר לתאריכים סופיים אמרו לי להתקשר מחר אז אדע יותר. --Histolo2 - שיחה 17:17, 9 ביוני 2008 (IDT)

טוב, אין מקום בטיסות לקהיר בתאריכים מתאימים, בקשר לאוטובוס, הייתי מציע לך להתקשר לחברה (מספר תמצא באתר) ולברר איתם אפשרויות, לא בטוח שזה הכי נוח למי שגר במרכז (לא בטוח איפה עובר האוטובוס) אבל תתקשר לא תפסיד כלום. מנסיוני האישי הנסיעה איתם מומלצת, הם אמינים, אתה קונה כרטיס עד לקהיר ובמעבר הגבול יחכה לך אוטובוס מצרי (מחברת תיירות מצרית שיש לנזרין חוזה איתם) ולכן לא תצטרך להתחיל לחפש אוטובוס במעבר הגבול וכו'.... המסלול הזה פועל שנים רבות ללא בעיות. אם המסלול לא עובר דרכך הייתי מנסה לברר על חברת תיירות מאיזור המשולש... איך שזה נראה כרגע, יש סיכוי גדול שאני לא אשתתף (חבל שיש גם חיים אמיתיים). --Histolo2 - שיחה 18:22, 10 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] הציווי החדש

הועבר לשיחה:הציווי החדש#צורות נקבה בציווי החדש

[עריכה] מוקדסי

דרור, אנא חווה דעתך בשיחה:מוקדסי#אז איך נקרא לו. אלדד • שיחה 09:20, 12 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] מזל טוב!

ברכות ליום הולדתך, דרור! בהצלחה בכול, מאחל לך פרנסה בסיפוק ובשפע, בריאות ואהבה - ועד מאה כעשרים! אלדד • שיחה 00:55, 13 ביוני 2008 (IDT)

לפני שמישהו יקפוץ וישים לך כאן עוגת יומולדת משעממת ונדושה, אני נותן לך במתנה גמורה משהו הרבה יותר מפתה. בתיאבון, והרבה מזל טוב! אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 01:08, 13 ביוני 2008 (IDT)

מצטרף לברכות. אמנון שביט • שיחה 01:10, 13 ביוני 2008 (IDT)

גם אני. הידרו - שיחה 01:16, 13 ביוני 2008 (IDT)

סתם נגרר

תודה רבה :-) אגב, שמתם לב איזה שיניים יפות יש לדג המחייך הזה? מי היה רופא השיניים שלו? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:07, 13 ביוני 2008 (IDT)

מזל טוב! גילגמש • שיחה 08:25, 13 ביוני 2008 (IDT)

מזל טוב, עד מאה ועשרים! דוד שי - שיחה 07:58, 14 ביוני 2008 (IDT)

שוב תודה לכולם :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:09, 14 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] ציווי

שלום דרור, שיניתי את שם הערך לציווי, הפשוט יותר. דוד שי - שיחה 07:58, 14 ביוני 2008 (IDT)

השאלה היא אם זה לא יתנגש עם מושגים בפילוסופיה. יש כאלה שאומרים "הציווי הקטגורי" במקום "הצו הקטגורי". הידע שלי בפילוסופיה לא מספיק כדי לדעת אם למילה צו/ציווי כשלעצמה יש משמעות מבחינה פילוסופית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:08, 14 ביוני 2008 (IDT)

יצרתי הפניה לדף פירושונים, שלדעתי יפתור בעיה זו. דוד שי - שיחה 13:52, 14 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] ענייני לשון

דרור, אנא חוות דעתך המלומדת בשיחה:שטעטל#"ראו גם". תודה, מגיסטר • שיחה 14:13, 14 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] ויקימניה

עניתי לך בדף שיחתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:11, 16 ביוני 2008 (IDT)