8 וחצי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| 8 וחצי | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | 8½ |
| בימוי: | פדריקו פליני |
| הפקה: | אנג'לו ריזולי |
| תסריט: | פדריקו פליני, אניו פלאיאני, טוליו פינלי, ברונלי רונדי |
| שחקנים ראשיים: | מרצ'לו מסטרויאני, קלאודיה קרדינלה, אנוק איימה |
| מוזיקה: | נינו רוטה |
| תאריך יציאה לאקרנים: | ה-14 בפברואר 1963 |
| משך הקרנה: | 138 דקות |
| שפת הסרט: | איטלקית, אנגלית, צרפתית, גרמנית |
| דף הסרט ב-IMDb | |
8 וחצי הוא סרט קולנוע שביים פדריקו פליני ב-1963.
הסרט נחשב לאחד מטובי סרטי הקולנוע שנעשו אי פעם (במשאלים רבים הגיע שני רק לסרט האזרח קיין). הוא היה אחד הראשונים בקריירה של פליני, שנתן מקום נרחב לתת מודע בחייו של הגיבור. את המוזיקה לסרט הלחין נינו רוטה שהלחין רבים מסרטיו של פליני. השחקנים הראשיים בסרט הם מרצ'לו מסטרויאני, קלאודיה קרדינלה ואנוק איימה.
הסרט מספר על במאי קולנוע שנתקע ואינו מצליח להתקדם בבימוי סרטו החדש אך גם מוצא את עצמו תקוע בחייו האישיים. הסרט משוטט הלוך ושוב בין הפנטזיות של הגיבור (לדוגמה סצנת ההרמון) לבין זכרונות מילדותו (ריקוד הרומבה של הזונה על חוף הים והעונש שהוא מקבל בעקבות כך), התמודדות עם עברו ועם הוריו לבין המציאות היומיומית.
לפי מבקרים רבים הסרט הוא בעצם סרט יונגיאני העוסק בחיבור, החסר במקרה הזה, בין הגברי והנשי. גיבור הסרט (גוידו) אינו מצליח להשתחרר מדחפיו הגבריים השתלטניים והכובשים ולכן מתקשה לביים. רק כאשר הוא מוצא את דרכו לתוך העולם הנשי ולמעשה אל החלק הנשי שבו על ידי ויתור על שאיפותיו הכובשות הוא מצליח להשתחרר ולהרגע, אמנם אין הוא מצליח לביים את סרטו אבל הוא מוצא את חוסר התועלת שבכך.
סצנת רבות בסרט תומכות בתאוריה זו ובעיקר סצנת הסיום שבה יורדים כל גיבורי הסרט מהעבר וההווה ממגדל ענק (סמל לפאלוס - אבר המין הגברי) לתוך מעגל ורוקדים לצלילי תזמורת שמנוהלת על ידי גוידו הילד.
הסרט נקרא בשם "שמונה וחצי" משום שמדובר בסרט השמונה וחצי של פליני (החצי מתייחס לסרט שהכיל שני סיפורים שבוימו על ידי שני במאים שונים).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "שמונה וחצי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
