תפוז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בפרי ההדר. אם התכוונתם לאתר האינטרנט, ראו תפוז אנשים.
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | הדרים |
| מין: | תפוז |
| שם מדעי | |
 Citrus sinensis |
|
תפוז הוא מין של עץ ממשפחת ההדרים, המניב את פרי התפוז, אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. לרוב, השם "תפוז" יתייחס לפרי, והעץ יקרא "עץ התפוז".
התפוזים גדלים באקלים סובטרופי וים תיכוני ומופצים בכל רחבי העולם.
טעם התפוז נע בין מתוק לחמוץ. לרוב, אוכלים את התפוז כאשר הוא מקולף וטרי, או שסוחטים אותו ושותים את מיצו. לתפוז קליפה מרירה אשר לרוב לא נעשה בה שימוש, אך במאכלים מסוימים היא משמשת כחומר טעם או כקישוט.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
משערים כי הפרי נולד בהודו (יש הטוענים כי בווייטנאם) ונקרא נה ראנג'י בסנסקריט. בשפות רבות, מקור שם הפרי במילה נה ראנג'י, כמו בשפה האנגלית, שבה שם הפרי הוא "אורנג'" (Orange).
בעברית, מקור השם "תפוז" הוא מראשי התיבות תפו"ז, שפירושם תפוח זהב, ובהם שם הפרי נכתב תחילה בשל דמיונו לתפוח עץ וצבעו הכתום.
משערים כי פרי החושחש, החמוץ למדי יחסית לזני תפוז מודרניים, הוא פרי התפוז המקורי. טעמו חמוץ בשל החמיצות הקלה של המיץ. לא ברור לחלוטין האם החושחש הוא אכן הפרי המקורי, וייתכן כי לא קיים זן מקורי של תפוז בר.
[עריכה] זני תפוזים
- תפוז מתוק צמח לראשונה בספרד ומאז הוא הפך לזן הנפוץ ביותר. בהתאם לתנאי גידולו, התפוז המתוק צומח בצבעים ובגדלים שונים וברוב המקרים מכיל עשרה פלחים.
- תפוז טבורי הוא מוטציה שנוצרה בפרדס של תפוזים מתוקים בשנת 1820 במנזר, באהיה שבברזיל. חלק מהמקור הועבר לריברסייד, קליפורניה בשנת 1870, ויצר שוק חדש ברחבי העולם. המוטציה יצרה פרי דיפלואיד (תאום), כאשר תפוז קטן יותר נמצא בתוך הפרי החיצוני, קרוב לגבעול. מהצד החיצוני, משאיר התאום הקטן והלא מפותח מבנה דמוי טבור אדם בראש הפרי. תפוזים טבוריים כמעט תמיד נטולי גרעינים, ונוטים להיות גדולים מהתפוזים המתוקים.
- תפוז ולנסיה הוא אחד מהתפוזים המתוקים המשמשים לסחיטת מיץ. מקורו בספרד והוא בעל קליפה כהה. זהו זן מאוד פופולרי של התפוז, כאשר התפוז הטבורי לא בעונה.
- תפוז דם מאופיין בצבע אדום וכאשר הוא נסחט מיצו אדמדם בדרך כלל. תפוז דם גדול יותר ממנדרינה ופחות מתוק.
- תפוז סיני (Fortunella) הוא זן ננסי, וכשמו, מקורו אכן בסין, ומשם גם שמו הלועזי קומקוואט (kumquat), הנובע מההגייה הקנטונזית "גאם-גוואט" (מנדרינית: jīnjú, מילולית "תפוז זהב"). קליפתו רכה, ובשל המרירות שלו, הוא משמש בעיקר מבושל בריבות, רטבים וממתקים.
[עריכה] ערכים תזונתיים
| תפוז | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל־100 גרם | |||||||||||
| מים | 88 ג' | ||||||||||
| קלוריות | 47 קק"ל | ||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
[עריכה] גידול
גידול התפוז זקוק לאקלים חמים. החשש המרכזי הוא מפגיעת קרה שעשויה להביא לחיסול מטע תפוזים שלם. דבר זה עשוי להתרחש לקראת סיום תקופת גידול הפרי מכיוון שהתפוז מסיים את התפתחותו בזמן הסתיו או החורף. האקלים הים תיכוני מתאים ביותר לגידול תפוזים ואכן הגידול נפוץ במדינות הים התיכון ובמדינות אחרות בהן יש אקלים מסוג זה. גם בישראל גידול תפוזים נפוץ אך כמות מטעי התפוזים ופרי ההדר בכלל מתמעטת משנה לשנה בעיקר מסיבות של כדאיות כלכלית. בישראל היו עד שנות ה-70 420,000 דונם של פרדסים לגידול תפוזים, שכיום הצטמצמו ל-175,000 דונם. המותג הארץ-ישראלי (ומאוחר יותר גם ישראלי) "תפוזי Jaffa" (על שם יפו) נחשב אז והיום לסמל של איכות, והוא אף נמכר למגדלים בצפון אפריקה ובספרד[1].
לפי נתוני FAOSTAT היצרניות המרכזיות של תפוזים בעולם בשנת 2005 היו (באלפי קילוגרמים):
| 1. | ברזיל | 17,804,600 |
| 2. | ארצות הברית | 8,266,270 |
| 3. | מקסיקו | 3,969,810 |
| 4. | הודו | 3,100,000 |
| 5. | איטליה | 2,533,535 |
| 6. | סין | 2,412,000 |
| 7. | ספרד | 2,149,900 |
| 8. | איראן | 1,900,000 |
| 9. | מצרים | 1,789,000 |
| 10. | אינדונזיה | 1,311,703 |
[עריכה] גלריית תמונות
 תפוזים בשלים על העץ |
 תפוזים על העץ |
 זן של תפוז דם |
 פירות ופרחי התפוז |
 מיץ תפוזים |
 תפוז בצלחת פירות |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תפוז |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפוז |
המועצה לשיווק פרי הדר, האתר הישראלי.
