תל חדיד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל-חדיד הוא תל המתנשא לגובה 147 מטר צפונית ליער ולמחלף בן-שמן ודרומית לנחל נטוף. זהו המקום הגבוה הראשון בדרך מתל אביב לירושלים ונשקף ממנו נוף מרהיב של כל גוש דן.
תל חדיד הוא כיום חלק מיער בן שמן, למרות שהוא מופרד מחלקו העיקרי של היער על ידי כביש 443. בשנת 2000, נסללה מנהרה באורך 430 מטר מתחת לתל כדי לאפשר מעבר של כביש חוצה ישראל. זו הייתה המנהרה הראשונה בכביש מהיר בישראל. במורד המזרחי של התל, לכיוון כביש 444, שוכן אתר ההנצחה של חיל התחזוקה. מערבית לתל שוכן המושב חדיד. תל חדיד הוא אחד ממקומות הרכיבה הפופולריים על רוכבי אופנועי השטח.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בתל חדיד היה ישוב עתיק בשם "חדיד". השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל. חרסים שנמצאו במקום מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפת חומה כבר בימיו של יהושע בן נון. אולם היא ככל הנראה הגיע לשיאה בזמן ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר כתובת "איגיפטוס" (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת במוזיאון הימי בחיפה.
בתנ"ך מוזכר היישוב כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (עזרא ב' ל"ג ובנחמיה ז' ל"ז עם שינויים קלים). מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו כתב שאספסיאנוס לכד את חדיד במרד הגדול ברומאים. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד. חדיד נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס ומופיעה במפת מידבא. רבי אשתורי הפרחי סיפר בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול והערבים קוראים למקום חדיתא.
העיר הייתה קיימת לאורך תחילת האלף הראשון אחרי הספירה ואף נחשבה חשובה בתקופה הרומית והביזנטית. בשנים שלאחר מכן היה במקום כפר ערבי בשם ח'דיתה. בשנת 1944 מנה הכפר כ־750 תושבים. בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו ערבים מהכפר בהתקפות על תושבי בן שמן עד שביולי 1948 נוצחו והכפר ניטש ונהרס. קיבוץ חדיד הוקם בשנת 1949 על אדמות הכפר והתפרק לאחר זמן קצר. המושב חדיד הנמצא סמוך לתל הוקם בשנת 1950 בידי עולים מתימן וכעבור זמן הצטרפו אליו עולים מרומניה.
[עריכה] ויקטור גרן בחדיד
ויקטור גרן ביקר בכפר חדיתה במחצית השנייה של המאה ה-19 ומזהה את המקום עם Adhtha של אוסביוס, עם Aditha של היירונימוס הקדוש מזרחית לעיר לוד ועם חדיד המוזכרת בעזרא ונחמיה. גרן מזכיר את יוסף בן מתתיהו שסיפר על טריפון שתפס את יונתן החשמונאי ויצא מעכו בראש צבא. שמעון בא מולו עם כוחותיו בקרבת העיר Addida. חדיתה לפי ויקטור גרן, הייתה כפר קטן על גבעה גבוהה שמדרונותיה תלולים יחסית, הבתים היו בנויים בנייה אותה תיאר כגסה וחלקם היו הרוסים. במקום נספרו 15 בורות מים, בריכה מלבנית קטנה וקברים חצובים בסלע. אבנים גדולות עתיקות נראו מפוזרות במקום.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ויקטור גרן, תאור ארץ ישראל, השומרון. הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ד, כרך 5 עמודים 54-57. תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1875, פריז.
- זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986. עמוד 2200.
